פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, כ״ד בתשרי ה׳תשפ״ט · 14 באוקטובר 2028
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ט׳ · אות ד׳ – אות ו׳
כ־10 דק׳ · כ־950 מילים · 7% מהספר עד סוף היום
ד וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְקַשֵּׁר אֶת תְּפִלָּתוֹ לְצַדִּיק הַדּוֹר, וְהַצַּדִּיק יוֹדֵעַ לְכַוֵּן הַשְּׁעָרִים וּלְהַעֲלוֹת כָּל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה לַשַּׁעַר הַשַּׁיָּךְ, כִּי כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה־מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: מֹשֶׁה, שַׁפִּיר קָאָמַרְתְּ, וּכְתִיב (בראשית מט): עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה – דָּא מֹשֶׁה (זוהר בראשית כה:). וּמָשִׁיחַ הוּא כָּלוּל כָּל הַתְּפִלּוֹת, וּבִשְׁבִיל זֶה יִהְיֶה מָשִׁיחַ מוֹרַח וְדָאִין (כמו שאמרו רז"ל סנהדרין צג:), כִּי הַתְּפִלּוֹת הֵם בְּחִינַת חֹטֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מח): וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ: וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר־ חָנָה: זִמְנָא חֲדָא הֲוֵי קָאָזְלִינַן בְּמַדְבְּרָא, וְאִתְלַוֵּי בַּהֲדָן הַהוּא טַיְעָא, דַּהֲוָה שָׁקִיל עַפְרָא וּמוֹרַח לֵהּ. וְאָמַר: הָא אֹרְחָא לְדוּכְתָּא פְּלָן, וְהָא אֹרְחָא לְדוּכְתָּא פְּלָן. אָמְרִינַן לֵהּ: כַּמָּה מְרַחֲקִינַן מִמַּיָּא. וְאָמַר לָן: הָבוּ לִי עַפְרָא. יָהֲבִינַן לֵהּ. אָמַר לָן: תְּמַנְיָא פַּרְסֵי. תָּנֵינַן וְיָהֲבִינַן לֵהּ, אָמַר לָן: דִּמְרַחֲקִינַן תְּלָתָא פַּרְסֵי. אֲפֵכִית לֵהּ וְלָא יָכֵלִית לֵהּ: זִמְנָא חֲדָא אִתְלַוִּין בַּהֲדָן הַהוּא טַיְעָא – סוֹחֵר יִשְׁמָעֵאל. זֶה בְּחִינַת צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא כָּלוּל כָּל הַתְּפִלּוֹת כְּמָשִׁיחַ. וּתְפִלּוֹת זֶה בְּחִינַת סוֹחֵר יִשְׁמָעֵאל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ט״ז:י״א): כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ, וְתַרְגּוּמוֹ: קַבֵּיל ה' צְלוֹתֵיךְ. וְזֶה: סוֹחֵר, כִּי סָבִיב תַּרְגּוּמוֹ סְחוֹר, וְזֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט): וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ. וְאִתְלַוִּין בַּהֲדָן הַהוּא טַיְעָא – שֶׁקָּשַׁרְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ עִם צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, כְּלָלִיּוּת הַתְּפִלָּה. וְשָׁקִיל עַפְרָא וּמוֹרַח, וְאָמַר: הָא לְדוּכְתָּא פְּלָן, הָא לְדוּכְתָּא פְּלָן – עַפְרָא זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״א:ב׳): יִתֵּן כְּעָפָר חַרְבּוֹ; וְחֶרֶב זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי. וּמוֹרַח, כִּי יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַזֶּה לְהָרִיחַ, עַל־יְדֵי שֶׁהוּא כָּלוּל כָּל הַתְּפִלּוֹת, וּכְתִיב: וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ. וְאָמַר: הָא לְדוּכְתָּא פְּלָן – שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שַׁעֲרֵי תְּפִלּוֹת, וְהָיָה יוֹדֵעַ כָּל תְּפִלָּה הַשַּׁיָּךְ לְשִׁבְטוֹ. וְאָמְרִינַן לֵהּ: כַּמָּה מְרַחֲקִינַן מִמַּיָּא, וְאָמַר: הָבוּ לִי עַפְרָא. וְיָהֲבִינַן לֵהּ. אָמַר לָן: תְּמַנְיָא פַּרְסֵי. תָּנֵינַן וְיָהֲבִינַן לֵהּ, אָמַר לָן: תְּלָתָא פַּרְסֵי. אֲפֵכִית וְלֹא יָכֵלִית לֵהּ. – הַיְנוּ: אָמְרִינַן לֵהּ: כַּמָּה אֲנַן מְרַחֲקִינַן מִמַּיָּא – מִבְּחִינַת (איכה ב׳:י״ט): שִׁפְכִי לִבֵּךְ כַּמַּיִם נֹכַח פְּנֵי ה'. אָמַר לָן, תְּמַנְיָא בְּחִינוֹת, הַיְנוּ לִמּוּד הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה, וְשְׁלשָׁה תְּפִלּוֹת. תָּנֵינַן וְיָהֲבִינַן לֵהּ – תָּנֵינַן לְשׁוֹן לִמּוּד, וְאַחַר הַלִּמּוּד יָהֲבִינַן לֵהּ לְהָרִיחַ כַּמָּה מְרַחֲקִינַן מִזֹּאת הַבְּחִינָה שֶׁל מַיִם. וְאָמַר לָן תְּלָתָא פַּרְסֵי – הַיְנוּ שְׁלשָׁה בְּחִינוֹת תְּפִלּוֹת. וְהֶרְאָה לָנוּ סִימָן עַל זֶה, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגַּעְנוּ לְמַדְרֵגָה זֹאת, שֶׁנִּתְפַּלֵּל כָּל כָּךְ בְּכַוָּנָה, עַד שֶׁנִּשְׁפֹּךְ לִבֵּנוּ לְפָנָיו כַּמַּיִם. וְהָא רְאָיָה: אֲפֵכִית – כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט): אַף תָּשִׁיב צוּר חַרְבּוֹ וְלֹא הֲקֵמוֹתוֹ בַּמִּלְחָמָה; כִּי כָּל הַתְּפִלּוֹת הֵם בְּחִינַת חֶרֶב אֵצֶל מָשִׁיחַ, וְאִם הָיוּ הַתְּפִלּוֹת בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מֵשִׁיב צוּר חַרְבּוֹ, וְזֶה סִימָן שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגַּעְנוּ לְמַדְרֵגַת: שִׁפְכִי לִבֵּךְ כַּמַּיִם נֹכַח פְּנֵי ה':
ה וּתְפִלָּה הוּא בְּחִינַת נִסִּים, שֶׁהוּא אֵין דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, כִּי לִפְעָמִים הַטֶּבַע מְחַיֵּב אֵיזוֹ דָּבָר, וְהַתְּפִלָּה מְהַפֶּכֶת אֶת הַטֶּבַע. וְעִקַּר הַנִּסִּים, הַיְנוּ עִקַּר הַתְּפִלָּה, אֵינוֹ אֶלָּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לז): שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה, וֶאֱמוּנָה זֶה תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יז): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, כְּתַרְגּוּמוֹ; וּבִשְׁבִיל זֶה הִיא גָּבוֹהַּ מִכָּל הָאֲרָצוֹת (זבחים נד:), עַל שֵׁם שֶׁעִקַּר הַנִּסִּים שָׁם הֵם, וּכְתִיב (ישעיהו סב): הָרִימִי נֵס. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרֵאת אֶרֶץ כְּנַעַן; כְּנַעַן, לְשׁוֹן סוֹחֵר, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית י.): אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה תְּחִלָּה, וְהַגְּשָׁמִים בָּאִים מִתְּהוֹמוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מב): תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא; וּתְהוֹם לְשׁוֹן נֵס, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (רות א): וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר, כִּי עַל נֵס, הַיְנוּ עַל דְּבַר חִדּוּשׁ, מַתְמִיהִין. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית כה:): קוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ – לְעִנְיַן גְּשָׁמִים, כִּי עִקַּר הַגְּשָׁמִים נִשְׁמָע בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׁם הַתְּהוֹמוֹת, הַיְנוּ הַנִּסִּים, הַיְנוּ אֱמוּנָה, תְּפִלָּה. וְזֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים, וּמִצְרַיִם הוּא הֶפֶךְ אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, זֶה לְעֻמַּת זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יד): וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ – שֶׁמִּצְרַיִם לְעֻמַּת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְעֻמַּת הַנִּסִּים. וּבִשְׁבִיל זֶה אֵין מְקוֹם תְּפִלָּה בְּמִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ט): וְהָיָה כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ כַּפַּי. בִּשְׁבִיל זֶה, כְּשֶׁפָּגַם אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁהִבְטִיחַ לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל יְרֻשַּׁת אָרֶץ, אָמַר (בראשית טו): בַּמָּה אֵדַע – עַל־יְדֵי־זֶה יָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם, כִּי פָּגַם בֶּאֱמוּנָה, הַיְנוּ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת נִסִּים, וְיָרַד יַעֲקֹב וּבָנָיו לְמִצְרַיִם, שֶׁשָּׁם הֶפֶךְ הַנִּסִּים, שֶׁזֶּה לְעֻמַּת זֶה. וְיָרְדוּ דַּוְקָא יַעֲקֹב וּבָנָיו, כִּי הוּא פָּגַם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת תְּפִלָּה, וְיָרְדוּ יַעֲקֹב וּבָנָיו, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵים־עָשָׂר שַׁעֲרֵי תְּפִלָּה. וְעַל־יְדֵי שֶׁעִקַּר הַתְּפִלָּה הֵם יַעֲקֹב וּבָנָיו כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה לֹא זָכָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לִבְחִינַת תְּפִלָּה, אֶלָּא יַעֲקֹב וּבָנָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כא): כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע, וְלֹא כָּל יִצְחָק (נדרים לא.). וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ח.): אֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין אֶלָּא בִּשְׁבִיל אֲמָנָה, הַיְנוּ בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְהִיא שׁוֹתָה תְּחִלָּה, שֶׁשָּׁם הַתְּהוֹמוֹת בְּחִינַת נִסִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם ח:): בְּשָׁעָה שֶׁהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין, אֲפִלּוּ פְּרוּטָה שֶׁבַּכִּיס מִתְבָּרֶכֶת. פְּרוּטָה זֶה בְּחִינַת קוֹל הַתּוֹר, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:
הַאי רוּדְיָא דָּמְיָא לְתוֹר, וּפְרִיטָא שִׂפְוָתֵהּ, וְהוּא עוֹמֵד בֵּין תְּהוֹמָא לִתְהוֹמָא, שֶׁהוּא כָּלוּל מִשְּׁנֵי הַתְּהוֹמוֹת, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַנִּסִּים. וְזֶה: פְּרוּטָה שֶׁבַּכִּיס – שֶׁפְּעָמִים נִתְכַּסֶּה כֹּחַ הַנִּסִּים, וְעַל־יְדֵי הַגְּשָׁמִים נִתְבָּרֵךְ הַפְּרוּטָה, הַיְנוּ הַנִּסִּים דִּפְרִיטָא שִׂפְוָתֵהּ. וְאֵלּוּ בְּנֵי־אָדָם הַמַּכְחִישִׁים כָּל הַנִּסִּים, וְאוֹמְרִים שֶׁהַכֹּל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְאִם רוֹאִים אֵיזֶהוּ נֵס, הֵם מְכַסִּים אֶת הַנֵּס עִם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, שֶׁאוֹמְרִים שֶׁזֶּה דֶּרֶךְ הַטְּבָעִים – נִמְצָא שֶׁפּוֹגְמִים בַּתְּפִלָּה, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא נִסִּים, שֶׁמְּשַׁנָּה אֶת הַטֶּבַע; וּפוֹגְמִים בָּאֱמוּנָה, שֶׁאֵין מַאֲמִינִים בְּהַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ; וּפוֹגְמִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא מְקוֹם הַנִּסִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ: אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה תְּחִלָּה, כִּי שָׁם הַתְּהוֹמוֹת, מְקוֹם הַנִּסִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר. וְעַל־יְדֵי־זֶה צָרִיךְ לִפֹּל בְּגָלוּת מִצְרַיִם, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה כַּנַּ"ל, וְכָל הַגָּלֻיּוֹת מְכֻנִּים בְּשֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהֵם מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל (כשארז"ל במדרש בראשית פ' טז):
וְזֶה פֵּרוּשׁ: תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ – מִי שֶׁמְּכַסֶּה אֶת הַנִּסִּים, וּמַרְאֶה לְכָל דָּבָר שֶׁהוּא דֶּרֶךְ הַטֶּבַע – יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן. מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל (בראשית מ״ט:כ״ד), תַּרְגּוּמוֹ: אָב וּבְנִן. מְצוֹלֹת זֶה בְּחִינַת מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות י״ב:ל״ו): וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם, כְּמוֹ אָב וּבְנִן, הַיְנוּ יַעֲקֹב וּבָנָיו, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת נִסִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. לְפִי יְרִידָתָם וּלְפִי הַפְּגָם שֶׁפָּגַם בִּתְפִלָּה וּבֶאֱמוּנָה וּבְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כֵּן צָרִיךְ לֵירֵד לְעֹמֶק הַגָּלוּת שֶׁל מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁיָּרְדוּ יַעֲקֹב וּבָנָיו לְמִצְרַיִם כְּשֶׁאָמַר אַבְרָהָם: בַּמָּה אֵדַע, עַל יְרֻשַּׁת אָרֶץ: (עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ ז"ל)
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות כ״ב – אות כ״ג
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 7% מהספר עד סוף היום
טוב מאד מי שזוכה להיות מקורב לצדיק אמיתי, כי לעתיד לבוא כתיב (איוב לח, יג): "לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה" – שיאחז ב״כנפות הארץ״ וינער את ה״רשעים״; אבל מי שהוא מקורב לצדיק אמיתי, אזי יחזיק ויאחז עצמו בהצדיק, ויהיה נשאר קיים ולא יהיה ננער עם הרשעים, מאחר שיחזיק ויאחז עצמו בהצדיק:
ענה ואמר: הרחמנות של העולם הזה הכל רואין, ובשביל זה הכל רודפין אחר העולם הזה; כי רואין כשהאדם רעב וצמא וכיוצא קשה לו מאד ויש רחמנות גדול עליו, וכן מי שהולך עירום ויחף יש רחמנות גדול עליו. אבל מי שיש לו עינים ורואה גודל הרחמנות שיש על הנשמות שבעולם הבא, כי שם בעולם הבא נמצאים בני אדם שהולכים ערומים ממש ואי אפשר לרחם עליהם כלל; כי בעולם הזה כשהאדם עירום בלא מלבוש, אזי אפשר לקבץ נדבות עבורו ולעשות לו קאפטין אחד, אבל בעולם הבא מי שהולך עירום אי אפשר לרחם עליו כלל, כי שם אין מועיל שום רחמנות, כי איזה מלבוש הוא צריך? הלא הוא רק מלבוש של תורה ומצוות, ולזה אין מועיל שם רחמנות.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות ט׳
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 5% מהספר עד סוף היום
והיה מתענה הרבה מאד וכמה פעמים התענה משבת לשבת – והכל בימי נעוריו ממש, קדם היותו בן עשרים שנה. ולפעמים התענה שני פעמים משבת לשבת רצופים זה לזה, ואף על פי שהיה "ילד שעשועים" (ירמיהו לא יט) ומגדל בתפנוקי, והיה אדם דק מאד – אף על פי כן לא היה חס על עצמו כלל, והתענה וסגף עצמו מאד, והתענה ח"י [שמונה עשרה] פעמים משבת לשבת בשנה אחת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות כ״ו
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 5% מהספר עד סוף היום
(כו) בַּחֹרֶף בִּשְׁנַת תקס"ה נָסַע רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע עַל שַׁבַּת שִׁירָה לוֹמַר שָׁם תּוֹרָה כְּמִנְהָגוֹ. בְּאוֹתָהּ הָעֵת הָיְתָה בִּתּוֹ חַיָּה שֶׁהָיְתָה אָז בַּקְּהִלָּה קְדוֹשָׁה הַנַּ"ל, וְהָיְתָה חוֹלָה עַל הָעֵינַיִם שֶׁגָּדַל לָהּ עַל הָעֵינַיִם מַה שֶּׁקּוֹרִין בִּילְמֶא [יַבֶּלֶת], וְכִמְעַט שֶׁנִּסְמֵית בְּעֵינֶיהָ. וּכְשֶׁבָּא רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע נוֹדַע לוֹ, וְאָמַר אָז הַתּוֹרָה וַיַּסֵּב אֱלֹקִים הַנִּדְפֶּסֶת בְּלִקּוּטֵי א' בְּסִימָן ס"ב, שֶׁמּוּבָא שָׁם מַאֲמַר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עֻלֵמְתָּא שַׁפִּירְתָּא דְּלֵית לָהּ עַיְנִין, וְנִתְרַפְּאָה עַל יְדֵי זֶה. וּכְשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ סִפֵּר לְפָנַי זֹאת הַמַּעֲשֶׂה בְּעַצְמוֹ, וְהֵבַנְתִּי מִתְּנוּעוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ דָּבָר גָּדוֹל וְנִפְלָא עִנְיָן זֶה שֶׁהִמְשִׁיךְ לָהּ רְפוּאָה עַל־יְדֵי דִּבּוּר מִתּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, כִּי כָּל מַה שֶּׁעָבַר עַל זַרְעוֹ הַקְּדוֹשִׁים נוֹגֵעַ עַד לְמֵרָחוֹק. כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל אָדָם יֵשׁ בּוֹ נִסְתָּרוֹת הַרְבֵּה כִּי אֵין דָּבָר לָרִיק חַס וְשָׁלוֹם וְכָל הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה יוֹתֵר כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו נוֹגֵעַ לְמֵרָחוֹק יוֹתֵר, אֲבָל זַרְעוֹ הַקְּדוֹשִׁים עָצְמָה וְגָדְלָה מַעֲלָתָם בְּרוּם גָּבְהֵי מְרוֹמִים כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לְקַמָּן תקפג), וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עֲלֵיהֶם הָיָה בְּכָל דָּבָר מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת כִּי נוֹגֵעַ לְמֵרָחוֹק מְאֹד:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · אכילה · חלק שני · אות ב׳ – אות ה׳
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 7% מהספר עד סוף היום
ב. אֲכִילַת הַדָּגִים מְעוֹרְרִין תַּאֲוַת הַזִּוּוּג.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. עַל־יְדֵי בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן נִתְוַדַּע הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ד. עַל־יְדֵי בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן נִתְיַשֵּׁב הַמַּלְכוּת מִן הַמְּרִיבוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ה. מִי שֶׁלִּמּוּדוֹ בַּתּוֹרָה בְּמחִין זַכִּים, שֶׁאֲכִילָתוֹ כָּל־כָּךְ בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּזּוֹן מִמָּזוֹן שֶׁהַמַּלְאָכִים נִזּוֹנִין מִמֶּנּוּ, עַל־יְדֵי זֶה שֹוֹנְאָיו נִדּוֹנִין בְּחֶנֶק. וְסִימָן לַדָּבָר: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת הַבּקֶר", "וּבַבּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטָּל", "וַיְהִי בְּאַשְׁמרֶת הַבּקֶר". ·. (פֵּרוּשׁ סִימָן זֶה שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, כִּי "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת הַבּקֶר" נֶאֱמַר בְּמַתַּן־תּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמְבאָר לְעֵיל, מִי שֶׁלִּמּוּדוֹ בְּמחִין זַכִּים. "וּבַבּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטָּל" נֶאֱמַר בַּמָּן, שֶׁהוּא מָזוֹן שֶׁהַמַּלְאָכִים נִזּוֹנִין מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. "וַיְהִי בְּאַשְׁמרֶת הַבּקֶר" נֶאֱמַר בִּקְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁנִּטְבְּעוּ הַמִּצְרִים בַּיָּם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֶנֶק כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְלָמַד בּקֶר מִבּקֶר, עַל־יְדֵי זֶה מָצָא [הַשָׂגָה] הַנַּ"ל בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה).
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה ב׳ · אות ט״ו
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 6% מהספר עד סוף היום
אַחַר כָּךְ אָמְרָה לָהֶם שֶׁתְּכַבֵּד אוֹתָם בְּיַיִן טוֹב, נִפְלָא מְאד, שֶׁיֵּשׁ לָהּ בַּסְּפִינָה שֶׁאֵינָהּ מִסְתַּפֶּקֶת מִמֶּנּוּ רַק הוּא טָמוּן אֶצְלָהּ עַד יוֹם שֶׁיְּזַמֵּן לָהּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַזִּוּוּג שֶׁלָּהּ וְנָתְנָה לָהֶם הַיַּיִן בִּשְׁנֵים עָשָׂר גְּבִיעִים וְאָמְרָה, שֶׁכָּל אֶחָד יִשְׁתֶּה לְכָל אֶחָד מֵהַשְּׁנֵים עָשָׂר וְשָׁתוּ וְנִשְׁתַּכְּרוּ וְנָפְלוּ וְאָמְרָה לְחַבְרוֹתֶיהָ הַנַּ"ל: לְכוּ וְשַׁחֲטוּ כָּל אֲחַת אֶת בַּעֲלָהּ וְהָלְכוּ וְשָׁחֲטוּ כֻּלָּם וּמָצְאוּ שָׁם עֲשִׁירוּת מֻפְלָג מְאד, שֶׁלּא הָיָה אֵצֶל שׁוּם מֶלֶךְ וְהִסְכִּימוּ שֶׁלּא לִקַּח נְחֹשֶׁת וְלא כֶּסֶף כִּי אִם זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְהִשְׁלִיכוּ מִן הַסְּפִינָה שֶׁלָּהֶם דְּבָרִים שֶׁאֵינָם חֲשׁוּבִים כָּל כָּךְ וְטָעֲנוּ כָּל הַסְּפִינָה עִם דְּבָרִים יְקָרִים זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁמָּצְאוּ שָׁם וְהִסְכִּימוּ שֶׁלּא לֵילֵךְ עוֹד מְלֻבָּשׁ כְּמוֹ נָשִׁים וְתָפְרוּ לָהֶם בִּגְדֵי זְכָרִים, מַלְבּוּשֵׁי אַשְׁכְּנַז, וְהָלְכוּ עִם הַסְּפִינָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · הכנסת אורחים · אות א׳ – אות ה׳
כ־3 דק׳ · כ־260 מילים · 7% מהספר עד סוף היום
עַל־יְדֵי הַכְנָסַת אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה וּלְשַׁבֵּר הַכְּפִירוֹת. וְעַל־יְדֵי זֶה מַעֲלִין וּמְתַקְּנִין הַתּוֹרָה הַנְפוּלָה שֶׁל הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁדִין יְהוּדָאִין, שֶׁמֵּהֶם בָּא כָּל הַהִתְנַגְּדוּת עַל יִרְאֵי הַשֵּׁם. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמִּתְנַגְּדִים (לק"א סי' כ"ח)
הַכְנָסַת אוֹרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם הוּא תִּקּוּן הַתְּפִלָּה. כִּי יֵשׁ לְכָל אָדָם תְּפִלּוֹת רָעוֹת, וְהֵם מְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ כְּשֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה הָרָאוּי לְהִתְפַּלֵּל. וְהַכְנָסַת אוֹרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם הוּא הַתִּקּוּן לָזֶה (לק"א סי' ר"ט)
עִקַּר אֱמוּנָה, בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת נִסִּים, אֵינוֹ אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלּוֹת. וְיָכוֹל לִפְעֹל בִּתְפִלָּתוֹ מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וְלַעֲשׂוֹת נִסִּים וּמוֹפְתִים אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם: (לק"א סי' ז' אות א')
כְּשֶׁפּוֹגְמִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת תְּפִלָּה, אָז יוֹרְדִין לַגָּלוּת. וְעִקָּר – שֶּׁיּוֹרֶדֶת הַתְּפִלָּה בַּגָּלוּת, וְאִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲשׂוֹת נִסִּים בָּעוֹלָם: (שם)
מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי בֶּאֱמֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כִּי כָּל עֲלִיּוֹת שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲלוֹת אֶל הַקְּדֻשָּׁה הוּא רַק עַל יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכֵן כָּל עֲלִיּוֹת הַתְּפִלּוֹת הוּא רַק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: (חיי מוהר"ן סי' ט"ו לק"א סי' כ')
בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין זוֹכִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכֵן עַל־יְדֵי שֶׁנִּמְצָאִים אֵצֶל הַצַּדִּיק בְּשָׁעָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ תּוֹרָה וְדוֹרֵשׁ בָּרַבִּים, אָז יֵשׁ לוֹ גַּם כֵּן חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה גַּם כֵּן לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: (שם אות ד' ו')
אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי אִם עַל־יְדֵי יִסּוּרִין. וְעִקַּר הַיִּסּוּרִים הֵם הַמּוֹנְעִים הָרְשָׁעִים מוֹצִיאֵי דִבַּת הָאָרֶץ. וְעַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, זוֹכֶה לְהַכְנִיעַ כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַיִּסּוּרִים. וּכְפִי שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה שֶׁזּוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ בְּתִקּוּן גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ כֵן הוּא זוֹכֶה לְהַכְנִיעַ הַמּוֹנְעִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: (שם אות ו' י')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ג · קטע י׳ – קטע י״ז
כ־6 דק׳ · כ־570 מילים · 10% מהספר עד סוף היום
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּבָר הִבְטַחְתָּנוּ כִּי אֵין דּוֹר יָתוֹם, וּבְוַדַּאי גַּם עַכְשָׁו בַּדּוֹר הַזֶּה נִמְצָאִים צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם, אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם זֶה הַכּחַ לְקַבֵּץ אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ לְחַדֵּשׁ אוֹתָנוּ לְטוֹבָה וּלְהוֹרִיד וּלְהַמְשִׁיךְ לָנוּ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה, לְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּמָּלֵא עָלֵינוּ רַחֲמִים וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וּתְזַכֶּה אוֹתָנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים לְגַלּוֹת לָנוּ וּלְהַרְאוֹת לָנוּ אֶת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, וּתְזַכֶּה אוֹתָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר עַל יָדָם אַתָּה עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהוָה, זַכֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר עַל תַּאֲווֹתֵינוּ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ הָרָעוֹת, וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְבַטֵּל וּלְשַׁבֵּר אֶת תַּאֲוַת מָמוֹן מֵאִתָּנוּ וְאֶהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי יְהוָה, וְלֹא אֶהְיֶה אָץ לְהַעֲשִׁיר וְלֹא אֶרְדּף אַחַר מוֹתָרוֹת לְהַרְבּוֹת הוֹן מֵהָבֶל וַאֲפִלּוּ הַהֶכְרֵחִיּוּת מַה שֶּׁאֲנִי מֻכְרָח לַעֲסוֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק אוֹ מַשָּׂא וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה תְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁיִּהְיֶה הָעֵסֶק בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וּתְזַכֵּנִי לַעֲשׂוֹת מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה וְתִהְיֶה תּוֹרָתִי קֶבַע וּמְלַאכְתִּי עֲרַאי וְלֹא אַטְרִיד אֶת דַּעְתִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי כְּלָל בְּהַמַּשָּׂא וּמַתָּן וַאֲפִלּוּ בְּעֵת עֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן אֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ, שֶׁתִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי קְשׁוּרָה וּדְבוּקָה בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה הַמְלֻבֶּשֶׁת וְנֶעֱלֶמֶת בְּכָל עִסְקֵי מַשָּׂא וּמַתָּן וּמְלָאכוֹת וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְזַכֵּנִי שֶׁיִּהְיֶה לִי מִדַּת הַבִּטָּחוֹן בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, וְאֶהְיֶה בּוֹטֵחַ בַּיהוָה תָּמִיד, וְאֶזְכֶּה לְהַשְׁלִיךְ אֶת כָּל יְהָבִי עָלֶיךָ וְאַתָּה תְּכַלְכְּלֵנִי שֶׁתִּתֶּן לִי עֵצָה טוֹבָה בְּכָל פַּעַם בְּכָל עִנְיָנֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּהַמַּשָּׂא וּמַתָּן, לָדַעַת מָה וּמָתַי לִקְנוֹת וְלִמְכּוֹר, בְּאפֶן שֶׁתַּצְלִיחַ אֶת מַעֲשֵׂי יָדַי וְתַזְמִין לִי פַּרְנָסָתִי בְּרֶוַח בְּסִבָּה קַלָּה בְּלִי שׁוּם טִרְדָּא וּבִלְבּוּל כְּלָל, לְמַעַן אוּכַל לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ וּבַעֲבוֹדָתְךָ תָּמִיד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהוָה, חוּס וַחֲמל עַל נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה וְעַל נַפְשׁוֹת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְתַבְדִּילֵנוּ מִן הַתּוֹעִים הָאוֹבְדִים אֶת עוֹלָמָם עַל יְדֵי תַּאֲווֹת מָמוֹן, הַטְּרוּדִים כָּל יְמֵיהֶם בְּעִסְקֵי פַּרְנָסָתָם וְאוֹכְלֵי לֶחֶם בְּעִצָּבוֹן בְּזֵעַת אַפָּם יאכְלוּ לֶחֶם עַד שׁוּבָם אֶל הָאֲדָמָה, וּמְאוּמָה לֹא יִשְׂאוּ בַּעֲמָלָם מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלֵינוּ וְהַצִּילֵנוּ מֵהֶם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רַחֵם רַחֵם, הַצֵּל הַצֵּל, אוֹתִי וְאֶת כָּל חֶבְרָתֵנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִתַּאֲוַת מָמוֹן, אֲשֶׁר זאת הַתַּאֲוָה הָרָעָה נִתְגַבְּרָה וְנִתְפַּשְּׁטָה מְאד מְאד עַכְשָׁו בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ כְּלָל לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמֵנוּ לְיַשֵּׁב דַּעְתֵּנוּ, לַחֲשׁב הֵיטֵב מַה יְהֵא בְּסוֹפֵנוּ, בְּהָאֵיךְ אַנְפִּין נֵיעוֹל קֳדָם מַלְכָּא, מֵחֲמַת טִרְדַּת דַּעְתֵּנוּ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ בְּכָל עֵת עַל עִסְקֵי פַּרְנָסוֹתֵינוּ, וַאֲפִלּוּ הַהֶכְרֵחִיּוֹת, מְבַלְבְּלִין אוֹתָנוּ מְאד מְאד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יְהוָה אֱלֹהִים, חוּסָה עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ וְהַצֵּל אוֹתָנוּ מִתַּאֲוָה הָרָעָה הַזּאת שֶׁל מָמוֹן וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב וְתִהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה לַעֲנִיִּים מְהֻגָּנִים וְכָל עִקַּר כַּוָּנוֹת עִסְקֵנוּ בְּהַמַּשָּׂא וּמַתָּן יִהְיֶה רַק בִּשְׁבִיל הַצְּדָקָה וְנִזְכֶּה לִתֵּן צְדָקָה יוֹתֵר מִכְּפִי כּחֵנוּ, וְתַזְמִין לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ עֲנִיִּים מְהֻגָּנִים לִזְכּוֹת בָּהֶם וְתַעַזְרֵנוּ לְקַיֵּם מִצְוַת צְדָקָה כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב וּבְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּתְזַכֵּנוּ לִתֵּן צְדָקָה בְּאפֶן שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ הֶעָנִי בְּקַבָּלָתוֹ, וְאֶזְכֶּה לְדַבֵּר עַל לֵב עֲנִיִּים וּמְרוּדִים לְפַיְּסָם וּלְהַרְחִיב דַּעְתָּם וּלְשַׂמֵּחַ אֶת לִבָּם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗"הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי" שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁיִּתְנַדֵּב לִבִּי תָּמִיד לַעֲזר לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים בְּכָל כּחִי, הֵן לְפַזֵּר מִשֶּׁלִּי לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים לְהַעֲנִיק לָהֶם וְלִתֵּן לָהֶם בִּשְׁתֵּי יָדַיִם מִבִּרְכַּת יְהוָה אֲשֶׁר אַתָּה נוֹתֵן לִי בְּכָל עֵת, הֵן לְהִשְׁתַּדֵּל עֲבוּרָם בְּכָל כּחִי לֵילֵךְ וּלְסַבֵּב עֲבוּרָם וּלְקַבֵּץ עַל יָד נִדְבַת לֵב אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְתָמְכָם וּלְסַעֲדָם לְמַלֹּאת יְדֵי עֲנִיִּים הֲגוּנִים דֵּי מַחְסוֹרָם אֲשֶׁר יֶחְסַר לָהֶם, הֵן מְזוֹנוֹת הֵן מַלְבּוּשִׁים וְכָל מַה שֶּׁהֵם צְרִיכִים
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי בְּחַסְדְּךָ וְתִתְּנֵנִי לְחֵן וּלְחֶסֶד בְּעֵינֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁמָעִים דְּבָרַי אֶצְלָם, וְיִכָּנְסוּ דְּבָרַי בְּאָזְנֵיהֶם שֶׁיִּתְנַדְּבוּ לְבָבָם לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה וְאֶזְכֶּה לְקַבֵּל מֵהֶם מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מָנָה יָפָה אַפָּיִם וְתַעַזְרֵנִי שֶׁיִּהְיֶה לִי כּחַ לַהֲפךְ בִּדְבָרַי לֵב אַכְזָר לְלֵב נְדִיבָה, וְאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה בֶּאֱמֶת תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיָּי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 27
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 7% מהספר עד סוף היום
וְגִלָּה לָנוּ אֲשֶׁר אֵין שׁוּם עֵצָה לְהִנָּצֵל מִגֹּדֶל הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר שֶׁתָּמִיד הוּא שׁוֹקֵק וּמִתְאַוֶּה לְהַכְשִׁיל אֶת הָאָדָם.
רַק עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת אֲשֶׁר כָּל אָדָם בְּאֵיזֶה מָקוֹם וּזְמַן שֶׁהוּא וּבְאֵיזֶה מַדְרֵגָה שֶׁהוּא כְּפִי אֲשֶׁר כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבֵי נַפְשׁוֹ, יִקְבַּע לְעַצְמוֹ מָקוֹם מְיֻחָד לִשְׁפֹּךְ שָׁם לְבָבוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו בְּלָשׁוֹן שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים בּוֹ וּלְבַקְּשׁוֹ, שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְיַעְזְרֵהוּ שֶׁלֹּא יִתָפֵס בְּרֶשֶׁת הַבַּעַל דָּבָר חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר חַס וְשָׁלוֹם, נִכְשַׁל בַּמֶּה שֶּׁנִּכְשַׁל אִם לֹא יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מִצְּעָקָה וּתְפִלָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יִזְכֶּה בְּוַדַּאי לָקוּם מִנְּפִילָתוֹ, וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אֲפִלּוּ אָז מֶע פַאלְט אִין אַבְּלָאטֶא אַרַיין, שְׁרַייט מֶען אוּן מֶען שְׁרַייט אוּן מֶען שְׁרַייט אוּן מֶען שְׁרַייט [אֲפִלּוּ אִם נוֹפְלִים לְתוֹךְ בּוֹץ, צוֹעֲקִים וְצוֹעֲקִים וְצוֹעֲקִים] (שִׂיחוֹת הָרַ"ן), וְכֵן עוֹד דִּבֵּר מִזֶּה בְּכַמָּה וְכַמָּה לְשׁוֹנוֹת.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף א · אות כא
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 7% מהספר עד סוף היום
עֵצָה לְהִתְחַזְּקוּת הוּא הַדִּבּוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל אַף־עַל־פִּי־כֵן יִתְחַזֵּק גַּם שָׁם לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמֶת, דְּהַיְנוּ דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְיִרְאַת שָׁמַיִם וְלָשׂוּחַ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וְלָשׂוּחַ עִם חֲבֵרוֹ וּמִכָּל שֶׁכֵּן עִם רַבּוֹ, כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לְהַזְכִּיר אֶת הָאָדָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְחַזְּקוֹ תָּמִיד אֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, (שָׁם ע"ח), עַיֵּן דִּבּוּר אוֹת י"ט וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ שָׁם:
גַּם הַדִּבּוּר הוּא בְּחִינַת אֵם הַבָּנִים, הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁהָאֵם הוֹלֶכֶת תָּמִיד עִם בָּנֶיהָ אֲפִלּוּ לַמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, וְאֵינָהּ שׁוֹכַחַת אוֹתָם, כְּמוֹ כֵן הַדִּבּוּר הוֹלֵךְ עִם הָאָדָם תָּמִיד אֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפוֹת, וּמַזְכִּיר אוֹתוֹ תָּמִיד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ אִם הָאָדָם מֻנָּח חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁפַל הַמַּדְרֵגָה מְאֹד בְּמָקוֹם שֶׁהוּא חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל יְדֵי הַדִּבּוּר יָכוֹל לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם, דְּהַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ אִם הוּא בְּמָקוֹם שֶׁהוּא אִם יִתְחַזֵּק גַּם שָׁם לְדַבֵּר עַל כָּל פָּנִים דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ אוֹ לָשׂוּחַ עִם רַבּוֹ אוֹ חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, יָכוֹל לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם, אֲפִלּוּ שָׁם בַּמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהֵם בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, אֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל רַחֲמָנָא לִצְלָן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · אמת ואמונה · אות יב
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 10% מהספר עד סוף היום
וְזֶה עִקַּר בַּקָּשָׁתֵנוּ:
וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר־וָדָם, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא לִטְעוֹת וְלַחֲשֹׁב שֶׁהוּא מְקַבֵּל מֵהַבָּשָׂר־ וָדָם מַמָּשׁ, רַק שֶׁיֵּדַע, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא מְקַבֵּל טוֹבָה מֵחֲבֵרוֹ, הוּא מְקַבֵּל רַק מֵהַכֹּחַ הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְאָז הוּא בְּוַדַּאי אֵינוֹ נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מְקַבֵּל מֵהֶם, וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת אֱמֶת, כִּי זֶה עִקַּר הָאֱמֶת.
כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהַפֹּעַל מְקֻשָּׁר בַּכֹּחַ, וְאֵין שׁוּם דָּבָר בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ, רַק כֻּלּוֹ חָד - אָז דַּיְקָא זוֹכִין לָאֱמֶת, כִּי אֱמֶת הוּא רַק אֶחָד, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהַכֹּל אַיִן נֶגְדּוֹ, אַיִן מַמָּשׁ, וְאַחַר הַבְּרִיאָה הוּא מַמָּשׁ כְּמוֹ קֹדֶם הַבְּרִיאָה, כִּי הַפֹּעַל מְקֻשָּׁר בְּהַכֹּחַ בְּאַחְדוּת גָּמוּר, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת אֱמֶת. וְדָבָר זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר, רַק כָּל חָד כְּפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ (הִלְכוֹת מַתְּנַת שְׁכִיב־מֵרָע, הֲלָכָה ב' אוֹת ב'):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקפ'ט · מכתב כב · פסקה 1 – פסקה 3
כ־8 דק׳ · כ־830 מילים · 8% מהספר עד סוף היום
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' בָּלָק תקפ"ט.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי מַחְמַד עֵינַי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
מִכְתָּבוֹ קִבַּלְתִּי בְּשָׁבוּעַ הֶעָבַר וּבְוַדַּאי צַעֲרִי גָּדוֹל מְאֹד מִצַּעֲרוֹ, וּבִפְרָט עַל בִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה שֶׁמְּבַטֵּל אוֹתוֹ, אַךְ מַה מְּאֹד הֶחֱיִיתַנִי בִּדְבָרֶיךָ שֶׁכָּתַבְתָּ שֶׁאַתָּה מִתְחַזֵּק עַל פִּי הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְתָּ בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת הֶעָבַר, וְאַתָּה חוֹטֵף אֵיזֶה טוֹב כָּל מַה שֶּׁאַתָּה יָכוֹל לַחֲטֹף, וּבִשְׁאָר הָעִתִּים אַתָּה מִתְחַזֵּק בְּרָצוֹן וְכִסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה וְשׁוֹמֵר וּמַמְתִּין לִישׁוּעָתוֹ יִתְבָּרַךְ. כָּךְ הוּא הַמִּדָּה וְכָךְ יָפֶה לְךָ לְהִתְנַהֵג, כִּי אֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר יַעְזֹר ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ הַיִּסּוּרִים הָאֵלֶּה מֵאִתְּךָ, וְתִזְכֶּה לַחֲזֹר עַל מְקוֹמְךָ לְהַתְמִיד בְּלִמּוּדֶיךָ יוֹמָם וָלַיְלָה כְּבַתְּחִלָּה, גַּם אָז צְרִיכִין לִזְכֹּר כָּל דְּבָרֵינוּ וּלְהִתְנַהֵג בָּהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי בָּהֶם קֹדֶם שָׁבוּעוֹת. בִּפְרָט כִּי אִי אֶפְשָׁר בְּלֹא בִּטּוּלִים הַמִּזְדַּמְּנִים בְּכָל יוֹם, כִּי כָּל יוֹמָא אִית לֵהּ גָּדֵר מִלְּבַר, אֲבָל לֵית יוֹם דְּלֵית בֵּהּ טוֹב וְכוּ' כַּאֲשֶׁר כְּבָר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה בְּעֶזְרָתוֹ הַגְּדוֹלָה. נָא בְּנִי חֲבִיבִי חֲזַק וַחֲזַק כִּי עַל פִּי דְּבָרִים הָאֵלֶּה אַתָּה יָכוֹל לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וְצַדִּיק כָּל יָמֶיךָ. רַק חֲזַק וֶאֱמַץ בַּתּוֹרָה וּתְפִלָּה וְשִׂיחָה בֵּינְךָ לְבֵין קוֹנְךָ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, וְכָל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה, כִּי אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וְכוּ'.
וְהִנֵּה דַּע בְּנִי כִּי בְּיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ צִוִּיתִי לִסְתֹּר בֵּיתִי, וּכְבָר סָתְרוּ אוֹתָה לְגַמְרֵי עַד הַסֻּכָּה. וְגַם עַל זֶה הָיָה כַּמָּה מְנִיעוֹת, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֶזְרָתוֹ עֲזָרַנִי עַד כֹּה, וְעַתָּה אֲנִי מְצַפֶּה לִישׁוּעָתוֹ שֶׁבְּיוֹם מָחָר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יָבוֹא הַבַּעַל מְלָאכָה עִם כַּמָּה פּוֹעֲלִים לְהַתְחִיל לַעֲסֹק הֵיטֵב בַּבִּנְיָן, וּבְיוֹם שְׁלִישִׁי אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם תִּהְיֶה הַזַּאקְלַאשְׁצִינֶע [הַנָּחַת הַיְסוֹד] לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וְאוֹדוֹת בְּנִי חוֹרְגִי שְׁמֶעלְקֶא שֶׁיִּחְיֶה, כְּפִי הַנִּרְאֶה אִי אֶפְשָׁר לִמְנֹעַ אוֹתָם שָׁם מִלַּעֲסֹק בִּרְפוּאוֹת, וּלְדַעְתִּי הִיא סַכָּנָה לְעֵינָיו יוֹתֵר כָּל עִסְקֵי רְפוּאוֹת שֶׁלָּהֶם, עַל־כֵּן דִּבַּרְתִּי עִם זוּגָתִי, וְהִסְכִּימָה לְדַעְתִּי, שֶׁתֹּאמַר לָהֶם, שֶׁבְּאִם לֹא הִתְחִילוּ עֵינָיו לְהִתְרַפְּאוֹת שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד יַחְזְרוּ וְיִשְׁלְחוּ אוֹתוֹ לְפֹה וְקִוִּיתִי לַה' שֶׁפֹּה יִהְיֶה לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּלִי שׁוּם רְפוּאָה גַּשְׁמִיּוֹת וְיִכְתֹּב לִי תֵּכֶף תְּשׁוּבָה עַל זֶה כִּי נָחוּץ הוּא מִכַּמָּה טְעָמִים.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַטָּרוּד מְאֹד כַּאֲשֶׁר תָּבִין בְּעַצְמְךָ וְדוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ בְּאַהֲבָה וּמַעְתִּיר בַּעַדְכֶם
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' מַסְעֵי תקפ"ט.
לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
מוֹסֵר כְּתָב זֶה יְדִידִי בֶּן אֲחוֹתִי רַבִּי אַיְיזִיק שֶׁיִּחְיֶה יְסַפֵּר לְךָ טִרְדוֹתַי, בִּפְרָט מֵהַדֶּלֶף הַטּוֹרֵד שֶׁהָיָה בַּשָּׁבוּעַ הֶעָבַר אֲשֶׁר הֻכְרַחְתִּי לְטַלְטֵל אֶת עַצְמִי הַרְבֵּה כַּאֲשֶׁר תָּבִין מֵעַצְמְךָ, אַךְ הוּא הִפְצִיר בִּי הַרְבֵּה לִכְתֹּב לְךָ אִגֶּרֶת לְהַחֲיוֹת אוֹתְךָ וַאֲנִי מֻכְרָח לִכְתֹּב אֶת אֲשֶׁר יִשְׁלַח ה' בְּלִבִּי.
וְדַע בְּנִי חֲבִיבִי כִּי עַתָּה אֲנִי מְחַיֶּה אֶת עַצְמִי בְּהַתּוֹרָה (לִקּוּטֵי תִנְיָנָא ע"ד) שֶׁל הַפְּרָאסְטַאק הַגָּדוֹל שֶׁמְחַיֶּה כָּל הַפְּרָאסְטַקֶיס, הֵן הַיּוֹדְעִים לִלְמֹד וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה שֶׁצְּרִיכִין לְהַחֲיוֹתָם בְּשָׁעָה וָעֵת שֶׁהֵם מְבַטְּלִין מֵהַתּוֹרָה, הֵן פְּרָאסְטַאקֶיס לְגַמְרֵי, וַאֲפִלּוּ הַמֻּנָּחִים בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית, כֻּלָּם הוּא מְחַיֶּה עַל יְדֵי פְּשִׁיטוּתוֹ שֶׁאָז הוּא מְקַבֵּל מֵהָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אַשְׁרֵינוּ אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ דִבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים כָּאֵלֶּה. מַה נְּדַבֵּר מַה נְּדַבֵּר, כַּמָּה וְכַמָּה אוֹצְרֵי אוֹצְרֵי מַתְּנַת חִנָּם הִשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּזֶה לְבַד שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה הַזֹּאת שֶׁל הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם, וּבָזֶה בְּוַדַּאי אַתָּה יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמְךָ תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ, בִּפְרָט בָּעִתִּים הַלָּלוּ שֶׁאַתָּה בְּחִינַת פְּרָאסְטִיק בְּכַמָּה שָׁעוֹת וְעִתִּים, אֲבָל תִּזְכֹּר אֶת עַצְמְךָ תָּמִיד בְּכָל עֵת הַבִּטּוּל, שֶׁיֵּשׁ פְּרָאסְטִיק גָּדוֹל כָּזֶה שֶׁגִּלָּה הַשִּׂיחָה וְהַתּוֹרָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא מְחַיֶּה הַכֹּל אֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ זֹאת וְאֵין יוֹדְעִין מִזֶּה וַאֲפִלּוּ הַחוֹלְקִים עָלָיו, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ שֶׁאָנוּ זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ כָּל זֶה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ וּמִפִּי סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, בְּוַדַּאי אָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ בָּזֶה תָּמִיד. וְהִנֵּה יֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה הַרְבֵּה לְדַבֵּר, אַךְ אֵין הַפְּנַאי מַסְכִּים כְּלָל וַהֲלֹא הַסְּפָרִים לְפָנֶיךָ פּוּק עַיֵּן וְתִשְׁכַּח בָּהֶם כָּל מַה שֶּׁיֶּחְסַר לְךָ, וְעַיֵּן בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כִּי הִיא מֻכְרַחַת לְךָ עַתָּה בְּיוֹתֵר, וְהָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּכָל עֵת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא כָּל דָּבָר בִּרְצוֹנוֹ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וּבְאֵלּוּ הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נֶעְלָמִין עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁהֵם כְּלַל הַתּוֹרָה, וְעַל כֵּן בְּכָל מַה שֶּׁעוֹשִׂין הֵן מְלָאכָה אוֹ שֶׁיּוֹשְׁבִין בַּחֲנוּת, צְרִיכִין לֵידַע וּלְהַאֲמִין וְלִזְכֹּר בְּכָל עֵת שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה תּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא כָּל דָּבָר, וְכָל מִין סְחוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בְּהַחֲנוּת, כִּי הַכֹּל בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. וּזְכֹר זֹאת הֵיטֵב הֵיטֵב בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כִּי הִיא חַיֶּיךָ, וּבִפְרָט בְּכֹחַ הַפְּרָאסְטִיק הַגָּדוֹל אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל מֵהָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם וְכוּ' וְכַנַּ"ל. וּכְשֶׁתְּחַיֶּה אֶת עַצְמְךָ בָּזֶה בֶּאֱמֶת אֲפִלּוּ בְּעֵת הַבִּטּוּלִים הַגְּדוֹלִים, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא אֲנִי בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ תָּשׁוּב בְּכָל עֵת אֶל הַלִּמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאֶל עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה. אַף גַּם יִתּוֹסֵף לְךָ חֵשֶׁק חָדָשׁ בְּכָל פַּעַם אֶל הַתּוֹרָה וְתַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה, וְהָעִקָּר שֶׁתִּתְחַזֵּק אֶת עַצְמְךָ בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וְתִבְטַח בַּה', כִּי הַכֹּל לְטוֹבָתְךָ, וּבְקָרוֹב תִּוָּשַׁע בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּתְבַַשְּׂרֵנִי מְהֵרָה בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל, אַךְ לְעֵת עַתָּה תַּעֲבִיר הַכֹּל מִדַּעְתְּךָ, וְתַעֲבִיר מִדַּעְתְּךָ כָּל הַדְּאָגוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַמַּטְרִידִים וּמְבַלְבְּלִים חַס וְשָׁלוֹם, רַק הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ, וְיוֹשִׁיעַ לְךָ וּלְכָל הַנִּלְוִים אֵלֶיךָ בְּכָל מַה שֶּׁאַתֶּם צְרִיכִים לְהִוָּשַׁע.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָתְךָ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ב' דְּבָרִים תקפ"ט.
לִבְנִי יְדִידִי הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר שָׁלוֹם וְכָל טוּב.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּשָׁבוּעַ הֶעָבַר. וְהֶחֱיִיתַנִי בִּדְבָרֶיךָ בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְתָּ שֶׁדְּבָרַי עָשׂוּ רֹשֶׁם אֶצְלְךָ. כִּי זֶה חֶלְקִי כְּשֶׁאֲנִי זוֹכֶה לִשְׁמֹעַ שֶׁדִּבְרֵי הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה פּוֹעֲלִים בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל, וְהִנֵּה כָּעֵת אֵין לִי פְּנַאי כְּלָל וּמוֹסֵר כְּתָב זֶה יְסַפֵּר לְךָ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות הצדיקים · פסקה 10 – פסקה 11
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 6% מהספר עד סוף היום
אֶלְדָּד. וּמֵידָד. חוּר. יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה. נֹבַח.
נְשִׂיאִים שְׁהִנְחִילוּ הָאָרֶץ לְיִשְׂרָאֵל - כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה. שְׁמוּאֵל בֶּן עֲמִיהוּד. אֶלִידָד בֶּן כִּסְלוֹן. בֻּקִי בֶּן יָגְלִי. חֲנִיאֵל בֶּן אֵפֹד.
קְמוּאֵל בֶּן שִׁפְטָן. אֱלִצָפָן בֶּן פַּרְנָךְ. פַּלְטִיאֵל בֶּן עַזָן. אֲחִיהוּד בֶּן שְׁלוֹמִי. פְּדַהְאֵל בֶּן עֲמִיהוּד.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן י״א · סעיף כ״ג – סעיף ד׳
כ־5 דק׳ · כ־490 מילים · 5% מהספר עד סוף היום
חַיָּב אָדָם לְהִזָּהֵר מְאֹד בְּמִצְוַת מְזוּזָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא חוֹבַת הַכֹּל תָּמִיד. וְכָל זְמַן שֶׁיִּכָּנֵס וְיֵצֵא, יִפְגַּע בְּיִחוּד הַשֵּׁם, שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיִזְכֹּר אַהֲבָתוֹ וְיֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ וּשִׁגְיּוֹתָיו בְּהַבְלֵי הַזְּמָן, וְיֵדַע כִּי אֵין דָּבָר הָעוֹמֵד לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים אֶלָּא יְדִיעַת צוּר הָעוֹלָם, וּמִיָּד הוּא חוֹזֵר לְדַעְתּוֹ וְהוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי מֵישָׁרִים. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כֹּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וּבִזְרוֹעוֹ וְצִיצִית בְּבִגְדוֹ וּמְזוּזָה בְּפִתְחוֹ, מֻחְזָק הוּא שֶׁלֹּא יֶחֱטָא, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לוֹ מַזְכִּירִין רַבִּים וְהֵן הֵן הַמַּלְאָכִים שֶׁמַּצִּילִין אוֹתוֹ מִלַּחֲטֹא, שֶׁנֶּאֱמַר, חוֹנֶה מַלְאַךְ ה' סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם. עוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בַּעֲוֹן מְזוּזָה, בָּנָיו וּבְנוֹתָיו מֵתִים קְטַנִּים. וְכָל הַזָּהִיר בַּמְּזוּזָה יַאֲרִיכוּ יָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם (סִימָן רפ"ה ובטור וברמב"ם).
וּלְפִי שֶׁהַמְּזוּזָה הִיא לְהַזְכִּיר יִחוּד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, לָכֵן כְּשֶׁיֵּצֵא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ וְכֵן כְּשֶׁנִּכְנָס יְנַשֵּׁק אוֹתָהּ. אֲבָל לֹא יַנִּיחַ אֶת הַיָּד עַל הַמְּזוּזָה עַצְמָהּ אֶלָּא יִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה זְכוּכִית עַל הַשֵּׁם (תשובת רבינו עקיבא איגר זצ"ל סִימָן נ"א ע"ש. עַיֵּן בספרי קה"ס מה"ת חקירה י"ט). וּכְשֶׁיּוֹצֵא מִבֵּיתוֹ וּמַנִּיחַ יָדוֹ עַל הַמְּזוּזָה יֹאמַר, ה' שׁוֹמְרִי ה' צִלִּי עַל יַד יְמִינִי, ה' יִשְׁמָר צֵאתִי וּבוֹאִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
מְזוּזַת הַיָּחִיד נִבְדֶּקֶת שְׁתֵּי פְּעָמִים בְּשֶׁבַע שָׁנִים, וְשֶׁל רַבִּים (שֶׁאֵין לְהַטְרִיחַ עֲלֵיהֶם) נִבְדֶּקֶת שְׁתֵּי פְעָמִים בַּיּוֹבֵל (עַיֵּן רא"ש הלכות תפילין) (רצ"א).
כְּתִיב, הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְֹרָאֵל, פֵּרוּשׁ שֶׁיָּכִין אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיַּלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּמַלְבּוּשֵׁי כָבוֹד כְּשֶׁהוֹלֵךְ לְהִתְפַּלֵּל כְּמִי שֶׁהוֹלֵךְ לִפְנֵי שַׂר נִכְבָּד. וַאֲפִלּוּ אִם מִתְפַּלֵּל בְּבֵיתוֹ בִּיחִידוּת יַלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ כָּרָאוּי. וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין לֵילֵךְ בַּחֲגוֹרָה, אָסוּר לְהִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיַּחְגֹּר אֶת עַצְמוֹ.
טוֹב לִתֵּן צְדָקָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ. גַּם יְקַבֵּל עָלָיו קֹדֶם כָּל תְּפִלָּה מִצְוַת וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, וִיכַוֵּן לֶאֱהֹב אֶת כָּל אֶחָד מִיִשְֹרָאֵל כְּנַפְשׁוֹ, כִּי אִם חַס וְשָׁלוֹם יֵשׁ פֵּרוּד לְבָבוֹת יִשְֹרָאֵל לְמַטָּה אֲזַי גַּם לְמַעְלָה אֵין הִתְאַחֲדוּת אֲבָל הִתְאַחֲדוּת בְּגוּפֵיהֶם שֶׁלְּמַטָּה גּוֹרֵם הִתְאַחֲדוּת וּדְבֵקוּת נַפְשׁוֹתֵיהֶם לְמַעְלָה, וְעַל יְדֵי זֶה גַּם תְּפִלּוֹתֵיהֶם מִתְאַחֲדוֹת. וְאָז בִּהְיוֹת תְּפִלּוֹתֵיהֶם כְּלוּלוֹת יַחַד, הִיא רְצוּיָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ (סִימָן צ"ב ובסידור).
כְּתִיב, שְׁמֹר רַגְלֶיךָ כַּאֲֹשֶר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דְּרַגְלֶיךָ הַיְנוּ הַנְּקָבִים שֶׁאֵצֶל הָרַגְלַיִם. וְלָכֵן צָרִיךְ לִבְדֹּק אֶת עַצְמוֹ קֹדֶם הַתְּפִלָּה אִם אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו. וְאִם מַרְגִּישׁ עַצְמוֹ אֲפִלּוּ קְצָת הַרְגָּשָׁה לִצְרָכָיו, אָסוּר לוֹ לְהִתְפַּלֵּל. וַאֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי תוֹרָה אָסוּר כָּל זְמַן שֶׁגּוּפוֹ מְשֻׁקָּץ עַד שֶׁיְּנַקֶּה אֶת עַצְמוֹ. וּבְדִיעֲבַד אִם הִתְפַּלֵּל כְּשֶׁהוּא נִצְרָךְ לִנְקָבָיו, אִם הוּא מְשַׁעֵר בְּעַצְמוֹ שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהַעֲמִיד אֶת עַצְמוֹ שִׁעוּר הִלּוּךְ פַּרְסָה (שָׁעָה וָחֹמֶשׁ), תְּפִלָּתוֹ תְפִלָּה. וְאִם לָאו, אֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד אִם הִתְפַּלֵּל, תְּפִלָּתוֹ תוֹעֵבָה וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם יָכוֹל לְהַעֲמִיד אֶת עַצְמוֹ שִׁעוּר פַּרְסָה, אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה מֻתָּר לוֹ לְהִתְפַּלֵּל. וְיֵשׁ לִסְמֹךְ עַל זֶה אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁבְּעוֹד שֶׁיִּפָּנֶה יַעֲבֹר זְמַן תְּפִלָּה. וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן י"ח סָעִיף ט"ז (סִימָּן צ"ב).
מִי שֶׁבָּרִי לוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד עַל עַצְמוֹ מִלְּהָפִיחַ עַד שֶׁיִּגְמֹר קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, מוּטָב שֶׁיַּעֲבֹר זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה מִמַּה שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּלֹא גוּף נָקִי. וְאִם עָבַר זְמַן תְּפִלָּה, אָנוּס הוּא (וּמַשְׁלִים אַחַר כָּךְ כְּדִלְקַמָּן סִימָן כ"א). וְאִם יֵרָאֵה לוֹ שֶׁיָּכוֹל לַעֲמֹד עַל עַצְמוֹ בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע, יַנִּיחַ תְּפִלִּין בֵּין הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְֹרָאֵל בְּאַהֲבָה לִקְרִיאַת שְׁמַע וּמְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן (וְעַיֵּן פרמ"ג סִימָן פ').
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ג
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּבָר הִבְטַחְתָּנוּ כִּי אֵין דּוֹר יָתוֹם, וּבְוַדַּאי גַּם עַכְשָׁו בַּדּוֹר הַזֶּה נִמְצָאִים צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם, אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם זֶה הַכּחַ לְקַבֵּץ אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ לְחַדֵּשׁ אוֹתָנוּ לְטוֹבָה וּלְהוֹרִיד וּלְהַמְשִׁיךְ לָנוּ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה, לְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּמָּלֵא עָלֵינוּ רַחֲמִים וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וּתְזַכֶּה אוֹתָנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים לְגַלּוֹת לָנוּ וּלְהַרְאוֹת לָנוּ אֶת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, וּתְזַכֶּה אוֹתָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר עַל יָדָם אַתָּה עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהוָה, זַכֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר עַל תַּאֲווֹתֵינוּ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ הָרָעוֹת, וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְבַטֵּל וּלְשַׁבֵּר אֶת תַּאֲוַת מָמוֹן מֵאִתָּנוּ וְאֶהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי יְהוָה, וְלֹא אֶהְיֶה אָץ לְהַעֲשִׁיר וְלֹא אֶרְדּף אַחַר מוֹתָרוֹת לְהַרְבּוֹת הוֹן מֵהָבֶל וַאֲפִלּוּ הַהֶכְרֵחִיּוּת מַה שֶּׁאֲנִי מֻכְרָח לַעֲסוֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק אוֹ מַשָּׂא וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה תְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁיִּהְיֶה הָעֵסֶק בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וּתְזַכֵּנִי לַעֲשׂוֹת מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה וְתִהְיֶה תּוֹרָתִי קֶבַע וּמְלַאכְתִּי עֲרַאי וְלֹא אַטְרִיד אֶת דַּעְתִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי כְּלָל בְּהַמַּשָּׂא וּמַתָּן וַאֲפִלּוּ בְּעֵת עֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן אֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ, שֶׁתִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי קְשׁוּרָה וּדְבוּקָה בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה הַמְלֻבֶּשֶׁת וְנֶעֱלֶמֶת בְּכָל עִסְקֵי מַשָּׂא וּמַתָּן וּמְלָאכוֹת וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְזַכֵּנִי שֶׁיִּהְיֶה לִי מִדַּת הַבִּטָּחוֹן בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, וְאֶהְיֶה בּוֹטֵחַ בַּיהוָה תָּמִיד, וְאֶזְכֶּה לְהַשְׁלִיךְ אֶת כָּל יְהָבִי עָלֶיךָ וְאַתָּה תְּכַלְכְּלֵנִי שֶׁתִּתֶּן לִי עֵצָה טוֹבָה בְּכָל פַּעַם בְּכָל עִנְיָנֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּהַמַּשָּׂא וּמַתָּן, לָדַעַת מָה וּמָתַי לִקְנוֹת וְלִמְכּוֹר, בְּאפֶן שֶׁתַּצְלִיחַ אֶת מַעֲשֵׂי יָדַי וְתַזְמִין לִי פַּרְנָסָתִי בְּרֶוַח בְּסִבָּה קַלָּה בְּלִי שׁוּם טִרְדָּא וּבִלְבּוּל כְּלָל, לְמַעַן אוּכַל לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ וּבַעֲבוֹדָתְךָ תָּמִיד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהוָה, חוּס וַחֲמל עַל נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה וְעַל נַפְשׁוֹת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְתַבְדִּילֵנוּ מִן הַתּוֹעִים הָאוֹבְדִים אֶת עוֹלָמָם עַל יְדֵי תַּאֲווֹת מָמוֹן, הַטְּרוּדִים כָּל יְמֵיהֶם בְּעִסְקֵי פַּרְנָסָתָם וְאוֹכְלֵי לֶחֶם בְּעִצָּבוֹן בְּזֵעַת אַפָּם יאכְלוּ לֶחֶם עַד שׁוּבָם אֶל הָאֲדָמָה, וּמְאוּמָה לֹא יִשְׂאוּ בַּעֲמָלָם מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלֵינוּ וְהַצִּילֵנוּ מֵהֶם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רַחֵם רַחֵם, הַצֵּל הַצֵּל, אוֹתִי וְאֶת כָּל חֶבְרָתֵנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִתַּאֲוַת מָמוֹן, אֲשֶׁר זאת הַתַּאֲוָה הָרָעָה נִתְגַבְּרָה וְנִתְפַּשְּׁטָה מְאד מְאד עַכְשָׁו בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ כְּלָל לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמֵנוּ לְיַשֵּׁב דַּעְתֵּנוּ, לַחֲשׁב הֵיטֵב מַה יְהֵא בְּסוֹפֵנוּ, בְּהָאֵיךְ אַנְפִּין נֵיעוֹל קֳדָם מַלְכָּא, מֵחֲמַת טִרְדַּת דַּעְתֵּנוּ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ בְּכָל עֵת עַל עִסְקֵי פַּרְנָסוֹתֵינוּ, וַאֲפִלּוּ הַהֶכְרֵחִיּוֹת, מְבַלְבְּלִין אוֹתָנוּ מְאד מְאד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יְהוָה אֱלֹהִים, חוּסָה עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ וְהַצֵּל אוֹתָנוּ מִתַּאֲוָה הָרָעָה הַזּאת שֶׁל מָמוֹן וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב וְתִהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה לַעֲנִיִּים מְהֻגָּנִים וְכָל עִקַּר כַּוָּנוֹת עִסְקֵנוּ בְּהַמַּשָּׂא וּמַתָּן יִהְיֶה רַק בִּשְׁבִיל הַצְּדָקָה וְנִזְכֶּה לִתֵּן צְדָקָה יוֹתֵר מִכְּפִי כּחֵנוּ, וְתַזְמִין לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ עֲנִיִּים מְהֻגָּנִים לִזְכּוֹת בָּהֶם וְתַעַזְרֵנוּ לְקַיֵּם מִצְוַת צְדָקָה כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב וּבְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּתְזַכֵּנוּ לִתֵּן צְדָקָה בְּאפֶן שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ הֶעָנִי בְּקַבָּלָתוֹ, וְאֶזְכֶּה לְדַבֵּר עַל לֵב עֲנִיִּים וּמְרוּדִים לְפַיְּסָם וּלְהַרְחִיב דַּעְתָּם וּלְשַׂמֵּחַ אֶת לִבָּם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗"הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי" שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁיִּתְנַדֵּב לִבִּי תָּמִיד לַעֲזר לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים בְּכָל כּחִי, הֵן לְפַזֵּר מִשֶּׁלִּי לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים לְהַעֲנִיק לָהֶם וְלִתֵּן לָהֶם בִּשְׁתֵּי יָדַיִם מִבִּרְכַּת יְהוָה אֲשֶׁר אַתָּה נוֹתֵן לִי בְּכָל עֵת, הֵן לְהִשְׁתַּדֵּל עֲבוּרָם בְּכָל כּחִי לֵילֵךְ וּלְסַבֵּב עֲבוּרָם וּלְקַבֵּץ עַל יָד נִדְבַת לֵב אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְתָמְכָם וּלְסַעֲדָם לְמַלֹּאת יְדֵי עֲנִיִּים הֲגוּנִים דֵּי מַחְסוֹרָם אֲשֶׁר יֶחְסַר לָהֶם, הֵן מְזוֹנוֹת הֵן מַלְבּוּשִׁים וְכָל מַה שֶּׁהֵם צְרִיכִים
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי בְּחַסְדְּךָ וְתִתְּנֵנִי לְחֵן וּלְחֶסֶד בְּעֵינֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁמָעִים דְּבָרַי אֶצְלָם, וְיִכָּנְסוּ דְּבָרַי בְּאָזְנֵיהֶם שֶׁיִּתְנַדְּבוּ לְבָבָם לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה וְאֶזְכֶּה לְקַבֵּל מֵהֶם מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מָנָה יָפָה אַפָּיִם וְתַעַזְרֵנִי שֶׁיִּהְיֶה לִי כּחַ לַהֲפךְ בִּדְבָרַי לֵב אַכְזָר לְלֵב נְדִיבָה, וְאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה בֶּאֱמֶת תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיָּי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 24 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ט
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־4 דק׳ · לימוד מלא כ־42 דק׳
פרשת השבוע: בראשית
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־14 באוקטובר 2028, בשעה 18:08 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת זוֹכִין לַעֲנָוָה בֶּאֱמֶת, דְּהַיְנוּ לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ וּלְהַכִּיר חֲשִׁיבוּת יִשְׂרָאֵל וְלִמְסֹר נַפְשׁוֹ בַּעֲדָם, כְּמוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: (לק"א סי' ע"ט)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.