ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ג · אות ח׳וְזֶה: מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים –
חָפֵץ הוּא בְּחִינַת לֵב, שֶׁהַחֵפֶץ הוּא בַּלֵּב.
חַיִּים הוּא בְּחִינַת דַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ט״ז:כ״ב): מְקוֹר חַיִּים שֵׂכֶל בְּעָלָיו. הַיְנוּ כְּשֶׁמְּקַשֵּׁר אֶת הַלֵּב לְהַדַּעַת, שֶׁלִּבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, שֶׁכּוֹפֵף אֶת יִצְרוֹ, אֲזַי לְפִי בְּחִינָתוֹ, אֹהֵב יָמִים – הוּא מַמְשִׁיךְ אֶת הָאַהֲבָה מִדַּעַת, לְתוֹךְ הַיָּמִים וּלְתוֹךְ הַמִּדּוֹת.
לִרְאוֹת טוֹב – וְרוֹאֶה וּמַשִּׂיג אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וְגָנוּז, שֶׁמַּשִּׂיג הָאוֹר, הַיְנוּ הַתּוֹרָה הַגְּנוּזָה, וְהַצַּדִּיקִים הַגְּנוּזִים:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ג · אות ט׳[וְשָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁאָמַר שֶׁבְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת כְּלוּלִים הַכַּוָּנוֹת שֶׁל לוּלָב, וְלֹא זָכִיתִי לִשְׁמֹעַ בֵּאוּר הָעִנְיָן, אַךְ עִיַּנְתִּי וּמָצָאתִי קְצָת.
כִּי עִקַּר הַכַּוָּנוֹת שֶׁל לוּלָב הוּא, לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַחֲסָדִים עַד הֶחָזֶה, לְהָאִירָם אֶל הַמַּלְכוּת. וּצְרִיכִין לְנַעֲנֵעַ הַנַּעֲנוּעִים, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אוֹר מִשֹּׁרֶשׁ הַחֲסָדִים שֶׁבְּדַעַת, אֶל הַחֲסָדִים הַמִּתְפַּשְּׁטִים בַּגּוּף, לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם אוֹר גָּדוֹל מִשָּׁרְשָׁם שֶׁבְּדַעַת וְכוּ'. עַיֵּן שָׁם בַּ"פְּרִי־עֵץ־ חַיִּים" בְּשַׁעַר הַלּוּלָב. וְגַם מְבֹאָר שָׁם, שֶׁהַכַּוָּנָה בְּעִנְיַן הַכָּתוּב: יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ, וְלֹא אָמַר יוֹם אֶלָּא יוֹמָם, שֶׁהוּא הוֹלֵךְ עִם כֻּלָּם, עַיֵּן שָׁם.
וְכָל זֶה מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, עַל־פִּי דַּרְכּוֹ הַנּוֹרָא שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, כִּי מְבֹאָר שָׁם, שֶׁעַל־יְדֵי כְּפִיַּת הַיֵּצֶר, זוֹכֶה לְגַלּוֹת הָאַהֲבָה, שֶׁהוּא הַחֶסֶד, שֶׁהוּא יוֹמָא דְּאָזֵל עִם כֻּלְּהוֹ יוֹמִין. דְּהַיְנוּ שֶׁהָאַהֲבָה, שֶׁהוּא הַחֶסֶד, מְלֻבָּשׁ בְּכָל הַמִּדּוֹת וְכוּ'. וּמְבֹאָר שָׁם שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת, שֶׁהִיא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמִּדּוֹת, וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּקַשֵּׁר לִבּוֹ לְדַעְתּוֹ, שֶׁלִּבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ וְכוּ', אֲזַי מְקַבְּלִין הַמִּדּוֹת אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת וְכוּ' כַּנַּ"ל.
וְכָל זֶה הוּא סוֹד כַּוָּנוֹת לוּלָב הַנַּ"ל, שֶׁהוּא לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מִשֹּׁרֶשׁ הַחֲסָדִים שֶׁבְּדַעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת, לְתוֹךְ הַחֲסָדִים שֶׁבְּגוּף, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַמִּדּוֹת, שֶׁבְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁים חֲסָדִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַהֲבָה כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה כְּדֵי לְהָאִיר אֶל הַמַּלְכוּת, שֶׁהוּא הָאֶתְרוֹג, הַיְנוּ כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, הַיְנוּ לִמְצֹא אֱלֹקוּתוֹ בְּכָל לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם, וּבְכָל הַדְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים, וּבְכָל מְדוֹרֵי הַקְּלִפּוֹת כַּנַּ"ל, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינוֹת: וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה.
וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁכּוֹפֶה יִצְרוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלּוּלָב, שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, בְּחִינַת: צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח. כִּי בְּסֻכּוֹת אָנוּ עוֹסְקִין לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, וַאֲפִלּוּ לְכָל הַשִּׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם שֶׁזֶּהוּ סוֹד הַשִּׁבְעִים פָּרִים שֶׁמַּקְרִיבִין בִּשְׁבִילָם בְּסֻכּוֹת.
וְזֶהוּ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים אַחַר נְטִילַת לוּלָב וְהַקָּפוֹתָיו: לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים אֵין עוֹד.
וְכָל זֶה מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת כַּמְבֹאָר לְעֵיל בַּאֲרִיכוּת. וַעֲדַיִן צְרִיכִין עִיּוּנָא רַבָּא, לְבָאֵר כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל לוּלָב עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל בָּאֵר הֵיטֵב. וַה' יָאִיר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתוֹ, שֶׁנִּזְכֶּה לְהָבִין דְּבָרָיו וּרְמִיזוֹתָיו הַנּוֹרָאִים וְהַנִּפְלָאִים]:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ד · אות א׳לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ. אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (שמות י״ט:ו׳)
א כְּתִיב: חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי (תהלים סט); הַיְנוּ הַחֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת שׁוֹבְרִין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם. וְהַתִּקּוּן הוּא עַל יְדֵי שֶׁמְּקַשֵּׁר אֶת לִבּוֹ לְהַנְּקֻדָּה הַשַּׁיָּךְ לְלִבּוֹ בָּעֵת הַזֹּאת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל הַחֶרְפָּה הַשּׁוֹרָה עַל לִבּוֹ:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ד · אות ב׳ב כִּי הִנֵּה הַכְּלָל, שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה בְּיַד הַצַּדִּיק לִפְעֹל פְּעֻלּוֹת כִּרְצוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מו"ק טז:): צַדִּיק מוֹשֵׁל וְכוּ'; מִי מוֹשֵׁל בִּי – צַדִּיק, וְזֶהוּ בְּחִינַת (בראשית מ״ב:ו׳): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט; וְהוּא שֹׁרֶשׁ כְּלָלִיּוּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהֵם הָעֲנָפִים שֶׁלּוֹ הַמְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ.
וְעִקַּר הַמֶּמְשָׁלָה – לְהָאִיר וּלְהִתְעוֹרֵר לִבָּם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג): שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ; הַיְנוּ לְהָאִיר הֶאָרַת הַצַּדִּיק בַּעֲנָפִים, הַיְנוּ בְּלֵב יִשְׂרָאֵל, וְזֶהוּ: וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ד · אות ג׳ג וּבְחִינָה הַזֹּאת, הַיְנוּ: וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט, הוּא בְּחִינַת מְלָאפוּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בכל ספרי קבלה ומובא בשערי ציון שער תיקון הנפש) בְּרִית – מֶרְכָּבָה לַיְסוֹד, אֲשֶׁר הוי"ה שֶׁלּוֹ בְּנִקּוּד מְלָאפוּם. כִּי הַמְּלָאפוּם הוּא הָאוֹתִיּוֹת "מְלֹא פוּם", לְהוֹרוֹת, שֶׁכְּלֵי הַשֶּׁפַע, הַיְנוּ הַפֶּה שֶׁל הַצַּדִּיק, הוּא מָלֵא מֵאֱלֹקוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
כִּי לִכְאוֹרָה קָשֶׁה, לָמָּה אָנוּ צְרִיכִין לִתְפִלָּה, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהַדִּבּוּר הוּא כְּלֵי הַשֶּׁפַע, שֶׁבָּהֶם מְקַבְּלִין הַשֶּׁפַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים א): וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם, הַיְנוּ לְפִי הַדִּבּוּר כֵּן הַשֶּׁפַע; אִם הַדִּבּוּר, הַיְנוּ הַכְּלֵי הַשֶּׁפַע הוּא בִּשְׁלֵמוּת וּבִמְלוֹאָהּ, אֲזַי יְכוֹלִין לְקַבֵּל בָּהֶם רֹב שֶׁפַע.
וְהַדִּבּוּרִים שֶׁל הַצַּדִּיק בְּוַדַּאי הוּא בִּשְׁלֵמוּת וּבִמְלוֹאָהּ, לָכֵן יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע לְיִשְׂרָאֵל. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִקְרָא בְּחִינַת מְלֹא פוּם, לְהוֹרוֹת שֶׁהַפֶּה שֶׁלּוֹ בִּמְלוֹאָהּ וּבִשְׁלֵמוּת:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ד · אות ד׳ד וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת צַדִּיק מוֹשֵׁל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְלֹא פוּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ס׳:כ״א): וְעַמֵּךְ (יִשְׂרָאֵל) כֻּלָּם צַדִּיקִים. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ (תהלים קיד): יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו, הַיְנוּ: מִי מוֹשֵׁל בִּי – צַדִּיק.
כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל דָּבָר יָקָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה, מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, כְּמַעֲשֵׂה דְּאַבַּיֵי וְאַבָּא אֻמָּנָא (תענית כא:), שֶׁהֵשִׁיבוּ לוֹ: לָא מָצִית לְמֶעֱבַד כְּעֻבְדָּא דְּאַבָּא אֻמָּנָא וְכוּ'. וּבְחִינָה הַזֹּאת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, הוּא מַשְׁפִּיעַ וּמֵאִיר וּמְעוֹרֵר לֵב חֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת וּבְחִינָה הַזֹּאת מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין.
כִּי קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה הָיָה הַמֶּמְשָׁלָה בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה נָתַן הַמֶּמְשָׁלָה לְיַד כָּל יִשְׂרָאֵל, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ. כִּי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הֵם הִתְלַבְּשׁוּת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי רְצוֹנוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהַמִּצְווֹת יִהְיוּ כָּךְ. לְמָשָׁל מִצְוַת תְּפִלִּין, הָיָה רְצוֹנוֹ שֶׁיִּהְיֶה בְּאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת וּבַתִּים שֶׁל עוֹר וְלֹא שֶׁל כֶּסֶף, כִּי כֵן רְצוֹנוֹ,
נִמְצָא שֶׁרְצוֹנוֹ מְלֻבָּשׁ בְּכָל הַתּוֹרָה. וְעַכְשָׁו שֶׁהַתּוֹרָה מְסוּרָה בְּיָדֵינוּ, גַּם הָרָצוֹן שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְסוּרָה בְּיָדֵינוּ, שֶׁאָנוּ מוֹשְׁלִין כִּבְיָכוֹל לִהְיוֹת רְצוֹנוֹ כְּפִי רְצוֹנֵנוּ, וְזֶה בְּחִינַת: יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי ר"ה פ"א): רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' אֱלֹקַי – קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה; וְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה – נִפְלְאוֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֵלֵינוּ. הַיְנוּ שֶׁהַכֹּל בְּיָדֵינוּ:
וְזֶהוּ (תהלים פא): אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, הַיְנוּ קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, הָיָה הַכֹּל אָנֹכִי, וְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה: הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ – זֶה בְּחִינַת מְלָאפוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת: יוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט, הַיְנוּ מִי מוֹשֵׁל בִּי, הַיְנוּ שֶׁהַשֶּׁפַע הוּא לְפִי הַרְחָבַת הַפֶּה, וּלְפִי כְּלֵי הַדִּבּוּר, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ: