ניסן ופסח
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום ראשון, ט׳ בניסן ה׳תשצ״ב · 21 במרץ 2032
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״א · אות א׳ – אות ב׳
כ־6 דק׳ · כ־640 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
דַּע, שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לִהְיוֹת מְפֻרְסָם, כִּי מַה שֶּׁהוּא מְפֻרְסָם, הוּא מַזִּיק לוֹ מְאֹד, כִּי לִפְעָמִים צָרִיךְ לִסְבֹּל יִסּוּרִין בִּשְׁבִיל רַבִּים, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״ג:ה׳): וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ. כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא מְפֻרְסָם, עַל־כֵּן הוּא בִּבְחִינוֹת (שם): לָכֵן אֲחַלֶּק לוֹ בָרַבִּים, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִסְבֹּל יִסּוּרִין בִּשְׁבִיל רַבִּים, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ. רַק שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה בְּנֵי אָדָם שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת מְפֻרְסָמִים, וְעוֹשִׂים אוֹתָם דַּוְקָא מְפֻרְסָמִים. אֲבָל יֵשׁ צַדִּיקִים, שֶׁמְּקַבְּלִים מֵעַצְמָם יִסּוּרִים עֲלֵיהֶם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וּבָזֶה מַחֲלִיפִין הַשֶּׁפַע. כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה בְּסִימָן ס"ג עַל פָּסוּק: וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו, עַיֵּן שָׁם:
לִפְעָמִים בָּא לָאָדָם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה, וְנַעֲשֶׂה בְּאוֹתוֹ שָׁעָה אִישׁ כָּשֵׁר, וְאַחַר־כָּךְ רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עֻבְדָּא, בַּאֲשֶׁר שֶׁנִּתְעוֹרֵר לִבּוֹ לִתְשׁוּבָה, בְּכֵן רוֹצֶה לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנּוֹסֵעַ, מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, וְנוֹפֵל מִתְּשׁוּקָתוֹ שֶׁהָיָה לוֹ תְּחִילָה. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא לְהַצַּדִּיק, מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע עוֹד יוֹתֵר, וְאוֹבֵד כָּל חִשְׁקוֹ. אַל יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ זֹאת, וְאַל יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנֶיךָ עַל זֶה, כִּי דַּע, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת כִּי בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁבָּא לוֹ הַהִרְהוּר תְּשׁוּבָה, מֵחֲמַת הַטּוֹב שֶׁהִתְעוֹרֵר בְּתוֹכוֹ, אֲזַי עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו בְּאוֹתוֹ שָׁעָה, הֵמִית יִצְרוֹ, וְנִתְבַּטֵּל יִצְרוֹ הָרַע שֶׁהָיָה לוֹ, כִּי הֵמִיתוֹ בְּזֶה הַהִרְהוּר תְּשׁוּבָה וְהָעֻבְדָּא שֶׁל אוֹתוֹ הַשָּׁעָה. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁרוֹצֶה לִנְסֹעַ, מִתְגַּבֵּר עָלָיו יֵצֶר הָרָע אַחֵר. כִּי כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ (כשארז"ל סוכה נב), וְיֵשׁ לוֹ עַתָּה יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל מִמַּה שֶּׁהָיָה לוֹ תְּחִלָּה. עַל כֵּן אִם אֵינוֹ מִתְחַזֵּק נֶגְדּוֹ, אֲזַי מִתְגַּבֵּר עָלָיו זֶה הַיֵּצֶר הָרָע הֶחָדָשׁ, וְנוֹפֵל מִתְּשׁוּקָתוֹ שֶׁהָיָה לוֹ תְּחִלָּה. כִּי צָרִיךְ הִתְגַּבְּרוּת חָדָשׁ בְּיוֹתֵר, נֶגֶד זֶה הַיֵּצֶר הָרָע הֶחָדָשׁ שֶׁבָּא לוֹ כַּנַּ"ל:
כִּי יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בַּיֵּצֶר הָרָע. כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם נְמוּכִים מְגֻשָּׁמִים, שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּהֶם הוּא גַּם כֵּן יֵצֶר הָרָע נָמוּךְ וּמְגֻשָּׁם. וְהָרֹב, הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּהֶם הֵם הַדָּמִים בְּעַצְמָם, הַיְנוּ הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, שֶׁהוּא בְּתָקְפּוֹ. וְעִקַּר בִּלְבּוּלִים שֶׁלָּהֶם, מֵעֲכִירַת וּמִבִּלְבּוּל הַדָּמִים. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת צַח כָּל שֶׁהוּא, הַיֵּצֶר הָרָע הַזֶּה הוּא אֶצְלוֹ שְׁטוּת גָּדוֹל וְשִׁגָּעוֹן, וְאֵין צָרִיךְ שׁוּם הִתְגַּבְּרוּת לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ. וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁנֶּחֱשָׁב בְּעֵינֵי הֶהָמוֹן לְנִסָּיוֹן גָּדוֹל, כְּגוֹן הַנִּסָּיוֹן שֶׁל תַּאֲוַת נִאוּף, הוּא אֶצְלוֹ שְׁטוּת, וְלֹא נֶחֱשָׁב לוֹ לְשׁוּם נִסָּיוֹן כְּלָל. כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוּם דַּעַת, וְיוֹדֵעַ מְעַט מִגְּדֻלַּת אֲדוֹנֵנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (תהילים קל״ה:ה׳): כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָּדוֹל ה' וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר זֶה, לֹא בִּכְתָב וְלֹא בְּעַל־פֶּה, כִּי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא רַק לְכָל חַד לְפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (וירא קג:): נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ – לְכָל חַד לְפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְשַׁעֵר בְּלִבּוֹ אֶת גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי אֵצֶל זֶה אֵינוֹ נֶחֱשָׁב שׁוּם דָּבָר לְנִסָּיוֹן, וְאֵין צָרִיךְ שׁוּם הִתְגַּבְּרוּת עַל זֶה. רַק שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת יֵצֶר הָרָע, שֶׁהוּא מַלְאָךְ הַקָּדוֹשׁ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יֵצֶר הָרָע, וְצָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִמָּלֵט מְאֹד מִמֶּנּוּ. הַיְנוּ בְּחִינוֹת גְּבוּרוֹת, בְּחִינוֹת דִּינִים. וְזֶה הַבַּר דַּעַת, יֵשׁ לוֹ זֶה הַיֵּצֶר הָרָע הַנַּ"ל, הַיְנוּ גְּבוּרוֹת וְדִינִים. וְצָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו, וּלְהַמְתִּיק הַדִּינִים, שֶׁיִּהְיֶה רַק כֻּלּוֹ טוֹב. כִּי מִי שֶׁנִּכְלָל בַּמָּקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהִכָּלֵל, הַיְנוּ בָּאֵין סוֹף, שָׁם כֻּלּוֹ טוֹב, וְאֵין שָׁם דִּין, חַס וְשָׁלוֹם. עַל כֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת כֻּלּוֹ טוֹב, וּלְהַמְתִּיק כָּל הַגְּבוּרוֹת וְהַדִּינִים, שֶׁהֵם הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלְּמַעְלָה. וּבָזֶה פָּגַם דָּוִד בְּבַת שֶׁבַע, כִּי בְּוַדַּאי חָלִילָה לוֹמַר, שֶׁדָּוִד חָטָא בְּגַשְׁמִיּוּת מֵחֲמַת תַּאֲוָה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כְּבָר אָמַר דָּוִד בְּעַצְמוֹ: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי (תהילים ק״ט:כ״ב), שֶׁהָרַג כְּבָר אֶת הַיֵּצֶר הָרָע הַגַּשְׁמִי בְּתַכְלִית, וְהִכְנִיעַ הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי. וְאַף שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת נו.): כָּל הָאוֹמֵר דָּוִד חָטָא אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ זֶה הַפְּגָם הַקָּטָן וְהַחֵטְא קַל שֶׁנַּעֲשָׂה, כַּמּוּבָא, גַּם זֶה בְּוַדַּאי לֹא הָיָה, חַס וְשָׁלוֹם, מֵחֲמַת תַּאֲוָה, מֵחֲמַת עֲכִירַת הַדָּמִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמִּשָּׁם בָּא תַּאֲוָה זוֹ שֶׁל נִאוּף. רַק הַפְּגָם שֶׁלּוֹ הָיָה לְמַעְלָה בִּגְבוּרוֹת, שֶׁלֹּא הִמְתִּיק הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלְּמַעְלָה, הַיְנוּ הַגְּבוּרוֹת וְהַדִּינִים. וְגַם זֶה הָיָה בְּדַקּוּת גָּדוֹל, כִּי רְאוּיָה הָיְתָה בַּת שֶׁבַע לְדָוִד וְכוּ'. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּדָוִד (דברי הימים א כ״ב:ח׳): לֹא תִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא הִמְתִּיק הַגְּבוּרוֹת, עַל־כֵּן לֹא זָכָה לִבְנוֹת הַבַּיִת. וְאַף שֶׁמִּלְחֶמֶת ה' נִלְחַם, עִם כָּל זֶה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה, בַּמָּקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהִכָּלֵל, הַיְנוּ בָּאֵין סוֹף, שָׁם כֻּלּוֹ טוֹב, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת רַק טוֹב בְּלִי שׁוּם דִּינִים כְּלָל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ק״מ
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
(עין בלקוטי תנינא סימן כ"ב ובסימן ע"ב ועוד בכמה מקומות). גם אחר כך בסמוך אחר שאמר ענין הנ"ל, הגיע ראש השנה ואמר אז התורה חדי רבי שמעון, סימן ס"א בחלק ראשון, ושם הזכיר ענין חסרון אמונה בעצמו, עין שם באות ה' מה שכתוב שם. ויש שיש עליהם מחלקת מחמת שאין להם אמונה בעצמן וכו':
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ז
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
אך תכף כאשר נשמע לאנשי ארץ ישראל היושבים בצפת ובטבריה שרבנו, זכרונו לברכה, הוא בחיפה, שלחו הגדולים והצדיקים אשר שם, לבקש את רבנו, זכרונו לברכה, שיסע אליהם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רכ״א
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 39% מהספר עד סוף היום
(לז) בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן בְּאוּמֶין, סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁהָיָה בְּבֵית רנ"נ. וְהִתְפַּלַּלְנוּ בְּתוֹךְ הָאַמְבַּאר [אַכְסַדְּרָא] וְאָמַר שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְחַזֵּק אָז בִּתְפִלָּה בְּיוֹתֵר, וְאָמַר שֶׁעַכְשָׁו רָאוּי לָכֶם לְהִסְתַּכֵּל יוֹתֵר פּוּק חֲזִי מֵאַמְבַּר (נִרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי; עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת מ"ה) פּוּק חֲזִי מַאי עַמָּא דָּבָר). וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים לֹא שַׂמְנוּ לֵב לִדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְלֹא זָכִינוּ לַהֲבִינָם. וּבְסָמוּךְ נִסְתַּלֵּק מְאוֹר עֵינֵינוּ הוֹדֵנוּ פְּאֵרֵנוּ קְדֻשָּׁתֵנוּ, אִבַּדְנוּ מַה שֶּׁאִבַּדְנוּ. אִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וְכָל הָאֲגַמִּים קוּלְמוֹסִים וְכוּ' לֹא יַסְפִּיקוּ לְבָאֵר אַחַת מֵאֶלֶף וּרְבָבוֹת מַה שֶּׁהִפְסַדְנוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים. אוֹי לָנוּ כִּי שֻׁדָּדְנוּ. זֹאת נֶחָמָתֵנוּ בְּעָנְיֵנוּ כִּי מְעַט מִתּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לֹא שָׁכָחְנוּ. לוּלֵא תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שַׁעֲשׁוּעֵנוּ וְכוּ' וְעַל־כֵּן עֲדַיִן לֹא פָּסְקָה חַס וְשָׁלוֹם תִּקְוָתֵנוּ, עוֹד נְקַוֶּה וּנְיַחֵל וּנְצַפֶּה לִישׁוּעוֹת הַשֵּׁם כִּי אֵין מַעֲצוֹר לַה' לְהוֹשִׁיעַ עוֹד בְּרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים, יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ לִשְׁלֹחַ לָנוּ בְּקָרוֹב גּוֹאֵל צֶדֶק לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ, כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ יְשַׂמְּחֵנוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות ק״ט – אות ד׳
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
קט. הַנִּרְדָּף שֶׁמְּפַיֵּס אֶת הָרוֹדֵף, עַל־יְדֵי זֶה נִתְעוֹרֵר דִּין עַל הָרוֹדֵף.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗קי. הַמְפַרְנֵס אֶת שֹוֹנְאָיו, עַל־יְדֵי זֶה נִדּוֹן הַשּׂוֹנֵא בְּדִין שְׂרֵפָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. עַל־יְדֵי שֶׁדּוֹבְרִים עַל הַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּבֵּר הַפִּילוֹסוֹפְיָא בָּעוֹלָם וְכֵן לְהֵפֶךְ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. יֵשׁ מְפֻרְסָמִים שֶׁעִקַּר הַפִּרְסוּם שֶׁלָּהֶם נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי הַמַּחֲלקֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. עַל־יְדֵי הַמַּחֲלקֶת נוֹפֵל לְתַאֲוַת נִאוּף.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ד. מִי שֶׁקָּמִים עָלָיו רַבִּים וְחוֹלְקִים עָלָיו עַל אֱמוּנָתוֹ, וְהוּא עוֹמֵד כְּנֶגְדָּם וְטוֹעֵן כְּנֶגְדָּם דְבָרִים הַנִּתְקַבְּלִים, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְבָנִים רַבִּים וְהָעוֹלָם נִתְמַלֵּא מִזַּרְעוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות כ״ז
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
וְהָלְכוּ יַחַד אַחֲרֵי הָאָדָם הַיַּעַר הַנַּ"ל וְזֶה הָעֶבֶד הוֹלֵךְ אַחֲרָיו [הַיְנוּ זֶה הָאָדָם שֶׁל הַסּוּס שֶׁנִּמְכָּר לְעֶבֶד לְהָאָדָם שֶׁל הַבְּהֵמוֹת הָלַךְ אַחֲרָיו אַחֲרֵי הָאָדָם שֶׁל הַבְּהֵמוֹת וּשְׁנֵיהֶם הָלְכוּ אַחֲרֵי אָדָם הַיַּעַר] וְעַל יְדֵי זֶה הֵקֵל עָלָיו קְצָת כְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ אֵיזֶה דָּבָר אוֹ אֵיזֶה עִנְיָן אַחֵר הָיָה מְצַוֶּה עַל עַבְדּוֹ [הַיְנוּ עַל זֶה הָאָדָם שֶׁל הַסּוּס שֶׁנִּמְכָּר לוֹ לְעֶבֶד] שֶׁיַּגְבִּיהַּ לוֹ וְשֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ חֶפְצוֹ וְהָלְכוּ יַחַד אַחֲרֵי אָדָם הַיַּעַר הַנַּ"ל וּבָאוּ לְמָקוֹם שֶׁהָיוּ שָׁם נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וְנִתְפַּחֵד מְאד וּמֵחֲמַת הַפַּחַד שָׁאַל אֶת הָאָדָם הַיַּעַר: אֵיךְ נַעֲבר כָּאן ? ! הֵשִׁיב לוֹ הֲלא גַּם זֶה יִפָּלֵא [אֶלָּא מַאי] אֵיךְ תִּכָּנֵס וְתָבוֹא לְבֵיתִי ? ! וְהֶרְאָהוּ אֶת בֵּיתוֹ שֶׁעוֹמֵד בָּאֲוִיר וְאֵיךְ תִּכְנס בְּבֵיתִי ? ! וְהָלְכוּ עִם הָאָדָם הַיַּעַר הַנַּ"ל וְהֶעֱבִיר אוֹתָם בְּשָׁלוֹם וְהִכְנִיסָם לְבֵיתוֹ וְהֶאֱכִילָם וְהִשְׁקָם וְהָלַךְ לוֹ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מועדי ה' · שבת · אות ט׳ – אות י״ג
כ־2 דק׳ · כ־190 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
עַל־יְדֵי הֶאָרַת שַׁבָּת נִתְעוֹרֵר הָעוֹלָם לִתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, וְאָז כָּל הַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּדּוֹר נִתְרַפְּאִים מֵהַיִּסּוּרִים שֶׁסָּבְלוּ מִקֹּדֶם, וְנַעֲשִׂים מְכֻבָּדִים בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת וְנִתְיַפִּים וְנִתְכַּבְּדִים בְּעֵינֵי כֹּל. וְכָל אֶחָד לְפִי כַּשְׁרוּתוֹ כֵּן מְקַבֵּל יֹפִי וְהָדָר וְנִתְגַּדֵּל כֵּן בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת. וּלְפִי הַגְּדֻלָּה וְהַכָּבוֹד שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְפִי כַּשְׁרוּתוֹ כַּנַּ"ל, כֵּן יָכוֹל לְקַבֵּל הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ צַדִּיק הַדּוֹר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת: (שם אות ז' ח' ט')
עַל־יְדֵי שֶׁמְּקָרֵב נְפָשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת שֶׁמִּתְבּוֹדֵד וּמֵשִׂיחַ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וְשׁוֹפֵט וְדָן אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה, עַל־יְדֵי זֶה יִּזְכֶּה לִשְׁמִירַת שַׁבָּת שֶׁהוּא בִּטּוּל הָרָע וְהַקְּלִפּוֹת: (לק"א סי' נ"ט אות א' ב' ג')
שַׁבָּת הִיא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, בְּחִינַת אֱמֶת, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ מַפָּלָה לָרְשָׁעִים וְנִתְגַּלֶּה גְּדֻלּוֹת הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הָאֲמִתִּיִּים, וְעַל־יְדֵי זֶה חוֹזְרִים וְשָׁבִים הַכֹּל אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה'. וְעַל־יְדֵי זֶה נִשְׁלָם הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה וְעַל־יְדֵי זֶה הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת: (לק"א סי' ס"ו אות ג')
עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת זוֹכִין לַעֲנָוָה בֶּאֱמֶת, דְּהַיְנוּ לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ וּלְהַכִּיר חֲשִׁיבוּת יִשְׂרָאֵל וְלִמְסֹר נַפְשׁוֹ בַּעֲדָם, כְּמוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: (לק"א סי' ע"ט)
בְּשַׁבָּת נִמְשָׁךְ עַל כָּל אֶחָד דַּעַת, וְעַל־יְדֵי זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ מִדַּת הָרַחֲמָנוּת לְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, כִּי הָרַחֲמִים תָּלוּי בַּדַּעַת. וְעַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם: (לק"א סי' קי"ט)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ד · קטע א׳ – קטע ב׳
כ־5 דק׳ · כ־470 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְמִדַּת הַשָּׁלוֹם וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗"סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ" וְאֶזְכֶּה בְּכָל עֵת לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִמִּדַּת הַנִּצָּחוֹן וּמַחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אַחֲרָא, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּלִבִּי שׁוּם נִצָּחוֹן וּמַחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אַחֲרָא הַנִּמְשָׁכִין מֵהַדָּמִים שֶׁל הַגּוּף, שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבְדוּ בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּתְרַחֵם עָלַי וְתוֹשִׁיעֵנִי וּתְזַכֵּנִי מֵעַתָּה לַעֲסֹק הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה, שֶׁאֶזְכֶּה לְדַבֵּר הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה בְּכָל יוֹם תָּמִיד, עַד שֶׁאַכְנִיס כָּל טִפֵּי הַדָּמִים שֶׁיֵּשׁ בִּי בְּתוֹךְ הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִילָּה וְיִהְיוּ נַעֲשִׂין מִכָּל הַטִּפֵּי דָמִים שֶׁבְּקִרְבִּי דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִילָּה, וְלֹא יִהְיֶה נִשְׁאָר בִּי שׁוּם טִפָּה דָּם שֶׁלֹּא עָבְדָה אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַק אֶזְכֶּה לַעֲבד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל כּחִי כָּל יְמֵי חַיַּי בְּכָל טִפֵּי הַדָּמִים שֶׁיֵּשׁ בִּי, וְאֶזְכֶּה לְדַבֵּר הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה עַד שֶׁיִּהְיֶה הַגּוּף בָּטֵל לְגַמְרֵי כְּאַיִן וְאֶפֶס מַמָּשׁ תתקסה וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְיִרְאָה שְׁלֵמָה מִפָּנֶיךָ תָמִיד, וְתַמְשִׁיךְ וְתַשְׁפִּיעַ בְלִבִּי יִרְאָה וּבוּשָׁה וָפַחַד וְאֵימָה גְדוֹלָה מִפָּנֶיךָ תָּמִיד, עַד אֲשֶׁר יִתְבַּטֵּל הַגּוּף לְגַמְרֵי כְּאַיִן וְאֶפֶס הַמֻּחְלָט עַל יְדֵי עצֶם הַיִּרְאָה הַגְּדוֹלָה שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בְּלִבִּי וּבִפְרָט בְּעֵת עָסְקִי בְּדִבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִילָּה שֶׁלֹּא אֶשְׁמַע אָז אֶת הַגּוּף כְּלָל, רַק אֶת הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִילָּה, וְיִתְבַּטֵּל הַגּוּף לְגַמְרֵי לְגַבֵּי הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִילָּה וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְבָרֵר וּלְלַקֵּט וּלְהַעֲלוֹת וּלְצָרֵף כָּל הָאוֹתִיּוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְמַטָּה בִּבְחִינַת שִׁבְרֵי כֵּלִים, עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתַי וַחֲטָאַי וּפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים בְּגִלְגּוּל זֶה וּבְגִלְגּוּל אַחֵר, אֲשֶׁר הֵם גּוֹרְמִים מַחֲלֹקֶת וְקֻשְׁיוֹת וּבִלְבּוּלִים וּמְנִיעוֹת מֵעֲבוֹדָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וּמֵהֶם בָּאִים כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְהַכּל אֶזְכֶּה לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, וּלְצָרְפָם וּלְחַבְּרָם וְלִבְנוֹת מֵהֶם בִּנְיָנִים וְעוֹלָמוֹת דִּקְדֻשָּׁה וְתִתֶּן לִי כחַ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהַעֲלוֹת אֶת כָּל הַנִּיצוֹצִין הַנְּפוּלִין אֵלֶיךָ בִּבְחִינַת הַעֲלָאַת מ"נ וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִמְשָׁךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל וְנִפְלָא לְמַעְלָה וּלְמַטָּה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וְיִתְבַּטֵּל כָּל מִינֵי נִצָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחֲרָא וְקִנְאָה וְשִׂנְאָה וְקִנְטוּר וּמַחֲלֹקֶת מִמֶּנִּי וּמִכָּל יִשְׂרָאֵל וּמִכָּל בְּנֵי עוֹלָם, רַק יִהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וּבֵין כָּל הַנִּבְרָאִים וְהַנּוֹצָרִים וְהַנַּעֲשִׂים שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם וְעַל יְדֵי זֶה תַמְשִׁיךְ וְתַשְׁפִּיעַ בְּרָכָה גְדוֹלָה לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל וּלְכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵינוּ, וְתָקִים אוֹתָנוּ מִנְּפִלָּתֵנוּ, וְתַעֲלֶה וְתָקִים אֶת כָּל בְּחִינַת הָרַגְלִין אֲשֶׁר יָרְדוּ לְמַטָּה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ, עָזב תַּעֲזב וְהָקֵם תָּקִים הָקֵם עַל סֶלַע רַגְלָי וּתְכוֹנֵן אֲשׁוּרָי, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים" וְתוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ, וְתִבְנֶה בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים, כִּי צְרָכֵינוּ מְרֻבִּים מְאד מְאד, וְדַעְתֵּנוּ קְצָרָה לְבָאֵר וְאַתָּה בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת לֵב וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁבִּפְנִימִיּוּת לִבֵּנוּ אָנוּ מִשְׁתּוֹקְקִים מְאד לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְאָנוּ מִתְגַּעְגְּעִים וּמְצַפִּים בְּכָל עֵת לִמְצא פֶּתַח תִּקְוָה לָשׁוּב וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת עָזְרֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, זַכֵּנוּ לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי", עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות מט · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
וְאִם הָאָדָם מַרְבֶּה בִּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא רוֹאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁעֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמַסְתִּיר פָּנִים מִמֶּנּוּ חַס וְשָׁלוֹם, אַל יִטְעֶה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹתָיו וְשִׂיחוֹתָיו כְּלָל, רַק יַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל כָּל תְּפִלָּה וּתְחִנָּה וְשִׂיחָה וְאֵין שׁוּם דִּבּוּר נֶאֱבָד חַס וְשָׁלוֹם, רַק כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר עוֹשֶׂה רֹשֶׁם לְמַעְלָה מְעַט וּמְעוֹרֵר רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נד
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
צְרִיכִין לְהוֹדִיעַ לְהַטּוֹב הַכָּבוּשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד בַּמָּקוֹם שֶׁכָּבוּשׁ, אֶת שְׁמוֹ דַּיְקָא, הַיְנוּ לְהַזְכִּירוֹ הֵיטֵב שֶׁשְּׁמוֹ כָּלוּל בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ, כִּי כָּל זְמַן שֶׁזּוֹכֵר הֵיטֵב שְׁמוֹ עֲדַיִן אֲזַי בְּקַל יְכוֹלִין לְהוֹצִיאוֹ מִמָּקוֹם שֶׁנָּפַל לְשָׁם. וְעִקַּר הַשִּׁכְחָה מַה שֶּׁלִּפְעָמִים הַטּוֹב נִכְבָּשׁ וְנִתְעַלֵּם כָּל כָּךְ עַד שֶׁשּׁוֹכֵחַ לְגַמְרֵי אֶת מַעֲלָתוֹ, הוּא מַה שֶּׁשּׁוֹכֵחַ אֶת שְׁמוֹ.
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַמֵּת שׁוֹכֵחַ אֶת שְׁמוֹ כְּשֶׁאֵינוֹ אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת. כִּי עִקָּר הוּא הַשֵּׁם שֶׁשָּׁרְשׁוֹ שֵׁם ה'. וְצָרִיךְ לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יֵשׁ לוֹ מִמֶּנּוּ הִתְפָּאֲרוּת פְּרָטִי, אַף אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא. וּמִי שֶׁמַּזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה בְּכָל פַּעַם בְּקַל יוּכַל לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵין הַטּוֹב שׁוֹכֵחַ מַעֲלָתוֹ לְגַמְרֵי, מֵאַחַר שֶׁזּוֹכֵר עֲדַיִן שֶׁשְּׁמוֹ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כָּל הָעוֹלָמוֹת לֹא נִבְרְאוּ רַק בִּשְׁבִילֵנוּ וְכוּ' (הִלְכוֹת סִימָן בְּהֵמָה וְחַיָּה הֲלָכָה ד' אוֹת י"ד):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות ז
כ־1 דק׳ · כ־20 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
וְעַל כֵּן בְּשָׁבוּעוֹת, שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתַּרְיַ"ג עֲטִין וּפָסְקָה מֵאִתָּנוּ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, אָז נִמְתָּק וְנִתְתַּקֵּן הֶחָמֵץ בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁמְּבִיאִין אָז שְׁתֵּי הַלֶּחֶם דַּיְקָא מֵחָמֵץ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רעה · פסקה 1 – פסקה 3
כ־4 דק׳ · כ־430 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אוֹר לְיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ בְּשַׁלַּח תקצ"ט אוּמַאן.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
הַיּוֹם בָּאתִי לְפֹה תְּהִלָּה לָאֵל בְּשָׁלוֹם, וּבְשָׁעָה זֹאת קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל, בִּפְרָט הַמִּכְתָּב מֵרַבִּי אֶפְרַיִם שֶׁקִּבַּלְתִּי שֶׁהוּא אֶצְלִי יָקָר מְאֹד. וְנִתְיַשַּׁבְתִּי לִכְתֹּב תֵּכֶף אִגֶּרֶת תְּשׁוּבָה לְרַבִּי אֶפְרַיִם נֵרוֹ יָאִיר, וְהוּא נֶאֱמַר גַּם עָלֶיךָ בְּנִי חֲבִיבִי וּלְכֻלְּכֶם יוֹסִיף ה' עֲלֵיכֶם וְכוּ'. וּמֵחֲמַת נְחִיצַת מוֹסֵר כְּתָב זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כָּרָאוּי. וּלְעֵת עַתָּה דַּי לְהַחֲיוֹת נַפְשְׁךָ בִּמְעַט הַדִּבּוּרִים שֶׁכָּתַבְתִּי לְרַבִּי אֶפְרַיִם נֵרוֹ יָאִיר וְיִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ חֲדָשִׁים, כִּי כָּל דְּבָרֵינוּ כֻּלָּם הֵם חֲדָשִׁים וּמִתְחַדְּשִׁים בְּכָל עֵת, כִּי יוֹצְאִים מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה מֵחִדּוּשׁ שֶׁבַּחִדּוּשִׁים, פֶּלֶא שֶׁבְּכָל הַפְּלָאוֹת שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לַפֶּה לְדַבֵּר וְכוּ'. וְקִוִּיתִי לַה' שֶׁבְּקָרוֹב אֶכְתֹּב לְךָ עוֹד בַּאֲרִיכוּת קְצָת, וְתִפְרֹס בִּשְׁלוֹם כָּל בְּנֵי בֵיתִי שֶׁבִּבְרֶסְלֶב.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לִשְׂמֹחַ בְּשַׁבַּת שִׁירָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, לְהַרְגִּישׁ יְצִיאַת מִצְרַיִם וּקְרִיעַת יַם סוּף מֵחָדָשׁ, לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת בְּכָל יוֹם זִכָּרוֹן יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּב, וְלִרְאוֹת בְּכָל יוֹם כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, וְעוֹבֵר עַל הַיָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (פְּסָחִים ק) בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא וְכוּ'. וּמִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל מְעַט עַל יְשׁוּעַת ה' רוֹאֶה נִסִּים נִפְלָאִים בְּעֹמֶק הַגָּלוּת יוֹתֵר מִקְּרִיעַת יַם סוּף כַּמְבֹאָר בְּכַמָּה סְפָרִים. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יוּמָא סט) הֵן הֵן גְּבוּרוֹתָיו הֵן הֵן נוֹרְאוֹתָיו וְכוּ'. וּבָזֶה יְכוֹלִים לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' וְכוּ'.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' תִּשָּׂא תקצ"ט בְּרֶסְלֶב.
אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן וִיקָר לִכְבוֹד בְּנִי חֲבִיבִי יְדִיד נַפְשִׁי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּיוֹם ו', עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ הֶעָבַר, וְגַם הַיּוֹם. וּמְאֹד נֶהֱנֵיתִי מִמִּכְתָּבְךָ בְּיוֹם ו' שֶׁקָּרִיתִי בְּעֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ סָמוּךְ מְאֹד לְקַבָּלַת שַׁבָּת. וְהֶחֱיָה אוֹתִי הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַצַּעַר שֶׁקִּבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ, בִּרְאוֹתִי שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל דְּבָרָיו זַ"ל הַנּוֹבְעִים עַל יְדֵי שִׂיחָתֵנוּ עוֹשִׂים רֹשֶׁם לְטוֹבָה בְּחַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאִים וְנִשְׂגָּבִים מְאֹד. וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר לְךָ בִּכְתָב בְּנִי חֲבִיבִי אֶת אֲשֶׁר בְּלִבִּי בָּזֶה, כִּי מִי יַאֲמִין לִשְׁמוּעָתֵנוּ שֶׁאֲנָשִׁים כְּמוֹתְכֶם בַּדּוֹר הַזֶּה יִזְכּוּ לְדַבֵּר כָּךְ, וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ כָּךְ לִקְדֻשַּׁת פּוּרִים וְכוּ'. וּבֶאֱמֶת כָּךְ הוּא הַמִּדָּה וְכָךְ יָפֶה לְכֻלָּנוּ. וְכַאֲשֶׁר תְּהִלָּה לָאֵל דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה בָּזֶה בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ הֶעָבַר, כַּאֲשֶׁר יִשְׁמַע מְעַט מִפִּי ר"י וְר"מ שֶׁיִּחְיוּ. וְיוֹתֵר מִזֶּה תּוּכְלוּ לְהָבִין מִפִּי סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וּבִפְרָט מֵהַתְּפִלָּה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּחַסְדּוֹ עַל הַתּוֹרָה שֶׁפּוּרִים הֲכָנָה לְפֶסַח, מִי שָׁמַע כָּזֹאת מִי רָאָה כָּאֵלֶּה וְכוּ'. חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד מְאֹד בְּנִי וְתַלְמִידִי, וְאַל יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנֶיךָ כִּי עֲדַיִן אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ כְּלָל מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם. חַסְדֵי ה' גָּדְלוּ מְאֹד. וּכְבָר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה, וְכָעֵת אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ. גַּם כַּמָּה אֲנָשִׁים הֵם עַתָּה בְּבֵיתִי וְאִי אֶפְשָׁר לִדְחוֹתָם וְדַי בָּזֶה כָּעֵת. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשַׂמַּח אֶתְכֶם וְאוֹתָנוּ בְּשִׂמְחַת פּוּרִים וְיִשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ וְיוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 9
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
יוֹנָתָן בֶּן הָרְכִּינַס. ר' יוֹנָתָן בֶּן חַרְשָׁא אִישׁ גֵנּוֹסָר. ר' יוֹנָתָן בֶּן מְשׁוּלָם. ר' יוֹנָתָן בֶּן אַבְטוּלְמוֹס.
ר' יוֹנָתָן בְּר' יוֹסֵי. ר' יוֹנָתָן בֶּן יוֹסֵף. ר' יוֹנָתָן. ר' יוֹנָתָן חֲבֵירוֹ שֶׁל ר' אֶבְיָתָר. ר' יוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ד · סעיף ט״ז – סעיף כ״ז
כ־5 דק׳ · כ־520 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
אֲפִלּוּ אִם הָאֵינוֹ יְהוּדִי דָּר בְּחָצֵר אַחֶרֶת, אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹ דֶּרֶךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים רַק דֶּרֶךְ הֶחָצֵר שֶׁהַיִשְׂרְאֵלִים דָּרִים בָּהּ, אוֹ שֶׁהוּא דָּר בַּעֲלִיָּה, וְהַמַּדְרֵגוֹת הֵן לְתוֹךְ הֶחָצֵר, גַּם כֵּן אוֹסֵר עֲלֵיהֶם.
אִם הֶחָצֵר הִיא שֶׁל יִשְֹרָאֵל, אֶלָּא שֶׁהִשְׂכִּיר אוֹ הִשְׁאִיל שָׁם דִּירָה לְאֵינוֹ יְהוּדִי, אֵינוֹ אוֹסֵר, כִּי לֹא הִשְׂכִּיר אוֹ הִשְׁאִיל לוֹ עַל דַּעַת שֶׁיֶּאֱסוֹר עַל בְּנֵי יִשְֹרָאֵל, וַאֲפִלּוּ אִם בַּעַל הֶחָצֵר בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ דָּר שָׁם.
כֵּיצַד שׂוֹכְרִין. אוֹמֵר לוֹ הַיִשְֹרָאֵל: הַשְׂכֵּר לִי רְשׁוּתְךָ בְּמָעוֹת אֵלּוּ. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְפָרֵשׁ לוֹ כְּדֵי לְהַתִּיר הַטִּלְטוּל. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ, תֵּן לִי רְשׁוּתְךָ, אַף עַל פִּי שֶׁמְפָרֵשׁ לוֹ כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְטַלְטֵל בֶּחָצֵר, לֹא מַהֲנִי.
יָכוֹל לִשְׂכּוֹר אֲפִלּוּ מֵאִשְׁתּוֹ, וַאֲפִלּוּ מִמְשָׁרְתוֹ.
שָׂכַר אֶת הָרְשׁוּת סְתָם, מַהֲנִי לְכָל זְמַן שֶׁלֹּא חָזַר בּוֹ הָאֵינוֹ יְהוּדִי וְהוּא דָּר שָׁם. אֲבָל אִם יָצָא מִשָּׁם אֵינוֹ יְהוּדִי זֶה וְנִכְנַס אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ, צְרִיכִין לִשְׂכּוֹר מֵחָדָשׁ מִזֶּה הַשֵּׁנִי. וְאִם שָׂכַר לִזְמָן, וּבְתוֹךְ הַזְּמָן הִשְׂכִּיר הָאֵינוֹ יְהוּדִי דִּירָתוֹ לְאֵינוֹ יְהוּדִי אַחֵר, דַּי בַּשְּׂכִירוּת הָרִאשׁוֹן. אֲבָל אִם מֵת אוֹ שֶׁמְּכָרָהּ לְאַחֵר בְּתוֹךְ הַזְּמָן, צָרִיךְ לַחֲזוֹר וְלִשְׂכּוֹר מֵהַיּוֹרֵשׁ אוֹ מֵהַלּוֹקֵחַ. וְאִם שָׂכַר מִמְּשָׁרְתוֹ, אִם שָׂכַר סְתָם, לֹא מַהֲנִי אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהַמְשָׁרֵת הַזֶּה הוּא שָׁם. וְאִם שָֹׁכַר לִזְמָן אֲפִלּוּ נִסְתַּלֵּק הַמְשָׁרֵת, מַהֲנֵי הַשְּׂכִירוּת עַד הַזְּמָן.
בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּתְבַּטְּלָה הַשְּׂכִירוּת וּצְרִיכִין לַחֲזוֹר וְלִשְׂכּוֹר, צְרִיכִין גַּם כֵּן לַעֲשׂוֹת עֵרוּב מֵחָדָשׁ, דְּאֵין עֵרוּב חוֹזֵר וְנֵעוֹר.
אִם אִי אֶפְשָׁר לִשְׂכֹּר מִמֶּנּוּ אֶת הָרְשׁוּת, יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֶחָד מִן הַיִשְׂרְאֵלִים שֶׁיַּשְׁאִיל לוֹ מָקוֹם בִּרְשׁוּתוֹ הַמְיֻחָד לוֹ לְהַנִּיחַ שָׁם אֵיזֶה חֵפֶץ, וְיַנִּיחַ שָׁם אֶת הַחֵפֶץ, וּבָזֶה קוֹנֶה הַיִשְֹרָאֵל אֶת הַמָּקוֹם. וַאֲפִלּוּ לָקַח אֶת הַחֵפֶץ מִשָּׁם קֹדֶם שַׁבָּת, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהָיָה לְהַיִשְֹרָאֵל רְשׁוּת לְהַנִּיחַ שָׁם חֶפְצוֹ גַּם בַּשַׁבָּת, נֶחְשָׁב כְּאִלּו יֵשׁ לוֹ שָׁם חֵלֶק בַּדִּירָה, וְיָכוֹל הַיִשְֹרָאֵל הַזֶּה לְהַשְׂכִּיר אֶת הָרְשׁוּת לְכָל בְּנֵי הֶחָצֵר.
יִשְֹרָאֵל מוּמָר אוֹ שֶׁהוּא מְחַלֵּל שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא (יֵשׁ אוֹמְרִים, אֲפִלּוּ רַק בְּאִסּוּר דְּרַבָּנָן), הֲרֵי הוּא כְּאֵינוֹ יְהוּדִי וּצְרִיכִין לִשְׂכֹּר מִמֶּנּוּ רְשׁוּת (שפ"ה).
בְּהַרְבֵּה קְהִלּוֹת מְתַקְּנִים כָּל הַמְּבוֹאוֹת וְהָרְחוֹבוֹת בְּעֵרוּבִין (דְּהַיְנוּ בְּצוּרַת הַפֶּתַח וְכַדּוֹמֶה) וְשׂוֹכְרִין רְשׁוּת מִן הַנָּכְרִי לְמַעַן יוּכְלוּ לְטַלְטֵל בְּכָל הָעִיר. וּצְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כָּל הַתִּקּוּנִים עַל יְדֵי רַב מֻמְחֶה וּבָקִי. וּבִמְקוֹמוֹת אֵלּוּ נוֹהֲגִין לְהַנִּיחַ אֶת עֵרוּבֵי הַחֲצֵרוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת (מִשּׁוּם דְּיֵשׁ לוֹ דִּין שֻׁתָּף, וְאֵינוֹ צָרִיךְ דַּוְקָא בֵּית דִּירָה) (שס"ו שצ"א).
אֲבָל בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין הָעִיר מְתֻקֶּנֶת בְּעֵרוּבִין, גַּם כְּשֶׁעוֹשִׂין עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת בִּשְׁבִיל הַדַּיָרִים שֶׁבַּחֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת, אָסוּר לְהַנִּיחַ אֶת הָעֵרוּב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא צְרִיכִין לְהַנִּיחוֹ בְּבֵית דִּירָה (עַיֵן מַחֲצִית הַֹשֶּקֶל סוֹף סימָן שסה בְֹּשֵם חֲכַם צְבִי).
עִיר הַמְתֻקֶּנֶת בְּעֵרוּבִין וְנִתְקַלְקֵל הָעֵרוּב בַּשַׁבָּת, אָז כָּל הַחֲצֵרוֹת שֶׁהֵן כְּתִקּוּנָן וְאֵין בָּהֶן פִּרְצָה הָאוֹסֶרֶת (עַיֵן לְעֵיל סִימָן פ"ב סָעִיף ד' ה'), אֲפִלּוּ יֵשׁ בֶּחָצֵר כַּמָּה בָּתִּים, מֻתָּרִין לְטַלְטֵל שָׁם כָּל אוֹתוֹ הַשַׁבָּת. וְאַף עַל פִּי שֶׁעֵרוּב הַחֲצֵרוֹת הוּא בִּרְשׁוּת אַחֶרֶת שֶׁנֶּחְלְקָה עַתָּה מֵחָצֵר זֹה, מִכָּל מָקוֹם מֻתָּר, מִשּׁוּם דִּלְעִנְיָן זֶה אָמְרֵינָן, שַׁבָּת כֵּיוָן דְּהֻתְּרָה, הֻתְּרָה. וְכֵיוָן שֶׁיֵּשׁ חֲשָׁשׁ גָּדוֹל שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ רַבִּים לַשֵּׂאת גַּם בְּמָקוֹם שֶׁנֶּאֱסַר, כֵּיוָן שֶׁהֻרְגְּלוּ בְּהֶתֵּר, עַל כֵּן אִם אֶפְשָׁר לְתַקְּנוֹ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, מֻתָּר. וְאִם נִקְרַע הַחֶבֶל שֶׁבְּצורַת הַפֶּתַח וְאֶפְשָׁר שֶׁהָאֵינוֹ יְהוּדִי יְתַקְּנוֹ בַעֲנִיבָה אוֹ בְּקֶשֶׁר אֶחָד וַעֲנִיבָה עַל גַּבָּיו, מַה טּוֹב.
אִם חָל יוֹם טוֹב בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְנִתְקַלְקֵל אָז הָעֵרוּב, אַף עַל גַּב דְּהָעֵרוּב מוֹעִיל גַּם לְיוֹם טוֹב לְעִנְיַן דְּבָרִים שֶׁאֵינָם לְצֹרֶךְ (כְּדִלְקַמָּן סִימָן צ"ח סָעִיף ל"ד), לֹא אָמְרֵינָן, הוֹאִיל וְהֻתַּר לְיוֹם טוֹב, הֻתַּר גַּם לַשַׁבָּת, מִשּׁוּם דְּיוֹם טוֹב וְשַׁבָּת, שְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת הֵן (מג"א סִימָן שס"ג).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ד
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְמִדַּת הַשָּׁלוֹם וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗"סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ" וְאֶזְכֶּה בְּכָל עֵת לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִמִּדַּת הַנִּצָּחוֹן וּמַחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אַחֲרָא, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּלִבִּי שׁוּם נִצָּחוֹן וּמַחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אַחֲרָא הַנִּמְשָׁכִין מֵהַדָּמִים שֶׁל הַגּוּף, שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבְדוּ בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּתְרַחֵם עָלַי וְתוֹשִׁיעֵנִי וּתְזַכֵּנִי מֵעַתָּה לַעֲסֹק הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה, שֶׁאֶזְכֶּה לְדַבֵּר הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה בְּכָל יוֹם תָּמִיד, עַד שֶׁאַכְנִיס כָּל טִפֵּי הַדָּמִים שֶׁיֵּשׁ בִּי בְּתוֹךְ הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִילָּה וְיִהְיוּ נַעֲשִׂין מִכָּל הַטִּפֵּי דָמִים שֶׁבְּקִרְבִּי דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִילָּה, וְלֹא יִהְיֶה נִשְׁאָר בִּי שׁוּם טִפָּה דָּם שֶׁלֹּא עָבְדָה אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַק אֶזְכֶּה לַעֲבד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל כּחִי כָּל יְמֵי חַיַּי בְּכָל טִפֵּי הַדָּמִים שֶׁיֵּשׁ בִּי, וְאֶזְכֶּה לְדַבֵּר הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה עַד שֶׁיִּהְיֶה הַגּוּף בָּטֵל לְגַמְרֵי כְּאַיִן וְאֶפֶס מַמָּשׁ תתקסה וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְיִרְאָה שְׁלֵמָה מִפָּנֶיךָ תָמִיד, וְתַמְשִׁיךְ וְתַשְׁפִּיעַ בְלִבִּי יִרְאָה וּבוּשָׁה וָפַחַד וְאֵימָה גְדוֹלָה מִפָּנֶיךָ תָּמִיד, עַד אֲשֶׁר יִתְבַּטֵּל הַגּוּף לְגַמְרֵי כְּאַיִן וְאֶפֶס הַמֻּחְלָט עַל יְדֵי עצֶם הַיִּרְאָה הַגְּדוֹלָה שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בְּלִבִּי וּבִפְרָט בְּעֵת עָסְקִי בְּדִבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִילָּה שֶׁלֹּא אֶשְׁמַע אָז אֶת הַגּוּף כְּלָל, רַק אֶת הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִילָּה, וְיִתְבַּטֵּל הַגּוּף לְגַמְרֵי לְגַבֵּי הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִילָּה וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְבָרֵר וּלְלַקֵּט וּלְהַעֲלוֹת וּלְצָרֵף כָּל הָאוֹתִיּוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְמַטָּה בִּבְחִינַת שִׁבְרֵי כֵּלִים, עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתַי וַחֲטָאַי וּפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים בְּגִלְגּוּל זֶה וּבְגִלְגּוּל אַחֵר, אֲשֶׁר הֵם גּוֹרְמִים מַחֲלֹקֶת וְקֻשְׁיוֹת וּבִלְבּוּלִים וּמְנִיעוֹת מֵעֲבוֹדָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וּמֵהֶם בָּאִים כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְהַכּל אֶזְכֶּה לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, וּלְצָרְפָם וּלְחַבְּרָם וְלִבְנוֹת מֵהֶם בִּנְיָנִים וְעוֹלָמוֹת דִּקְדֻשָּׁה וְתִתֶּן לִי כחַ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהַעֲלוֹת אֶת כָּל הַנִּיצוֹצִין הַנְּפוּלִין אֵלֶיךָ בִּבְחִינַת הַעֲלָאַת מ"נ וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִמְשָׁךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל וְנִפְלָא לְמַעְלָה וּלְמַטָּה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וְיִתְבַּטֵּל כָּל מִינֵי נִצָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחֲרָא וְקִנְאָה וְשִׂנְאָה וְקִנְטוּר וּמַחֲלֹקֶת מִמֶּנִּי וּמִכָּל יִשְׂרָאֵל וּמִכָּל בְּנֵי עוֹלָם, רַק יִהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וּבֵין כָּל הַנִּבְרָאִים וְהַנּוֹצָרִים וְהַנַּעֲשִׂים שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם וְעַל יְדֵי זֶה תַמְשִׁיךְ וְתַשְׁפִּיעַ בְּרָכָה גְדוֹלָה לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל וּלְכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵינוּ, וְתָקִים אוֹתָנוּ מִנְּפִלָּתֵנוּ, וְתַעֲלֶה וְתָקִים אֶת כָּל בְּחִינַת הָרַגְלִין אֲשֶׁר יָרְדוּ לְמַטָּה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ, עָזב תַּעֲזב וְהָקֵם תָּקִים הָקֵם עַל סֶלַע רַגְלָי וּתְכוֹנֵן אֲשׁוּרָי, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים" וְתוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ, וְתִבְנֶה בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים, כִּי צְרָכֵינוּ מְרֻבִּים מְאד מְאד, וְדַעְתֵּנוּ קְצָרָה לְבָאֵר וְאַתָּה בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת לֵב וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁבִּפְנִימִיּוּת לִבֵּנוּ אָנוּ מִשְׁתּוֹקְקִים מְאד לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְאָנוּ מִתְגַּעְגְּעִים וּמְצַפִּים בְּכָל עֵת לִמְצא פֶּתַח תִּקְוָה לָשׁוּב וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת עָזְרֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, זַכֵּנוּ לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי", עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 186 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשצ״ב
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־29 דק׳
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־21 במרץ 2032, בשעה 17:51 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.