שבת
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
רְחִיצַת חַמִּין בְּעֶרֶב שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְכֵן קְרִיאַת הַפָּרָשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית: (לק"א סי' י"ט אות ה')
פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, ו׳ באדר ה׳תשפ״ח · 4 במרץ 2028
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס׳ · אות י׳
כ־8 דק׳ · כ־790 מילים · 40% מהספר עד סוף היום
וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ הַצַּדִּיק וְכוּ', אָמַר: מִי אִיכָּא דְּנָיֵם שִׁבְעִין שְׁנִין. יוֹמָא חַד הֲוָה קָאָזֵל בְּאֹרְחָא, חַזְיֵהּ לְהַהוּא גַּבְרָא דְּנָטַע חָרוּבָא, אָמַר לֵהּ: מִכְדֵי חָרוּבָא עַד שִׁבְעִין שְׁנִין לָא טָעִין, פְּשִׁיטָא לָךְ דְּחָיִית שִׁבְעִין שְׁנִין, וְאַכְלֵת מִנֵּהּ. אָמַר לֵהּ: אֲנָא עַלְמָא בְּחָרוּבָא אַשְׁכַּחְתֵּהּ, כִּי הֵיכֵי דִּשְׁתַלִי לִי אֲבָהָתִי, אֲנָא נַמִּי שְׁתַלִי לִבְנָאִי. יָתִב וְקָא כָּרֵךְ רִפְתָּא, אַתְיָא לֵהּ שִׁינְתָא, וְנַיִם. הָדְרָא עֲלֵהּ מְשׁוּנִיתָא, וְאִכְסֵי מֵעֵינָא, וְנַיִם שִׁבְעִין שְׁנִין. כִּי קָם אִתְעַר, חֲזִי לְהַהוּא גַּבְרָא דְּאָכֵל מֵהַהוּא חָרוּבָא. אָמַר לֵהּ: יָדַעְתָּ מָאן שְׁתַלֵהּ לְהַהוּא חָרוּבָא, אָמַר לֵהּ: אַבּוּהָּ דְּאַבָּא, אָמַר: וַדַּאי נַיְמִי לִי שִׁבְעִין שְׁנִין. חֲזָא לְחַמְרֵהּ דְּקָא יָלְדָה לֵהּ רַמְכֵי רַמְכֵי וְכוּ' (תענית כג): כִּי חוֹנִי הַמְעַגֵּל הָיָה גָּדוֹל מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם בְּסֻגְיָא זוֹ, דְּכַד הֲוָה עָיֵל לְבֵי מִדְרָשָׁא, כָּל קֻשְׁיָא דַּהֲווֹ לְהוֹ לְרַבָּנָן הֲוָה מְפָרֵק לְהוּ, כִּי לֹא הָיָה שׁוּם פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה נִסְתָּר מִמֶּנוּ. וְעַל כֵּן שָׁאַל: מִי אִיכָּא דְּנָיֵם שִׁבְעִין שְׁנִין – הַיְנוּ שֶׁאֵיךְ אֶפְשָׁר לִפֹּל לִבְּחִינַת שֵׁינָה מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, כִּי אַף שֶׁאֶפְשָׁר לִפֹּל מִפָּנִים אֶחָד אוֹ יוֹתֵר, אֲבָל אֵיךְ אֶפְשָׁר לִפֹּל מִכֻּלָּם. חַזְיֵהּ לְהַהוּא גַּבְרָא דְּנָטַע חָרוּבָא, אָמַר לֵהּ, וְכוּ' פְּשִׁיטָא לָךְ דְּחָיִית שִׁבְעִין שְׁנִין, וְאָכַלְתָּ מִנֵּהּ. חָרוּב זֶה בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת עַתִּיק. כִּי חָרוּב הוּא בְּרוֹשִׁים, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָרְדֳּכַי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה י:): תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ – זֶה מָרְדֳּכַי. וּמָרְדֳּכַי הוּא בְּחִינַת רַב חֶסֶד, כִּי הֵם בַּמִּסְפָּר הַשָּׁוֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיק. הַיְנוּ שֶׁרָאָה אֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת עַתִּיק כַּנַּ"ל. וְשָׁאַל אוֹתוֹ: מִי פְּשִׁיטָא לָךְ דְּחָיִית שִׁבְעִין שְׁנִין. חָיִית, זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת דִבּוּר כַּנַּ"ל. הַיְנוּ: כְּלוּם בָּחַנְתָּ לְעוֹרֵר עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל בְּקֶרֶב שָׁנִים. וְאַכְלֵת מִנַּיְהוּ – הַיְנוּ בְּחִינַת מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרֶיךָ נִשְׁמָעִים, שֶׁיִּהְיוּ הַתַּלְמִידִים הֲגוּנִים. [הַיְנוּ שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ: אֵיךְ אַתָּה עוֹסֵק לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת גְּבוֹהוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁמָּא יִשְׁמְעוּ תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ כַּנַּ"ל, וְכִי כְּבָר נִסִּיתָ וּבָחַנְתָּ לְעוֹרֵר עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל בְּקֶרֶב שָׁנִים, שֶׁהֵם בְּתוֹךְ הַשִּׁבְעִים שָׁנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וְעָלָה בְּיָדְךָ לְעוֹרְרָם מִשְּׁנָתָם עַל־יְדֵי־זֶה, כִּי הִגִּיעוּ דְּבָרֶיךָ לְתַלְמִידִים הֲגוּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ, בְּחִינַת:
וְאַכְלֵת מִנַּיְהוּ כַּנַּ"ל, עַד שֶׁאַתָּה רוֹצֶה עַכְשָׁו, לַעֲסֹק עוֹד בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַגְּבוֹהִים יוֹתֵר, שֶׁהֵם סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. וְאֵיךְ אֵין אַתָּה מִתְיָרֵא לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת גְּבוֹהִים כָּאֵלֶּה, אוּלַי יִשְׁמְעוּ תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים]. אָמַר לֵהּ: אֲנָא עַלְמָא בְּחָרוּבָא אַשְׁכַּחְתֵּהּ – הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁאֲסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת חָרוּבִים כַּנַּ"ל, אֲנִי יָכוֹל לְהָבִיא בְּחִינַת שִׁכְחָה, שֶׁהַתַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים יִהְיֶה נִשְׁכָּח מֵהֶם כַּנַּ"ל. [הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְעֵיל, שֶׁהַצַּדִּיק שֶׁעוֹסֵק לְעוֹרֵר הָעוֹלָם מֵהַשֵּׁנָה עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמְרוֹ, שֶׁדְּבָרָיו יִהְיוּ נִשְׁכָּחִין מִלֵּב הַתַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים כַּנַּ"ל]. כִּי הֵיכֵי דִּשְׁתַלִי לִי אֲבָהָתִי, אֲנָא נַמִּי שְׁתַלִי לִבְנָאִי – הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁהוֹלִידוּ אוֹתִי עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַנַּ"ל, בִּבְחִינַת: לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים, לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת כַּנַּ"ל, הָכֵי נַמִּי שְׁתַלִי לִבְנָאִי, הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה גַּם כֵּן נוֹלָדִים בָּנֵינוּ עַל יְדֵי זֶה כַּנַּ"ל: [פֵּרוּשׁ, שֶׁאָמַר לוֹ, שֶׁהוּא מֻכְרָח לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלֶּה, בִּשְׁבִיל פְּקִידוּת עֲקָרוֹת. כִּי כְּמוֹ שֶׁאֲבוֹתַי עָסְקוּ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ הַהוֹלָדָה, בְּחִינַת פְּקִידוּת עֲקָרוֹת כַּנַּ"ל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוֹלִידוּ אוֹתִי, כֵּן אֲנִי צָרִיךְ לְהוֹלִיד אֶת בָּנַי עַל יְדֵי זֶה, כִּי עִקַּר הַהוֹלָדָה נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: כִּי הֵיכֵי דִּשְׁתַלִי לִי אֲבָהָתִי, הָכִי נַמִּי שְׁתַלִי לִבְנָאִי כַּנַּ"ל]: כָּרֵךְ רִפְתָּא, אַתְיָא לֵהּ שִׁינְתָא וְנַיִם – הַיְנוּ שֶׁאָכַל סְעֻדָּתוֹ, וְעַל יְדֵי הָאֲכִילָה בָּא עָלָיו שֵׁנָה וְנַיִם, הַיְנוּ שֶׁנָּפַל לִבְחִינַת שֵׁנָה לְפִי עֵרֶךְ מַדְרֵגָתוֹ עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁלִּפְעָמִים עַל יְדֵי הָאֲכִילָה יָכוֹל לִפֹּל לִבְחִינַת שֵׁנָה כַּנַּ"ל. הָדְרָא עֲלֵהּ מְשׁוּנִיתָא – הַיְנוּ בְּחִינַת הַסִּבּוּבִים וְהַדִּמְיוֹנוֹת שֶׁמְּחַזְּרִין וְסוֹבְבִין סָבִיב בִּשְׁעַת הַשֵּׁנָה. וְלָא יְדַע בִּרְיָתָא – כִּי הָעוֹלָם אֵין מַכִּירִין בְּמִי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שֵׁנָה, כִּי נִדְמֶה לָהֶם שֶׁעוֹסֵק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל הוּא בְּחִינַת שֵׁנָה כַּנַּ"ל. כִּי קָם אִתְעַר – הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת מִלְּמַטָּה. חַזְיֵהּ לְהַאי גַּבְרָא דְּאָכֵל מֵהַאי חָרוּבָא – הַיְנוּ שֶׁרָאָה אוֹתוֹ עוֹסֵק בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַנַּ"ל. וְאָכֵל מֵהֶם – הַיְנוּ בְּחִינַת מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ. אָמַר לֵהּ: יְדַעְתָּ מָאן שְׁתַלִי לְהַאי חָרוּבָא – הַיְנוּ שֶׁמֵּאֵיזֶה זְמַן הוּא סִפּוּר הַמַּעֲשֶׁה הַזֹּאת, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁאֶחָד מְסַפֵּר מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כְּבָר, וּבֶאֱמֶת לֹא הָיָה כִּי אִם לִפְנֵי אַרְבַּע שָׁנִים. אָמַר לֵהּ: אַבּוּהָּ דְּאַבָּא – הַיְנוּ בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת עַתִּיק.
הַיְנוּ, שֶׁהֵשִׁיב לוֹ, שֶׁהַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁהוּא עוֹסֵק בָּהֶם, הֵם סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת עַתִּיק כַּנַּ"ל. אָמַר: וַדַּאי נַיְמִי לִי שִׁבְעִין שְׁנִין – הַיְנוּ שֶׁבְּוַדַּאי נָפַל לִבְחִינַת שֵׁנָה מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים שָׁנִים כַּנַּ"ל. חֲזָא לְחַמְרֵהּ דְּקָא יְלַדָה לֵהּ רַמְכֵי רַמְכֵי – הַיְנוּ בְּחִינַת עֲשִׁירוּת, בְּחִינַת: יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם; כִּי עַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ עֲשִׁירוּת גָּדוֹל כַּנַּ"ל, כִּי עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַנַּ"ל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת – שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה יִרְאָה, וְעַל יְדֵי הַיִּרְאָה נִמְשָׁךְ אֲרִיכוּת הַיָּמִים, בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ הָעֲשִׁירוּת לְתוֹךְ הָאֲרִיכוּת יָמִים כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ק״ט – אות קי״א
כ־2 דק׳ · כ־150 מילים · 42% מהספר עד סוף היום
רבי שמעון בר יוחאי קדש כל כך את לשון התרגום עד שאפלו שאר דברים הנכתבים בלשון תרגום יש להם כח לעורר להשם יתברך:
יש כמה שטותים ובלבולים המתדבקים ומתחברים בהמח, ובפרט בלבולי האמונה; ועל־ידי השנה נפרדים מהמח, וביותר מועיל השנה לאמונה, כנזכר לעיל (סעיף יג):
"אולת אדם תסלף דרכו, ועל ה' יזעף לבו" (משלי י"ט, ג') – פרוש: מי שאינו מקשר ומקרב לצדיק אמתי, אזי כל עבודתו הוא רק כמו מי שמעקם עצמו ומתדמה לחברו כקוף בפני אדם; וזהו ״אולת אדם תסלף דרכו" – הינו: שהאדם על ידי אולתו - כל עבודתו היא רק בבחינת "תסלף דרכו" - כמו מי שמסלף ומעקם עצמו אחר חברו כנ"ל; והטעם כי "ועל ה' יזעף לבו" – הינו: שחולק על הצדיק ואינו מקרב אליו, על ידי זה "תסלף דרכו", שהוא רק כמי שמעקם עצמו כנ"ל, כי אין ממש בעבודה כי אם על ידי הצדיק האמתי, כמובא במקום אחר (עיין לקוטי מוהר"ן, חלק א', סעיף קכג):
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ב
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 42% מהספר עד סוף היום
וביום מחר בא ואמר שבא ספינה מחוץ לארץ עם יהודים ויש להם גם כן שוחט מובהק. ושם באותה ספינה היה הרב החסיד המפורסם מורנו הרב זאב ולף נרו יאיר מטשרני אוסטרהא ושאר אנשים חשובים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ושאלו על רבנו זכרונו לברכה, וגלה להם האיש שהיה עם רבנו, זכרונו לברכה, האמת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קע״ח – אות קפ״א
כ־3 דק׳ · כ־270 מילים · 32% מהספר עד סוף היום
(יב) בְּאוֹתוֹ קַיִץ שָׁלַח אוֹתִי לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לִקְהִלַּת קֹדֶשׁ דְּזֶרִין סָמוּךְ לִפְטִירָתוֹ עִם הַקְּוִיטְל שֶׁיִּקַּח בְּדַעְתּוֹ אֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת שֶׁרָשַׁם שָׁם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ טוֹבָה לָעוֹלָם הַבָּא וְאָמַר שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לָבוֹא אֵלָיו מִיָּד אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ וְכֵן הָיָה שֶׁבָּא אֵלָיו תֵּכֶף רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַנַּ"ל:
(יג) כְּשֶׁבָּא מִלֶּמְבֶּרְגְּ אָמַר אֲנִי דּוֹמֶה כְּמוֹ חוֹנִי הַמְעַגֵּל שֶׁיָּשֵׁן שִׁבְעִים שָׁנָה (תַּעֲנִית כג.). וְהָיִיתִי סָבוּר שֶׁכְּבָר שָׁכְחוּ אוֹתִי, וּבְבוֹאִי לְוָוארְנֶיוִויצֶע קָפַץ אֶחָד מֵאֲנָשֵׁינוּ אֶצְלִי תֵּכֶף כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי, וְהוּא הָיָה מְחַיֶּה אוֹתִי מַמָּשׁ:
(יד) הַדָּבָר הָיָה דּוֹמֶה כְּמוֹ מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צֹרֶךְ גָּדוֹל לְהָעוֹלָם וְכוּ' וְחָטְפוּ אוֹתוֹ וְהִנִּיחוּ אוֹתוֹ בְּחֶדֶר שֵׁב כָּאן. שֶׁלָּקְחוּ אוֹתִי וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתִי עַל עֲלִיָּה הַשְּׁלִישִׁית אוֹ הָרְבִיעִית הַגְּבוֹהָה מְאֹד וְכוּ'. הֲלֹא הָיִיתִי דּוֹמֶה כְּמוֹ סוֹחֵר הַיּוֹצֵא לַשּׁוּק וְיֵשׁ לוֹ כַּמָּה דְּבָרִים לַעֲשׂוֹת וְלַחֲטֹף מַשָּׂא־וּמַתָּן זֶה וָזֶה וְכוּ'. אֲפִלּוּ כְּשֶׁאָמְרוּ לִי שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לָנוּחַ וְלָפוּשׁ עַצְמִי לֹא הָיָה נִכְנָס בְּאָזְנִי מַה הִיא מְנוּחָה וּנְפִישָׁה כִּי צְרִיכִין רַק לַעֲשׂוֹת תָּמִיד תָּמִיד, וְעַתָּה אֲנִי צָרִיךְ לִשְׁמֹר עֵת הָאֲכִילָה וְשֵׁנָה וְכַיּוֹצֵא מֵחֲמַת הַחוֹלַאַת:
הָיָה לִי גּוּף יָפֶה שֶׁלֹּא הָיָה תּוֹבֵעַ וְדוֹחֵק עַצְמוֹ כְּלָל. עַכְשָׁו אֲנִי צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הָעֵת שֶׁל הָאֲכִילָה וְכוּ' וְהַיִּסּוּרִים שֶׁהָיוּ לִי שָׁם אֵין לְבָאֵר, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר מֹחַ יִסּוּרִים, גַּם קִבַּלְתִּי רְפוּאוֹת וְהָיִיתִי שׁוֹתֶה חִינָא [רְפוּאָה לְקַדַּחַת - מַלְרְיָה] וְשָׁם בִּמְדִינַת חִינָא [סִין] כּוֹפְרִים לְגַמְרֵי וְאוֹמְרִים לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן, וְכַיּוֹצֵא שְׁאָר הָרְפוּאוֹת מִמְּקוֹמוֹת הָאֲחֵרִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם שְׁאָר אֶפִּיקוֹרְסוּת, וּכְשֶׁבָּא כָּל זֶה בְּתוֹךְ מֵעַי נַעֲשָׂה מִזֶּה מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה. כִּי הָיָה צָרִיךְ שֶׁיָּבוֹא הַסַּם הַבָּא מִשָּׁם בְּמֵעָיו כְּדֵי לְהַכְנִיעַ כְּפִירוֹת הַנַּ"ל, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר סַמִּים (מִזֶּה יוּכַל הַמֵּבִין לְהָבִין קְצָת עִסְקוֹ בִּרְפוּאוֹת מִלְּבַד שְׁאָר סוֹדוֹת נִשְׂגָּבוֹת שֶׁהָיוּ בְּכָל דְּרָכָיו וְהַנְהָגוֹתָיו. אֲבָל עַל שְׁאָר הָעוֹלָם הִזְהִיר מְאֹד בְּדֶרֶךְ עֵצָה טוֹבָה לְהִתְרַחֵק מֵרְפוּאוֹת וְדָאקְטוֹרִים).
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · לימוד · חלק ראשון · אות ל׳ – אות מ״ג
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 45% מהספר עד סוף היום
ל. עַל־יְדֵי בִּינָה זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לא. אָסוּר לְלַמֵּד אֶת הָרָשָׁע דְּבַר פֶּלֶא.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לב. גָּדוֹל יָכוֹל לִלְמד מֵרָשָׁע, אֲבָל קָטָן לא.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לג. הֶרְגֵּל הַלִּמּוּד הוּא עוֹלֶה לְמַעְלָה עַל קִיּוּם כָּל הַמִּצְווֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לד. מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה, שָׁרוּי בְּלֹא טוֹבָה [תּוֹרָה].
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לה. אֵינוֹ דּוֹמֶה הַלּוֹמֵד מִפִּי עַצְמוֹ לַלּוֹמֵד מִפִּי הָרַב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לו. לא נִיחָא לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁיִּהְיוּ דָּנִים אֶת יִשְׂרָאֵל לְכַף חוֹב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לז. מִי שֶׁאוֹהֵב תַּלְמִיד־חָכָם, הַתּוֹרָה מְחַזֶּרֶת עָלָיו וְעַל זַרְעוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לח. יִלְמַד אָדָם אֲפִלּוּ בְּלא הֲבָנָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לט. תּוֹעֶלֶת גָּדוֹל לִרְאוֹת פֶּה הָרַב בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מ. תּוֹעֶלֶת גָּדוֹל לִלְמד אֵצֶל נְהָרוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מא. הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, כְּאִלּוּ עוֹסֵק בַּעֲבוֹדָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מב. הָעוֹסֵק בְּהִלְכוֹת עֲבוֹדָה, כְּאִלּוּ נִבְנֶה בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מג. הַלּוֹמֵד תּוֹרָה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, נוֹפֵל לְגֵיהִנּם וַהֲוֵי כְּזוֹרֵק אֶבֶן לְמַרְקוּלִיס.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י׳ · אות ל״ח
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 45% מהספר עד סוף היום
וְהָרוֹצֵחַ לָקַח אֶת הַבַּת הַקֵּיסָר וְיָדַע, שֶׁבְּוַדַּאי יִרְדְּפוּ אַחֲרָיו וְהָלַךְ מִן הַסְּפִינָה וְטָמַן עַצְמוֹ עִמָּהּ בְּבוֹר שֶׁהָיָה בּוֹ מֵי גְּשָׁמִים, עַד שֶׁיַּעֲבר הָרַעַשׁ וְאֶת הַמלחים שֶׁל הַסְּפִינָה צִוָּה, שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד יַחְתְּכוּ העוגנים וְיִבְרְחוּ מִיָּד כִּי בְּוַדַּאי יִרְדְּפוּ אַחֲרֵיהֶם וּבְוַדַּאי לא יִהְיוּ רוֹבִים אֶל הַסְּפִינָה מֵחֲמַת הַבַּת קֵיסָר, שֶׁהֵם סְבוּרִים, שֶׁהִיא שָׁם בַּסְּפִינָה, רַק שֶׁיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם וְעַל כֵּן תִּבְרְחוּ מִיָּד וְאִם יַשִּׂיגוּ אֶתְכֶם יַשִּׂיגוּ, מַה בָּזֶה ? כְּדֶרֶךְ הָרוֹצְחִים, שֶׁאֵינָם מַשְׁגִּיחִין עַל עַצְמָן כְּלָל וְכֵן הָיָה, שֶׁנַּעֲשָׂה רַעַשׁ, וְרָדְפוּ תֵּכֶף אַחֲרֵיהֶם, אַךְ לא מְצָאוּהָ שָׁם וְהָרוֹצֵחַ הֶחְבִּיא עַצְמוֹ עִמָּהּ בְּבוֹר שֶׁל מֵי גְּשָׁמִים וְהָיוּ מֻנָּחִים שָׁם וְהָיָה מַפְחִיד אוֹתָהּ, שֶׁלּא תִּצְעק, שֶׁלּא יִשְׁמְעוּ בְּנֵי אָדָם וְהָיָה אוֹמֵר לָהּ: אֲנִי מָסַרְתִּי נַפְשִׁי בִּשְׁבִילֵךְ כְּדֵי לְתָפְסֵךְ וְאִם אַפְסִיד אוֹתָךְ, אֵין חַיַּי נֶחֱשָׁבִים אֶצְלִי כְּלוּם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר אַתְּ בְּיָדִי אִם אֶחֱזר וְאַפְסִיד אוֹתָךְ וְתֻמְנַע מִמֶּנִּי אֵין חַיַּי נֶחֱשָׁבִים אֶצְלִי מְאוּמָה כְּלָל עַל כֵּן תֵכֶף שֶׁתִּתֵּן צְעָקָה, אֶחְנק אוֹתָךְ מִיָּד, וְיַעֲבר עָלַי מָה כִּי אֵינִי שָׁוֶה בְּעֵינַי כְּלוּם וַתִּירָא לְנַפְשָׁהּ מִפָּנָיו [הַיְנוּ הַבַּת קֵיסָר הָיְתָה יְרֵאָה לִצְעק מִפְּנֵי אֵימַת הָרוֹצֵחַ].
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · ממון ופרנסה · אות ט״ז
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 43% מהספר עד סוף היום
מִי שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת מָמוֹן וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי זֶה גּוֹרֵם בְּחִינַת דַּם נִדָּה לְהַשְּׁכִינָה, וְאֵין לוֹ פַּרְנָסָה, וְהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית: (לק"א סי' כ"ט אות ה')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ו · קטע ט׳ – קטע י״ד
כ־6 דק׳ · כ־620 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
זַכֵּנוּ מָלֵא רַחֲמִים גַּם עַתָּה לְמִדַּת הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, וְנִזְכֶּה לֶאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְיִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה, עַד שֶׁיִּהְיֶה מַפָּלָה לְהָרְשָׁעִים גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד לָבוֹא, עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת, עַד אֲשֶׁר יָשׁוּבוּ כֻלָּם לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְיִקְרְאוּ כֻלָּם בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת וְיִהְיֶה נִשְׁלָם הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר מֵעָלְמָא דְאָתֵי לְעוֹלָם הַזֶּה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן תְּזַכֵּנוּ וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת נְקֻדּוֹת קְדוֹשׁוֹת לְהַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ, וְנִזְכֶּה לְהוֹצִיא הַדִּבּוּר מִמֵּצַר הַגָּרוֹן, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת הַדִּבּוּר הַשָּׁלֵם לְהוֹצִיא מִכּחַ אֶל הַפּעַל כָּל הָעֲבוֹדוֹת וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת, כִּי אַתָּה יָדַעתָּ עצֶם רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָׁה שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת, וְאֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ מְנִיעוֹת רַבּוֹת עָלָיו, וּבִפְרָט כְּשֶׁאָנוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת דָּבָר גָּדוֹל שֶׁכָּל יַהֲדוּתֵנוּ תָּלוּי בּוֹ, שֶׁהוּא לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁרוֹצִים לְהִתְקָרֵב לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, שֶׁאָז מִתְגַּבְּרִים וּמִתְרַבִּים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים עָלֵינוּ מְאד מְאד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִשְׁתַּטְּחִים וּמַפְסִיקִים בְּפָנֵינוּ מְאד, וְאֵין רוֹצִים לְהָנִיחַ אוֹתָנוּ לְהִתְקָרֵב לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת אֲבָל כְּבָר הוֹדַעְתָּנוּ כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה בָּעוֹלָם כְּלָל, וְכָל הַמְּנִיעוֹת הֵם רַק בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּבֵּר הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִין וְהַגַּעְגּוּעִים יוֹתֵר לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ, וְכָל מַה שֶּׁהַמְּנִיעוֹת מִתְגַּבְּרִין יוֹתֵר, צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר שֶׁיִּהְיֶה הַחֵשֶׁק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַחֵשֶׁק, יִשָּׁבְרוּ כָל הַמְּנִיעוֹת, וְיִזְכּוּ לְהַשִּׂיג הַנֶּחְשָׁק הַקָּדוֹשׁ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעַל זֶה בָּאתִי לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהַי, הֶחָפֵץ בְּטוֹבָתֵנוּ, קוּמָה בְעֶזְרָתֵנוּ וְזַכֵּנוּ לְחֵשֶׁק דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְגַּעְגֵּעַ וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וְלַחֲשׁק וְלִכְסֹף לְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, בְּחֵשֶׁק נִמְרָץ וְכִסּוּפִין גְּדוֹלִים בֶּאֱמֶת וְיִהְיֶה הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִין הוֹלְכִים וּמִתְגַּבְּרִים וּמִתְחַזְּקִים בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, עַד שֶׁיִּתְגַּבֵּר הַחֵשֶׁק כְּפִי תֹקֶף הַמְּנִיעוֹת שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לְשַׁבְּרָם עַד שֶׁיִּתְגַּבֵּר הַחֵשֶׁק עַל הַמְּנִיעוֹת, וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל הַמְּנִיעוֹת מִפְּנֵי הַחֵשֶׁק הֶחָזָק וְהַכִּסּוּפִין הַגְּדוֹלִים וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹת נְקֻדּוֹת קְדוֹשׁוֹת לְהָאוֹתִיּוֹת לְהַשְׁלִים הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהוֹצִיא מִכּחַ אֶל הַפּעַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה הָעוֹלָם כְּפִי רְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְהַקָּדוֹשׁ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַעַזְרֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ לְחֵשֶׁק וְכִסּוּפִין גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כָּל כָּךְ, עַד שֶׁלֹּא נִרְצֶה לִפְטר עַצְמֵנוּ עִם טַעֲנַת הָאנֶס וְהַמְּנִיעָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ, וְלֹא נְקַרֵר אֶת דַּעְתֵּנוּ בְּמַה שֶׁנֶּחְשָׁב כְּאִלּוּ עָשִׂינוּ, מֵאַחַר שֶׁהָיִינוּ חֲפֵצִים לַעֲשׂוֹת, רַק שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אנֶס
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהוָה עָזְרֵנוּ וְזַכֵּנוּ שֶׁלֹּא נִפְטר עַצְמֵנוּ בָּזֶה, כִּי אֵין אָנוּ רוֹצִים לָצֵאת עִם טַעֲנַת הָאנֶס שֶׁנֶּחְשָׁב עַל יְדֵי זֶה כְּאִלּוּ עָשִׂינוּ, כִּי אֵין אָנוּ חֲפֵצִים לִפְטר עַצְמֵנוּ בְּשׁוּם מְנִיעָה וְאנֶס, רַק זַכֵּנוּ וְעָזְרֵנוּ שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ חֵשֶׁק וְכִסּוּפִין חֲזָקִין כָּאֵלּוּ, שֶׁנִּזְכֶּה עַל יָדָם תָּמִיד לְהוֹצִיא מִכּחַ אֶל הַפּעַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וּבְכָל פַּעַם שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר גָּדוֹל וְקָטָן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, תִּהְיֶה עִמָּנוּ וְתַעַזְרֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ לְחֵשֶׁק וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וַחֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם, וְלֹא נַרְפֶּה אֶת הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִין וְהַגַּעְגּוּעִים כְּלָל, רַק נִזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְאַמֵּץ בְּכָל עֵת לְהִתְגַּעְגֵּעַ וְלִכְסֹף וְלַחֲשׁק וּלְהִשְׁתּוֹקֵק בִּתְשׁוּקָה נִפְלָאָה וּבְחֵשֶׁק נִמְרָץ בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ, וּכְפִי תֹקֶף הַמְּנִיעָה וְהָאנֶס, כֵּן יִתְגַּבֵּר הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִין יוֹתֵר, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁבָּעוֹלָם, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהוֹצִיא מִכּחַ אֶל הַפּעַל מַמָּשׁ כָּל חֶפְצֵנוּ בְּעִסְקֵי שָׁמַיִם וּבְכָל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר נִרְצֶה לְהָחֵל בַּעֲבוֹדַת יְהוָה בְּכָל לְבָבֵנוּ, נַעֲשֶׂה וְנַצְלִיחַ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת בְּפעַל מַמָּשׁ כָּל מַה שֶּׁהוּא רְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעָזְרֵנוּ וְזַכֵּנוּ וְחָנֵּנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְתִּיק וּלְשַׁכֵּךְ חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְתַעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר מְהֵרָה מִדַּת הַכַּעַס מֵאִתָּנוּ, וְאַל יִחַר אַפֵּינוּ עַל שׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, רַק נִזְכֶּה לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל וּלְהַמְתִּיק כָּל מִינֵי חֲרוֹן אַף מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאַל יֶעְשַׁן אַפְּךָ בָּנוּ, רַק נִזְכֶּה לְבָרֵר וּלְהַמְתִּיק וּלְזַכֵּךְ הֶעָשָׁן שֶׁל הַחֲרוֹן אַף עַד שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ רוּחַ נַיְחָא רוּחַ אֲוִירִי רוּחַ דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִמְשָׁךְ רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ עָלֵינוּ וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וִימַהֵר וְיָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ גְאֻלַּת עוֹלָם וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ חַיּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, רוּחַ חַיִּים דִּלְעֵלָּא, וְרוּחַ חַיִּים דִּלְתַתָּא וְתִפְתַּח אֶת יָדְךָ וְתַשְׂבִּיעֵנוּ בִּרְצוֹנְךָ וּתְחַיֵּינוּ בְּרַחֲמֶיךָ וְתִתֶּן לָנוּ פַּרְנָסוֹתֵנוּ בְּרֶוַח קדֶם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהֶם כִּי עֵינֵינוּ אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, לְךָ לְבַד עֵינֵינוּ תְלוּיוֹת חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות כה – פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 45% מהספר עד סוף היום
כְּשֶׁאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל רוֹצֶה לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיְּקָרְבוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל מַשְׁלִיךְ כָּל עִנְיָנָיו וְכָל הַגְּזֵרוֹת שֶׁרוֹצֶה לִגְזֹר חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל הָעֲסָקִים שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ עוֹסֵק בָּהֶם כִּבְיָכוֹל.
וְהוּא מַשְׁלִיךְ הַכֹּל וּפוֹנֶה עַצְמוֹ רַק לְזֶה הָאִישׁ שֶׁרוֹצֶה לְדַבֵּר עִמּוֹ וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו, לְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ שֶׁיַּעְזְרֵהוּ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִמֵּילָא נִצּוֹלִין יִשְׂרָאֵל מִכָּל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן (שָׁם, סִימָן ע').
עַל־יְדֵי בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְכוֹלִים לוֹמַר תְּהִלִּים (שָׁם, סִימָן צ"ז).
אֲמִירַת תְּהִלִּים מַעֲלָה גְּדוֹלָה כְּאִלּוּ אֲמָרָם דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּעַצְמוֹ. כִּי הוּא אֲמָרָם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְהָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֻנָּח בְּתוֹךְ הַתֵּבוֹת וּכְשֶׁאוֹמֵר הַמִּזְמוֹרֵי תְּהִלִּים הוּא מְעוֹרֵר בְּרוּחַ פִּיו אֶת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, עַד שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ אֲמָרָם דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּעַצְמוֹ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות מב · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 44% מהספר עד סוף היום
"הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי אֶלֹהִים" כוּ', וְעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, 'לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כַּקָּנֶה וְאַל יִהְיֶה קָשֶׁה כָּאֶרֶז', כִּי קָנֶה - אֲפִלּוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵין יְכוֹלִין לַהֲזִיזוֹ מִמְּקוֹמוֹ, דַּיְקָא עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁהוּא רַךְ וְנִכְפָּף בִּפְנֵי כֹּל וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חָזָק וְאַמִּיץ מְאֹד בְּשָׁרְשׁוֹ וְאֵין יְכוֹלִין הָרוּחוֹת לְעָקְרוֹ מִמְּקוֹמוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם הָיָה קָשֶׁה כָּאֶרֶז וְכוּ', וּכְמוֹ כֵן בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי וְהָרוּחַ סְעָרָה שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא מִתְגַּבֵּר שָׁם מְאֹד שָׁם אָסוּר לְהִכָּנֵס בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל, בִּבְחִינַת:
"אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם", כִּי שָׁם עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת דַּיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁהוּא רַךְ כַּקָּנֶה וְעַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת וְהַמְּנִיעוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הֵן מֵעַצְמוֹ הֵן מֵאֲחֵרִים עַל כֻּלָּם לֹא יָשִׁיב דָּבָר, בִּבְחִינַת: "וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא שׁוֹמֵעַ וְאֵין בְּפִיו תּוֹכָחוֹת", כִּי הַקֻּשְׁיוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הַבָּאִים מִשָּׁם אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן כַּנַּ"ל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · ממון · אות ו – אות ז
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 49% מהספר עד סוף היום
קִימַת חֲצוֹת מְסֻגָּל לְפַרְנָסָה (שָׁם, אוֹת ו):
כְּשֶׁאֶחָד נוֹגֵעַ בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא כַּדִּין, שֶׁזֶּה בְּחִינַת פְּגַם הַמִּשְׁפָּט, בְּחִינַת עוֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא לִפְגַם הַבְּרִית (הִלְכוֹת דַּיָּנִים, הֲלָכָה ה', אוֹת ב):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ו · מכתב רכד · פסקה 6 – פסקה 4
כ־7 דק׳ · כ־660 מילים · 44% מהספר עד סוף היום
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִשְׁמֹעַ מִמְּךָ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת תָּמִיד
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
וְהִנֵּה עַתָּה הִגִּיעַ אוֹר יוֹם אוֹר הַבֹּקֶר, בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם. וּבְוַדַּאי עַתָּה מִתְחַדְּשִׁים חֲסָדִים חֲדָשִׁים וְנִפְלָאִים מְאֹד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אֵיכָה ג) "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ", וְאַף עַל פִּי כֵן קָשֶׁה מְאֹד לְהַתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל, כִּי כָּל יוֹם קָצָר מִלְּמַעְלָה וְרָחָב מִלְּמַטָּה. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַחֲסָדִים מִתְחַדְּשִׁין בְּכָל בֹּקֶר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים צב) "לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ". וְעַל יְדֵי הָאֱמוּנָה בְּגֹדֶל חַסְדּוֹ וְטוּבוֹ בְּכָל עֵת עַל כָּל אָדָם אֲפִלּוּ עַל הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, עַל יְדֵי זֶה הַכֹּל יְכוֹלִין לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת מֵחָדָשׁ. וְהָעִקָּר הוּא לְהַרְחִיק הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת וְלַהֲפֹךְ כָּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה. וּכְבָר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה, אַךְ צְרִיכִין לְהָבִין מֵעַצְמוֹ וּלְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַכֹּחוֹת לְהַכְנִיס שִׂמְחַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁאָנוּ זוֹכִין בְּכָל יוֹם לְהַכְנִיס הַשִּׂמְחָה בְּלִבּוֹ.
וְתֵדַע וְתַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁאַחַר כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין שֶׁסָּבַלְנוּ, וְאַחַר כָּל הַהַרְחָקוֹת שֶׁאָנוּ רְחוֹקִים מֵאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם עַל יְדֵי מַעֲשֵׂינוּ שֶׁאֵינָם כַּהֹגֶן אַף עַל פִּי כֵן אַשְׁרֵינוּ. "אַשְׁרֵינוּ אַשְׁרֵינוּ" שֶׁאָנוּ זוֹכִים לוֹמַר בְּכָל יוֹם שְׁנֵי פְּעָמִים "אַשְׁרֵינוּ". וְאִם תַּרְגִּיל עַצְמְךָ לִשְׂמֹחַ בָּזֶה תּוּכַל לִזְכּוֹת שֶׁעַל כָּל פָּנִים פַּעַם אֶחָד בְּכָל יְמֵי חַיֶּיךָ תַּרְגִּישׁ הֵיטֵב בְּלִבְּךָ נְעִימַת הַשִּׂמְחָה הַזֹּאת שֶׁל "אַשְׁרֵינוּ" שֶׁאָנוּ מְיַחֲדִים שְׁמוֹ וְכוּ', וְאָז תָּבִין לְמַפְרֵעַ מְתִיקַת עֲרֵיבַת נְעִימַת חֶלְקֵנוּ וְגוֹרָלֵנוּ וִירוּשָׁתֵנוּ, וְתִתְחָרֵט עַל הֶעָבָר עַל שֶׁלֹּא הִתְחַזַּקְתָּ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּתְחַיֶּה עַצְמְךָ בִּמְעַט הַשִּׂמְחָה שֶׁזָּכִיתָ בְּכָל פַּעַם. וְהִנֵּה מֵעֹצֶם אַהֲבָתְךָ הֻכְרַחְתִּי עַצְמִי לְחַדֵּשׁ לְךָ דִּבְרֵי אֱמֶת עַתָּה בַּבֹּקֶר קֹדֶם הַתְּפִלָּה. וְחֶסֶד לְאַבְרָהָם יָגִיל וִישַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתוֹ תָּמִיד.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ב' חֻקַּת תקצ"ו.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
הִנֵּה הַיּוֹם בְּבֵיתִי גִּיסִי מִקְּהִלָּה קְדוֹשָׁה מְיַיאסְקִיפְקֶא וְגִיסִי רַבִּי יוֹנָה הִירְשׁ וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בְּר"מ מִלַּאדִיזִין בְּעֵסֶק שִׁדּוּךְ מִפֹּה שֶׁבָּאוּ לְפֹה אֶתְמוֹל, וְהַיּוֹם בָּא גַּם גִּיסִי רַבִּי מַתִּתְיָהוּ מִלַּאדִיזִין. וְהַכֹּל מֵאֵת ה', וּמִי יוֹדֵעַ דְּרָכָיו הַנִּפְלָאִים שֶׁמַּזְמִין מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה בְּכָל יוֹם וְכוּ' וְהַכֹּל רְמָזִים נִפְלָאִים וְכוּ'. וְהִנֵּה אֵין לִי פְּנַאי עַתָּה לְהַאֲרִיךְ כְּלָל מֵחֲמַת זֶה, וִיקַבֵּל הָאִגֶּרֶת הָרָצוּף פֹּה לְר"ש, וּבְוַדַּאי יִקְרָאֶנּוּ וְיָבִין רְמָזִים גַּם לְעַצְמוֹ. וְאִם הָיִיתָ רוֹאֶה מִכְתַּב ר"ש אֵלַי הָיִיתָ רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ צְעָקוֹת מָרוֹת וּמְרִירוּת שֶׁקָּשֶׁה לְשָׁמְעָם, וּכְבָר הֵשַׁבְתִּי לוֹ קְצָת כַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה בְּעֵינֶיךָ וְתֹאמַר לְר"ש שֶׁאַל יַקְפִּיד שֶׁשָּׁלַחְתִּי הָאִגֶּרֶת פָּתוּחַ לְיָדְךָ, כִּי הָאֱמֶת שֶׁעָלָה עַל דַּעְתִּי לְחָתְמוֹ בְּפָנֶיךָ. אַךְ הִסְתַּכַּלְתִּי בְּמִכְתָּבוֹ שֶׁכָּתַב שֶׁאָשִׁיב לוֹ תְּשׁוּבָה בְּתוֹךְ מִכְתָּבְךָ, עַל כֵּן הֵבַנְתִּי שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עָלֶיךָ, גַּם אֵין רָאוּי לוֹ לְהַקְפִּיד כְּלָל עַל זֶה כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנַחְנוּ, וְכֻלָּנוּ כְּאִישׁ אֶחָד בְּעֹצֶם אַהֲבָתֵנוּ. אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא יַחֲלֹק עַצְמוֹ מֵאִתָּנוּ. וְאָנוּ בְּכֹחוֹ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה "כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן" וְכוּ', שֶׁכָּל הָרוֹצֶה לִזְכּוֹת לִשְׁאֹב מִבְּאֵר מַיִם חַיִּים דְּבָרִים הַמְחַיִּין אֶת הַנֶּפֶשׁ לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֶצַח נְצָחִים יָבוֹא וְיִזְכֶּה. וְאִם הַמְּנִיעוֹת מִשְׁתַּטְּחִין כְּנֶגְדָּם כִּבְרִיחֵי בַּרְזֶל וְדַלְתוֹת נְחֹשֶׁת מָה אֶעֱשֶׂה. גַּם אָנֹכִי יֵשׁ לִי מְנִיעוֹת לְקָרְבוֹ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, כַּיָּדוּעַ לָכֶם בִּפְרָט עַתָּה. יֵיטִיב ה' לְהַבָּא, אַךְ זֶה יָדוּעַ מִכְּבָר, וְעַכְשָׁיו בְּיוֹתֵר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְוַעֵד יַחַד, וּלְדַבֵּר דִּבְרֵי אֱמֶת מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר כִּי אִם עַל יְדֵי שְׁבִירַת מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת.
וְעַתָּה בְּנִי חֲבִיבִי חֲזַק וֶאֱמַץ, וְשַׂמַּח נַפְשְׁךָ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, וַחֲטֹף וֶאֱכֹל, חֲטֹף וֶאֱכֹל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמַלְבּוּשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמִצְווֹת, וּזְכֹר הֵיטֵב מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת הָרַ"ן כג): אַשְׁרֵי מִי שֶׁאוֹכֵל כַּמָּה פְּרָקִים מִשְׁנָיוֹת וְשׁוֹתֶה כַּמָּה קַפִּיטְלִיךְ תְּהִלִּים, וּמִתְלַבֵּשׁ בְּכַמָּה מִצְווֹת. כִּי חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הֶבֶל, וּמַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ וְכוּ'. וְאִם כִּי הוּא דָּבָר יָדוּעַ לַכֹּל, צְרִיכִין לַחֲזֹר זֹאת בְּכָל יוֹם וְלִשְׁמֹר הַזִּכָּרוֹן הֵיטֵב לִזְכֹּר בְּעָלְמָא דְּאָתֵי בְּכָל יוֹם בִּכְלָל וּבִפְרָט. וְאַל יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כִּישָׁנִים אֶלָּא כַּחֲדָשִׁים. וְלֹא עַל חִנָּם הִזְכִּירוּ אוֹתָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת כָּאֵלֶּה לְבַל נִישַׁן אֶת יָמֵינוּ חַס וְשָׁלוֹם, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר (תְּהִלִּים לט) "אַךְ הֶבֶל יֶהֱמָיוּן וְכוּ', אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם כָּזָב בְּנֵי אִישׁ וְכוּ' אַךְ הֶבֶל כָּל אָדָם" וְכוּ'. שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם צָוַח "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים" וְכוּ'. 'רַבִּי מֵאִיר כַּד סַיֵּם סִפְרָא דְּאִיּוֹב הֲוָה אָמַר סוֹף אָדָם לָמוּת וְכוּ', אַשְׁרֵי מִי שֶׁעֲמָלוֹ בַּתּוֹרָה' (סַנְהֶדְּרִין צט.), וְכֵן שְׁאָרֵי סִפְרֵי מוּסָר. אַךְ עֵצוֹת לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ אֲפִלּוּ הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים וְכוּ', גִּלָּה אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל אֲשֶׁר אֵין דֻּגְמָתָם, אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז בָּהֶם. יֶתֶר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ עַתָּה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ח' · פסקה 6
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 44% מהספר עד סוף היום
רַב חַנָּא בַּר אַחָא. רַב חָנָּא בַּר אַבָּא. רַב חַנָּא בַּר קְטִינָּא. רַב חַנָּא בַּר בִּיזְנָּא.
רַב חַנָּא אֲבוּהּ דְרַבָּה בַּר בַּר חַנָּא. רַב חַנָּא קַרְטִיגְנָּאָה. רַב חַנָּא בַּר יְהוּדָה. רַב חַנָּא בַּר יֵיבָא.
ר' חַנָּא שַׁאוּנָה. רַב חַנָּא בַּר חֲנִילָאִי. חַנָּא בַּר לִיוָאִי. רַב חַנִּין. רַב חַנִּין מְחוּזְנָאִי. רַב חַנִּין בַּר אַשִׁי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן פ׳ · סעיף ט״ו – סעיף כ״ד
כ־4 דק׳ · כ־440 מילים · 40% מהספר עד סוף היום
אֹכֶל הַמְעֹרָב עִם פְּסֹלֶת, מֻתָּר לִבְרוֹר אֶת הָאֹכֶל מִתּוֹךְ הַפְּסֹלֶת, אֲבָל לֹא אֶת הַפְּסֹלֶת מִתּוֹךְ הָאֹכֶל. וְגַם אֶת הָאֹכֶל, אָסוּר לִבְרוֹר עַל יְדֵי כְּלִי, אֶלָּא דַּוְקָא בַּיָּד. וְדַוְקָא מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לֶאֱכוֹל מִיָּד. וַאֲפִלּוּ בְּמַאֲכָלִים שֶׁרוֹצִים לִבְרוֹר מַה שֶּׁיֹּאכְלוּ עַתָּה מִמַּה שֶּׁיַּשְׁאִירוּ, צְרִיכִין לִזָּהֵר לִבְרוֹר מַה שֶּׁרוֹצִים לֶאֱכוֹל עַתָּה, וְלֹא לִבְרוֹר מַה שֶּׁרוֹצִים לְהַנִּיחַ. כִּי מַה שֶרוֹצִים לֶאֱכוֹל עַתָּה, חָשׁוּב אִכֶל. וּמַה שֶׁרוֹצִים לְהַנִּיחַ, חָשׁוּב פְּסֹלֶת. אֲפִלּוּ לִקְלוֹף שׁוּם אוֹ בְּצָלִים וּלְהַנִּיחָם, אָסוּר מִשּׁוּם בּוֹרֵר, וְאֵינוֹ מֻתָּר לִקְלוֹף אֶלָּא מַה שֶּׁצְּרִיכִין לֶאֱכוֹל מִיָּד (שי"ט שכ"א). וְהַקְּלִפָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הַשּׁוּם הַמְסַבֶּבֶת כָּל הַחֲלָקִים, יֵשׁ לֶאֱסוֹר לַהֲסִירָהּ אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ אֲכִילָה מִיָּד, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי מְפָרֵק, תּוֹלָדָה דְּדִישָׁה (פְּרִי מְגָדִים סִימָן שי"ט. אֵשֶׁל אַבְרָהָם סָעִיף קָטָן ח'. הִנִּיחַ בְּצָרִיךְ עִיוּן, עַיֵן שָׁם)
אֲפִלּוּ בְּמִדֵּי דְּלָאו בַּר אֲכִילָה שַׁיָּךְ אִסּוּר בְּרִירָה, כְּגוֹן בְּכֵלִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם דְּמַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ עַתָּה, הֲוֵי כְּמוֹ אֹכֶל, וְהַשְׁאָר הֲוֵי כְּמוֹ פְּסֹלֶת.
אֵין לְסַנֵּן שׁוּם מַשְׁקֶה, כִּי יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה חִלּוּקֵי דִּינִים. אֲבָל מֻתָּר לִשְׁתּוֹת עַל יְדֵי מַפָּה, דְּלֹא שַׁיָּךְ בּוֹרֵר אֶלָּא בִּמְתַקֵּן הָעִנְיָן קֹדֶם אֲכִילָה אוֹ שְׁתִיָּה. אֲבָל בְּעִנְיָן זֶה, אֵינוֹ אֶלָּא מְעַכֵּב אֶת הַפְּסֹלֶת שֶׁלֹּא תִכָּנֵס לְתוֹךְ פִּיו. וּמִכָּל מָקוֹם לִשְׁתּוֹת מַיִם כָּךְ עַל יְדֵי מַפָּה, יֵשׁ אוֹסְרִין מִשּׁוּם כִּבּוּס. וְיֵשׁ לְהָקֵל בִּשְׁעַת הַדְּחָק כְּשֶׁאֵין לוֹ מַיִם נְקִיִּים לִשְׁתּוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יִשְׁתֶּה דֶּרֶךְ בֵּית יָד מִן הַכְּתֹּנֶת שֶׁלּוֹ, דְּבָזֶה אִכָּא לְמֵיחָשׁ טְפֵי, שֶׁמָּא יִסְחֹט.
מַשְׁקֶה קַאפֶע שֶׁיֵּשׁ בְּתַחְתִּיתוֹ הַקָּאפֶע מַמָּשׁ שֶׁהוּא הַפְּסֹלֶת, וְכֵן שְׁאָר מַשְׁקֶה שֶׁיֵּשׁ בְּתַחְתִּיתוֹ שְׁמָרִים אוֹ שְׁאָר פְּסֹלֶת כְּשֶׁמְעִרִין אוֹתוֹ, צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְעָרוֹת כָּל הַצָּלוּל, אֶלָּא יַשְׁאִיר מְעַט אֵצֶל הַפְּסֹלֶת. וְחָלָב שֶׁהָעֳמַד אָסוּר לִקְלוֹט מַה שֶּׁלְּמַעְלָה הַנִּקְרָא סְמֶעטִין, רַק מַה שֶּׁצָּרִיךְ לֶאֱכוֹל עַתָּה וְגַם בָּזֶה יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִקַּח הַכֹּל, רַק יַשְׁאִיר קְצָת עַל הֶחָלָב הַתַּחְתּוֹן (שיט).
אִם נָפַל זְבוּב וְכַדּוֹמֶה לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל אוֹ הַמַּשְׁקֶה, לֹא יָסִיר אֶת הַזְּבוּב לְבַדּוֹ, אֶלָּא יִקַּח גַּם קְצָת מֵהַמַּאֲכָל אוֹ מְהַמֵשְׁקֶה וְיִזְרֹק עִמּוֹ (שיט).
אִם צָרִיךְ לָדוּךְ פִּלְפְּלִין אוֹ מֶלַח וְכַיּוֹצֵא בוֹ לָתֵת לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל, מֻתָּר לָדוּךְ בְּקַתָּא דְּסַכִּינָא עַל הַשֻּׁלְחָן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, אֲבָל לֹא בִּמְדוּכָה וְלֹא בְּמַכְתֶּשֶׁת.
אָסוּר לַחְתּוֹךְ בְּצָלִים וּשְׁאָר יְרָקוֹת אֶלָּא דַּוְקָא סָמוּךְ לַסְּעוּדָּה וְגַם אָז לֹא יַחְתְּכֵם דַּק דַּק מְאֹד.
דָּבָר שֶׁהַמֶּלַח פּוֹעֵל בּוֹ לְרַכְּכוֹ אוֹ לְהָפִיג חֲרִיפוּתוֹ, אָסוּר לְמָלְחוֹ מִשּׁוּם דַּהֲוֵי כְּמוֹ מְעַבֵּד. וְלָכֵן אָסוּר לִמְלוֹחַ (גורקען) חַיִּין, וְכֵן צְנוֹן אוֹ בְּצָלִים אָסוּר לִמְלוֹחַ, אֲפִלּוּ מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְאוֹתָהּ סְעוּדָּה, אֶלָּא מַטְבִּיל בְּמֶלַח חֲתִיכָה חֲתִיכָה וְאוֹכֵל. אֲבָל בֵּיצִים וּבָשָׂר מְבֻשָּׁל וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם שֶׁאֵין הַמֶּלַח מוֹעִיל לָהֶן אֶלָּא שֶׁיִּתֵּן בָּהֶם טַעַם מֶלַח, מֻתָּר לְמָלְחָם לְאָכְלָם בְּאוֹתָהּ סְעוּדָּה. אֲבָל בִּשְׁבִיל לְהַנִּיחָם לִסְעוּדָּה אַחֶרֶת, אָסוּר.
אֵין לִמְלֹוֹחַ בְּיַחַד הַרְבֵּה פּוֹלִין וְקִטְנִיּוֹת מְבֻשָּׁלִים כִּי הַמְּליחָה מוֹעִילָה בָּהֶן לְרַכְּכָן. וַאֲפִלּוּ כְּדֵי לְאָכְלָן לְאַלְתֵּר, אָסוּר.
"סַאלַאט", "גּוּרְקֶען", וְכֵן שְׁאָר מִינֵי טִבּוּלִין שֶׁעוֹשִׂין מִבְּצָלִים וְכַדּוֹמֶה, מֻתָּר לְמָלְחָן סָמוּךְ לַסְּעוּדָּה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנּוֹתְנִים לְתוֹכָן מִיָּד שֶׁמֶן וְחֹמֶץ מַחְלִישִׁין כֹּחַ הַמֶּלַח. אֲבָל אָסוּר לְמָלְחָן וּלְהַשְׁהוֹתָן אֵיזֶה זְמָן.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ו
זַכֵּנוּ מָלֵא רַחֲמִים גַּם עַתָּה לְמִדַּת הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, וְנִזְכֶּה לֶאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְיִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה, עַד שֶׁיִּהְיֶה מַפָּלָה לְהָרְשָׁעִים גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד לָבוֹא, עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת, עַד אֲשֶׁר יָשׁוּבוּ כֻלָּם לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְיִקְרְאוּ כֻלָּם בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת וְיִהְיֶה נִשְׁלָם הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר מֵעָלְמָא דְאָתֵי לְעוֹלָם הַזֶּה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן תְּזַכֵּנוּ וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת נְקֻדּוֹת קְדוֹשׁוֹת לְהַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ, וְנִזְכֶּה לְהוֹצִיא הַדִּבּוּר מִמֵּצַר הַגָּרוֹן, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת הַדִּבּוּר הַשָּׁלֵם לְהוֹצִיא מִכּחַ אֶל הַפּעַל כָּל הָעֲבוֹדוֹת וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת, כִּי אַתָּה יָדַעתָּ עצֶם רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָׁה שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת, וְאֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ מְנִיעוֹת רַבּוֹת עָלָיו, וּבִפְרָט כְּשֶׁאָנוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת דָּבָר גָּדוֹל שֶׁכָּל יַהֲדוּתֵנוּ תָּלוּי בּוֹ, שֶׁהוּא לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁרוֹצִים לְהִתְקָרֵב לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, שֶׁאָז מִתְגַּבְּרִים וּמִתְרַבִּים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים עָלֵינוּ מְאד מְאד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִשְׁתַּטְּחִים וּמַפְסִיקִים בְּפָנֵינוּ מְאד, וְאֵין רוֹצִים לְהָנִיחַ אוֹתָנוּ לְהִתְקָרֵב לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת אֲבָל כְּבָר הוֹדַעְתָּנוּ כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה בָּעוֹלָם כְּלָל, וְכָל הַמְּנִיעוֹת הֵם רַק בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּבֵּר הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִין וְהַגַּעְגּוּעִים יוֹתֵר לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ, וְכָל מַה שֶּׁהַמְּנִיעוֹת מִתְגַּבְּרִין יוֹתֵר, צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר שֶׁיִּהְיֶה הַחֵשֶׁק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַחֵשֶׁק, יִשָּׁבְרוּ כָל הַמְּנִיעוֹת, וְיִזְכּוּ לְהַשִּׂיג הַנֶּחְשָׁק הַקָּדוֹשׁ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעַל זֶה בָּאתִי לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהַי, הֶחָפֵץ בְּטוֹבָתֵנוּ, קוּמָה בְעֶזְרָתֵנוּ וְזַכֵּנוּ לְחֵשֶׁק דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְגַּעְגֵּעַ וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וְלַחֲשׁק וְלִכְסֹף לְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, בְּחֵשֶׁק נִמְרָץ וְכִסּוּפִין גְּדוֹלִים בֶּאֱמֶת וְיִהְיֶה הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִין הוֹלְכִים וּמִתְגַּבְּרִים וּמִתְחַזְּקִים בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, עַד שֶׁיִּתְגַּבֵּר הַחֵשֶׁק כְּפִי תֹקֶף הַמְּנִיעוֹת שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לְשַׁבְּרָם עַד שֶׁיִּתְגַּבֵּר הַחֵשֶׁק עַל הַמְּנִיעוֹת, וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל הַמְּנִיעוֹת מִפְּנֵי הַחֵשֶׁק הֶחָזָק וְהַכִּסּוּפִין הַגְּדוֹלִים וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹת נְקֻדּוֹת קְדוֹשׁוֹת לְהָאוֹתִיּוֹת לְהַשְׁלִים הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהוֹצִיא מִכּחַ אֶל הַפּעַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה הָעוֹלָם כְּפִי רְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְהַקָּדוֹשׁ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַעַזְרֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ לְחֵשֶׁק וְכִסּוּפִין גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כָּל כָּךְ, עַד שֶׁלֹּא נִרְצֶה לִפְטר עַצְמֵנוּ עִם טַעֲנַת הָאנֶס וְהַמְּנִיעָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ, וְלֹא נְקַרֵר אֶת דַּעְתֵּנוּ בְּמַה שֶׁנֶּחְשָׁב כְּאִלּוּ עָשִׂינוּ, מֵאַחַר שֶׁהָיִינוּ חֲפֵצִים לַעֲשׂוֹת, רַק שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אנֶס
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהוָה עָזְרֵנוּ וְזַכֵּנוּ שֶׁלֹּא נִפְטר עַצְמֵנוּ בָּזֶה, כִּי אֵין אָנוּ רוֹצִים לָצֵאת עִם טַעֲנַת הָאנֶס שֶׁנֶּחְשָׁב עַל יְדֵי זֶה כְּאִלּוּ עָשִׂינוּ, כִּי אֵין אָנוּ חֲפֵצִים לִפְטר עַצְמֵנוּ בְּשׁוּם מְנִיעָה וְאנֶס, רַק זַכֵּנוּ וְעָזְרֵנוּ שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ חֵשֶׁק וְכִסּוּפִין חֲזָקִין כָּאֵלּוּ, שֶׁנִּזְכֶּה עַל יָדָם תָּמִיד לְהוֹצִיא מִכּחַ אֶל הַפּעַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וּבְכָל פַּעַם שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר גָּדוֹל וְקָטָן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, תִּהְיֶה עִמָּנוּ וְתַעַזְרֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ לְחֵשֶׁק וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וַחֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם, וְלֹא נַרְפֶּה אֶת הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִין וְהַגַּעְגּוּעִים כְּלָל, רַק נִזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְאַמֵּץ בְּכָל עֵת לְהִתְגַּעְגֵּעַ וְלִכְסֹף וְלַחֲשׁק וּלְהִשְׁתּוֹקֵק בִּתְשׁוּקָה נִפְלָאָה וּבְחֵשֶׁק נִמְרָץ בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ, וּכְפִי תֹקֶף הַמְּנִיעָה וְהָאנֶס, כֵּן יִתְגַּבֵּר הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִין יוֹתֵר, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁבָּעוֹלָם, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהוֹצִיא מִכּחַ אֶל הַפּעַל מַמָּשׁ כָּל חֶפְצֵנוּ בְּעִסְקֵי שָׁמַיִם וּבְכָל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר נִרְצֶה לְהָחֵל בַּעֲבוֹדַת יְהוָה בְּכָל לְבָבֵנוּ, נַעֲשֶׂה וְנַצְלִיחַ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת בְּפעַל מַמָּשׁ כָּל מַה שֶּׁהוּא רְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעָזְרֵנוּ וְזַכֵּנוּ וְחָנֵּנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְתִּיק וּלְשַׁכֵּךְ חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְתַעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר מְהֵרָה מִדַּת הַכַּעַס מֵאִתָּנוּ, וְאַל יִחַר אַפֵּינוּ עַל שׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, רַק נִזְכֶּה לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל וּלְהַמְתִּיק כָּל מִינֵי חֲרוֹן אַף מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאַל יֶעְשַׁן אַפְּךָ בָּנוּ, רַק נִזְכֶּה לְבָרֵר וּלְהַמְתִּיק וּלְזַכֵּךְ הֶעָשָׁן שֶׁל הַחֲרוֹן אַף עַד שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ רוּחַ נַיְחָא רוּחַ אֲוִירִי רוּחַ דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִמְשָׁךְ רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ עָלֵינוּ וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וִימַהֵר וְיָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ גְאֻלַּת עוֹלָם וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ חַיּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, רוּחַ חַיִּים דִּלְעֵלָּא, וְרוּחַ חַיִּים דִּלְתַתָּא וְתִפְתַּח אֶת יָדְךָ וְתַשְׂבִּיעֵנוּ בִּרְצוֹנְךָ וּתְחַיֵּינוּ בְּרַחֲמֶיךָ וְתִתֶּן לָנוּ פַּרְנָסוֹתֵנוּ בְּרֶוַח קדֶם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהֶם כִּי עֵינֵינוּ אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, לְךָ לְבַד עֵינֵינוּ תְלוּיוֹת חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 155 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ח
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־1 דק׳ · לימוד מלא כ־36 דק׳
פרשת השבוע: תרומה
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־4 במרץ 2028, בשעה 17:39 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
רְחִיצַת חַמִּין בְּעֶרֶב שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְכֵן קְרִיאַת הַפָּרָשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית: (לק"א סי' י"ט אות ה')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.