ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ו · אות א׳לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה רְצִיצָא דְּמָיֵת בְּבֵיעוּתֵהּ, הֵיכָא נָפֵק רוּחָא. וְאָמַר לְהוֹ: בְּהַיְנוּ דְּעָל:
רְצִיצָא, זֶה אֶפְרוֹחַ. זֶה בְּחִינַת צַדִּיק, בְּחִינַת (תהילים ע״ב:ז׳): יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק.
שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ: הַצַּדִּיק שֶׁמֵּמִית אֶת עַצְמוֹ, וּמוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ בִּצְלוֹתֵהּ וּבָעוּתֵהּ – בְּאֵיזֶה מִן הַמְּקוֹמוֹת מִן הַתְּפִלָּה, צָרִיךְ לוֹ לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ בְּיוֹתֵר.
וְהֵשִׁיב לָהֶם:
הֵיכָא דְּעָל. הַיְנוּ אֵיךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהַעֲלוֹת נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה, הַיְנוּ אֵיךְ שֶׁנִּכְנָסִים בּוֹ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹתָם כַּיָּדוּעַ, שָׁם צָרִיךְ לוֹ לִמְסֹר נַפְשׁוֹ:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ז · אות א׳לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה רְצִיצָא דְּמָיֵת בְּבֵיעוּתֵהּ, הֵיכָא נָפֵק רוּחָא. אָמַר לְהוֹ: בְּהַיְנוּ דְּעָל:
א כִּי לִמְשֹׁךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד, וְכֻלָּם יַשְׁלִיכוּ אֱלִילֵי כַּסְפָּם וּזְהָבָם וְיִתְפַּלְּלוּ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד – זֶה הַדָּבָר נַעֲשֶׂה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר לְפִי הַשָּׁלוֹם שֶׁבַּדּוֹר, כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּין בְּנֵי הָאָדָם, וְהֵם חוֹקְרִים וּמַסְבִּירִים זֶה לָזֶה הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה מַשְׁלִיךְ כָּל אִישׁ אֶת שֶׁקֶר אֱלִילֵי כַּסְפּוֹ, וּמְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לְהָאֱמֶת:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ז · אות ב׳ב וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לִבְחִינַת שָׁלוֹם, אֶלָּא עַל־יְדֵי הֶאָרַת־פָּנִים, הַדְרַת־פָּנִים.
וְזֶה (בראשית ל״ג:י״ח): וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם – אִתְעָרוּתָא שֶׁל בְּחִינַת (צפניה ג׳:ט׳): לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד, הוּא עַל־יְדֵי שָׁלוֹם. וְשָׁלוֹם הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא הֶאָרַת פָּנִים, בְּחִינַת שׁוּפְרֵהּ דְּיַעֲקֹב כְּעֵין שׁוּפְרֵהּ דְּאָדָם (ב"מ פד. ע"ש), וְזֶה בְּחִינַת (תהילים כ״ד:ו׳): מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ז · אות ג׳ג וְהַדְרַת־פָּנִים זֶה בְּחִינַת דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, הַנִּמְשָׁכִים מִי"ג (שְׁלֹשׁ־ עֶשְׂרֵה) תִּקּוּנֵי דִּקְנָא (זוהר אחרי סב.), מִבְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא י״ט:ל״ב): וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ז · אות ד׳ד וּלְפִי הַהִזְדַּכְּכוּת חָכְמָתוֹ בְּי"ג (בִּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה) מִדּוֹת אֵלּוּ הַנַּ"ל, כֵּן הִזְדַּכְּכוּת קוֹל רִנָּתוֹ. בִּבְחִינַת: זָקֵן – זֶה קָנָה חָכְמָה (קידושין לב:), הַקָּנֶה מוֹצִיא קוֹל (ברכות סא ועיין זוהר פנחס דף רלב רלד רלה:).
וְזֶה (שיר השירים ב׳:י״ד): הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, זֶה בְּחִינַת הַדְרַת־פָּנִים, בְּחִינַת זָקֵן כַּנַּ"ל. הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ – כִּי הַקּוֹל לְפִי הַחָכְמָה שֶׁל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, לְפִי הַשֵּׂכֶל שֶׁל שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהוּא דּוֹרֵשׁ בָּהֶם אֶת הַתּוֹרָה. וְזֶהוּ (עמוס ה׳:ד׳): דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ, כִּי הַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֶת בְּעָלֶיהָ (קהלת ז׳:י״ב):
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ז · אות ה׳ה וּכְשֶׁנִּזְדַּכֵּךְ קוֹלוֹ, אָז עַל־יְדֵי הַשְׁמָעַת קוֹלוֹ לְבַד בְּלֹא דִּבּוּר, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָתוֹ, בִּבְחִינַת (תהילים ק״ו:מ״ד): וַיַּרְא (ה') בַּצַּר לָהֶם, בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם – עַל־יְדֵי שְׁמִיעַת קוֹלוֹ, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹאֶה מִי שֶׁמֵּצֵר לוֹ, אֵיזֶהוּ עַכּוּ"ם מֵצֵר לָנוּ.
וְזֶהוּ (דברים כ״ז:ח׳): בַּאֵר הֵיטֵב – בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁפֵּרוּשִׁים וּדְרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, שֶׁמִּשָּׁם תּוֹצְאוֹת הַקּוֹל, עַל יָדָם הֵיטִיב לָנוּ בְּכָל הַלְּשׁוֹנוֹת וּבְכָל הָעַכּוּ"ם, בִּבְחִינַת בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם, רָאשֵׁי־תֵבוֹת בַּאֵר, וּבַאֵר הוּא לְשׁוֹן פֵּרוּשׁ וּדְרוּשׁ:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ז · אות ו׳ו וּלְהַדְרַת־פָּנִים הַנַּ"ל אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶלָּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית, בִּבְחִינַת (דברי הימים א ט״ז:כ״ז): "הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו", כְּשֶׁ"עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ", שֶׁהוּא בְּרִית, הַנִּקְרָא בֹּעַז, וְהוּא חֶדְוָה דְּמַטְרוֹנִיתָא.
וְזֶה (שמות ט״ו:ב׳): עָזִּי – זֶה בְּחִינַת בְּרִית. וְזִמְרָת – זֶה בְּחִינַת קוֹל. וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה – בִּבְחִינַת וַיַּרְא (ה') בַּצַּר לָהֶם וְכוּ':
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ל:): כְּשֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם, נָתְנוּ עֵינֵיהֶם לוֹמַר שִׁירָה. כִּי עַל הַיָּם נִתְגַּלָּה בְּחִינַת בְּרִית, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס (וַיָנָס) – וַיֵּצֵא הַחוּצָה (מ"ר וישב פרשה ז).
נָתְנוּ עֵינֵיהֶם – זֶה בְּחִינַת הַדְרַת־פָּנִים, בְּחִינַת זָקֵן – זֶה קָנָה חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (בראשית ג׳:ז׳): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם – עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר. לוֹמַר שִׁירָה – זֶה בְּחִינַת קוֹל, שֶׁנִּתְגַּלָּה עַל־יְדֵי הַחָכְמָה.
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ (סוטה שם): עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים אָמְרוּ: זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, זֶה – בְּחִינַת בְּרִית, בְּחִינַת (שמות ג׳:י״ב): וְזֶה לְךָ הָאוֹת. וְאַנְוֵהוּ – זֶה בְּחִינַת הַדְרַת־פָּנִים.
וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ (משלי כ״ט:ג׳): רֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן, הוֹן זֶה בְּחִינַת קוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנְךָ – אַל תִּקְרֵי מֵהוֹנְךָ אֶלָּא מִגְּרוֹנְךָ. (כמובא בבאר היטב סי' נג בשם הפסיקתא וכן ברש"י משלי ג בהג"ה שם. ולשון הפסיקתא אלא מחננך וכו' אם נתן לך קול ערב וכו'); וּכְשֶׁפּוֹגֵם בַּבְּרִית, נִפְגָּם קוֹלוֹ.
וְיַעֲקֹב שֶׁשָּׁמַר בְּרִיתוֹ, כְּמוֹ (בראשית מ״ט:ג׳): רֵאשִׁית אוֹנִי, זָכָה לַקּוֹל, בִּבְחִינַת (שם כז): הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב.
וּמִבְּחִינַת קוֹל זוֹכֶה לְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת (שיר השירים א׳:א׳): שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה – לַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ.
וּבִשְׁבִיל זֶה, תֵּכֶף אַחַר קוֹל רִנָּה שֶׁל שִׁירַת הַיָּם זָכוּ לְשַׁבַּת שָׁלוֹם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ט״ו:כ״ג): וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְשַׁבָּת בְּמָרָה נִצְטַוָּה (כשארז"ל סנהדרין נו:).
וְזֶה (שמות שם): וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה' – רָאשֵׁי־תֵבוֹת שָׁלוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי שִׁירָה זָכוּ לְשָׁלוֹם: