פותחים את היום עם תורת רבנו
יום ראשון, ו׳ בניסן ה׳תשפ״ח · 2 באפריל 2028
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ט · אות ז׳ – אות י׳
כ־10 דק׳ · כ־960 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
וְהִנֵּה, לִפְעָמִים הַגַּזְלָן הוּא בִּבְחִינַת מְמָאֵס בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים וְחוֹמֵד אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ כַּנַּ"ל. וְלִפְעָמִים רוֹצֶה בִּשְׁנֵיהֶם, שֶׁרוֹצֶה אֶת מָמוֹנוֹ, וְחָפֵץ גַּם בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ. וְזֶה בְּחִינַת מַכְנִיס צָרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. וְהַנָּבִיא הִזְהִיר עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ב׳:ט״ו-ט״ז): וּבְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אַל תִּבְגֹּד, כִּי שָׂנֵא שַׁלַּח. הַכַּוָּנָה: אִם אֵין דַּי לְךָ בְּחֶלְקְךָ, וְאַתָּה שׂוֹנֵא אֶת מָמוֹנְךָ, שֶׁאֵינוֹ מַסְפִּיק לְךָ, עַל כֵּן שַׁלַּח. הַיְנוּ שֶׁתַּעֲשֶׂה תַּקָּנָה לָזֶה, שֶׁתִּתֵּן צְדָקָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת שַׁלַּח, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת י״א:א׳): שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם; כְּמָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין ז.): אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצֻמְצָמִין, יַעֲשֶׂה מֵהֶם צְדָקָה. כִּי מַה שֶּׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצֻמְצָמִין, הוּא מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַקְּלִפּוֹת עַל הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת נוּקְבָא, בִּבְחִינַת: רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת, וְעַל־יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבְּרִים הַקְּלִפּוֹת עָלֶיהָ, הֵם יוֹנְקִים מִמֶּנָּה וּמְחַסְּרִים אוֹרָהּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵין לוֹ מָמוֹן. אֲבָל עַל־יְדֵי צְדָקָה, הוּא מוֹצִיאָהּ מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת. כִּי צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת (משלי י׳:ב׳), הַיְנוּ מִמַּה שֶּׁהָיָה מִקֹּדֶם "רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת". וְעַל כֵּן, עַל יְדֵי צְדָקָה יוּכַל לְתַקֵּן מָמוֹנוֹ, בְּחִינוֹת אֵשֶׁת נְעוּרָיו, וְלֹא לִבְגֹּד בָּהּ, וְזֶה: כִּי שָׂנֵא שַׁלַּח:
וְדַע, שֶׁעַל יְדֵי צְדָקָה יוּכַל לְתַקֵּן מָמוֹן גְּזֵלָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, הַיְנוּ שֶׁגְּזָלוֹ עַל־יְדֵי חֶמְדָּה, כִּי גְּזֵלָה מַמָּשׁ אֵין לָהּ תִּקּוּן עַד שֶׁיָּשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה, וְכֵן אִם גָּזַל אֶת הָרַבִּים, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּהַמָּמוֹן שֶׁגָּזַל צָרְכֵי רַבִּים. אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ מָמוֹן גְּזֵלָה עַל־יְדֵי חֶמְדָּה כַּנַּ"ל, זֶה יָכוֹל לְתַקֵּן עַל־יְדֵי צְדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה יִתְקַיֵּם כָּךְ. הַיְנוּ שֶׁיִּתְקַיֵּם אֶצְלוֹ מָמוֹנוֹ, אַף שֶׁהִיא שֶׁל גְּזֵלָה עַל יְדֵי הַחֶמְדָּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין עא) עַל פָּסוּק (מלאכי ג׳:ג׳): וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף וְהָיוּ לַה' מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה – צְדָקָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּטְמְעָה נִטְמְעָה. הַיְנוּ, שֶׁעַל יְדֵי צְדָקָה נִתְתַּקֵּן הַגְּזֵלָה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּטְמְעָה, כִּי הוּא בְּחִינַת גּוֹזֵל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו וְנוֹטֵל אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ כַּנַּ"ל, עַל כֵּן הוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּחָה שֶׁל תַּעֲרוֹבוֹת. וְעַל־יְדֵי צְדָקָה, נִתְתַּקֵּן שֶׁיִּתְקַיֵּם כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּטְמְעָה – נִטְמְעָה. וְזֶה: וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְזִקַּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף, הַיְנוּ שֶׁיְּצָרֵף וִיזַקֵּק הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁהוּא שֶׁל גְּזֵלָה כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּטְמְעָה כַּנַּ"ל:
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין ע): הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם מָמוֹן הַוְיָן לֵהּ בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים; כִּי כְּשֶׁנְּשָׂאָהּ לְשֵׁם מָמוֹן, וּפוֹנֶה עַצְמוֹ לְהַמָּמוֹן, הוּא שׁוֹטֶה וּכְסִיל. כִּי לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ (קהלת י׳:ב׳), הַיְנוּ שֶׁהֶחָכָם כְּשֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה הוּא פּוֹנֶה לִימִינוֹ, הַיְנוּ לְהַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָמִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג): מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. הַיְנוּ, שֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד תּוֹרָה בְּטָהֳרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות קי): הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּטָהֳרָה נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְכוּ'. אֲבָל לֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, שֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה בִּשְׁבִיל מָמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׂמֹאל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג׳:ט״ז) בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד. וְנִמְצָא כְּשֶׁנּוֹשֵׂא לְשֵׁם מָמוֹן הוּא כְּסִיל, וּפוֹגֵם וְאוֹבֵד דַּעְתּוֹ, וְעַל־כֵּן הַוְיָן לֵהּ בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, מֵאַחַר שֶׁפָּגַם הַדַּעַת, שֶׁמִּשָּׁם בָּאִים הַבָּנִים:
וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁפּוֹנֶה עַצְמוֹ לְהַמָּמוֹן, מִזֶּה נַעֲשִׂים שׂוֹנְאִים. כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַשִּׂנְאָה, הוּא בָּא מִבִּלְבּוּל וַעֲכִירַת הַמֹּחַ. כִּי אַהֲבָה תְּלוּיָה בְּדַעַת וָשֵׂכֶל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב ל״ט:ט״ז): הִקְשִׁיחַ בָּנֶיהָ לְלֹא לָהּ, כִּי הִשָּׁהּ אֱלוֹקַּ חָכְמָה. הַיְנוּ, שֶׁאֵין לָהּ אַהֲבָה עַל בָּנֶיהָ, זֶה בָּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהּ חָכְמָה. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲכִירַת הַמֹּחַ, מִזֶּה יוֹנְקִים וּמִתְגַּבְּרִים הַשּׂוֹנְאִים. וּכְפִי הַבִּלְבּוּל וְהָעֲכִירוּת שֶׁל הַמֹּחַ עַל יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן, כֵּן הִתְגַּבְּרוּת הַשּׂוֹנְאִים. וְלִפְעָמִים נַעֲשִׂים מִזֶּה שׂוֹנְאֵי חִנָּם, כִּי לְפִי תַּאֲוָתוֹ וּפְנִיָּתוֹ לְמָמוֹן, כֵּן נַעֲשֶׂה כְּסִיל, וְכֵן נִתְעַכֵּר מֹחוֹ, וְכֵן מִתְגַּבְּרִים הַשּׂוֹנְאִים. וְכָל זְמַן שֶׁהָעֲכִירוּת בְּתוֹךְ הַמֹּחַ, אֲזַי הַשּׂוֹנְאִים הַמִּתְגַּבְּרִים מִשָּׁם, הַיְנוּ מֵהָעֲכִירוּת הַמֹּחַ, הֵם גַּם כֵּן שׂוֹנְאִים בְּדַעַת וּבְמֹחַ, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם טַעַם עַל שִׂנְאָתָם, אַף שֶׁהַדַּעַת הַזֶּה הוּא בְּחִינוֹת עֲכִירוּת הַמֹּחַ, כִּי עִקַּר הַשִּׂנְאָה הוּא רַק מֵעֲכִירַת הַמֹּחַ, עִם כָּל זֶה יֵשׁ לָהֶם עַל כָּל פָּנִים טַעַם עַל שִׂנְאָתָם, מֵאַחַר שֶׁהָעֲכִירוּת עֲדַיִן בְּתוֹךְ הַמֹּחַ. אֲבָל דַּע, שֶׁלִּפְעָמִים חוֹשֵׁק כָּל כָּךְ לְמָמוֹן, וְנַעֲשֶׂה כָּל כָּךְ כְּסִיל, עַד שֶׁאֵין הַמֹּחַ יָכוֹל לִסְבֹּל כְּלָל הָעֲכִירוּת, עַד שֶׁיּוֹצֵא בִּבְחִינוֹת שְׂעָרוֹת, כִּי שְׂעָרוֹת הֵם מוֹתְרֵי מֹחִין כַּיָּדוּעַ. וְאָז גַּם הַשּׂוֹנְאִים הַבָּאִים מִשָּׁם, הַיְנוּ מֵהָעֲכִירוּת הַזֹּאת, מִבְּחִינַת מוֹתְרֵי מֹחִין, מִבְּחִינַת שְׂעָרוֹת, הֵם שׂוֹנְאֵי חִנָּם. כִּי אֵין לָהֶם שׁוּם טַעַם עַל שִׂנְאָתָם, מֵאַחַר שֶׁאֵינָם בָּאִים אֲפִלּוּ מֵהָעֲכִירוּת שֶׁבְּתוֹךְ הַמֹּחַ, רַק מִמּוֹתְרֵי מֹחִין, מִבְּחִינַת שְׂעָרוֹת. עַל־כֵּן אֵין לָהֶם שׁוּם טַעַם וָדַעַת, אֲפִלּוּ שֶׁל עֲכִירַת מֹחַ, עַל שִׂנְאָתָם, וְהֵם רַק שׂוֹנְאֵי חִנָּם. וְזֶה בְּחִינוֹת (תהילים ס״ט:ה׳): רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי שׂוֹנְאַי חִנָּם; כִּי שׂוֹנְאֵי חִנָּם בָּאִים מִבְּחִינַת שְׂעָרוֹת, מוֹתְרֵי מֹחִין כַּנַּ"ל: אֲבָל הֶחָכָם, אַף שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּם כֵּן מוֹתְרֵי מֹחִין, בְּחִינַת שְׂעָרוֹת, דַּע, שֶׁהֶחָכָם, בְּחִינוֹת מוֹתְרֵי מֹחִין וּשְׂעָרוֹת שֶׁלּוֹ, הֵם בְּחִינַת שַׁעַר, בְּיָמִין עַל הַשִּׁין. שֶׁמּוֹתְרֵי מֹחִין שֶׁלּוֹ, הֵם בְּחִינַת שְׁעָרִים, שֶׁפּוֹתֵחַ בָּהֶם שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי מֵחֲמַת שֶׁמֹּחוֹ בְּעַצְמוֹ, אִי אֶפְשָׁר לְהָעוֹלָם לְסָבְלוֹ לְקַבֵּל מֵאוֹרוֹ, הוּא צָרִיךְ לְהִתְלַבֵּשׁ וּלְהִתְכַּסּוֹת עַצְמוֹ, וּלְהַשְׁפִּיל עַצְמוֹ לִדְבָרִים קְטַנִּים וּנְמוּכִים, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הָעוֹלָם לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח לָהֶם שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע לְקָרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. בִּבְחִינַת (משלי י״ד:י״ט): שַׁחוּ רָעִים לִפְנֵי טוֹבִים, וּרְשָׁעִים עַל שַׁעֲרֵי צַדִּיק. שֶׁכְּדֵי לִשְׁחוֹת וּלְהַכְנִיעַ הָרָעִים לִפְנֵי הַטּוֹבִים, צָרִיךְ לְהָבִיא הָרְשָׁעִים עַל שַׁעֲרֵי צַדִּיק כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ אֵצֶל הַצַּדִּיק בְּחִינַת מוֹתְרֵי מֹחִין, בְּחִינַת שְׂעָרוֹת. נִמְצָא שֶׁהַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הֶחָכָם, הֵם בְּחִינַת שַׁעַר בְּיָמִין.
אֲבָל אֵצֶל הָרָשָׁע הַכְּסִיל, הֵם שְׂעָרוֹת מַמָּשׁ בִּשְׂמֹאל. וְזֶה בְּחִינַת: לֵב חָכָם לִימִינוֹ, וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם בקידושין ע): הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ, אֵלִיָּהוּ כּוֹפְתוֹ כוּ'. כִּי כְּשֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ, בְּוַדַּאי אֵינוֹ מִתְרַצֶּה בְּחֶלְקוֹ, בְּמָמוֹנוֹ, בְּאֵשֶׁת נְעוּרָיו, וּבוֹחֵר בַּמֶּה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵינָהּ הֲגוּנָה לוֹ. וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא בְּחִינַת מוֹתָרוֹת, בְּחִינַת שְׂעָרוֹת כַּנַּ"ל, עַל כֵּן אֵלִיָּהוּ מְמֻנֶּה עַל זֶה לְעָנְשׁוֹ, כִּי הוּא בַּעַל שֵׂעָר (מלכים־ב א), שֶׁמְּמֻנֶּה עַל־זֶה, עַל בְּחִינַת שְׂעָרוֹת, לַעֲשׂוֹת בָּהֶם דִּין. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם): אֵלִיָּהוּ כּוֹפְתוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצְעוֹ. זֶה בְּחִינַת מֹחִין, וּבְחִינַת מוֹתְרֵי מֹחִין. כּוֹפְתוֹ – בְּחִינַת מֹחִין, בְּחִינַת תְּפִלִּין, בְּחִינַת (שיר השירים ז׳:ו׳): מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, בִּרְהִיטֵי מֹחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין, כַּמּוּבָא. רוֹצְעוֹ – זֶה בְּחִינַת מוֹתְרֵי מֹחִין, בְּחִינַת רְצוּעוֹת, שֶׁהֵן בְּחִינַת מוֹתְרֵי מֹחִין: [זֹאת הַתּוֹרָה שֶׁל חֹמֶר אִסּוּר גְּזֵלָה, וְהַתּוֹרָה שֶׁבְּסִימָן ס"ח הַקּוֹדֵם, מֵעִנְיַן פְּגַם הַכַּעַס שֶׁמַּפְסִיד הָעֲשִׁירוּת – שְׁנֵי הַתּוֹרוֹת אֵלּוּ, יֵשׁ לָהֶם חִבּוּר וְשַׁיָּכוּת זֶה לָזֶה, כַּמּוּבָן לְמַשְׂכִּיל, וְהֵם מְחֻבָּרִים יַחַד בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה שֶׁל הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ שֶׁבְּסִימָן נ"ט, כִּי שָׁם הוּבְאוּ שְׁנֵי עִנְיָנִים אֵלּוּ בְּקִצּוּר בְּתוֹךְ הֶמְשֵׁךְ הַתּוֹרָה הַהִיא. עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב]:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קל״ז – אות קל״ח
כ־2 דק׳ · כ־190 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
פעם אחת ראה במקום אחד שהיו עומדים כת אחת ומשמיעין קול ומקשקשין במעות הרבה, ונתקרב אליהם - ואמרו לו: ״אל תגע בזה המעות, כי זה שיך לאיש״ הנ"ל, הינו: לחברו הנזכר לעיל, אמר: ״עכשיו הגיע העת לשאל״, ושאל אותם: ״מדוע יגיע לו מעות, הלא בעיני ראיתי שעבר עברה״, השיבו לו: ״מיום שירדתם שניכם מעל שלחן חותנכם, מאז חברך קבע עתים לתורה וקבל על עצמו חק ולא יעבר ללמד בכל יום כך וכך, אבל אתה אינך עוסק בתורה, ועל כן נותנין לחברך מעות אף על פי שעבר עברה, כי עברה מכבה מצוות ואין עברה מכבה תורה״. ו'אין ע'ברה מ'כבה ת'ורה - ראשי תבות: ״מעות״:
שמעתי מפיו הקדוש בעת שדבר עמנו מגדל הענין של ספורי מעשיות מצדיקים שנדפס בספריו הקדושים (בסימן רל"ד חלק ראשון), ואמר אז שהוא בעצמו זכרונו לברכה עקר התעוררותו לעבודת השם יתברך באמת היה על־ידי ספורי מעשיות מצדיקים. וספר שבבית אביו ואמו הצדיקים זכרונם לברכה, היו שכיחים שם כל הצדיקים, כי כל הצדיקים היו מצויים בקהלת מעז'בוז' מחמת שהוא מקום הבעל שם טוב, זכרונו לברכה, ורבם ככלם התאכסנו בבית־אביו, זכרונו לברכה, ושמע הרבה מעשיות מצדיקים ועל־ידי־זה היה עקר התעוררותו להשם יתברך, עד שזכה למה שזכה:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ט״ז
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
ותכף אחר ראש השנה היה רצון רבנו זכרונו לברכה, לחזר תכף לביתו. ולא היה רוצה לנסוע כלל לשום מקום, לא לצפת ולא לטבריה, אך האיש שהיה עמו היה כספו חזק מאד לזון עיניו במקומות ארץ ישראל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רי״ט
כ־3 דק׳ · כ־340 מילים · 38% מהספר עד סוף היום
(לה) כָּל יְמֵי הַקַּיִץ הַנַּ"ל הָיָה מְצַפֶּה מְאֹד שֶׁנִּהְיֶה שָׁם בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה כִּי הָעִקָּר הוּא אֶצְלוֹ רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, וְאָמַר שֶׁכָּל עִסְקוֹ הוּא רֹאשׁ־הַשָּׁנָה. וּבִימֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת נִתְקַבְּצוּ לְשָׁם גַּם־כֵּן הַרְבֵּה מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ וְהָיוּ סְבוּרִים שֶׁיֹּאמַר תּוֹרָה כַּאֲשֶׁר הָיָה מִנְהָגוֹ בְּכָל חַג הַשָּׁבוּעוֹת, אֲבָל לֹא אָמַר אָז שׁוּם תּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת הַנַּ"ל, וְאָמַר אָז שֶׁאֵין אַתֶּם חוֹטְאִים כָּל כָּךְ כַּמְבֹאָר לְעֵיל (סִימָן רב). אֲבָל בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה אָמַר תּוֹרָה נִפְלָאָה שָׁם בְּאוּמֶין, וְהִיא תִּקְעוּ בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ח' הַמַּתְחִיל אַף עַל פִּי שֶׁתּוֹכָחָה דָּבָר גָּדוֹל. וּבְרֹאשׁ־הַשָּׁנָה בְּיוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁחָל אָז בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ אַחַר אֲכִילַת סְעֻדַּת שַׁחֲרִית שֶׁאָז הָיָה דַּרְכּוֹ לְהַתְחִיל לְהָכִין עַצְמוֹ לוֹמַר תּוֹרָה, כִּי אֲמִירַת הַתּוֹרָה בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה וּבְשָׁבוּעוֹת הָיְתָה תָּמִיד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי הַיְנוּ שֶׁהִתְחִיל בְּסוֹף יוֹם הָרִאשׁוֹן דְּיוֹם־טוֹב וְנִמְשַׁךְ הַרְבֵּה לְתוֹךְ לֵיל הַשֵּׁנִי. וְאָז בְּאוֹתוֹ רֹאשׁ־הַשָּׁנָה בָּעֵת שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהָכִין עַצְמוֹ לוֹמַר תּוֹרָה הִתְחִיל לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו חֳלִי הַהוּסְט בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאֹד וְהִתְחִיל לִפְלֹט דָּם הַרְבֵּה עַל־יְדֵי הַהוּסְט מַה שֶּׁלֹּא הָיָה כֵּן זְמַן רַב, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהַהוּסְט לֹא פָּסַק מִמֶּנּוּ כָּל יְמֵי חָלְיוֹ, שֶׁנִּמְשַׁךְ יוֹתֵר מִשָּׁלֹשׁ שָׁנִים אֲבָל לֹא הָיָה הַהוּסְט כִּי־אִם עִם לֵחוֹת אֲבָל לֹא עִם דָּם. וְהִתְגַּבֵּר עָלָיו הַהוּסְט עִם יְצִיאַת דָּם הַרְבֵּה מְאֹד, וְהָיָה פּוֹלֵט דָּם הַרְבֵּה כְּמוֹ קִלּוּחַ מַיִם מַמָּשׁ אֲשֶׁר לֹא יְאֻמַּן, כִּי יְסֻפַּר כִּי נִתְמַלְאוּ כַּמָּה כֵּלִים מִדָּמוֹ וְהָיוּ לוֹ הֲקָאוֹת הַרְבֵּה, וְאָמַר שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיוּ לוֹ הֲקָאוֹת כִּי־אִם אָז בְּאוֹתוֹ הָעֵת. וְתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַחוֹלַאַת אָז הָיָה בְּלִי שִׁעוּר עַד שֶׁכִּמְעַט הָיָה נִסְתַּלֵּק אָז. וְנִמְשַׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת עַד שֶׁנַּעֲשָׂה לַיְלָה, וְנִמְשַׁךְ גַּם לְתוֹךְ הַלַּיְלָה אֵיזֶה שָׁעוֹת, וַאֲנַחְנוּ כְּבָר הָיִינוּ עוֹמְדִים מוּכָנִים בְּבַיִת אַחֵר וְהָיִינוּ מְצַפִּים שֶׁיִּכְנֹס וְיֹאמַר תּוֹרָה. וְהָיִינוּ שָׁם אֲנָשִׁים רַבִּים מְאֹד כַּמָּה מֵאוֹת אֲנָשִׁים, הֵן אוֹרְחִים אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהָיוּ אָז רַבִּים מְאֹד כַּמָּה מֵאוֹת, חוּץ שְׁאָר אַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁבָּאוּ גַּם־כֵּן לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ. וְהָיוּ עֵינֵינוּ כָּלוֹת כָּל הַיּוֹם שֶׁיִּכְנֹס, וְהָיָה שָׁם דֹּחַק גָּדוֹל שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לִסְבֹּל, וְכִמְעַט הָיְתָה סַכָּנוֹת נְפָשׁוֹת מִגֹּדֶל הַדֹּחַק, וְנִמְשַׁךְ לְתוֹךְ הַלָּיְלָה וַעֲדַיִן לֹא נִכְנַס מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַחוֹלַאַת מְאֹד. אַחַר־כָּךְ שָׁלַח לִקְרֹא אוֹתִי וּבָאתִי אֵלָיו, וּכְבָר הָיוּ נֵרוֹת דּוֹלְקִים בְּחַדְרוֹ וּקְצַת אֲנָשִׁים עוֹמְדִים לְפָנָיו הַיְנוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָחִיו רַבִּי יְחִיאֵל זַ"ל וְעוֹד מְעַט אֲנָשִׁים. וְשָׁאַל אוֹתִי מַה לַּעֲשׂוֹת כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לוֹמַר תּוֹרָה.
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות צ׳ – אות צ״ז
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
צ. לִפְעָמִים נִגְזָר עַל הָאָדָם, שֶׁיִּכְלֶה זַרְעוֹ. וּכְשֶׁנִּמְסָר בְּיַד שֹוֹנְאָיו, עַל־יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל הַגְּזֵרָה שֶׁל כְּלָיַת זַרְעוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗צא. מִי שֶׁמַּרְחִיק אֶת הָאָדָם מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי זֶה יָבוֹא מִמֶּנּוּ זֶרַע, שֶׁיְּצַעֲרוּ לְזַרְעוֹ שֶׁל הַמַּרְחִיק.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗צב. מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בָּרְשָׁעִים וְלא מִחָה, כְּאִלּוּ הוּא עוֹשֶׂה הָרָע.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗צג. הַמַּחֲזִיק בַּמַּחֲלקֶת, עוֹבֵר בְּלָאו וְרָאוּי לְהִצְטָרֵעַ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗צד. הַחוֹלֵק עַל מַלְכוּת בֵּית־דָּוִד, רָאוּי לְהַכִּישׁוֹ נָחָשׁ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗צה. עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה יָכוֹל לַעֲמד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗צו. צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק נֶגֶד הַשּׂוֹנְאִים וּלְהַעֲרִיךְ עִמָּהֶם מִלְחָמָה בְּתַחְבּוּלָה, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗צז. לְמַחֲלקֶת סְגֻלָּה לוֹמַר: "וַיִּקְרָא אָסָא אֶל ה'" עַד "אֱנוֹשׁ" (בְּדִבְרֵי־הַיָּמִים־ב יד,י),
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות כ״ג – אות כ״ד
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
בְּתוֹךְ כָּךְ מָצָא שַׂק עִם לֶחֶם וְזֶה חָשׁוּב בְּוַדַּאי מְאד מְאד בַּמִּדְבָּר וְלָקַח הַשַּׂק עַל כְּתֵפוֹ, וְהָלַךְ אַחֲרֵי הַבְּהֵמוֹת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗בְּתוֹךְ כָּךְ פָּגַע בְּאָדָם אֶחָד וְנִתְבַּהֵל מִתְּחִלָּה אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הָיָה לוֹ לְנֶחָמָה קְצָת מֵאַחַר שֶׁמָּצָא כָּאן אָדָם וְשָׁאַל אוֹתוֹ הָאָדָם: "אֵיךְ בָּאתָ לְכָאן ? " חָזַר הוּא וְשָׁאַל אֶת הָאָדָם הַזֶּה: "אֵיךְ בָּאתָ אַתָּה לְכָאן ? " הֵשִׁיב לוֹ: "אֲנִי, אֲבוֹתַי וַאֲבוֹת אֲבוֹתַי נִתְגַּדְּלוּ כָּאן אַךְ אַתָּה אֵיךְ בָּאתָ לְכָאן, כִּי לְכָאן לא יָבוֹא כְּלָל שׁוּם אָדָם מִן הַיִּשּׁוּב" וְנִתְבַּהֵל כִּי הֵבִין שֶׁאֵין זֶה אָדָם כְּלָל מֵאַחַר שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֲבוֹת אֲבוֹתָיו נִתְגַּדְּלוּ כָּאן וְאָדָם מִן הַיִּשּׁוּב אֵינוֹ בָּא לְכָאן עַל כֵּן הֵבִין שֶׁבְּוַדַּאי אֵין זֶה אָדָם כְּלָל אַךְ אַף עַל פִּי כֵן לא עָשָׂה לוֹ כְּלָל וְקֵרְבוֹ [הַיְנוּ שֶׁזֶּה הָאָדָם הַיַּעַר לא עָשָׂה שׁוּם רָעָה לָזֶה שֶׁהָלַךְ אַחֲרֵי הַבְּהֵמוֹת, שֶׁהוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת שֶׁנֶּחֱלַף כַּנַּ"ל]
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מקוה · אות א׳ – אות ג׳
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
טְבִילַת מִקְוֶה מוֹשִׁיעַ מִכָּל הַצָּרוֹת חַ"ו, וּמְטַהֵר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וּמִכָּל הַחֲטָאִים. כִּי מִקְוֶה מַמְשִׁיךְ דַּעַת וְחֶסֶד עֶלְיוֹן מְאֹד: (לק"א סי' נ"ו אות ז')
עַל־יְדֵי טְבִילַת מִקְוֶה הַפַּרְנָסָה בְּנָקֵל, וְנִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת וְהַכַּעַס, וְזוֹכֶה לְשָׁלוֹם וּלְרַחֲמָנוּת וּלְדַעַת גָּדוֹל. וְזוֹכֶה לִרְפוּאָה וּלְחַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים וּלְעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (שם)
מִקְוֶה אֵינָהּ מַזֶּקֶת כְּלָל, וְהַדָּאקְטוֹר שֶּׁיֹּאמַר שֶׁמִּקְוֶה מַזֶּקֶת, אֵינוֹ דָּאקְטוֹר כְּלָל. כִּי כְּשֶׁאֵין הַמַּיִם קָרִים בְּיוֹתֵר, אֲזַי אַדְּרַבָּא טְבִילַת הַמִּקְוֶה טוֹבָה מְאֹד לִבְרִיאוּת הַגּוּף, כִּי נִפְתָּחִין נִקְבֵי הַזֵּעָה עַל־יְדֵי זֶה, כַּיָּדוּעַ לְהַדָּאקְטוֹרִים הַבְּקִיאִים [וְעַיֵּן טִלְטוּל וּנְסִיעוֹת לַדְּרָכִים אוֹת ח' מֵעִנְיַן מִקְוֶה]: (לק"ת סי' קכ"ג)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ב · קטע ד׳ – קטע ח׳
כ־8 דק׳ · כ־760 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לַמְּדֵנִי עַתָּה מַה לּוֹמַר לְפָנֶיךָ, לַמְּדֵנִי עַתָּה דֶרֶךְ הַחַיִּים דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הָאֲמִתִּיִּית לְסָכָל חֲלוּשׁ כּחַ חֲלוּשׁ עֵצָה כָּמוֹנִי לַמְּדֵנִי עַתָּה עֵצָה אֲמִתִּיִּית שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיְּמָהּ בְּאפֶן שֶׁאָשׁוּב אֵלֶיךָ מְהֵרָה בֶּאֱמֶת לַמְּדֵנִי עַתָּה הַדֶּרֶךְ וְהַנְּתִיב וְהַשְּׁבִיל בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה בְּכָל עֵת וָעֵת לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע וְהַמְּנִיעָה וְהַמְעַכֵּב וְהַמְבַלְבֵּל בְּאוֹתָהּ הָעֵת בְּאוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה כְּפִי מַה שֶּׁהוּא בַּעֲלִיָּה אוֹ בִּירִידָה, כַּאֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ בְּכַמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים וְרִבְבוֹת עִנְיָנֵי מְנִיעוֹת וְהַכְבָּדוֹת וּפִתּוּיִם וַהֲסָתוֹת וְהִתְגָּרוּת שֶׁמִּתְגָּרֶה וּמִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדִּי בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת מֵחָדָשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּכָל יוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ הָיָה נוֹפֵל בְּיָדוֹ רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבַי וְצָרוֹת לְבָבִי צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מְאד מְאד בְּלִי שִׁעוּר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְזַכֵּנִי לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת יְהוָה, וְאַל יְבַהֲלוּנִי רַעְיוֹנַי וְלֹא יוּכַל שׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם לְהַפִּיל אוֹתִי בְּדַעְתִּי חַס וְשָׁלוֹם אוֹ לְהַרְחִיק אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם מֵאִתְּךָ, אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם אֲפִלּוּ אִם יַעֲבר עָלַי מָה חַס וְשָׁלוֹם וְאֶהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ בְּדַעְתִּי לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת הָרוֹצִים לְהַחֲלִישׁ דַּעְתִּי וּלְהַפִּיל אוֹתִי בְּדַעְתִּי חַס וְשָׁלוֹם כְּאִלּוּ אָפֵס תִּקְוָה חָלִילָה, מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁעוֹבְרִים יָמִים וְשָׁנִים וַעֲדַיִן אֲנִי רָחוֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאד מְאד, וַחֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים נִתּוֹסְפִים בְּכָל פַּעַם, רַחֲמָנָא לִצְּלָן מֵעַתָּה, הֵן עַל כָּל אֵלֶּה לֹא אֶסְתַּכֵּל וְלֹא אַבִּיט כְּלָל לָשׁוּב וְלִסּוֹג מֵאַחֲרֶיךָ חַס וְשָׁלוֹם מֵחֲמַת זֶה חָלִילָה רַק אֶזְכֶּה לְהַחֲזִיק עַצְמִי בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל עֵת תָּמִיד בְּכָל מַה שֶּׁאוּכַל, בְּכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁנִּמְצָא בִּי, וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמִי בְּכָל עֵת וּבְכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה בְּמַה שֶּׁזָּכִיתִי לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָשַׂנִי גוֹי, וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ לִמְצא בִּי תָמִיד נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת מִקְּדֻשַּׁת מִצְוֹתֵינוּ שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד אֲפִלּוּ בִּי הַפָּחוּת וְהַגָּרוּעַ וְלֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה בְּכָל עֵת, וּלְחַזֵּק עַצְמִי וּלְשַׂמֵּחַ נַפְשִׁי בָּזֶה תָמִיד כַּאֲשֶׁר הִזְהִירוּנוּ וְחִזְּקוּנוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת בְּלִי שִׁעוּר לִבְלִי לִפּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי כָאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה עָבְרוּ עַל כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁהָיוּ בַּדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ הַחֲלוּשִׁים וְהָעֲיֵפִים מְאד מְאד בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא, אֲשֶׁר הַסִּטְרָא אַחֲרָא מִתְפַּשֶּׁטֶת לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּה מֵחֲמַת שֶׁקָּרוֹב לָבוֹא עִתָּהּ, וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשְׁכוּ, כִּי בא יָבא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ לֹא יְאַחֵר, וְיַעֲבִיר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, עַל כֵּן עַתָּה סָמוּךְ אֶל הַקֵּץ מִתְגַּבֵּר וּמִתְפַּשֵּׁט הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא מְאד מְאד וּמִתְגַּבֵּר מְאד לְהַחֲלִישׁ דַּעַת שֶׁל כָּל הָרוֹצִים וַחֲפֵצִים לִכְנוֹס בְּדַרְכֵי הַכְּשֵׁרִים הָאֲמִתִּיִּים
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, חוֹמֵל דַּלִּים, אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל זֶה, וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁלְּגדֶל הִתְגַּבְּרוּתָם וְהִתְפַּשְּׁטוּתָם אֵין בְּיָדֵינוּ לַעֲמד כְּנֶגְדָּם, כִּי אִם אַתָּה לְבַד תַּעֲמד בַּעֲדֵנוּ וְתִלְחוֹם מִלְחֲמוֹתֵינוּ, בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ נִפְסָק לְעוֹלָם, וּבְכחַ וּזְכוּת צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים הָעוֹמְדִים וּמִתְפַּלְּלִים עָלֵינוּ תָמִיד יֶהֱמוּ נָא וְיִכְמְרוּ מֵעֶיךָ עָלֵינוּ, וְזַכֵּנוּ וְחַזְּקֵנוּ וְאַמְּצֵנוּ לְבַל נִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת וְהַמְבַלְבְּלוֹת, רַק נִתְחַזֵּק לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלָּנוּ לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה, וְלֹא נַטֶּה אֶת ראשֵׁנוּ לְהִסְתַּכֵּל וּלְהָשִׁיב עַל כָּל הַבִּלְבּוּלִים הָרַבִּים כְּלָל וְנִהְיֶה חֲזָקִים וְעַקְשָׁנִים לְהַחֲזִיק אֶת מַחֲשַׁבְתֵּנוּ בְּמַה שֶּׁאָנוּ עוֹסְקִים כִּרְצוֹנְךָ וְלֹא נַבִּיט אַחֲרֵי הַבִּלְבּוּלִים כְּלָל, עַד אֲשֶׁר יִסְתַּלְּקוּ מִמֵּילָא עַל יְדֵי זֶה וְתַעַזְרֵנוּ מֵעַתָּה לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר עַצְמֵנוּ כָּרָאוּי, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה שֶׁלֹּא יָבאוּ וְלֹא יַעֲלוּ עוֹד עַל לִבֵּנוּ שׁוּם בִּלְבּוּל וּמַחֲשָׁבָה רָעָה וְחִיצוֹנָה כְּלָל
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֹהֵי כָל הַצַּדִּיקִים תַּקְּנֵנִי בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיְּמָהּ בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, שַׂמְּחֵנִי בִּישׁוּעָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלַי וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִיעַ וְתַשְׁפִּיל וּתְכַלֶּה וּתְבַטֵּל אֶת כָּל מִינֵי יְצָרִים רָעִים מִמֶּנִּי וּמִכָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וְעֵת בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, הֵן הַיִּצְרִין רָעִים שֶׁל רב הָעוֹלָם שֶׁהוּא עֲכִירַת הַדָּמִים מַמָּשׁ, רוּחַ שְׁטוּת מַמָּשׁ, הֵן הַיִּצְרִין רָעִים שֶׁל הַכְּשֵׁרִים בְּיוֹתֵר שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵיזֶה דִּבּוּק רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הֵן הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁהוּא מַלְאָךְ הַקָּדוֹשׁ מַמָּשׁ, הֵן שְׁאָר מִינֵי יְצָרִים רָעִים וַהֲסָתוֹת וּפִתּוּיִים וּמְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים וּבִלְבּוּלִים, מִכֻּלָּם תַּצִּילֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל חֶבְרָתֵנוּ וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וָעֵת בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל אֶת הַיֵּצֶר הָרָע וְהַמְּנִיעָה שֶׁבְּאוֹתָהּ הַדַּרְגָּא כְּפִי אוֹתָהּ הָעֵת וְהַשָּׁעָה וְאֶתְחַזֵּק וְאֶתְאַמֵּץ וְאֶתְגַּבֵּר בְּכָל עֵת וּבְכָל יוֹם מֵחָדָשׁ לְהַתְחִיל לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ לַאֲמִתָּתְךָ, וּלְהַרְגִּיל עַצְמִי בְּתוֹרָתְךָ וַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת בְּשִׂמְחָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים עֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ נֵלֵךְ וְאֶת מִשְׁפָּטֶיךָ נִשְׁמר, וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם, וַהֲסִירוֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר, וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם, וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם, וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים, וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אוֹתוֹ וְלֹא אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב", וְנֶאֱמַר. "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם הָשִׁיבָה לִי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי אַל תַּעַזְבֵנִי יְהוָה, אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדנָי תְּשׁוּעָתִי יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות מח · פסקה 7 – פסקה 8
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
עוֹד מוּבָא שָׁם דַּף כ' אֲשֶׁר פַּעַם אַחַת אָמַר מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, לַאֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, בְּדֶרֶךְ קֻבְלָנָא: יָגַעְתִּי בְקָרְאִי נִחַר גְּרוֹנִי כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל לֵאלֹקָי.
וְהֵרִים אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, אֶת יָדָיו מְעַט וְאָמַר בְּלָשׁוֹן רַכָּה, אִם כֵּן מַה לַּעֲשׂוֹת (כְּלוֹמַר כִּי בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַרְהֵר אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ וּבְוַדַּאי צַדִּיק הַשֵּׁם). אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ הֲלֹא אִם דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר יָגַעְתִּי בְקָרְאִי נִחַר גְּרוֹנִי הָיָה כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁכְּבָר קָרָא כָּל כָּךְ עַד שֶׁהָיָה עָיֵף וְיָגֵעַ מַמָּשׁ בְּקָרְאוֹ גְּרוֹנוֹ מַמָּשׁ בְּפַשְׁטוּת, אֲבָל אַתָּה תְּהִלָּה לָקֵל עֲדַיִן בְּכֹחֲךָ וְכוּ'.
(מַאֲמָרִים הַמְדַבְּרִים מֵעִנְיַן תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ בְּסֵפֶר "לִקּוּטֵי עֵצוֹת" הַנּוֹבְעִים וְהַיּוֹצְאִים מֵהַתּוֹרוֹת הַנִּפְלָאוֹת שֶׁבְּסֵפֶר "לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" חֵלֶק רִאשׁוֹן. וְרָשַׁמְתִּי אֵצֶל כָּל אוֹת מְקוֹר מוֹצָאוֹ מֵאֵיזֶה תּוֹרָה הוּא לְמַעַן אִם יִרְצֶה הַקּוֹרֵא לֵידַע הַדְּבָרִים בְּשָׁרְשָׁם וּרְאָיוֹתֵיהֶם יְעַיֵּן בִּפְנִים הַסֵּפֶר "לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" בְּעַצְמוֹ).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נג
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
לִפְעָמִים יֵשׁ אֶחָד שֶׁנָּפַל מִכָּל הָעֲשָׂרָה כִּתְרִין דִּקְדֻשָּׁה וְהִתְגַּבְּרוּ עָלָיו כָּל הָעֶשֶׂר כְּתָרִים דְּסִטְרָא־אַחֲרָא רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְאָז בְּוַדַּאי אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל וְהַתְּפִלָּה שֶׁלּוֹ הִיא בִּבְחִינַת 'מָרַת נֶפֶשׁ' בְּחִינַת:
"וְנַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ מְאֹד וְכִעֲסַתָּהּ צָרָתָהּ גַּם כָּעַס, דְּהַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁרוֹצֶה לְהִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וּלְכַוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ, אֲזַי צָרָתָהּ שֶׁל הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת "חַנָּה", וְצָרָתָהּ שֶׁהִיא הַסִּטְרָא אַחֲרָא מִתְגַּבֶּרֶת עַל הַתְּפִלָּה וּמַכְעֶסֶת אוֹתָהּ וּמְבַלְבֶּלֶת אֶת הָאָדָם מִן הַתְּפִלָּה בְּכַמָּה מִינֵי בִּלְבּוּלִים.
וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹמֵל עָלָיו גַּם כֵּן וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח וְנוֹתֵן לוֹ עֵצָה, שֶׁיַּמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ אֶל הָאֱמֶת וְיִרְאֶה לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה בֶּאֱמֶת בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה שֶׁהוּא, וְיִזְכֹּר אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת: "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ", כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות ז
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
וְהִפְלִיא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חַסְדּוֹ עִמָּנוּ, וְהֵאִיר עָלֵינוּ אוֹר גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד שֶׁלֹּא בְּהַדְרָגָה, דְּהַיְנוּ שֶׁהֵאִיר עָלֵינוּ אוֹר עֶצֶם הָאֱמֶת קֹדֶם שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְעַל־יְדֵי אוֹר הָאֱמֶת זָכִינוּ לֶאֱמוּנָה גְּדוֹלָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיְתָה הַגְּאֻלָּה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רע · פסקה 1 – פסקה 6
כ־9 דק׳ · כ־850 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר תקצ"ט בְּרֶסְלֶב.
חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים וְשָׁלוֹם לִידִיד נַפְשִׁי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק הַמֻּפְלָג מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב נֵרוֹ יָאִיר. לוֹ וּלְבֵיתוֹ יֵיטִיב ה' וְיִגְמֹר הַחֲתִימָה לְטוֹבָה בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי אֶתְמוֹל סָמוּךְ לְבוֹאִי לְבֵיתִי מֵאוּמַאן, וּקְרִיתִיו הֵיטֵב הֵיטֵב. וְאִם כִּי צַעֲרִי גָּדוֹל מֵעִצְּבוֹן לִבְּךָ אֲשֶׁר הוּא מַזִּיק מְאֹד בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, עִם כָּל זֶה אֲנִי מוֹדֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמָיו בְּלִי שִׁעוּר. וְגַם זֶה מֵעֹצֶם נִפְלְאוֹת חֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר אַתָּה צוֹעֵק עַל כָּל פָּנִים עַל כְּאֵב הָעַצְבוּת. וְלַהֲשִׁיבְךָ עַתָּה כָּרָאוּי הוּא מֵהַנִּמְנָע, כִּי עַתָּה סָמוּךְ לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית. וְחֶסֶד עֶלְיוֹן גָּבַר לִכְתֹּב לָכֶם עַתָּה דְּבָרַי אֵלֶּה, אוּלַי תָּשִׂימוּ אֶל לְבַבְכֶם לְקַיֵּם דִּבְרֵי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה לַהֲפֹךְ כָּל מִינֵי יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, כַּאֲשֶׁר כְּבָר דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם בָּזֶה הַרְבֵּה. וַעֲדַיִן יֵשׁ הַרְבֵּה לְדַבֵּר בָּזֶה בְּאֹפֶן שֶׁתָּבִינוּ בְּעַצְמְכֶם אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק לְקַיֵּם זֹאת לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה, אֲשֶׁר חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ כָּל כָּךְ לֵידַע הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מֵהָאָדָם כְּלוּם רַק מְעַט הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁחוֹטֵף מִזֶּה הָעוֹלָם הָעוֹבֵר כְּהֶרֶף, עַיִן הַמָּלֵא כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת וִיגוֹנוֹת וּמְרִירוּת מִמְּרִירוּת שׁוֹנוֹת בְּכָל אָדָם בְּכַמָּה וְכַמָּה שִׁנּוּיִים בְּלִי מִסְפָּר, וְאֵין שׁוּם חַיּוּת כִּי אִם מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו מַרְחִיב בְּתוֹךְ הַצָּרוֹת וְעוֹזֵר לַחֲטֹף בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת נְקֻדוֹת טוֹבוֹת שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁזּוֹכֶה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְקַיֵּם בְּכָל יוֹם.
וּבֶאֱמֶת כָּל בָּאֵי עוֹלָם אֵינָם חַיִּים כִּי אִם מִזֶּה. אֲבָל רֻבָּם אֵינָם יוֹדְעִים מֵחַיֵּיהֶם, וּמִצְטַעֲרִים הַרְבֵּה עַל עוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהֶם וְאֵינָם מְשִׂימִים אֶל לִבָּם לְהַחֲיוֹת עַצְמָן בְּהַטּוֹב אֲמִתִּי וְנִצְחִי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְזַכֶּה אוֹתָם בְּתוֹךְ מְרִירוּת עִצְּבוֹן יָדָם. וּמַה נָּשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לֵידַע מְעַט מֵחַיּוּתֵנוּ שֶׁאֵין שׁוּם טוֹב וְחַיּוּת כִּי אִם תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְאִם אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֵין אָנוּ יוֹצְאִים חוֹבַת הַיּוֹם אֲפִלּוּ לְמֶחֱצָה וְלִשְׁלִישׁ וּלְרָבִיעַ וְכוּ', וְהַלְוַאי שֶׁלֹּא נְקַלְקֵל, חַס וְשָׁלוֹם. אַף עַל פִּי כֵן כְּבָר הִקְדִּים לָנוּ רְפוּאָה לְחַזְּקֵנוּ וּלְאַמְּצֵנוּ לְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ בְּהַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְכַנַּ"ל. וְאִם כְּבָר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה, עֲדַיִן צְרִיכִין לְמוֹדָעִי לַחֲזֹר זֹאת אֶלֶף פְּעָמִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ בָּזֶה וּבַבָּא לָנוּ וּלְדוֹרוֹתֵינוּ לָנֶצַח.
וְעַל דְּבַר הַפְּחָדִים הָעוֹבְרִים עָלֶיךָ מִפַּחַד הָעֵסֶק שֶׁלָּכֶם, חֲזַק וֶאֱמַץ וּבְטַח בַּה' אֲשֶׁר עַד הֵנָּה הָיָה בְּעֶזְרַתְכֶם, כֵּן יִגְמֹר בַּעַדְכֶם וְיַצִּילְכֶם מִכֻּלָּם וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵיכֶם וְיֵבוֹשׁוּ. וְאַתָּה תָּגִיל וְתָשִׂישׂ בִּישׁוּעַת ה' וַחֲסָדָיו נִפְלָאִים. רַק חֲזַק וֶאֱמַץ לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת אֲשֶׁר הוֹרָנוּ לִשְׁפֹּךְ שִׂיחָתְךָ בְּכָל יוֹם אֵיזֶה שָׁעָה, וְאַחַר כָּךְ לְהִתְחַזֵּק בְּכָל עֹז לִהְיוֹת שָׂמֵחַ כָּל הַיּוֹם וְלִלְמֹד הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, שֶׁתַּכְרִיחַ כָּל מַחְשְׁבוֹתֶיךָ לְהַכְנִיסָם לְתוֹךְ הַדִּבּוּרִים שֶׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ בִּתְפִלָּתְךָ לִפְנֵי בּוֹחֵן לִבּוֹת, וּלְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק לְכַוֵּן פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת. וְאִם כִּי יָדַעְנוּ כַּמָּה מִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר נֶגֶד זֶה עַל כָּל פָּנִים תַּחֲטֹף מְעַט מֵהַתְּפִלָּה עַל יְדֵי הַיְּגִיעוֹת שֶׁתִּתְיַגַּע בְּכֹחֲךָ לְקַיֵּם דְּבָרִים הָאֵלֶּה. וְגַם כִּי הַיְגִיעָה עַצְמָהּ שֶׁמְּיַגְּעִין עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדוֹ, אַף עַל פִּי כֵן הַיְגִיעָה בְּעַצְמָהּ יְקָרָה מְאֹד וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה קָרְבָּנוֹת בְּחִינַת "כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם" וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים. וּמֵעֹצֶם הַטִּרְדָּא שֶׁל עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר, אַךְ מֵעֹצֶם אַהֲבָתְךָ חָטַפְתִּי זְמַן בִּשְׁבִילְךָ בְּעֵת כָּזֹאת לִכְתֹּב לְךָ דְּבָרַי אֵלֶּה הַמַּחֲזִיקִים הַרְבֵּה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר הַחֲתִימָה לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
דִּבְרֵי אוֹהַבְךָ בֶּאֱמֶת לָנֶצַח.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
אָמַר הַמַּעְתִּיק יִהְיֶה לְזִכָּרוֹן עוֹלָם. אֲשֶׁר אַחַר יוֹם כִּפּוּר זֶה בָּא פְּקֻדַּת יְשׁוּעָה מֵהַגִּבֶּערְנֶיר [מוֹשֵׁל] שֶׁיַּחֲזֹר מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל לְעִירוֹ לִבְרֶסְלֶב, טוֹב לְהוֹדוֹת לַה'.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ד' לֶךְ־לְךָ תקצ"ט. בְּרֶסְלֶב.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
עַד הַיּוֹם הָיִיתִי מְצַפֶּה לִשְׁלֹחַ לוֹ הַסֵּפֶר וְלֹא נִזְדַּמֵּן לִי, וְהַיּוֹם נוֹסֵעַ מוֹסֵר כְּתָב זֶה אִישׁ בֶּטַח וְהִנְנִי שׁוֹלֵחַ לְךָ הַסֵּפֶר. וְנִפְלֵאתִי עָלֶיךָ שֶׁלֹּא שָׁלַחְתָּ לִי הַיּוֹרֶה דֵּעָה חֵלֶק ב, עַל כֵּן תְּזָרֵז לְשָׁלְחוֹ לִי מִיָּד כִּי מֻכְרָח לִי מְאֹד. כִּי אֲנִי מֻכְרָח לִנְסֹעַ בְּסָמוּךְ לְאוּמַאן, וְהוּא מֻכְרָח לִי בַּדֶּרֶךְ, וּתְזָרֵז מְאֹד בָּזֶה. יָתֵר מִזֶּה אֵין לְהוֹדִיעוֹ, תְּהִלָּה לָאֵל הַכֹּל עַל נָכוֹן מֵעִם ה', וְהַפַּרְנָסָה דְּחוּקָה, וְאַף עַל פִּי כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר בְּכָל עֵת בִּדְרָכִים נִפְלָאִים. וְאֵין לִי שׁוּם מַעֲמַד פַּרְנָסָה וְלֹא שׁוּם סְמִיכָה כִּי אִם בִּטָּחוֹן. נָאר [רַק] בִּטָּחוֹן.
דִּבְרֵי אָבִיךָ
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹר לְיוֹם ה' וַיִּשְׁלַח תקצ"ט אוּמַאן.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ', מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
דַּע בְּנִי כִּי אֲנִי נוֹסֵעַ עִם מוֹסֵר כְּתָב זֶה אִישׁ מִטּוּלְטְשִׁין לִקְהִלַּת טֶעפְּלִיק עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם אַחַר שַׁבָּת בְּיוֹם ב' ג' אֶסַּע לְבֵיתִי, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם. אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם כְּשֶׁנִּתְוַעֵד יַחַד נְדַבֵּר פָּנִים אֶל פָּנִים אֶת אֲשֶׁר יַזְמִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְפִינוּ. לְעֵת עַתָּה תֵּדַע וְתִזְכֹּר הֵיטֵב בְּכָל יוֹם כִּי גָּדוֹל ה' וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וּבְכָל יוֹם וָעֵת נַעֲשִׂים וְנִתְחַדְּשִׁים חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים בָּעוֹלָם. וְהַכֹּל לְהוֹדִיעַ וּלְרַמֵּז וּלְהַזְכִּיר אֶת כָּל אָדָם גְּדֻלָּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְדַּבֵּק בּוֹ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע שֶׁיִּרְצֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אִיּוֹב ז) "וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ". וַאֲנִי בְּעָנְיִי מְחַיֶּה אֶת עַצְמִי בְּזֶה הַפָּסוּק זֶה כַּמָּה, אַךְ לְמַעַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁתְּקַבֵּל הַכֹּל לְטוֹבָה וְלֹא לְהֵפֶךְ, לְשִׂמְחָה וְלֹא לְעַצְבוּת חַס וְשָׁלוֹם, לְקָרֵב וְלֹא לְרַחֵק חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ וְכוּ'. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר וּלְרַמֵּז בַּיָּדַיִם כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו. יָתֵר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתְךָ בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם וְשִׂמְחָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל בְּנֵי בֵּיתוֹ בְּאַהֲבָה רַבָּה. וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבְּטוּלְטְשִׁין וּבְרֶסְלֶב וְכוּ' שָׁלוֹם וְיֵשַׁע רַב.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 8
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
ר' יוֹחָנָן אִישׁ בִּקְעַת בֵּית חוּרְתָן. ר' יוֹחָנָן. ר' יוֹחָנָן מְלַחְשָׁךְ. ר' יוֹחָנָן הַמַּכּוּתִי. ר' יוֹחָנָן בֶּן אַרְזָא.
ר' יוֹחָנָן בַּר בֶּרֶכְיָה. ר' יוֹחָנָן דְּיָפוֹ. ר' יוֹחָנָן בַּר אָבִין. ר' יוֹחָנָן בַּר חֲנִינָא. ר' יוֹחָנָן בֶּן אֶלְעָזָר.
ר' יוֹחָנָן קַסְקַסָאָה. ר' יוֹחָנָן חֲקוּקָאָה. ר' יוֹחָנָן בַּר רַבִינָא. ר' יוֹחָנָן אֲחוּי דְרַב סַפְרָא. ר' יוֹחָנָן סַפְרָא דְגּוּפְתָּא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ד · סעיף א׳ – סעיף ד׳
כ־4 דק׳ · כ־360 מילים · 49% מהספר עד סוף היום
שְׁנֵי יִשְׂרְאֵלִים אוֹ יוֹתֵר הַדָּרִים בֶּחָצֵר אַחַת, כָּל אֶחָד בְּחֶדֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אָסוּר לְטַלְטֵל לֹא מִן הַבָּתִים לֶחָצֵר, וְלֹא מִן הֶחָצֵר לַבָּתִים וְלֹא מִבַּיִת לְבָיִת. וַאֲפִלּוּ בְּלֹא דֶּרֶךְ הֶחָצֵר, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ פֶּתַח אוֹ חַלּוֹן בֵּין בֵּיתוֹ שֶׁל זֶה לְבֵיתוֹ שֶׁל זֶה, אֲסוּרִין לְטַלְטֵל דֶּרֶךְ שָׁם (עַיֵּן מגן אברהם סִימָן שס"ו סָעִיף קטן א). וּמִצְוָה עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת, שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לִידֵי מִכְשׁוֹל (שס"ו).
שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם פֶּתַח, אִם רוֹצִים, עוֹשִׂים כָּל בְּנֵי חָצֵר עֵרוּב אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמָם, וּמֻתָּרִים כָּל בְּנֵי הֶחָצֵר לְטַלְטֵל בֶּחָצֵר שֶׁלָּהֶם. אֲבָל אֲסוּרִים לְטַלְטֵל מֵחָצֵר לֶחָצֵר כֵּלִים שֶׁשָׁבְתוּ בַּבָּיִת. וְאִם רוֹצִים, עוֹשִׂים כָּל הַדָּרִים בִּשְׁתֵּי חֲצֵרוֹת, עֵרוּב אֶחָד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מֻתָּרִין לְטַלְטֵל גַּם מֵחָצֵר לְחָצֵר אֲפִלּוּ כֵּלִים שֶׁשָׁבְתוּ בַּבָּיִת. וְאִם יֵשׁ בֵּין הַחֲצֵרוֹת אֲפִלּוּ רַק חַלּוֹן שֶׁהוּא לְכָל הַפָּחוֹת רָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים וְגָבוֹהַּ אַרְבָּעָה טְפָחִים וְהוּא בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה טְפָחִים סָמוּךְ לָאָרֶץ וְאֵין בּוֹ סְרִיגָה, גַּם כֵּן יְכוֹלִין לְעָרֵב בְּיַחַד. אֲבָל בְּפָחוֹת מִזֶּה, אֵין יְכוֹלִין לְעָרֵב בְּיָחַד. וְאִם יֵשׁ חַלּוֹן בֵּין שְׁנֵי בָּתִּים, אֲפִלּוּ הוּא גָּבוֹהַּ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, יְכוֹלִין לְעָרֵב בְּיַחַד (מִשּׁוּם דְּבֵיתָא כְּמָאן דְּמַלְיָא דָּמִי) (שעב).
שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת זוֹ לְפָנִים מִזּוֹ, וּבְנֵי הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֵין לָהֶם דֶּרֶךְ אֶל הָרְחוֹב, רַק דֶּרֶךְ הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, שֶׁיֵּשׁ פֶּתַח בֵּין הַחֲצֵרוֹת וְדֶרֶךְ שָׁם הוֹלְכִין אִם רוֹצִים, מְעָרְבִים עֵרוּב אֶחָד בְּיָחַד. אִם לֹא עֵרְבוּ בְּיַחַד, אִם בְּנֵי הַפְּנִימִית לְבַדָּם עֵרְבוּ, הֵם מֻתָּרִים לְטַלְטֵל בֶּחָצֵר שֶׁלָּהֶם, וּבְנֵי הַחִיצוֹנָה אֲסוּרִים. וְאִם בְּנֵי הַפְּנִימִית לֹא עֵרְבוּ אֶלָּא בְּנֵי הַחִיצוֹנָה לְבַדָּם עֵרְבוּ, לֹא מַהֲנִי לָהֶם הָעֵרוּב, כִּי מֵאַחַר שֶׁבְּנֵי הַפְּנִימִית יֵשׁ לָהֶם דְּרִיסַת הָרֶגֶל דֶּרֶךְ הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, הֵם אוֹסְרִים עֲלֵיהֶם. וְזֶהוּ דַּוְקָא אִם בְּנֵי הַפְּנִימִית לֹא עֵרְבוּ, דְּאָז כֵּיוָן שֶׁהֵם אוֹסְרִים זֶה עַל זֶה בִּמְקוֹמָם, דַּהֲוֵי לֵיה רֶגֶל הָאֲסוּרָה בִּמְקוֹמָהּ. וְרֶגֶל הָאֲסוּרָה בִּמְקוֹמָהּ, אוֹסֶרֶת גַּם בְּמָקוֹם אַחֵר. אֲבָל אִם עֵרְבוּ גַּם הֵם בִּפְנֵי עַצְמָם, שֶׁאָז מֻתָּרִים לְטַלְטֵל בִמְקוֹמָם, וַהֲוֵי לָהּ רֶגֶל הַמֻּתֶּרֶת בִּמְקוֹמָהּ, אֵינָם אוֹסְרִים גַּם עַל הַחִיצוֹנָה. וְכֵן אִם בַּפְּנִימִית אֵינוֹ דָּר רַק יִשְֹרָאֵל אֶחָד, שֶׁאֵינוֹ אָסוּר בִּמְקוֹמוֹ, גַּם עַל הַחִיצוֹנָה אֵינוֹ אוֹסֵר. וְאִם בַּפְּנִימִית דָּרִים שְׁנַיִם וְלֹא עֵרְבוּ, אַף עַל פִּי שֶׁבַּחִיצוֹנָה אֵינוֹ דָּר אֶלָּא אֶחָד, כֵּיוָן דַּהֲוֵי לָהּ רֶגֶל הָאֲסוּרָה בִּמְקוֹמָהּ, אוֹסְרִים גַּם עַל הַיָּחִיד.
בַּתִּים הַבְּנוּיִּים בַּעֲלִיָּה (שטאק) וְלִפְנֵיהֶם מִרְפֶּסֶת (גאניג) שֶׁמִּמֶּנָּה יוֹרְדִים בַּמַּדְרֵגוֹת לְתוֹךְ הֶחָצֵר וּמֵחָצֵר לִרְשׁוּת הָרַבִּים, דִּינָם גַּם כֵּן כִּשְׁתֵּי חֲצֵרוֹת זוֹ לְפָנִים מִזּוֹ, וְהַמִּרְפֶּסֶת הִיא כְּמוֹ חָצֵר פְּנִימִית (שע"ה).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ב
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לַמְּדֵנִי עַתָּה מַה לּוֹמַר לְפָנֶיךָ, לַמְּדֵנִי עַתָּה דֶרֶךְ הַחַיִּים דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הָאֲמִתִּיִּית לְסָכָל חֲלוּשׁ כּחַ חֲלוּשׁ עֵצָה כָּמוֹנִי לַמְּדֵנִי עַתָּה עֵצָה אֲמִתִּיִּית שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיְּמָהּ בְּאפֶן שֶׁאָשׁוּב אֵלֶיךָ מְהֵרָה בֶּאֱמֶת לַמְּדֵנִי עַתָּה הַדֶּרֶךְ וְהַנְּתִיב וְהַשְּׁבִיל בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה בְּכָל עֵת וָעֵת לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע וְהַמְּנִיעָה וְהַמְעַכֵּב וְהַמְבַלְבֵּל בְּאוֹתָהּ הָעֵת בְּאוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה כְּפִי מַה שֶּׁהוּא בַּעֲלִיָּה אוֹ בִּירִידָה, כַּאֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ בְּכַמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים וְרִבְבוֹת עִנְיָנֵי מְנִיעוֹת וְהַכְבָּדוֹת וּפִתּוּיִם וַהֲסָתוֹת וְהִתְגָּרוּת שֶׁמִּתְגָּרֶה וּמִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדִּי בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת מֵחָדָשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּכָל יוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ הָיָה נוֹפֵל בְּיָדוֹ רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבַי וְצָרוֹת לְבָבִי צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מְאד מְאד בְּלִי שִׁעוּר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְזַכֵּנִי לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת יְהוָה, וְאַל יְבַהֲלוּנִי רַעְיוֹנַי וְלֹא יוּכַל שׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם לְהַפִּיל אוֹתִי בְּדַעְתִּי חַס וְשָׁלוֹם אוֹ לְהַרְחִיק אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם מֵאִתְּךָ, אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם אֲפִלּוּ אִם יַעֲבר עָלַי מָה חַס וְשָׁלוֹם וְאֶהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ בְּדַעְתִּי לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת הָרוֹצִים לְהַחֲלִישׁ דַּעְתִּי וּלְהַפִּיל אוֹתִי בְּדַעְתִּי חַס וְשָׁלוֹם כְּאִלּוּ אָפֵס תִּקְוָה חָלִילָה, מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁעוֹבְרִים יָמִים וְשָׁנִים וַעֲדַיִן אֲנִי רָחוֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאד מְאד, וַחֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים נִתּוֹסְפִים בְּכָל פַּעַם, רַחֲמָנָא לִצְּלָן מֵעַתָּה, הֵן עַל כָּל אֵלֶּה לֹא אֶסְתַּכֵּל וְלֹא אַבִּיט כְּלָל לָשׁוּב וְלִסּוֹג מֵאַחֲרֶיךָ חַס וְשָׁלוֹם מֵחֲמַת זֶה חָלִילָה רַק אֶזְכֶּה לְהַחֲזִיק עַצְמִי בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל עֵת תָּמִיד בְּכָל מַה שֶּׁאוּכַל, בְּכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁנִּמְצָא בִּי, וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמִי בְּכָל עֵת וּבְכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה בְּמַה שֶּׁזָּכִיתִי לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָשַׂנִי גוֹי, וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ לִמְצא בִּי תָמִיד נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת מִקְּדֻשַּׁת מִצְוֹתֵינוּ שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד אֲפִלּוּ בִּי הַפָּחוּת וְהַגָּרוּעַ וְלֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה בְּכָל עֵת, וּלְחַזֵּק עַצְמִי וּלְשַׂמֵּחַ נַפְשִׁי בָּזֶה תָמִיד כַּאֲשֶׁר הִזְהִירוּנוּ וְחִזְּקוּנוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת בְּלִי שִׁעוּר לִבְלִי לִפּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי כָאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה עָבְרוּ עַל כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁהָיוּ בַּדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ הַחֲלוּשִׁים וְהָעֲיֵפִים מְאד מְאד בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא, אֲשֶׁר הַסִּטְרָא אַחֲרָא מִתְפַּשֶּׁטֶת לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּה מֵחֲמַת שֶׁקָּרוֹב לָבוֹא עִתָּהּ, וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשְׁכוּ, כִּי בא יָבא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ לֹא יְאַחֵר, וְיַעֲבִיר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, עַל כֵּן עַתָּה סָמוּךְ אֶל הַקֵּץ מִתְגַּבֵּר וּמִתְפַּשֵּׁט הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא מְאד מְאד וּמִתְגַּבֵּר מְאד לְהַחֲלִישׁ דַּעַת שֶׁל כָּל הָרוֹצִים וַחֲפֵצִים לִכְנוֹס בְּדַרְכֵי הַכְּשֵׁרִים הָאֲמִתִּיִּים
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, חוֹמֵל דַּלִּים, אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל זֶה, וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁלְּגדֶל הִתְגַּבְּרוּתָם וְהִתְפַּשְּׁטוּתָם אֵין בְּיָדֵינוּ לַעֲמד כְּנֶגְדָּם, כִּי אִם אַתָּה לְבַד תַּעֲמד בַּעֲדֵנוּ וְתִלְחוֹם מִלְחֲמוֹתֵינוּ, בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ נִפְסָק לְעוֹלָם, וּבְכחַ וּזְכוּת צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים הָעוֹמְדִים וּמִתְפַּלְּלִים עָלֵינוּ תָמִיד יֶהֱמוּ נָא וְיִכְמְרוּ מֵעֶיךָ עָלֵינוּ, וְזַכֵּנוּ וְחַזְּקֵנוּ וְאַמְּצֵנוּ לְבַל נִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת וְהַמְבַלְבְּלוֹת, רַק נִתְחַזֵּק לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלָּנוּ לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה, וְלֹא נַטֶּה אֶת ראשֵׁנוּ לְהִסְתַּכֵּל וּלְהָשִׁיב עַל כָּל הַבִּלְבּוּלִים הָרַבִּים כְּלָל וְנִהְיֶה חֲזָקִים וְעַקְשָׁנִים לְהַחֲזִיק אֶת מַחֲשַׁבְתֵּנוּ בְּמַה שֶּׁאָנוּ עוֹסְקִים כִּרְצוֹנְךָ וְלֹא נַבִּיט אַחֲרֵי הַבִּלְבּוּלִים כְּלָל, עַד אֲשֶׁר יִסְתַּלְּקוּ מִמֵּילָא עַל יְדֵי זֶה וְתַעַזְרֵנוּ מֵעַתָּה לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר עַצְמֵנוּ כָּרָאוּי, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה שֶׁלֹּא יָבאוּ וְלֹא יַעֲלוּ עוֹד עַל לִבֵּנוּ שׁוּם בִּלְבּוּל וּמַחֲשָׁבָה רָעָה וְחִיצוֹנָה כְּלָל
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֹהֵי כָל הַצַּדִּיקִים תַּקְּנֵנִי בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיְּמָהּ בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, שַׂמְּחֵנִי בִּישׁוּעָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלַי וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִיעַ וְתַשְׁפִּיל וּתְכַלֶּה וּתְבַטֵּל אֶת כָּל מִינֵי יְצָרִים רָעִים מִמֶּנִּי וּמִכָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וְעֵת בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, הֵן הַיִּצְרִין רָעִים שֶׁל רב הָעוֹלָם שֶׁהוּא עֲכִירַת הַדָּמִים מַמָּשׁ, רוּחַ שְׁטוּת מַמָּשׁ, הֵן הַיִּצְרִין רָעִים שֶׁל הַכְּשֵׁרִים בְּיוֹתֵר שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵיזֶה דִּבּוּק רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הֵן הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁהוּא מַלְאָךְ הַקָּדוֹשׁ מַמָּשׁ, הֵן שְׁאָר מִינֵי יְצָרִים רָעִים וַהֲסָתוֹת וּפִתּוּיִים וּמְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים וּבִלְבּוּלִים, מִכֻּלָּם תַּצִּילֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל חֶבְרָתֵנוּ וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וָעֵת בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל אֶת הַיֵּצֶר הָרָע וְהַמְּנִיעָה שֶׁבְּאוֹתָהּ הַדַּרְגָּא כְּפִי אוֹתָהּ הָעֵת וְהַשָּׁעָה וְאֶתְחַזֵּק וְאֶתְאַמֵּץ וְאֶתְגַּבֵּר בְּכָל עֵת וּבְכָל יוֹם מֵחָדָשׁ לְהַתְחִיל לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ לַאֲמִתָּתְךָ, וּלְהַרְגִּיל עַצְמִי בְּתוֹרָתְךָ וַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת בְּשִׂמְחָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים עֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ נֵלֵךְ וְאֶת מִשְׁפָּטֶיךָ נִשְׁמר, וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם, וַהֲסִירוֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר, וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם, וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם, וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים, וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אוֹתוֹ וְלֹא אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב", וְנֶאֱמַר. "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם הָשִׁיבָה לִי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי אַל תַּעַזְבֵנִי יְהוָה, אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדנָי תְּשׁוּעָתִי יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 184 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ח
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־42 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת י״ב בניסן): צו
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־2 באפריל 2028, בשעה 18:59 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
נִיסָן הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־יְדֵי שִׂמְחָה מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת וְשִׂמְחַת נִיסָן בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, וְזוֹכִין לְתַקֵּון הַבְּרִית וּלְהִנָּצֵל מִמִּקְרֵה לַיְלָה חַ"ו: (לק"ת סי' ה' אות י')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.