ניסן ופסח
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, ה׳ בניסן ה׳תשפ״ח · 1 באפריל 2028
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ט · אות ג׳ – אות ו׳
כ־8 דק׳ · כ־840 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
וְדַע, שֶׁלִּפְעָמִים אַף שֶׁנּוֹטֵל מִמֶּנּוּ מָמוֹן, עִם כָּל זֶה לֹא יַזִּיק לְבָנָיו וְלֹא יֶחְסַר אוֹר נַפְשָׁהּ. כִּי בְּרוּחָנִיּוּת הַנֶּפֶשׁ מַרְגֶּשֶׁת הַכְּאֵב וְהַצַּעַר הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ לָהּ, כְּשֶׁזֶּה הַגַּזְלָן שֶׁהוּא כְּמוֹ רוֹצֵחַ נְפָשׁוֹת מַמָּשׁ, בָּא לְחַסֵּר אוֹרָהּ, וְלִגְזֹל נֶפֶשׁ בָּנֶיהָ. וְעַל כֵּן הִיא מְצַמְצֶמֶת אוֹרָהּ, וּמַמְשֶׁכֶת וּמְכַוֶּצֶת עַצְמָהּ, וּמְקַבֶּצֶת לְעַצְמָהּ חֶלְקֵי נַפְשָׁהּ, כְּדֵי שֶׁזֶּה הַגַּזְלָן לֹא יוּכַל לִינֹק מִמֶּנָּה, וּלְחַסֵּר אוֹרָהּ. עַד שֶׁלִּפְעָמִים לֹא יוּכַל הַגַּזְלָן לְהִתְגַּבֵּר עָלֶיהָ לְקַבֵּל מֵאוֹרָהּ, וְאַף שֶׁגָּזַל וְנָטַל הַמָּמוֹן מִמֶּנּוּ, עִם כָּל זֶה כְּבָר הִתְגַּבְּרָה הַנֶּפֶשׁ, וְצִמְצְמָה וּמָשְׁכָה וְקִבְּצָה אוֹרָהּ, וְלֹא הִנִּיחָה לְקַבֵּל מֵאוֹרָהּ. וְזֶה הַמָּמוֹן שֶׁלָּקַח הַגַּזְלָן, אֵינוֹ מָמוֹן כְּלָל, רַק עַפְרָא בְּעַלְמָא, מֵאַחַר שֶׁאֵין בּוֹ אוֹר כְּלָל. וְהַמָּמוֹן הַזֶּה הוּא בִּבְחִינַת (איוב כח): עַפְרוֹת זָהָב, בִּבְחִינַת (דברי הימים ב ט׳:כ׳): אֵין כֶּסֶף נֶחֱשָׁב, מֵחֲמַת שֶׁאֵין בְּהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שׁוּם אוֹר, כִּי הִתְגַּבְּרָה וְלֹא הִנִּיחָה לְקַבֵּל מֵאוֹרָהּ. וּכְמוֹ שֶׁיֵּשׁ דֻּגְמָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי יֵשׁ אִילָנוֹת בִּמְדִינַת אוּנְגַרִין, שֶׁכְּשֶׁאָדָם בָּא לִטְּלָם, הֵם מַמְשִׁיכִין וּמַקְטִינִים עַצְמָן, וְאֵינָם מַנִּיחִים לִטֹּל אוֹתָם:
וְזֶה בְּחִינַת קִדּוּשִׁין, כִּי כְּשֶׁאֵין שְׁלֵמוּת בְּדָבָר, יֵשׁ שָׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת. וְהַנֶּפֶשׁ בְּחִינַת נוּקְבָא, הִיא בֵּין הַקְּלִפּוֹת, כִּי הִיא מִתְפַּזֶּרֶת וְנִדַּחַת בֵּינֵיהֶם תָּמִיד, בִּבְחִינַת (משלי ה׳:ה׳): רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת. וְעַל כֵּן כְּשֶׁהִיא רוֹאָה זֶה הַכֶּסֶף אוֹ שְׁוֵה כֶּסֶף, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אוֹרָהּ כַּנַּ"ל, בְּיַד זֶה הָאִישׁ שֶׁבָּא לְקַדֵּשׁ אוֹתָהּ וּלְהַשְׁלִימָהּ, עַל יְדֵי זֶה תְּאֵבָה אֵלָיו וְנִכְסֶפֶת לוֹ, שֶׁהוּא יַשְׁלִים אוֹרָהּ, וִיקַבֵּץ נִדָּחֶיהָ מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, לְהוֹצִיא רַגְלֶיהָ מִמָּוֶת. וְזֶה בְּחִינַת קִדּוּשִׁין בְּכֶסֶף, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנִּשְׁלָם אוֹרָהּ עַל יְדֵי הַכֶּסֶף, וְאֵין בָּהּ חִסָּרוֹן, עַל־יְדֵי־זֶה הִיא מִתְקַדֶּשֶׁת מִטֻּמְאָתָהּ, וְיוֹצְאָה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת. וְעַל כֵּן הִיא מְקֻדֶּשֶׁת וְנִקְנֵית אֵלָיו עַל־יְדֵי הַכֶּסֶף הַזֶּה, כִּי הַכֶּסֶף הוּא שְׁלֵמוּת אוֹר הָאִשָּׁה כַּנַּ"ל. וְזֶה לְשׁוֹן קִדּוּשִׁין – שֶׁמִּתְקַדֶּשֶׁת וּמַזְמֶנֶת עַצְמָהּ לָצֵאת מִן הַטֻּמְאָה, וּלְקַבֵּל קְדֻשָּׁה עַל יָדוֹ: וּבְכָל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן שֶׁהוּא נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן וּמַרְוִיחַ, הוּא מַשְׁלִים אוֹרָהּ בָּזֶה, וּמְקַבֵּץ נִדָּחֶיהָ. כִּי הוּא צָרִיךְ לְהַשְׁלִים אוֹרָהּ תָּמִיד, כִּי הוּא בְּחִינַת הֲנָקַת הָאִילָן וְהָעֲנָפִים וְהַפֵּרוֹת, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהוּא מֵינִיקָם וּמַשְׁלִימָם, עַל־יְדֵי־זֶה הָאִילָן מְגַדֵּל עֲנָפִים, הַיְנוּ שֶׁמִּתְנוֹצֵץ אוֹרָהּ, וְהָעֲנָפִים עוֹשִׂים פֵּרוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁנּוֹתֵן לָהּ כְּתֻבָּה תֵּכֶף אַחַר הַקִּדּוּשִׁין, וּמַבְטִיחַ לָהּ בַּכְּתֻבָּה: וַאֲנָא אֶפְלַח וְאוֹקִיר וְאוֹזִין וַאֲפַרְנֵס יָתֵךְ – שֶׁמַּבְטִיחַ לָהּ לְהַשְׁלִים אוֹרָהּ תָּמִיד, עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת יְרֻשָּׁה שֶׁשַּׁיָּךְ לַבָּנִים. כִּי כְּשֶׁהַפֵּרוֹת יוֹצְאִין, לִפְעָמִים עֲדַיִן צְרִיכִים לְעַנְפֵיהֶם לִינֹק מֵהֶם כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן כְּשֶׁנִּפְטָר, וְאֵינָם יְכוֹלִים לִינֹק עוֹד, כִּי נִפְסָק הֲנָקַת הָאִילָן, עַל־כֵּן הֵם מְקַבְּלִים וְיוֹרְשִׁים הַמָּמוֹן הַשַּׁיָּךְ לָהֶם, לְהַשְׁלִים אוֹרָם, וְהִיא מְקַבֶּלֶת הַשְּׁאָר מַה שֶּׁרָאוּי לָהּ לְאוֹרָהּ, וְזֶה בְּחִינַת הַכְּתֻבָּה שֶׁנּוֹטֶלֶת. וְלִפְעָמִים אֵין צְרִיכִין הַבָּנִים לְקַבֵּל עוֹד אוֹר מֵהָעֲנָפִים, וְאַף עַל פִּי כֵן נוֹטְלִים יְרֻשָּׁה, זֶהוּ מִבְּחִינָה אַחֶרֶת, כִּי כְּשֶׁהַבָּנִים יוֹצְאִים לָעוֹלָם, יוֹצֵא תֵּכֶף עִמָּהֶם בַּת זוּגָם, וּמָמוֹנָם, וּבְנֵיהֶם, הַיְנוּ, הָאִילָן וְהָעֲנָפִים וְהַפֵּרוֹת, וְהָאָב מְקַבֵּץ אוֹרָם. וְעַל־כֵּן אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה גַּם כֵּן לָאָב מָמוֹן בִּשְׁבִיל בָּנָיו, עַל יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּץ חֶלְקֵי אוֹר שֶׁלָּהֶם. וְעַל־כֵּן לִפְעָמִים הֵם נוֹטְלִים יְרֻשָּׁה, אַף שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לְאִמָּן, לְקַבֵּל אוֹר מֵעֲנָפֶיהָ, אֲבָל הֵם נוֹטְלִים מָמוֹן שֶׁלָּהֶם, שֶׁקִּבֵּץ אֲבִיהֶם עַל יָדָם מֵחֶלְקֵי אוֹר שֶׁלָּהֶם. וּבֶאֱמֶת לֹא הָיָה רָאוּי לְחַלֵּק הַיְרֻשָּׁה בְּשָׁוֶה, כִּי בְּוַדַּאי אֵינוֹ שָׁוֶה חֶלְקֵי אוֹרָם. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִמְסֹר מִשְׁפָּט זֶה לְבֵית־דִּין שֶׁלְּמַטָּה, כִּי אֵין יוֹדֵעַ חִלּוּקִים אֵלּוּ, כִּי־אִם הַיּוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, וְהוּא בֶּאֱמֶת מְסַדֵּר אַחַר־כָּךְ כָּרָאוּי, וְנוֹטֵל מִזֶּה וְנוֹתֵן לָזֶה:
וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ, הוּא בָּא לְהִרְהוּרִים. כִּי בְּוַדַּאי הוּא מִתְדַּבֵּק וְנִכְסָף לְאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ שֶׁגְּזָלוֹ, עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁנָּטַל מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא אוֹר נַפְשָׁהּ כַּנַּ"ל. וְכֵן הִיא מְהַרְהֶרֶת אַחֲרָיו, עַל־יְדֵי שֶׁמָּשַׁךְ אוֹתָהּ אֵלָיו, עַל־יְדֵי שֶׁמָּשַׁךְ לְעַצְמוֹ אוֹר נַפְשָׁהּ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין פא): הַיּוֹרֵד לְאֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ, כְּאִלּוּ בָּא עַל אֵשֶׁת־אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא וְכוּ'. כִּי הוּא בָּא וּמְטַמֵּא מַמָּשׁ אֵשֶׁת רֵעֵהוּ, עַל־יְדֵי הַגְּזֵלָה כַּנַּ"ל. וְלִפְעָמִים, יְאַבֵּד הַגַּזְלָן בַּת זוּג שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי הַגְּזֵלָה, כִּי מֵאַחַר שֶׁנָּתַן עֵינוֹ בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ, הַיְנוּ בְּאוֹר בַּת זוּגוֹ, אִם כֵּן הוּא מְמָאֵס בְּשֶׁלּוֹ, וּפוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ מִשֶּׁלּוֹ, וְאֵינוֹ רוֹצֶה בְּחֶלְקוֹ, בַּמָּמוֹן שֶׁלּוֹ, בְּאוֹר בַּת זוּג שֶׁלּוֹ, עַל־כֵּן הִיא גַּם הִיא פּוֹנָה אֶת עַצְמָהּ מִמֶּנּוּ, וּמִתְרַחֶקֶת מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁהוּא הִתְרַחֵק אֶת עַצְמוֹ, וּפָנָה מִמֶּנָּה. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי ברכות פ"ט): מָשָׁל לְאִשָּׁה שֶׁהִיא מַמְתֶּנֶת לְאִישׁ, כָּל זְמַן שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהִנָּשֵׂא לָהּ, הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת וּמַמְתֶּנֶת לוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִפְלִיג אֶת דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּה, אַף הִיא הָלְכָה וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר. עַל־כֵּן אִם אֵין לְהַגַּזְלָן אִשָּׁה, יוּכַל לְאַבֵּד בַּת זוּג שֶׁלּוֹ: וְגַם יוּכַל הַגַּזְלָן לִפְעָמִים לִגְזֹל מֵחֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ הַבַּת זוּג שֶׁל הַנִּגְזָל. וְהַכֹּל לְפִי תֹּקֶף וְחֹזֶק תַּאֲוָתוֹ וְחִשְׁקוֹ וְהִתְגַּבְּרוּתוֹ עַל מָמוֹן חֲבֵרוֹ בְּהִרְהוּר וּבְמַעֲשֶׂה, עַד שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּתְגַּבֵּר וְיִקַּח גַּם בַּת זוּג שֶׁל חֲבֵרוֹ הַנִּגְזָל. כִּי מֵאַחַר שֶׁהִתְגַּבֵּר וְגָזַל מָמוֹן חֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא אוֹר נֶפֶשׁ בַּת זוּגוֹ כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן לִפְעָמִים נִמְשֶׁכֶת הִיא בְּעַצְמָהּ גַּם כֵּן אַחַר הַמָּמוֹן שֶׁגָּזַל זֶה הַגַּזְלָן מִבַּעְלָהּ. וְעַל־כֵּן לִפְעָמִים הַגַּזְלָן גּוֹזֵל גַּם אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁגָּזַל מִמֶּנּוּ בְּיָדַיִם, אוֹ עַל־יְדֵי חֶמְדָּה. כִּי דַּע, כִּי גַּם עַל־יְדֵי חֶמְדָּה וְתַאֲוָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְמָמוֹן חֲבֵרוֹ, גַּם עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְגָזְלוֹ, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה יֵשׁ לָהּ תֹּקֶף גָּדוֹל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לקמן בסי' קצג). וְעַל־כֵּן יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם מָמוֹן גְּזֵלָה, אַף שֶׁלֹּא גָּזַל כְּלוּם בְּיָדַיִם. וְזֶהוּ הָאִסּוּר הַלָּאו הֶחָמוּר שֶׁבַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת: לֹא תַחְמֹד, כִּי הַחֶמְדָּה בְּעַצְמָהּ הוּא אִסּוּר חָמוּר מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי יֵשׁ כֹּחַ בְּהַחֶמְדָּה לִגְזֹל מִמֶּנּוּ מָמוֹנוֹ, וְנֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן יֵשׁ אִסּוּר אֲפִלּוּ בְּמַחֲשָׁבָה לִשְׁלֹחַ יָד בְּפִקָּדוֹן, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּבָבָא מְצִיעָא (דף מג:): הַחוֹשֵׁב לִשְׁלֹחַ יָד בְּפִקָּדוֹן. כִּי הַפְּלֻגְתָּא הִיא רַק אִם חַיָּב עַל־זֶה כְּמוֹ הַשּׁוֹלֵחַ יָד מַמָּשׁ, אֲבָל אִסּוּר יֵשׁ בְּוַדַּאי לְכֻלֵּי עָלְמָא, כַּנַּ"ל.
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קל״ז
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
שיך להתורה מעות - ראשי תבות וכו', בחלק ראשון סימן ר"ד. וספר מקדם מעשה משני אנשים בני הנעורים שהיו בעיר אחת והיה ביניהם אהבה והתקשרות גדול, פעם אחת ראה אחד מהם בחברו שנטה מדרך הישר קצת ועשה איזה דבר שלא כהגן, וחשב ״מקרה הוא״; אחר כך ראה אותו שעשה דבר גרוע יותר, שעבר עברה ממש, ואז נתרחק ממנו והפריד עצמו מאתו; אחר כך ברבות הימים, כשירדו מעל שלחן חותנם שניהם, התחיל זה שעבר העברה כנ"ל לעלות מעלה מעלה עד שנעשה עשיר גדול, והשני הנ"ל נעשה עני גדול. והיה זה בדעתו מתרעם תמיד על מדותיו של השם יתברך, כי אמר בלבו: הלא אני יודע בעצמי שזה עבר עברה, ומדוע יתנו לו גדלה כל כך?
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ט״ו
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
ובכל רגע ורגע אמר להאיש שהיה עמו אשריך שזכית לכך, להיות עמי כאן. וציוה לו לקרות ולהזכיר לפניו מהצעטיל כל הנרשמים שם, דהינו כל הנלוים אליו שנתנו לו צעטליך משמותיהם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ואכלו שם סעדת הלילה של ראש השנה, והכל בשמחה גדולה עד אחר הסעדה עד ששכבו שם לישן. ובבקר הלכו לבית הכנסת, ואחר שבאו מבית הכנסת נתעורר בו דאגה ולב נשבר מאד בלי ערך, ולא דבר מאומה עם שום בן אדם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רי״ח
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 38% מהספר עד סוף היום
(לד) בְּאוּמֶין קֹדֶם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן הָיָה מְסַפֵּר עִם אֲנָשִׁים שֶׁלּוֹ מֵעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּתוֹ, שֶׁכְּבָר הוּא אֶצְלוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ כִּי מֵעֵת שֶׁבָּא עָלָיו הַחוֹלַאַת הוּא נֶחְשָׁב בְּעֵינָיו שֶׁכְּבָר נִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, וְאָמַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה זְכוּת הוּא חַי בְּנֵס כָּל שָׁלֹשׁ שָׁנִים אֵלּוּ וְכוּ' אָז סִפְּרוּ אֲנָשָׁיו עִמּוֹ וְהָיוּ מִתְאַנְּחִים מְאֹד כִּי מַה נַּעֲשֶׂה וְעַל מִי יַעֲזֹב אוֹתָנוּ. וְהֵשִׁיב רַק אַתֶּם תַּחֲזִיקוּ עַצְמְכֶם בְּיַחַד, אָז תִּהְיוּ אַנָשִׁים כְּשֵׁרִים. וְלֹא כְּשֵׁרִים בִּלְבַד אֶלָּא אֲפִלּוּ צַדִּיקִים וְטוֹבִים תִּהְיוּ. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲזֹר לִי בְּוַדַּאי שֶׁיִּהְיֶה כִּרְצוֹנִי כַּאֲשֶׁר רָצִיתִי מִכְּבָר, כִּי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם גָּמַרְתִּי וְאֶגְמֹר כִּרְצוֹנִי בְּוַדַּאי "בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם אִיךְ הָאבּ אוֹיס גִּיפִירְט אִין וֶועל אוֹיס פִירְן". וְאָמַר שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּיגַע וְיִתְחַבֵּר לְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ בְּוַדַּאי יִהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, וְלֹא אִישׁ כָּשֵׁר בִּלְבַד אֶלָּא אֲפִלּוּ צַדִּיק גָּמוּר כְּמוֹ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה. וְעַיֵּן לְקַמָּן בְּעִנְיַן מַעֲלַת הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו (מִשְׁלֵי י"ח):
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות פ״ו – אות פ״ט
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
פו. מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ חֶרְפָּתוֹ וְשׁוֹתֵק, עַל־יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ רַבּוֹת רָעוֹת שֶׁהָיוּ רְאוּיִין לָבוֹא עָלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗פז. דַּעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹטָה תָּמִיד אַחַר הָרב, אֲבָל אִם הָרב הֵם רְשָׁעִים, אֵין דַּעְתּוֹ נוֹטָה אַחֲרֵיהֶם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗פח. אֵין מְלַמְּדִין זְכוּת עַל הַמֵּסִית.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗פט. כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלקֶת מִשְּׁנֵי אֲנָשִׁים, וּלְכָל אֶחָד יֵשׁ לוֹ אֲנָשִׁים הַמְצַדְּדִים לוֹ, כְּשֶׁגּוֹזְרִים מִיתָה לְמַעְלָה, חַס וְשָׁלוֹם, עַל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַמַּחֲלקֶת, מַתְחִילִין מִן הַקָּטָן שֶׁבָּהֶם וְלא מִן הָאִיש שֶׁהוּא עִקָּר בַּמַּחֲלקֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות כ״א – אות כ״ב
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
וְנִתְחַבְּרוּ שָׁם יַחַד שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם צַוְתָּא חֲדָא וְדִבְּרוּ בֵּינֵיהֶם שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לְיִשּׁוּב, יִהְיוּ גַּם כֵּן בְּיַחַד בְּצַוְתָּא חֲדָא וְלָנוּ שָׁם שְׁנֵיהֶם וְשָׁמְעוּ קוֹל נַהֲמַת הַחַיּוֹת שֶׁהוֹמִים וְשׁוֹאֲגִים מְאד לִפְנוֹת בּקֶר שמַע קוֹל צחוק גְּדוֹלָה מְאד מְאד, עַל פְּנֵי כָּל הַיַּעַר שֶׁהָיְתָה מִתְפַּשֶּׁטֶת קוֹל הַצחוק עַל כָּל הַיַּעַר כִּי הָיְתָה צחוק גְּדוֹלָה מְאד מְאד עַד שֶׁהָיָה הָאִילָן מִזְדַּעְזֵעַ וּמִתְנַעְנֵעַ מִן הַקּוֹל וְהוּא נִתְבַּהֵל וְנִתְפַּחֵד מְאד מְאד מִזֶּה וְאָמַר לוֹ הַשֵּׁנִי: [הַיְנוּ זֶה הָאָדָם שֶׁמָּצָא שָׁם עַל הָאִילָן שֶׁשָּׁכַב שָׁם מִקּדֶם] שׁוּב אֵין אֲנִי מִתְפַּחֵד כְּלָל מִזֶּה כִּי כְּבָר אֲנִי לָן כָּאן זֶה כַּמָּה לֵילוֹת וּבְכָל לַיְלָה סָמוּךְ אֶל הַיּוֹם נִשְׁמָע קוֹל הַצחוק הַזֶּה עַד שֶׁכָּל הָאִילָנוֹת רוֹעֲשִׁים וּמִזְדַּעְזְעִים
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְנִתְבַּהֵל מְאד וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ הַדָּבָר נִרְאֶה שֶׁזֶּהוּ מְקוֹם הַיְדוּעִים [של השדים] כִּי בַּיִּשּׁוּב לא נִשְׁמַע קוֹל צחוק כָּזֶה, כִּי מִי שָׁמַע קוֹל צחוק עַל כָּל הָעוֹלָם ? וְאַחַר כָּךְ נַעֲשֶׂה תֵּכֶף יוֹם וְהִסְתַּכְּלוּ וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה הַבְּהֵמוֹת שֶׁל זֶה עוֹמְדִים וְגַם הַסּוּס שֶׁל זֶה עוֹמֵד וְיָרְדוּ וְהִתְחִילוּ לִרְדּף זֶה אַחַר הַבְּהֵמוֹת, וְזֶה אַחַר הַסּוּס וְהַבְּהֵמוֹת הָיוּ בּוֹרְחִים לְהַלָּן יוֹתֵר, וְהוּא רוֹדֵף וְכוּ' כַּנַּ"ל וְכֵן הַשֵּׁנִי רָדַף אַחַר הַסּוּס וְהַסּוּס בּוֹרֵחַ, עַד שֶׁנִּתְרַחֲקוּ וְנִתְעוּ זֶה מִזֶּה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מניעות · קטע ח׳ – קטע י״א
כ־3 דק׳ · כ־280 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַמְּנִיעוֹת הוּא מְנִיעַת הַמֹּחַ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁלִּבּוֹ חָלוּק וְאֵינוֹ מֵשִׂים לִבּוֹ וּמֹחוֹ הֵיטֵב לְהָבִין עַד הֵיכָן הַדָּבָר מַגִּיעַ. כְּגוֹן כְּשֶׁרוֹצֶה לִנְסֹעַ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְיֵשׁ לוֹ מְנִיעוֹת רַבּוֹת, אִם מֹחוֹ וְלִבּוֹ חֲזָקִים בְּהָאֱמֶת שֶׁכָּל חִיּוּתוֹ וְהַשְׁאָרָתוֹ לָנֶצַח תָּלוּי בָּזֶה לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו וְכוּ', בְּוַדַּאי לֹא יִמְנָעֵהוּ שׁוּם מוֹנֵעַ, וְאֵין כָּל הַמְּנִיעוֹת נֶחֱשָׁבִים לִכְלוּם כְּנֶגֶד זֶה. רַק עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא מְנִיעַת הַמֹּחַ, מַה שֶּׁאֵין מֹחוֹ חָזָק כָּל כָּךְ. וְכֵן אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְעָבַר עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁהָיָה לוֹ מִלָּבוֹא אֵלָיו, כְּשֶׁקָּשֶׁה לוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיָא עָלָיו וְלִבּוֹ חָלַק מִמֶּנּוּ, זֹאת הַמְּנִיעָה הוּא גְּדוֹלָה מֵהַכֹּל. וְכֵן בִּתְפִלָּה שֶׁבַּתְּחִלָּה יֵשׁ לוֹ כַּמָּה מְנִיעוֹת עַל הַתְּפִלָּה, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם וּבָא לְהִתְפַּלֵּל, כְּשֶׁלִּבּוֹ עָקֹם וְנוֹפְלִים לוֹ קֻשְׁיוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חַ"ו, זֹאת הַמְּנִיעָה הוּא גְּדוֹלָה מִכֻּלָּם. וְהַתִּקּוּן לָזֶה כְּשֶׁקָּשֶׁה לוֹ קֻשְׁיָא עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹ צַדִּיקֵי אֱמֶת, לִצְעֹק אֶל הַשֵּׁם בְּקוֹל חָזָק מִמַּעֲמַקֵּי הַלֵּב: (שם)
הָעִקָּר הוּא לֵב חָזָק וְאַמִּיץ, וְאָז אֵין לוֹ שׁוּם מְנִיעָה. בִּפְרָט הַמְּנִיעוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת, כְּגוֹן מֵחֲמַת מָמוֹן אוֹ שֶׁמּוֹנֵעַ אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְחוֹתְנוֹ אוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן שְׁאָר אֲנָשִׁים כְּשֶׁמּוֹנְעִים אוֹתוֹ עַל־יְדֵי דִּבְרֵיהֶם וְלֵיצָנוּת שֶׁלָּהֶם מִלְּהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, הַכֹּל בָּטֵל וּמְבֻטָּל לְמִי שֶׁמִּתְחַזֵּק וּמְאַמֵּץ אֶת לְבָבוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (שם)
גַּם כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לֵב אֵין שׁוּם מָקוֹם שֶׁיִּמְנָעֵהוּ מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין לוֹ שׁוּם הִתְנַצְּלוּת לוֹמַר שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה'. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב, כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הֵם שֶׁלּוֹ: (לק"ת סי' נ"ו)
בְּנֵי אָדָם יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לִמְנֹעַ וּלְהָסִית אֶת הָאָדָם לְרַחֲקוֹ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּמִצַּדִּיקֵי אֱמֶת יוֹתֵר מִן הַיֵּצֶר הָרָע. עַל־כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה בֶּאֱמֶת לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל כְּנֶגֶד הַלֵּיצָנִים וְהַמְּסִיתִים וְהַמּוֹנְעִים וְאַל יִתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים כְּלָל. וְעַיֵּן עַזּוּת: (שיחות הר"ן סי' פ')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ב · קטע א׳ – קטע ג׳
כ־7 דק׳ · כ־740 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
טוֹב וּמֵטִיב לַכּל אֲשֶׁר בָּרָאתָ הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת טוּבְךָ וְרַחֲמָנוּתְךָ, וּמֵרב טוּבְךָ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי אֲשֶׁר חָפַצְתָּ לְגַלּוֹת לִבְרִיּוֹתֶיךָ, נָתַתָּ בָּנוּ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע כְּדֵי לְהַכְנִיעוֹ וּלְשַׁבְּרוֹ, כְּדֵי לִזְכּוֹת עַל יְדֵי זֶה לְכָל טוֹב אֲמִתִּי וְנִצְחִי כִּי דַעְתְּךָ שָׂגְבָה מְאד, וְיָדַעְתָּ אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת טוּבְךָ לִבְרִיּוֹתֶיךָ כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁיִּהְיֶה כחַ הַבְּחִירָה לָאָדָם עַל יְדֵי שְׁנֵי הַיְצָרִין שֶׁנָּתַתָּ בּוֹ, יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע וְלַאֲשֶׁר טוּבְךָ וְהַשָּׂגַת אֲמִתָּתְךָ עוֹלֶה עַד אֵין סוֹף, וְאַתָּה חָפֵץ שֶׁנַּשִּׂיג אוֹתְךָ בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, עַל כֵּן הִגְדַּלְתָּ וְהִרְבֵּיתָ בְּכחוֹת הַיֵּצֶר הָרָע כִּמְעַט בְּלִי שִׁעוּר, וְנָתַתָּ לוֹ כחַ לְהָסִית וְלִמְנעַ וּלְפַתּוֹת בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, כְּדֵי שֶׁנִּתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם לְשָׁבְרוֹ בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא וּבְכָל בְחִינָה וּבְחִינָה, כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֲמִתַּת אֱלֹהוּתְךָ בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּכָל פַּעַם, בְּמַדְרֵגָה לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָה, "כִּי גָבהַּ מֵעַל גָּבהַּ שׁוֹמֵר וּגְבוֹהִים עֲלֵיהֶם" כִּי מֵעצֶם טוּבְךָ הַנַּעֲלֶה וְהַנִּשְׂגָּב, אַתָּה חָפֵץ לְהֵיטִיב עִמָּנוּ בְּכָל הַטּוֹב שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה שֶׁאֵין מַעְלָה אַחֲרָיו וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאִי אֶפְשַׁר לְהַשִּׂיג הַטּוֹב הָאֲמִתִּי שֶׁבְּכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה, כִּי אִם עַל יְדֵי שְׁבִירַת הַכּחַ הַמּוֹנֵעַ וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁבְּכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ וּבַעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים וּבִשְׁטוּת דַּעְתִּי הַפְּחוּתָה, לֹא דַי שֶׁלֹּא הִתְגַּבַּרְתִּי לְשַׁבְּרוֹ בְּכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה, אַף גַּם הִתְגָּרָה בִּי בְּיוֹתֵר מִנְּעוּרַי, עַד אֲשֶׁר נִתְפַּסְתִּי כְּתוֹא מִכְמָר, "נְתָנַנִי יְהוָה בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם" וְכָל מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה לִפְעָמִים לַחְתּר לָצֵאת כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה מִתַּחַת יָדוֹ, הוּא מִתְגָּרֶה וּמִתְגַּבֵּר בִּי בְּיוֹתֵר וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר, עַד אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל", "צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי", מָה אוֹמַר, מָה אֶתְאוֹנֵן, מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק, אֵיכָכָה אֶפְצֶה פֶּה וְאֵיךְ אֶשָּׂא עַיִן עַתָּה עַתָּה, אֲשֶׁר הִמְשַׁכְתִּי עָלַי אֶת הַיֵּצֶר הָרָע בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים וּבִפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים אוֹי מֶה הָיָה לִי, אוֹי מֶה הָיָה לִי
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, טוֹב וּמֵטִיב לַכּל תָּמִיד בְּכָל עֵת וָרֶגַע, אֲשֶׁר טוּבְךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵינָם נִפְסָקִים לְעוֹלָם בְּשׁוּם עֵת וָרֶגַע אַתָּה יוֹדֵעַ גּדֶל תּקֶף הַדִּינִים הָרוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר עָלַי בְכָל פַּעַם חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כֻלָּם מִתְגָּרִים וּמִתְקַנְּאִים בָּאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, עַל אֲשֶׁר לִבּוֹ בּוֹעֵר תָּמִיד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְחוֹתֵר חֲתִירָה בְּכָל פַּעַם לָשׁוּב אֵלֶיךָ וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת וּבְכָל פַּעַם וּבְכָל עֵת וָרֶגַע שֶׁהוּא מִתְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ בְּאֵיזֶה תְנוּעָה לַעֲסֹק בָּזֶה, הֵם מוֹסִיפִים שְׂנא אוֹתוֹ, וּמִתְגָּרִים וּמִתְגַּבְּרִים וּמְקַטְרְגִים כְּנֶגְדּוֹ כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ לוּלֵא רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ וְלוּלֵי כחַ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים הַנּוֹרָאִים הַמְּגִנִּים עָלֵינוּ כְּבָר אָבַדְנוּ בְעָנְיֵינוּ, וְאַתָּה יוֹדֵעַ חֲלִישׁוּת כּחִי וְקַשְׁיוּת עָרְפִּי וּשְׁטוּת דַּעְתִּי וְעַתָּה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, חוֹמֵל דַּלִּים, הַמְבַקֵּשׁ אֶת הַנִּרְדָּפִים, לַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי בַּמֶּה יִזְכֶּה נַעַר כָּמוֹנִי, מָלֵא עֲווֹנוֹת כָּמוֹנִי, חֲלוּשׁ כּחַ כָּמוֹנִי, לִמְצא דֶּרֶךְ וּנְתִיב וְעֵצָה אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק כְּנֶגֶד כָּל מִינֵי הַיְצָרִים רָעִים בְּכָל פַּעַם וְאֵיךְ לְהִתְחַכֵּם בְּחָכְמָה אֲמִתִּיִּית, וּלְהִתְגַּבֵּר בְּכָל מִינֵי הִתְגַּבְּרוּת, בְּכָל עֵת וָעֵת וּבְכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, בְּכָל מִינֵי עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, לְהַאֲרִיךְ אַפִּי וְלִמְשׁל בְּרוּחִי וְלִכְבּשׁ אֶת יִצְרִי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל מִינֵי יִצְרִין רָעִים וְכָל מִינֵי הַכּחוֹת הַמּוֹנְעִים מֵעֲבוֹדָתְךָ וַאֲמִתָּתְךָ, לְמַעַן אֶזְכֶּה לֵילֵךְ בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים לָסוּר מֵרָע וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָּמִיד תתקמט רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ דְעָלְמָא כּלָּא, לְעֵלָּא מִן כּלָּא, וְלֵית לְעֵלָּא מִנָּךְ, אֲשֶׁר אֲפִלּוּ כֶּתֶר עֶלְיוֹן אוּכְמָא הוּא לְגַבָּךְ, וְטוּבְךָ הַגָּדוֹל מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא עַל כָּל רוּם מַדְרֵגוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְאַתָּה כֻּלּוֹ טוֹב בְּעַצְמְךָ בְּלִי שׁוּם אֲחִיזַת הַדִּין כְּלָל, אֲפִלּוּ הַדִּין הַקָּדוֹשׁ וְהַטָּהוֹר אַתָּה מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִמֶּנּוּ בְּתַכְלִית הַהִתְרוֹמְמוּת בְּדֶרֶךְ נִפְלָא וְנוֹרָא, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ אֵיךְ אַתָּה בְּעַצְמְךָ מְחַיֶּה אֶת כָּל הַדִּינִים, מִתַּכְלִית שׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַדִּין הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא עַד סוֹף הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַדִּינִים, עַד שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל וְנֶאֱחָז מֵהֶם הַסִּיגִים וְהַפְּסֹלֶת הַגָּמוּר וְכוּ' וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, אֲשֶׁר מֵאֵלּוּ הַדִּינִים נֶאֱחָזִים כָּל הַיְצָרִים הָרָעִים שֶׁבְּכָל הַמַּדְרֵגוֹת מִתַּכְלִית דְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה עַד תַכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה עַד כֶּתֶר עֶלְיוֹן, שֶׁהוּא סוֹד שׁרֶשׁ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְאד הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת מִמְּךָ, וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִימוּ אֶת יָדָם וְאֶת רַגְלָם, וְאֵין לָהֶם שׁוּם כּחַ וְחַיּוּת כָּל שֶׁהוּא כִּי אִם מִמְּךָ לְבַד, כִּי אַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם וְאַף עַל פִּי כֵן אַתָּה מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא בְּתַכְלִית הַהִתְרוֹמְמוּת וְהַהֶבְדֵּל מִכָּל שׁרֶשׁ הַדִּינִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת הַקְּדוֹשִׁים בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה כִּי אַתָּה טוֹב בֶּאֱמֶת בְּתַכְלִית הַטּוֹב בְּלִי שׁוּם אֲחִיזַת הַדִּין כְּלָל, וּמִי יָבִין דַּרְכֵי פִּלְאוֹתֶיךָ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן בְּכחַ טוּבְךָ הָעֶלְיוֹן הָאֲמִתִּי, וּבְכחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים אֲשֶׁר זָכוּ לְהַשִּׂיג טוּבְךָ הָאֲמִתִּי, וּלְהוֹדִיעַ וּלְגַלּוֹת טוּבְךָ לִבְרִיּוֹתֶיךָ, שֶׁאֵינוֹ נִפְסָק לְעוֹלָם אֲפִלּוּ אִם עָשִׂינוּ מַה שֶּׁעָשִׂינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "חַסְדֵי יְהוָה כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו", בְּכחָם הַגָּדוֹל אֲנִי נִשְׁעָן עֲדַיִן לְהַקְהוֹת אֶת שִׁנַּי, וּלְסַמֵּא אֶת עֵינַי, וּלְקַשֵּׁר אֶת גוּפִי וְאֵבָרַי, וְלִפְתּחַ אֶת פִּי לִקְרא אֵלֶיךָ, עֲדַיִן עֲדַיִן מִמָּקוֹם שֶׁאֲנִי שָׁם עַתָּה, וּלְצַפּוֹת לִישׁוּעָתְךָ עֲדַיִן וְלִבְלִי לְיַאֵשׁ אֶת עַצְמִי מִשּׁוּם דַּרְגָּא קְדוֹשָׁה שֶׁבָּעוֹלָם בְּשׁוּם אפֶן, וְלִפְרוֹשׂ כַּפָּי וְלִשְׁטחַ יָדַי אֵלֶיךָ עֲדַיִן, אוּלַי יֵעָתֶר לִי יְהוָה וְלֹא אוֹבַד, אוּלַי יָחוֹס, אוּלַי יְרַחֵם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות מח · פסקה 6
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
אֲזַי מַרְגִּישִׁין כָּל אֵיבָרָיו אֲפִלּוּ אֶצְבַּע הַקָּטָן שֶׁבְּרַגְלָיו מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹכְבִין כְּבָר וּמַרְקִיבִין וְכוּ'.
עַד שֶׁצָּרִיךְ הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל לְהַחֲזִיק חִיּוּתוֹ בְּקִרְבּוֹ שֶׁלֹּא תֵּצֵא נַפְשׁוֹ מַמָּשׁ רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְשָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁאָמַר גַּם לְכַמָּה אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, מֵחֲמַת שֶׁהַגּוּף שֶׁלָּכֶם עָב מְאֹד וְחָזָק בְּהַתַּאֲווֹת, עַל כֵּן דַּארְפְט אִיר אִיהם אַסַאךְ אָהן דּוּלֶען עִם דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים מֵעִנְיַן הַתַּכְלִית. וּמִמֵּילָא מוּבָן שֶׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר גַּם כֵּן עִם עַצְמוֹ דִּבּוּרִים הַרְבֵּה מֵעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְפּוּ יָדָיו לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, (וְעַיֵּן לְעֵיל אוֹת ט"ז).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נא · פסקה 3 – אות נב
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
וְכַמּוּבָא בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַתָּם שֶׁהָיָה רָגִיל לְהָשִׁיב עַל שֶׁשָּׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁחֲבֵרוֹ לוֹקֵחַ מִקָּח גָּדוֹל יוֹתֵר בְּעַד מְלַאכְתּוֹ וְהֵשִׁיב: "מָה אִכְפַּת לִי בָּזֶה זֶה מַעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ וְזֶה מַעֲשֶׂה שֶׁלִּי", וְהוּא הָיָה מִשְׁתַּעְשֵׁעַ וְשָׂמֵחַ מְאֹד בִּמְלַאכְתּוֹ אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הָיְתָה בִּשְׁלֵמוּת הָרָאוּי, וְגַם בִּמְעַט הָרֶוַח שֶׁהִרְוִיחַ מִיָּד לְיָד אַחֲרֵי עָמָל וִיגִיעָה רַבָּה וְלֹא הִסְתַּכֵּל עַל אֲחֵרִים כְּלָל כַּנַּ"ל (שָׁם אוֹת י"א):
מַה שֶּׁבְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם הוּא בִּבְחִינַת יְרִידָה בְּחִינַת וְנָפִיק, אָז דַּיְקָא חוֹפֶפֶת וּמַגֶּנֶת עָלָיו קְדֻשָּׁה גְּבוֹהָה מְאֹד, בְּחִינַת אִמָּא דִּמְסַכְּכָא עַל בְּנִין שֶׁזֶּה סוֹד 'סֻכַּת שָׁלֵם' בְּחִינַת הֶקֵּף עַנְנֵי כָּבוֹד שֶׁהִקִּיפוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בַּהֲלִיכָתָן בַּמִּדְבָּר שֶׁהוּא מְקוֹם נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב, [עַיֵּן אֱלוּל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְכוּ' אוֹת ע"ג].
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות ז
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
עִקַּר הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בֶּאֱמוּנָה, וְלֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל־יְדֵי אֱמֶת, וְלָבוֹא לֶאֱמֶת הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, וְזֶה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה, תַּרְיַ"ג עֲטִין דְּאוֹרַיְתָא, וְזֶה בְּחִינַת גֹּדֶל הַנֵּס שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי אָז הָיָה עֲדַיִן קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, שֶׁהוּא תַּרְיַ"ג עֲטִין הַנַּ"ל, כִּי מֵחֲמַת שֶׁנֶּאֱחַז בָּהֶם עֲדַיִן זֻהֲמַת מִצְרַיִם מְאֹד, עַל כֵּן לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם עֲדַיִן לְקַבֵּל אוֹר הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, מֵחֲמַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲצַת רְשָׁעִים, שֶׁהָיָה נֶאֱחָז בָּהֶם עֲדַיִן, וּמִמֵּילָא כְּשֶׁאֵין זוֹכִין לְקַבֵּל אוֹר הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, אֲזַי הֵם רְחוֹקִים מֵאֱמֶת וּמֵאֱמוּנָה - וְאֵיךְ תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה?!
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסח · פסקה 1 – פסקה 9
כ־6 דק׳ · כ־620 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹר לְיוֹם ה' תָּבוֹא תקצ"ח אוּמַאן.
לִבְנִי חֲבִיבִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר שָׁלוֹם וְכָל טוּב.
מִכְתָּב קָטָן שֶׁלְּךָ שֶׁהָיָה מֻכְרָךְ בָּאִגֶּרֶת שֶׁל רַבִּי נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר רָאִיתִי, וְהֶחֱיֵיתָ אֶת נַפְשִׁי בַּמֶּה שֶׁבִּשַּׂרְתַּנִי טוֹב שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל הִתְחִיל לָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ רַבִּי נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר רְפוּאָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת. אַךְ יֵשׁ לִי צַעַר שֶׁלֹּא הוֹדַעְתַּנִי מֵהַיֶּלֶד שֶׁלּוֹ. כָּעֵת אֵין לְהוֹדִיעוֹ דָּבָר. טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' שֶׁזָּכִיתִי לִהְיוֹת פֹּה בַּחֲצִי חֹדֶשׁ, וּתְהִלָּה לָאֵל הָיוּ פֹּה כַּמָּה מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְגַם רַבִּי אֶפְרַיִם בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי שֶׁיִּחְיֶה כְּבָר בָּא בְּשָׁלוֹם לְפֹה עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְעֵינַי מְצַפּוֹת לִרְאוֹתְךָ בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם. וְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בּוֹא יָבוֹאוּ בְּרִנָּה לְמַעַן יֵיטִיב לָכֶם לָנֶצַח. זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי, כִּי בְּוַדַּאי תַּחֲזִיקוּ לִי טוֹבָה לָנֶצַח עַד אֵין סוֹף וְתַכְלִית עַל שֶׁזִּכִּיתִי אֶתְכֶם לִזְכוּת כָּזֶה הַכּוֹלֵל הַכֹּל אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר. וּמִגֹּדֶל הַנְּחִיצָה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ, וּמֵאַהֲבָתְךָ וּתְשׁוּקָתְךָ כָּתַבְתִּי דְּבָרַי אֵלֶּה.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְכֶם.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ וְעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים תקצ"ט בְּרֶסְלֶב.
כְּאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח עָלֶיךָ אוֹר חַסְדֵי ה' לְחַזֵּק וּלְשַׂמֵּחַ לְבָבְךָ בְּנִי חֲבִיבִי וִידִידִי לִגְעֹר בְּהַמִּתְגָּרִים בְּךָ, וּלְחַזֵּק לְבָבְךָ לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל, וְאַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ עַד אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן מִמֵּילָא יִסְתַּלְּקוּ.
בְּנִי חֲבִיבִי וְיַקִּירִי, אַתָּה וְרֵעֶיךָ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הָאוֹחֲזִים בִּנְקֻדַּת הָאֱמֶת לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל יוֹם עַל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, עֲדַיִן עֲדַיִן אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים כְּלָל מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְאִם הֱיִיתֶם יוֹדְעִים חֵלֶק אֶלֶף מִזֶּה הֱיִיתֶם שְׂמֵחִים כָּל יְמֵיכֶם בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, עַד אֲשֶׁר הָיוּ מִתְבַּטְּלִים מִכֶּם מִמֵּילָא כָּל הַקּוֹצִים וְהַחוֹחִים הַמְּעִיקִים וּמְצִיקִים לָכֶם בְּכָל עֵת לְכָל אֶחָד לְפִי עִנְיָנוֹ. מָה אֹמַר מָה אֲדַבֵּר, חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם.
וְהִנֵּה רָצוּף פֹּה אִגֶּרֶת לִידִידֵנוּ רַבִּי יַעֲקֹב וְהוּא נֶאֱמַר גַּם אֵלֶיךָ. וְכֵן הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת נֶאֱמַר גַּם אֵלָיו, וְכֵן לְכָל הַחֲפֵצִים בָּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּזְמַן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית שֶׁל עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר שְׁנַת תקצ"ט הִגִּיעַ. וְעַתָּה בְּנִי מִזֶּה תָּבִין עֹצֶם אַהֲבָתִי וּתְשׁוּקָתִי אֲלֵיכֶם לְהֵיטִיב עִמָּכֶם לְהוֹדִיעֲכֶם קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת, אֲשֶׁר לָקַחְתִּי לִי זְמַן בִּשְׁבִילְכֶם בְּעֵת רַעַשׁ כָּזֹאת, בֵּין הַמְתָּקַת הַדִּינִים עַל יְדֵי הַכַּפָּרוֹת וּבֵין תְּפִלַּת שַׁחֲרִית בִּזְרִיזוּת, בְּיוֹם נֶחְפָּז כָּזֶה, אֲשֶׁר כָּל יִשְׂרָאֵל רוֹעֲשִׁים וּמַרְעִישִׁים מֵאֵימַת יוֹם אָיֹם וְנוֹרָא כָּזֶה יוֹם אֶחָד בְּשָׁנָה. וְהִנְנִי כּוֹתֵב בְּדִמְעָה בְּזָכְרִי עֹצֶם כְּאֵבְכֶם וּכְאֵבִי הַגָּדוֹל יוֹתֵר מִכֶּם אֲלָפִים וְרִבְבוֹת פְּעָמִים, אֲשֶׁר אֲנִי צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ וּלְהַאֲזִין כָּל מְרִירוּת צַעֲקַתְכֶם שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, בְּכַמָּה אֳפָנִים וְעִנְיָנִים, הָעוֹלֶה עַד גָּבְהֵי שָׁמַיִם. וְעִם כָּל זֶה אֲנִי שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ בְּחַסְדּוֹ אֲשֶׁר גָּבַר עָלֵינוּ כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ. מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' וְכוּ'. וּתְהִלָּה לָאֵל אָנוּ רוֹאִים חַסְדֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו בְּכָל עֵת בְּתוֹךְ מְעוֹף מְצוּקוֹתֵינוּ, כִּי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה.
וְדַע בְּנִי חֲבִיבִי שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל יֵשׁ לִי אֶתְרוֹג נָאֶה וּמְהֻדָּר וְכָשֵׁר קַארִיפִירֶיר מִן הַמֻּבְחָרִים. וְתִרְאֶה לִקְנוֹת עֲבוּרִי לוּלָב וַהֲדַס חֲדָשִׁים. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעְזֹר לִפְעֹל בַּקָּשַׁת סְלַח נָא וְכוּ' בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לַחֲנֻכָּה טוֹב וְקָדוֹשׁ, לִזְכּוֹת לִבְחִינַת חֲנֻכַּת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּלְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ לֵידַע בְּכָל עֵת וְשָׁעָה כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים, וּלְגָרֵשׁ הָרוּחַ שְׁטוּת מִקִּרְבֵּנוּ עַל יְדֵי הַמְשָׁכַת אֱלֹקוּתוֹ עָלֵינוּ בְּכָל עֵת אֵיךְ שֶׁהוּא אֵיךְ שֶׁהוּא, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וּבְכָל מְקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ. וְאִם לֹא פָּעַלְתִּי כִּי אִם מַה שֶּׁהוֹדַעְתִּי לָכֶם שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם דַּיֵּינוּ. וְתֵדַע שֶׁכֵּן הוּא הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בְּכָל הָאָדָם וּבְכָל זְמַן. וְאִם הָיָה כָּל הָעוֹלָם יוֹדְעִים זֹאת וּמַאֲמִינִים בָּזֶה בֶּאֱמֶת, כְּבָר הָיָה הָעוֹלָם מְתֻקָּן לְגַמְרֵי. אַךְ לַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁבִּרְבוֹת הַיָּמִים יֵדְעוּ הַכֹּל זֹאת וְכָל מַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ וְכוּ'. אַךְ טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים מִזֶּה, וְעוֹד וְעוֹד וְעוֹד וְכוּ' וְכוּ' בַּמֶּה נְקַדֵּם ה' וְכוּ'. הַנִּסְתָּרוֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלוֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם וְכוּ'. וְיֵשׁ לִי עַתָּה בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר בִּישׁוּעַת ה', אַךְ אִי אֶפְשָׁר עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. וְגַם אֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק וְעוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְךָ וּבְעַד כֻּלְּכֶם.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
וּבִפְרָט לִידִידִי רַבִּי נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר מֵהַיְיסִין, כִּי יֵשׁ לִי צַעַר גָּדוֹל מִכְּאֵבָיו. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחַסְדּוֹ יַמְתִּיק וִיבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלָיו, וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 8
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
ר' יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. ר' יוֹחָנָן בֶּן בַּג בַּג. ר' יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא. ר' יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגַדָּא.
ר' יוֹחָנָן בֶּן יֵשׁוּעַ, בֶּן חָמִיו שֶׁל ר' עֲקִיבָא. יוֹחָנָן בֶּן מְשׁוּלָם. ר' יוֹחָנָן הַסַּנְדְלָר. ר' יוֹחָנָן בֶּן מַתְיָא.
ר' יוֹחָנָן בֶּן דַהֲבָאִי. ר' יוֹחָנָן הַנָּזוּף. ר' יוֹחָנָן בַּר פִּנְחָס. ר' יוֹחָנָן בַּר יֹאשִׁיָה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ב · סעיף ו׳ – סעיף ה׳
כ־5 דק׳ · כ־500 מילים · 49% מהספר עד סוף היום
מִי שֶׁאֲחָזוֹ דָּם, מַקִּיזִין אוֹתוֹ מִיָּד. וְכָל שֶׁהִקִּיז דָּם וְנִצְטַנֵּן, עוֹשִׂין לוֹ מְדוּרָה לְהִתְחַמֵּם אֲפִלּוּ בִּתְקוּפַת תַּמּוּז.
הַחוֹשֵׁשׁ בִּשְׁתֵּי עֵינָיו אוֹ שֶׁהָיָה בְּאַחַת מֵהֵן צִיר אוֹ שֶׁהָיוּ שׁוֹתְתוֹת אוֹ שֶׁהָיָה דָּם שׁוֹתוֹת אוֹ שְׁאָר דָּבָר שֶׁהוּא סַכָּנָה לָעַיִן, מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַׁבָּת.
חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה שֶׁצָּרִיךְ לְבָשָׂר, וְיֵשׁ כָּאן בָּשָׂר אָסוּר, שׁוֹחֲטִין עֲבוּרוֹ וְאֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ בָּשָׂר אָסוּר, מִשּׁוּם דְּחַיְשִׁינָן, שֶׁמָּא כְּשֶׁיִּתְוַדַּע לוֹ שֶׁהֶאֱכִילוּ אוֹתוֹ בָּשָׂר אָסוּר, יָקוּץ בּוֹ. אֲבָל בְּמָקוֹם דְּלֵכָּא לְמֵיחַשׁ לְשֶׁמָּא יָקוּץ בּוֹ, כְּגוֹן שֶׁהוּא קָטָן אוֹ שֶׁדַּעְתּוֹ מְטֹרֶפֶת, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ בָּשָׂר אָסוּר וְאֵין שׁוֹחֲטִין עֲבוּרוֹ בַּשַׁבָּת (שכ"ח).
הַמְבַשֵּׁל בְּשַׁבָּת בִּשְׁבִיל חוֹלֶה, אָסוּר לְבָרִיא לְאָכְלוֹ בַשַׁבָּת, אֲבָל לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת מֻתָּר מִיָּד גַּם לְבָרִיא אִם בִּשְּׁלוֹ יִשְֹרָאֵל, וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן לח סָעִיף ט (שיח).
מִי שֶׁרוֹצִים לֶאֱנֹס אוֹתוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה לְפִי שָׁעָה, אֲפִלּוּ הִיא עֲבֵרָה חֲמוּרָה, אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו שַׁבָּת, כְּדֵי לְהַצִּילוֹ מִן הָעֲבֵרָה. אֲבָל אִם רוֹצִים לֶאֱנֹס אוֹתוֹ לְהָמִיר אֶת הַדָּת וּלְהוֹצִיאוֹ מִכְּלַל יִשְֹרָאֵל אֲפִלּוּ הוּא קָטָן אוֹ קְטַנָּה הַחִיּוּב הוּא עַל כָּל מִי שֶׁבְּיָדוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַצִּילוֹ, אֲפִלּוּ צָרִיךְ לְחַלֵּל שַׁבָּת בְּאִסּוּרֵי דְּאוֹרָיְתָא, כְּמוֹ שֶׁמְחֻיָּבִין לְחַלֵּל שַׁבָּת בִּשְׁבִיל חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה, דִּכְתִיב וְשָׁמְרוּ בְּנֵי יִשְֹרָאֵל אֶת הַשַׁבָּת, אָמְרָה תּוֹרָה, חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אַחַת כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמוֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה. וַאֲפִלּוּ אִם הוּא סָפֵק אִם תּוֹעִיל הַהִשְׁתַּדְלוּת אוֹ לֹא, מִכָּל מָקוֹם חַיָּבִין לְחַלֵּל שַׁבָּת לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, כְּמוֹ שֶׁמְחַלְּלִין בִּשְׁבִיל סְפֵק פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ. אֲבָל מִי שֶׁפָּשַׁע וְרוֹצֶה לְהָמִיר, אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַׁבָּת בְּאִסּוּר דְּאוֹרָיְתָא, דְּכֵיוָן שֶׁפָּשַׁע, אֵין אוֹמְרִים לְאָדָם חֲטָא בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה חֲבֵרֶךָ. וּמִכָּל מָקוֹם בְּאִסּוּר דְּרַבָּנָן, כְּגוֹן לָלֶכֶת חוּץ לַתְּחוּם וְלִרְכּוֹב עַל גַּבֵּי סוּס אוֹ לֵילֵךְ בַּעֲגָלָה, וְכֵן לְטַלְטֵל מָעוֹת וְכַדּוֹמֶה, יֵשׁ מַתִּירִין לְחַלֵּל בִשְׁבִיל לְהַצִּילוֹ (ש"ו).
מִיָּד כְּשֶׁהִתְחִלָּה הָאִשָּׁה לְהַרְגִּישׁ סִימָנֵי לֵדָה, אֲפִלּוּ הִיא מְסֻפֶּקֶת, קוֹרְאִין לָהּ מְיַלֶּדֶת אֲפִלּוּ מִמָּקוֹם רָחוֹק כַּמָּה פַרְסָאוֹת.
יוֹלֶדֶת הֲרֵי הִיא כְּחוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה, וּמְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַׁבָּת לְכָל מַה שֶּׁהִיא צְרִיכָה. אַךְ אִם אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי שִׁנּוּי אוֹ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, עוֹשִׂין. וְנִקְרֵאת יוֹלֶדֶת מִשֶּׁתֵּשֵׁב עַל הַמַּשְׁבֵּר אוֹ מִשָּׁעָה שֶׁהַדָּם שׁוֹתֵת וְיוֹרֵד, אוֹ שֶׁאֵין בָּהּ כֹּחַ לָלֶכֶת בְּעַצְמָהּ. גַּם הַמַּפֶּלֶת לְאַחַר אַרְבָּעִים יוֹם מִטְבִילָתָהּ דִּינָהּ כְּיוֹלֶדֶת.
כָּל שְׁלשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים, אֲפִלּוּ אוֹמֶרֶת שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה, מְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַׁבָּת. וְאַחַר כָּךְ אִם אֵין בָּהּ חֳלִי אַחֵר, רַק צַעַר הַלֵּידָה, עַד שִׁבְעָה יָמִים, אִם אוֹמֶרֶת צְרִיכָה אָנִי, מְחַלְּלִין עָלֶיהָ. וְאִם אוֹמֶרֶת שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה, אֵין מְחַלְּלִין. מוֹנִין יָמִים אֵלּוּ מִיּוֹם הַלֵּדָה וְלֹא מֵעֵת לְעֵת, כְּגוֹן אִם יָלְדָה בְּיוֹם רְבִיעִי לְעֵת עֶרֶב, הֲרֵי הִיא בְּיוֹם שַׁבָּת לְאַחַר שְׁלֹשָׁה. וְאִם יָלְדָה בַּשַׁבָּת לְעֵת עֶרֶב, הֲרֵי הִיא בַּשַׁבָּת הַבָּאָה לְאַחַר שִׁבְעָה. וְאִם יֵשׁ קְצָת חֲֹשַֹש סַכָּנָה, שֶׁהָאִשָּׁה חֲלוּשָׁה בְּטִבְעָהּ, הַמֵּקֵל לִמְנוֹת יָמִים אֵלּוּ מֵעֵת לְעֵת לֹא הִפְסִיד.
לְאַחַר שִׁבְעָה יָמִים, אֲפִלּוּ אוֹמֶרֶת צְרִיכָה אָנִי, אֵין מְחַלְּלִין עָלֶיהָ, אֶלָּא הֲרֵי הִיא עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם כְּחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה וְעוֹשִׂין כָּל צְרָכֶיהָ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. אֲבָל לְהַסִּיק עֲבוּרָהּ, מֻתָּר אֲפִלּוּ יִשְֹרָאֵל (כְּשֶׁלֹּא נִמְצָא אֵינוֹ יְהוּדִי בְּנָקֵל), וַאֲפִלּוּ בִּתְקוּפַת תַּמּוּז, מִשּׁוּם דְּיוֹלֶדֶת כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם מְסֻכֶּנֶת הִיא בַּצִּנָּה.
הַוָּלָד שֶׁנּוֹלַד, מַרְחִיצִין אוֹתוֹ וְחוֹתְכִין אֶת טַבּוּרוֹ, וּמְיַשְּׁרִין אֵבָרָיו, וְעוֹשִׂין לוֹ כָּל צְרָכָיו. אַךְ אִם אֵינוֹ בֶּן קְיָמָא, כְּגוֹן שֶׁנּוֹלַד לִשְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים, אֲסוּרִין לְטַלְטְלוֹ, אֶלָּא אִמּוֹ שׂוֹחָה עָלָיו וּמֵנִיקָתוֹ, מִפְּנֵי צַעַר הֶחָלָב הַמְצַעֵר אוֹתָהּ (של).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ב
טוֹב וּמֵטִיב לַכּל אֲשֶׁר בָּרָאתָ הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת טוּבְךָ וְרַחֲמָנוּתְךָ, וּמֵרב טוּבְךָ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי אֲשֶׁר חָפַצְתָּ לְגַלּוֹת לִבְרִיּוֹתֶיךָ, נָתַתָּ בָּנוּ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע כְּדֵי לְהַכְנִיעוֹ וּלְשַׁבְּרוֹ, כְּדֵי לִזְכּוֹת עַל יְדֵי זֶה לְכָל טוֹב אֲמִתִּי וְנִצְחִי כִּי דַעְתְּךָ שָׂגְבָה מְאד, וְיָדַעְתָּ אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת טוּבְךָ לִבְרִיּוֹתֶיךָ כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁיִּהְיֶה כחַ הַבְּחִירָה לָאָדָם עַל יְדֵי שְׁנֵי הַיְצָרִין שֶׁנָּתַתָּ בּוֹ, יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע וְלַאֲשֶׁר טוּבְךָ וְהַשָּׂגַת אֲמִתָּתְךָ עוֹלֶה עַד אֵין סוֹף, וְאַתָּה חָפֵץ שֶׁנַּשִּׂיג אוֹתְךָ בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, עַל כֵּן הִגְדַּלְתָּ וְהִרְבֵּיתָ בְּכחוֹת הַיֵּצֶר הָרָע כִּמְעַט בְּלִי שִׁעוּר, וְנָתַתָּ לוֹ כחַ לְהָסִית וְלִמְנעַ וּלְפַתּוֹת בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, כְּדֵי שֶׁנִּתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם לְשָׁבְרוֹ בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא וּבְכָל בְחִינָה וּבְחִינָה, כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֲמִתַּת אֱלֹהוּתְךָ בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּכָל פַּעַם, בְּמַדְרֵגָה לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָה, "כִּי גָבהַּ מֵעַל גָּבהַּ שׁוֹמֵר וּגְבוֹהִים עֲלֵיהֶם" כִּי מֵעצֶם טוּבְךָ הַנַּעֲלֶה וְהַנִּשְׂגָּב, אַתָּה חָפֵץ לְהֵיטִיב עִמָּנוּ בְּכָל הַטּוֹב שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה שֶׁאֵין מַעְלָה אַחֲרָיו וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאִי אֶפְשַׁר לְהַשִּׂיג הַטּוֹב הָאֲמִתִּי שֶׁבְּכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה, כִּי אִם עַל יְדֵי שְׁבִירַת הַכּחַ הַמּוֹנֵעַ וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁבְּכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ וּבַעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים וּבִשְׁטוּת דַּעְתִּי הַפְּחוּתָה, לֹא דַי שֶׁלֹּא הִתְגַּבַּרְתִּי לְשַׁבְּרוֹ בְּכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה, אַף גַּם הִתְגָּרָה בִּי בְּיוֹתֵר מִנְּעוּרַי, עַד אֲשֶׁר נִתְפַּסְתִּי כְּתוֹא מִכְמָר, "נְתָנַנִי יְהוָה בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם" וְכָל מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה לִפְעָמִים לַחְתּר לָצֵאת כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה מִתַּחַת יָדוֹ, הוּא מִתְגָּרֶה וּמִתְגַּבֵּר בִּי בְּיוֹתֵר וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר, עַד אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל", "צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי", מָה אוֹמַר, מָה אֶתְאוֹנֵן, מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק, אֵיכָכָה אֶפְצֶה פֶּה וְאֵיךְ אֶשָּׂא עַיִן עַתָּה עַתָּה, אֲשֶׁר הִמְשַׁכְתִּי עָלַי אֶת הַיֵּצֶר הָרָע בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים וּבִפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים אוֹי מֶה הָיָה לִי, אוֹי מֶה הָיָה לִי
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, טוֹב וּמֵטִיב לַכּל תָּמִיד בְּכָל עֵת וָרֶגַע, אֲשֶׁר טוּבְךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵינָם נִפְסָקִים לְעוֹלָם בְּשׁוּם עֵת וָרֶגַע אַתָּה יוֹדֵעַ גּדֶל תּקֶף הַדִּינִים הָרוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר עָלַי בְכָל פַּעַם חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כֻלָּם מִתְגָּרִים וּמִתְקַנְּאִים בָּאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, עַל אֲשֶׁר לִבּוֹ בּוֹעֵר תָּמִיד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְחוֹתֵר חֲתִירָה בְּכָל פַּעַם לָשׁוּב אֵלֶיךָ וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת וּבְכָל פַּעַם וּבְכָל עֵת וָרֶגַע שֶׁהוּא מִתְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ בְּאֵיזֶה תְנוּעָה לַעֲסֹק בָּזֶה, הֵם מוֹסִיפִים שְׂנא אוֹתוֹ, וּמִתְגָּרִים וּמִתְגַּבְּרִים וּמְקַטְרְגִים כְּנֶגְדּוֹ כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ לוּלֵא רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ וְלוּלֵי כחַ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים הַנּוֹרָאִים הַמְּגִנִּים עָלֵינוּ כְּבָר אָבַדְנוּ בְעָנְיֵינוּ, וְאַתָּה יוֹדֵעַ חֲלִישׁוּת כּחִי וְקַשְׁיוּת עָרְפִּי וּשְׁטוּת דַּעְתִּי וְעַתָּה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, חוֹמֵל דַּלִּים, הַמְבַקֵּשׁ אֶת הַנִּרְדָּפִים, לַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי בַּמֶּה יִזְכֶּה נַעַר כָּמוֹנִי, מָלֵא עֲווֹנוֹת כָּמוֹנִי, חֲלוּשׁ כּחַ כָּמוֹנִי, לִמְצא דֶּרֶךְ וּנְתִיב וְעֵצָה אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק כְּנֶגֶד כָּל מִינֵי הַיְצָרִים רָעִים בְּכָל פַּעַם וְאֵיךְ לְהִתְחַכֵּם בְּחָכְמָה אֲמִתִּיִּית, וּלְהִתְגַּבֵּר בְּכָל מִינֵי הִתְגַּבְּרוּת, בְּכָל עֵת וָעֵת וּבְכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, בְּכָל מִינֵי עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, לְהַאֲרִיךְ אַפִּי וְלִמְשׁל בְּרוּחִי וְלִכְבּשׁ אֶת יִצְרִי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל מִינֵי יִצְרִין רָעִים וְכָל מִינֵי הַכּחוֹת הַמּוֹנְעִים מֵעֲבוֹדָתְךָ וַאֲמִתָּתְךָ, לְמַעַן אֶזְכֶּה לֵילֵךְ בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים לָסוּר מֵרָע וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָּמִיד תתקמט רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ דְעָלְמָא כּלָּא, לְעֵלָּא מִן כּלָּא, וְלֵית לְעֵלָּא מִנָּךְ, אֲשֶׁר אֲפִלּוּ כֶּתֶר עֶלְיוֹן אוּכְמָא הוּא לְגַבָּךְ, וְטוּבְךָ הַגָּדוֹל מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא עַל כָּל רוּם מַדְרֵגוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְאַתָּה כֻּלּוֹ טוֹב בְּעַצְמְךָ בְּלִי שׁוּם אֲחִיזַת הַדִּין כְּלָל, אֲפִלּוּ הַדִּין הַקָּדוֹשׁ וְהַטָּהוֹר אַתָּה מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִמֶּנּוּ בְּתַכְלִית הַהִתְרוֹמְמוּת בְּדֶרֶךְ נִפְלָא וְנוֹרָא, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ אֵיךְ אַתָּה בְּעַצְמְךָ מְחַיֶּה אֶת כָּל הַדִּינִים, מִתַּכְלִית שׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַדִּין הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא עַד סוֹף הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַדִּינִים, עַד שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל וְנֶאֱחָז מֵהֶם הַסִּיגִים וְהַפְּסֹלֶת הַגָּמוּר וְכוּ' וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, אֲשֶׁר מֵאֵלּוּ הַדִּינִים נֶאֱחָזִים כָּל הַיְצָרִים הָרָעִים שֶׁבְּכָל הַמַּדְרֵגוֹת מִתַּכְלִית דְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה עַד תַכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה עַד כֶּתֶר עֶלְיוֹן, שֶׁהוּא סוֹד שׁרֶשׁ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְאד הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת מִמְּךָ, וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִימוּ אֶת יָדָם וְאֶת רַגְלָם, וְאֵין לָהֶם שׁוּם כּחַ וְחַיּוּת כָּל שֶׁהוּא כִּי אִם מִמְּךָ לְבַד, כִּי אַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם וְאַף עַל פִּי כֵן אַתָּה מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא בְּתַכְלִית הַהִתְרוֹמְמוּת וְהַהֶבְדֵּל מִכָּל שׁרֶשׁ הַדִּינִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת הַקְּדוֹשִׁים בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה כִּי אַתָּה טוֹב בֶּאֱמֶת בְּתַכְלִית הַטּוֹב בְּלִי שׁוּם אֲחִיזַת הַדִּין כְּלָל, וּמִי יָבִין דַּרְכֵי פִּלְאוֹתֶיךָ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן בְּכחַ טוּבְךָ הָעֶלְיוֹן הָאֲמִתִּי, וּבְכחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים אֲשֶׁר זָכוּ לְהַשִּׂיג טוּבְךָ הָאֲמִתִּי, וּלְהוֹדִיעַ וּלְגַלּוֹת טוּבְךָ לִבְרִיּוֹתֶיךָ, שֶׁאֵינוֹ נִפְסָק לְעוֹלָם אֲפִלּוּ אִם עָשִׂינוּ מַה שֶּׁעָשִׂינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "חַסְדֵי יְהוָה כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו", בְּכחָם הַגָּדוֹל אֲנִי נִשְׁעָן עֲדַיִן לְהַקְהוֹת אֶת שִׁנַּי, וּלְסַמֵּא אֶת עֵינַי, וּלְקַשֵּׁר אֶת גוּפִי וְאֵבָרַי, וְלִפְתּחַ אֶת פִּי לִקְרא אֵלֶיךָ, עֲדַיִן עֲדַיִן מִמָּקוֹם שֶׁאֲנִי שָׁם עַתָּה, וּלְצַפּוֹת לִישׁוּעָתְךָ עֲדַיִן וְלִבְלִי לְיַאֵשׁ אֶת עַצְמִי מִשּׁוּם דַּרְגָּא קְדוֹשָׁה שֶׁבָּעוֹלָם בְּשׁוּם אפֶן, וְלִפְרוֹשׂ כַּפָּי וְלִשְׁטחַ יָדַי אֵלֶיךָ עֲדַיִן, אוּלַי יֵעָתֶר לִי יְהוָה וְלֹא אוֹבַד, אוּלַי יָחוֹס, אוּלַי יְרַחֵם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 183 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ח
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־39 דק׳
פרשת השבוע: ויקרא
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־1 באפריל 2028, בשעה 18:58 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
עַל־יְדֵי נֶדֶר, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶהוּ נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְעֹנֶג שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינַת עֹנֶג שַׁבָּת אָז אֵין צָרִיךְ לָצוּם, כִּי פּוֹעֵל בַּאֲכִילָתוֹ מַה שֶּׁפּוֹעֵל עַל־יְדֵי הַצּוֹם, הַיְנוּ לְהַכְנִיעַ הַכַּעַס וּלְהַחֲזִיר לְעַצְמוֹ חָכְמָתוֹ, שֶׁהוּא צֶלֶם אֱלֹקִים הַמֵּאִיר בְּפָנָיו, וְעַל־יְדֵי זֶה אוֹיְבָיו נוֹפְלִים לְפָנָיו: (לק"א סי' נ"ז אות ב' ד' ה' ו')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.