ספירה ושבועות
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שישי, ה׳ באייר ה׳תשצ״ב · 16 באפריל 2032
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קי״ג · אות א׳ – אות א׳
כ־8 דק׳ · כ־830 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
וְנִפְרָעִין מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ (אבות פ"ג): כִּי שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, כִּי קֹדֶם כָּל גְּזַר דִּין שֶׁבָּעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם, מְאַסְּפִין כָּל הָעוֹלָם אִם מַסְכִּימִין לְהַדִּין הַהוּא. וְאַף אֶת הָאִישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁנִּגְזַר עָלָיו הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם, שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ אִם הוּא מַסְכִּים – אֲזַי נִגְמָר הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם. וְהָעִנְיָן, כִּי בְּוַדַּאי אִם יִשָּׁאֵל לוֹ בְּפֵרוּשׁ עַל עַצְמוֹ, בְּוַדַּאי יַכְחִישׁ וְיֹאמַר שֶׁאֵין הַדִּין כֵּן. אַךְ מַטְעִין אוֹתוֹ, וְשׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ עַל כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְהוּא פּוֹסֵק הַדִּין, וַאֲזַי נִגְמָר הַדִּין. וְכָעִנְיָן שֶׁמָּצִינוּ בְּדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא וְכוּ', וְסִפֵּר לוֹ מַעֲשֵׂה הָאוֹרֵחַ (שמואל ב י״ב:כ״ה), עָנָה וְאָמַר: חַי ה' וְכוּ', וְאֶת הַכִּבְשָׂה וְכוּ'; אֲזַי נִפְסַק הַדִּין עַל דָּוִד כַּאֲשֶׁר יָצָא מִפִּיו. וְזֶהוּ: וְנִפְרָעִין מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ – כְּלוֹמַר שֶׁשּׁוֹאֲלִין דַּעְתּוֹ. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהַדִּין הוּא עָלָיו. וְהָעִנְיָן הוּא עָמֹק מְאֹד, אֵיךְ שׁוֹאֲלִין כָּל אָדָם. כִּי בְּכָל הַדִּבּוּרִים וְסִּפּוּרִים שֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ, יִמְצָא שָׁם דְּבָרִים גְּבוֹהִים וְרָמִים, וְצָרִיךְ לִזָּהֵר בָּזֶה מְאֹד, לִבְלִי לִגְמֹר הַדִּין עַד שֶׁיְּשַׁנֶּה וִישַׁלֵּשׁ, כִּי הוּא סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים, כִּי יֵשׁ בָּזֶה בְּעִנְיַן סִפּוּרֵי דְּבָרִים עִנְיָנִים גְּבוֹהִים: וְזֶה (ברכות ה:): חֲבִיבִין עָלֶיךָ יִסּוּרִין, אָמַר לוֹ: לֹא הֵן וְכוּ', הַב לִי יְדָךְ, יְהַב לֵהּ יְדָא וְאוֹקְמֵהּ. כְּלוֹמַר אִם אֵין אַתָּה חָפֵץ בָּהֶם, הַב לִי יְדָךְ עַל זֶה, שֶׁאֵין אַתָּה רוֹצֶה בָּהֶם בֶּאֱמֶת. אֲזַי יְהַב לֵהּ יְדָא וְאוֹקְמֵהּ:
הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר וְכוּ' (תהילים קמ״ז:ח׳) כִּי טוֹב מְאֹד מַעֲלַת הַצַּדִּיקִים הַגְּנוּזִים, שֶׁהֵן יְכוֹלִין לְקַבֵּל שֶׁפַע וְרֹב טוֹבָה לְהַמְשִׁיךְ לְהָעוֹלָם, וְאֵינָם שׁוֹאֲלִים עֲלֵיהֶם, וְאֵינָם מְקַטְרְגִים עֲלֵיהֶם, מֵחֲמַת שֶׁהֵם גְּנוּזִים וְאֵינָם מְפֻרְסָמִים. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא מְפֻרְסָם, כְּשֶׁיֵּשׁ עָלָיו מַחֲלֹקֶת הוּא תֹּעֶלֶת לָזֶה, כִּי הַמַּחֲלֹקֶת מְכַסָּה עָלָיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע לְהָעוֹלָם, וְלֹא יִמְחוּ וִיקַטְרְגוּ עָלָיו. וְזֶה: הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים. שָׁמַיִם הוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק, עַל־שֵׁם אֵשׁ וּמַיִם, הַיְנוּ אַהֲבָה וְיִרְאָה, וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָא הַצַּדִּיק שָׁמַיִם. וְזֶה: הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים – מִלְּשׁוֹן עָבְיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, שֶׁמְּכַסֶּה אֶת הַצַּדִּיק בְּעָבְיוּת וְקַשְׁיוּת, שֶׁמַּקְשִׁין וְחוֹלְקִין עָלָיו. וְעַל־יְדֵי כִּסּוּי הַמַּחֲלֹקֶת וְהַקַּשְׁיוּת הָאֵלּוּ: הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר – כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע בְּלִי קִטְרוּג כַּנַּ"ל: וְזֶה (תהילים ל״ז:ל״ב): צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וְכוּ' – שֶׁהָרָשָׁע שֶׁחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק הוּא רַק צוֹפֶה, הַיְנוּ צִפּוּי וְכִסּוּי עַל הַצַּדִּיק, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע כַּנַּ"ל. אַךְ: וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ – שֶׁהָרָשָׁע מְבַקֵּשׁ לַעֲקֹר וּלְהָמִית, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַצַּדִּיק, ה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְּיָדוֹ: (זֶה הָעִנְיָן מְבֹאָר לְעֵיל בְּסִימָן פ"ח בְּשִׁנּוּי לָשׁוֹן קְצָת. וְעַיֵּן עוֹד מִזֶּה לְקַמָּן סִימָן ר"ח)
וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק, וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹֹקִים (שמות כ): כִּי מִי שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בְּגַשְׁמִיּוּת כָּל יָמָיו, וְאַחַר כָּךְ נִתְלַהֵב וְרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי מִדַּת הַדִּין מְקַטְרֵג עָלָיו, וְאֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתוֹ לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַזְמִין לוֹ מְנִיעָה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ חֶסֶד הוּא, וּמַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּהַמְּנִיעָה הַזֹּאת (עַיֵּן לְמַטָּה). וּמִי שֶׁהוּא בַּר דַּעַת, הוּא מִסְתַּכֵּל בְּהַמְּנִיעָה, וּמוֹצֵא שָׁם הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ דְּאִיתָא בִּירוּשַׁלְמִי (תענית פ"א): אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם: הֵיכָן אֱלֹקֶיךָ, תֹּאמַר לוֹ: בִּכְרָךְ גָּדוֹל שֶׁבַּאֲרָם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר. וּמִי שֶׁאֵינוֹ בַּר דַּעַת, כְּשֶׁרוֹאֶה הַמְּנִיעָה חוֹזֵר תֵּכֶף לַאֲחוֹרָיו. וּמְנִיעָה הוּא בְּחִינַת עָנָן וַעֲרָפֶל, כִּי עָנָן וַעֲרָפֶל הַיְנוּ חֹשֶׁךְ, חֹשֶׁךְ הוּא לְשׁוֹן מְנִיעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כב): וְלֹא חָשַׂכְתָּ. וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק – כִּי כְּשֶׁרוֹאִין הָעֲרָפֶל, הַיְנוּ הַמְּנִיעָה כַּנַּ"ל, עוֹמְדִין מֵרָחֹק. וּמֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת דַּעַת כָּל יִשְׂרָאֵל, נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹקִים – הַיְנוּ אֶל הַמְּנִיעָה, שֶׁבָּהּ בְּעַצְמָהּ נִסְתָּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: עוֹד שָׁמַעְנוּ בָּזֶה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוֹסִיף לְבָאֵר הָעִנְיָן הַנַּ"ל, מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ הַמְּנִיעָה כַּנַּ"ל. וְאָמַר, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב מִשְׁפָּט, וְגַם הוּא אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל. אַךְ אַהֲבָתוֹ שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל, הִיא גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵהָאַהֲבָה שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת הַמִּשְׁפָּט. וְעַל כֵּן כְּשֶׁהַמִּדַּת הַדִּין מְקַטְרֵג עַל מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לִבְלִי לְהַנִּיחוֹ לִכְנֹס לְדֶרֶךְ הַחַיִּים, לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת וּלְדֶרֶךְ הָאֱמֶת. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא אוֹהֵב מִשְׁפָּט, עַל כֵּן הוּא יִתְבָּרַךְ מֻכְרָח כִּבְיָכוֹל לְהַסְכִּים לְהַזְמִין לוֹ מְנִיעוֹת לְמוֹנְעוֹ מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים, כְּפִי הָרָאוּי לוֹ לְפִי מַעֲשָׂיו הָרָעִים, עַל־פִּי הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט. כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ יָכוֹל לִדְחוֹת אֶת הַדִּין, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב מִשְׁפָּט כַּנַּ"ל. אַךְ מֵאַחַר שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל, וְאוֹתָהּ הָאַהֲבָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵהָאַהֲבָה שֶׁל הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ"ל, מָה עוֹשֶׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא מֻכְרָח כִּבְיָכוֹל לְהַסְכִּים עַל הַמְּנִיעוֹת לְמָנְעוֹ מִן הָאֱמֶת, מֵחֲמַת הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט שֶׁעָלָיו, כִּי הוּא אוֹהֵב מִשְׁפָּט כַּנַּ"ל. אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן בָּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ רְצוֹנוֹ וְחֶפְצוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יִתְקָרֵב הָאָדָם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מֵהַמִּשְׁפָּט כַּנַּ"ל. עַל כֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן רְשׁוּת לְהַזְמִין לוֹ מְנִיעוֹת, אֲבָל הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּתוֹךְ הַמְּנִיעוֹת, וּמִי שֶׁהוּא בַּר דַּעַת, יָכוֹל לִמְצֹא אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּתוֹךְ הַמְּנִיעוֹת בְּעַצְמָן, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי בְּתֹקֶף הַמְּנִיעוֹת בְּעַצְמָן נִסְתָּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל יְדֵי הַמְּנִיעוֹת בְּעַצְמָן דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי שָׁם נִסְתָּר הוּא יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל – שֶׁהוּא הַמְּנִיעָה, כִּי שָׁם הָאֱלֹקִים – כַּנַּ"ל:
הַנּוֹתֵן צְדָקָה נִצּוֹל מֵעֲבֵרוֹת. כִּי כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם (שבת קנא:), וְכָל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו (ברכות לג); וְכֵיוָן שֶׁמְּרַחֲמִין עָלָיו, בְּהֶכְרֵחַ נוֹתְנִין לוֹ דַּעַת. וַאֲזַי נִצּוֹל מִלָּבוֹא לִידֵי עֲבֵרָה, כִּי אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת (סוטה ג), אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ דֵּעָה נִצּוֹל מֵעֲבֵרוֹת. אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קנ״ג
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
וְאָז אָמַר שֶׁהוּא מְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ עַתָּה רַק בַּמֶּה שֶּׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. (וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זֹאת שֶׁבֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וּכְלָל לֹא, וְשֶׁהוּא רַק פְּרָאסְטִיק לְגַמְרֵי, רַק שֶׁהוּא מְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶּׁהָיָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל). וּמִתּוֹךְ שִׂיחָה זֹאת הִתְחִיל לְדַבֵּר וּלְבָאֵר כָּל עִנְיָן הַנּוֹרָא הַהוּא, אֵיךְ מְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ בְּעֵת הַפְּשִׁיטוּת מֵהַדֶּרֶךְ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְשֶׁבָּזֶה מְחַיִּין אֶת כָּל הַפְּשׁוּטִים שֶׁבָּעוֹלָם (שֶׁקּוֹרִין פְּרָאסְטַאקִיס), הֵן לוֹמְדִים וּבַעֲלֵי תּוֹרָה בְּעֵת שֶׁבְּטֵלִים מִן הַתּוֹרָה, הֵן אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים שֶׁהֵם פְּרָאסְטַאקִיס גְּמוּרִים. אֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם צְרִיכִים לְקַבֵּל חִיּוּת וְכוּ’ וְכוּ’ (כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בַּסִּימָן הנ”ל עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב). וּבְתוֹךְ זֶה נִכְלָל מַה שֶּׁנִּכְנַס לַדִּירָה הַנַּ”ל, כִּי מְבֹאָר שָׁם.
וְגַם עַכְשָׁו כָּאן - בְּחוּץ לָאָרֶץ - בָּאִין יִשְׂרָאֵל, לִפְעָמִים לַמָּקוֹם וְכוּ’, וְיִשְׂרָאֵל בָּאִין לְשָׁם וְכוֹבְשִׁין הַמָּקוֹם וּמְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם יִשְׂרְאֵלִי, שֶׁזֶּהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְהָיוּ יְכוֹלִים לוֹמַר: ״גַּזְלָנִים אַתֶּם״ וְכוּ’, אַךְ עַל־יְדֵי “כֹּחַ מַעֲשָׂיו” (תְּהִלִּים קיא), עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבֹּשׁ כָּל הָעוֹלָם וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל. כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בְּרָאָהּ, וּבִרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם, וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ וְכוּ’ (שָׁם בְּרַשִׁ”י הַנַּ”ל), כַּמְבֹאָר שָׁם זֶה הֵיטֵב. וְגָמַר כָּל עִנְיַן הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וְאַחַר־כָּךְ בָּא בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְצִוָּה לְזַמֵּר “אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין” תֵּכֶף, קֹדֶם נְטִילַת־יָדַיִם לִסְעֻדָּה (מַה שֶּׁדַּרְכּוֹ הָיָה תָּמִיד לְזַמֵּר אַחַר בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא). וְגַם בָּעִתִּים הַלָּלוּ שֶׁהָיָה חֲלוּשׁ מְאֹד, עַל־פִּי רֹב לֹא הָיוּ מְזַמְּרִים כְּלָל, אַךְ עַכְשָׁו מִגֹּדֶל הַשִּׂמְחָה צִוָּה לְזַמֵּר תֵּכֶף.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ט
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
והיה סופו שנפל עוד הפעם לחלשה, ומת [בדפו"ר: וחנקו אותו]. והיה לרבנו זכרונו לברכה, שמחה גדולה על שנתגלגל על ידו זכות כזה כי על ידו חזרו כולם לתוך העיר ובחזירתם לשם שמחו עמו כולם ביחד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗והלך רבנו זכרונו לברכה, שם על קבר זקנו רבי נחמן זכרונו לברכה. וגם שכרו חמורים ונסעו על כל המערות. ובבואם למערת רבי שמעון בן יוחאי אזי בני הנעורים עסקו בתפלה ובלמוד זהר כאשר פקד עליהם הוא זכרונו לברכה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רע״ט – אות ר״פ
כ־5 דק׳ · כ־530 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
(לט) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר מִן רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי שֶׁהָיָה חִדּוּשׁ כַּמְפֻרְסָם, הָיָה הָעוֹלָם שָׁקֵט עַד הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַיְנוּ שֶׁמֵּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עַד הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לֹא נִתְגַּלוּ חֲדָשׁוֹת כְּמוֹ שֶׁנִּתְגַּלּוּ עַל־יְדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, עַד שֶׁבָּא הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהָיָה חִדּוּשׁ כַּמְפֻרְסָם, וְהוּא גִּלָּה חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא נִמְצָא מִי שֶׁיְּגַלֶּה חֲדָשׁוֹת כָּאֵלֶּה עַד הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וּמִן הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַד הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה גַּם־כֵּן הָעוֹלָם שָׁקֵט בְּלִי חִדּוּשׁ, עַד שֶׁבָּא הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהָיָה חִדּוּשׁ נִפְלָא, וְגִלָּה חֲדָשׁוֹת. וּמִן הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַד עַתָּה הָיָה גַּם־כֵּן הָעוֹלָם שָׁקֵט בְּלִי חִדּוּשׁ כָּזֶה, וְהָיָה הָעוֹלָם מִתְנַהֵג רַק עַל־פִּי הַהִתְגַּלּוּת שֶׁגִּלָּה הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַד הֵנָּה, עַד שֶׁבָּאתִי אָנֹכִי. וְעַתָּה אֲנִי מַתְחִיל לְגַלּוֹת חֲדָשׁוֹת נִפְלָאוֹת לְגַמְרֵי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְגַּלּוּ עַל־יְדֵי שׁוּם נִבְרָא וְכוּ':
(מ) יוֹם א' כ"ה נִיסָן תק"ע הָיָה מְדַבֵּר עִמִּי מֵחִדּוּשֵׁי הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁגִּלָּה חֲדָשׁוֹת בָּעוֹלָם. כִּי הַסִּפּוּר שֶׁל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הוּא עִנְיָן חָדָשׁ מַה שֶּׁלֹּא נִתְגַּלָּה מִקֹּדֶם סִפּוּר כָּזֶה. רַק בְּכִתְבֵי הָאַרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה נִמְצָא גַּם־כֵּן בְּאֵיזֶה מְקוֹמוֹת מֵעֵין זֶה. וְאַחַר־כָּךְ הָיָה מְשַׁבֵּחַ מְאֹד מְאֹד אֶת כִּתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל שֶׁגִּלָּה חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים כַּמְפֻרְסָם לְכָל הָעוֹלָם, כִּי הָיָה מְעַיֵּן בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן בַּסֵּפֶר לִקּוּטֵי תוֹרָה שֶׁל הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְשָׁם יֵשׁ חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים כַּמְפֻרְסָם. וְתָפַס לְדֻגְמָא הַפָּסוּק (בְּרֵאשִׁית כב) שְׁמוֹנָה אֵלֶּה יָלְדָה מִלְכָּה, שֶׁגִּלָּה שָׁם הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה חִדּוּשׁ נִפְלָא, כִּי שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים אֵלֶּה וְכוּ' עַיֵּן שָׁם: אַחַר־כָּךְ עָנָה וְאָמַר שֶׁעַל זֶה אֵין שׁוּם אֶחָד מִסְתַּכֵּל, שֶׁכָּל מַה שֶּׁגִּלּוּ לֹא הָיָה רַק בְּחֵלֶק אַסְיָה, כִּי כָּל הָעִנְיָנִים הַנַּ"ל לֹא הָיוּ שָׁם רַק בְּחֵלֶק אַזְיָה [אַסְיָה]. וּבֶאֱמֶת בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְבֹאָר הַכֹּל כִּי הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת מִכֻּלָּם, כְּגוֹן אַשְׁכְּנַז מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה רַק שֶׁאֵין הַתּוֹרָה עוֹשָׂה סִפּוּר גָּמוּר מִכֻּלָּם. רַק שֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת מֵהֶם וּמַשְׁלִיכָה אוֹתָם, וּבְמָקוֹם שֶׁהִיא רוֹצָה עוֹשָׂה סִפּוּר גָּמוּר כְּגוֹן מִלָּבָן וְכַיּוֹצֵא שֶׁהִיא עוֹשָׂה מֵהֶם אֵיזֶה סִפּוּר. אֲבָל אַף עַל־פִּי־כֵן בְּהַתּוֹרָה מְרֻמָּזִים כֻּלָּם. אֲבָל גְּדוֹלֵי הַקַּדְמוֹנִים לֹא גִּלּוּ רַק מֵחֵלֶק אַסְיָה. וּבֶאֱמֶת הָיוּ מְדִינוֹת רַבּוֹת גַּם בִּשְׁאָר חֶלְקֵי הָעוֹלָם גַּם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, כִּי בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה כְּבָר הָיוּ מְדִינוֹת רְחוֹקוֹת מִשָּׁם שֶׁהִגִּיעַ לָהֶם הַיְדִיעָה מִמַּתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי הַבֵּי דֹאַר, כְּגוֹן מְדִינוֹת זַאקְסִין הָיְתָה מְדִינָה מִכְּבָר מִקֹּדֶם יְמֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, גַּם מְדִינַת אוּנְגַרִין הִיא גַּם־כֵּן מְדִינָה יְשָׁנָה מְאֹד וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר מְדִינוֹת שֶׁאֵינָם בְּחֵלֶק אַזְיָה רַק בִּשְׁאָר חֶלְקֵי הָעוֹלָם. וּמֵאֵלּוּ הַחֲלָקִים לֹא דִּבְּרוּ כְּלָל רַק מֵחֵלֶק אַזְיָה כִּי כָּל הַמְּדִינוֹת שֶׁהֵם מְדַבְּרִים מֵהֶם כְּגוֹן מִצְרַיִם וְכַיּוֹצֵא וּכְגוֹן שְׁמוֹנָה אֵלֶּה הַנַּ"ל כֻּלָּם הֵם רַק בְּחֵלֶק אַסְיָה. רַק בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְרֻמָּז הַכֹּל כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם יָדַע מִכֻּלָּם. וְאָמַר שֶׁכָּל אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁנַּעֲשִׂים בְּכָל הָעוֹלָם שֶׁכֻּלָּם מְרַמְּזִים בְּוַדַּאי עַל דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים כִּי אֵין שׁוּם דָּבָר רֵיק בָּעוֹלָם. כִּי הָעוֹלָם אֵינוֹ נָח כְּלָל אֲפִלּוּ רֶגַע אַחַת. וְהֵם עוֹשִׂים תָּמִיד. וּבְוַדַּאי כָּל מַעֲשֵׂה הָעוֹלָם מְרַמֵּז לְמַה שֶּׁמְּרַמֵּז. אֲבָל הִיא רַק רְמָזִים בְּעָלְמָא נֶגֶד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית. הַיְנוּ שֶׁהַכֹּל הִיא רַק רְמָזִים נֶגֶד מַה שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה לֶעָתִיד. כִּי יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם. וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן שֶׁכָּל מַה שֶׁנַּעֲשֶׂה הוּא רַק (דְרָאט אַרְבֶּיט) [עֲבוֹדַת חוּט בַּרְזֶל] נֶגֶד כָּל הָעוֹלָמוֹת וְכוּ' וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים. וְעוֹד סִפֵּר בָּזֶה הַרְבֵּה וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב כִּי אֵלּוּ הַדְּבָרִים הֵם דְּבָרִים גְּבוֹהִים וַעֲמֻקִּים וְנִסְתָּרִים מְאֹד, סִתְרֵי הַנְהָגוֹתָיו יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלּוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ הָיָה יָכוֹל בְּדַעְתּוֹ קְצָת לְשַׁעֵר עַד הֵיכָן אֵלּוּ הַדְּבָרִים מַגִּיעִים אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הָיָה מִי שֶׁיְּבִינֵם, אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּפוּם מָה דִמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ הָיוּ יְכוֹלִים לְשַׁעֵר קְצָת וְכוּ':
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ניאוף · חלק ראשון · אות ח׳ – אות י״ג
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
ח. שִׁבְעָה כִּמְנֻדִּין, וְאֶחָד מֵהֶם – מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ט. תַּאֲוַת נִאוּף אֵינוֹ נִרְחָק מִן הָאָדָם אֶלָּא עַל־יְדֵי הַרְחָקַת רְאוּת הָעַיִן וְהַמַּחֲשָׁבָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗י. לא תִּכָּנֵס עִם פִּתּוּיֶיךָ בְּטוֹעֵן וְנִטְעָן, כִּי אֲרִיכַת הַרְגָּשַׁת הַחוֹשֵׁב אֲפִלּוּ לִבְחִינַת הַשּׁוֹלֵל תִּפְעַל הַגְבָּרַת הַחֵפֵץ וְתִתְהַפֵּךְ הָרָצוֹן אֵלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יא. עַל־יְדֵי הַיַּיִן רוֹב נִאוּף.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יב. מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה, אֵינוֹ אָדָם, וּכְאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים וּמְמַעֵט אֶת הַדְּמוּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יג. מִי שֶׁמְּחַסֵּר עוֹנַת אִשְׁתּוֹ, וְיֵשׁ לָהּ צַעַר מִזֶּה, הוּא נֶעֱנָשׁ בְּמִיתָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות ח׳
כ־2 דק׳ · כ־230 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
וַיְהִי הַיּוֹם, וְהָיָה מְדִינָה, שֶׁהָיָה שָׁם עֲשִׁירוּת גָּדוֹל, שֶׁהָיוּ כֻּלָּם עֲשִׁירִים אַךְ הָיָה דַּרְכָּם וְהַנְהָגָתָם זָר וּמְשֻׁנֶּה מְאד כִּי הַכּל הָיָה מִתְנַהֵג אֶצְלָם כְּפִי הָעֲשִׁירוּת שֶׁהָיָה עֵרֶךְ מַעֲלַת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי הָעֲשִׁירוּת שֶׁלּוֹ שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּךְ וְכָךְ אֲלָפִים אוֹ רְבָבוֹת יֵשׁ לוֹ מַעֲלָה זוֹ וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּךְ וְכָךְ מָמוֹן יֵשׁ לוֹ מַעֲלָה אַחֶרֶת וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה כָּל סֵדֶר הַמַּעֲלוֹת הָיָה אֶצְלָם כְּפִי הַמָּמוֹן שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּךְ וְכָךְ אֲלָפִים וּרְבָבוֹת כְּפִי הַסְּכוּם, שֶׁהָיָה קָצוּב אֶצְלָם הוּא מֶלֶךְ וְכֵן הָיָה לָהֶם דְּגָלִים שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּךְ וְכָךְ מָמוֹן הוּא בְּדֶגֶל זֶה וְיֵשׁ לוֹ אוֹתוֹ הַמַּעֲלָה פְּלוֹנִית בְּאוֹתוֹ הַדֶּגֶל וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּךְ וְכָךְ מָמוֹן הוּא בְּדֶגֶל אַחֵר וְיֵשׁ לוֹ שָׁם אֵיזֶה מַעֲלָה בְּאוֹתוֹ הַדֶּגֶל לְפִי עֵרֶךְ מָמוֹנוֹ וְהָיָה קָצוּב אֶצְלָם כַּמָּה מָמוֹן יִהְיֶה לוֹ, וְיִהְיֶה נֶחֱשָׁב בְּאוֹתוֹ הַדֶּגֶל בְּמַעֲלָה פְּלוֹנִית וְכַמָּה מָמוֹן יִהְיֶה לוֹ, וְיִהְיֶה נֶחֱשָׁב בְּדֶגֶל אַחֵר בְּאֵיזֶה מַעֲלָה וְכֵן הַדַּרְגָּא וְהַמַּעֲלָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה הַכּל כְּפִי הַמָּמוֹן כְּפִי מַה שֶּׁהָיָה קָצוּב אֶצְלָם וְכֵן הָיָה קָצוּב אֶצְלָם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּךְ וְכָךְ מָמוֹן, הוּא סְתָם בֶּן אָדָם וְאִם יֵשׁ לוֹ עוֹד פָּחוֹת מִזֶּה הוּא חַיָּה אוֹ עוֹף וְכַיּוֹצֵא וְהָיָה אֶצְלָם חַיּוֹת רָעוֹת וְעוֹפוֹת דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ רַק כָּךְ וְכָךְ הוּא נִקְרָא אַרְיֵה אֱנוֹשִׁי וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר חַיּוֹת רָעוֹת וְעוֹפוֹת וְכוּ' דְּהַיְנוּ שֶׁלְּפִי מִעוּט מָמוֹנוֹ הוּא רַק חַיָּה אוֹ עוֹף וְכוּ' כִּי עִקַּר הָיָה אֶצְלָם הַמָּמוֹן וּמַעֲלָה וְדַרְגָּא שֶׁל כָּל אֶחָד הָיָה רַק לְפִי הַמָּמוֹן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · עזות · אות ג׳ – אות ד׳
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
אַךְ לִפְעָמִים הָאָדָם בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהַגּוּף רָחוֹק כָּל כָּךְ מֵהַנְּשָׁמָה, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁמִּתְאַנֵּחַ וְצוֹעֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵין הַגּוּף שׁוֹמֵעַ הַקּוֹל כְּלָל, כִּי מִגֹּדֶל רִחוּקוֹ אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כִּי אִם קוֹל הַהֲבָרָה. כִּי כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר קוֹל דִּקְדֻשָּׁה, מִתְעוֹרֵר מִמֶּנּוּ קוֹל דְּסִטְרָא אַחֲרָא וְהוּא קוֹל הֲבָרָה (וְעַיֵּן בִּפְנִים בְּסִימָן כב). וְכֵן כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ קוֹל הַצַּדִּיק אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ גַּם כֵּן עֶצֶם הַקּוֹל, כִּי אִם קוֹל הַהֲבָרָה, וְעַל־כֵּן אֵין נִשְׁבָּר עַזּוּת גּוּפוֹ עֲדַיִן. וְלָזֶה צְרִיכִין שִׁמּוּשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ הַגּוּף לְהַנְּשָׁמָה בַּעֲשִׂיַּת מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, וְכֵן יְשַׁמֵּשׁ אֶת הֶחָכָם. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִשְׁמֹעַ קוֹל הֶחָכָם, וְקוֹל אַנְחָתוֹ וְצַעֲקָתוֹ שֶׁל עַצְמוֹ, וְאָז יִזְכֶּה לְשַׁבֵּר עַזּוּת גּוּפוֹ עַל־יְדֵי זֶה כַּנַּ"ל: (שם אות ז' ח')
לָבוֹא לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה. כִּי עִקַּר עַזּוּתוֹ וְהִתְחַזְּקוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדַת ה' הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, בְּחִינַת "כִּי חֶדְוַת ה' הוּא מָעֻזְּכֶם": (שם אות ט')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קט״ז · קטע א׳ – קטע א׳
כ־7 דק׳ · כ־700 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לָדוּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת, אֲפִלּוּ הַחוֹלְקִים עָלַי וְעַל צַדִּיקֵי אֱמֶת, וְהַמְבַזִּין אוֹתָם, בְּכֻלָּם אֶזְכֶּה לִמְצא זְכוּת וְטוֹב וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ בְּאפֶן שֶׁיִּתְבַּטֵּל כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל וְאַחְדוּת בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, אֲדוֹן הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אַתָּה יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם, בִּפְרָט הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁנִּתְהַוָּה בְּדוֹרוֹתֵינוּ בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְאַנְשֵׁיהֶם, אֲשֶׁר כַּמָּה נְפָשׁוֹת שָׁקְעוּ עַל יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת הַזּאת רַחֵם עָלֵינוּ וַעֲלֵיהֶם, וְגַלֵּה הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בָּעוֹלָם, וַעֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ, בְּאפֶן שֶׁיִּהְיֶה אַחְדוּת וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּינֵינוּ, יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר בָּנוּ בָּחַרְתָּ וְאִם הַמַּחֲלֹקֶת חַס וְשָׁלוֹם מִצִדִּי מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי רָחוֹק מִקְּדֻשָּׁתָם שֶׁל הַחוֹלְקִים עָלַי, וּבִשְׁבִיל זֶה חָלַק לִבָּם מֵאִתִּי, רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לָשׁוּב מְהֵרָה בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאַגִּיעַ לִקְדֻשָּׁתָם וּמַעֲלָתָם שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל הַגְּבוֹהִים מִמֶּנִּי בְּמַעֲלַת קְדֻשָּׁתָם וְטָהֳרָתָם, שֶׁאַגִּיעַ לִמְקוֹמָם בֶּאֱמֶת וְאֶתְאַחֵד עִמָּהֶם בֶּאֱמֶת וְשָׁלוֹם גָּדוֹל וְאִם הַדָּבָר בְּהֵפֶךְ שֶׁמַּחֲלְקוֹתָם עָלֵינוּ הוּא מֵחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִים וּנְמוּכִים מֵאִתָּנוּ, וְעַל כֵּן הֵם מִתְקַנְּאִים וּמִתְגָּרִים בָּנוּ וְחוֹלְקִים עָלֵינוּ, רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ לָדוּן אֶת כָּל הַחוֹלְקִים תָּמִיד לְכַף זְכוּת וּתְלַמְּדֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֵיךְ לִמְצא בָּהֶם זְכוּת וְטוֹב אֲפִלּוּ בְּמַה שֶּׁחוֹלְקִים עָלֵינוּ בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהַעֲלוֹתָם וּלְהַכְנִיסָם בְּכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיִּתְאַחֲדוּ [אִתָּנוּ] בֶּאֱמֶת בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת בִּשְׁלֵמוּת, בְּאפֶן שֶׁיִּתְבַּטֵל הַמַּחֲלֹקֶת מֵעָלֵינוּ וּמִכָּל יִשְׂרָאֵל, כִּי בְאֶחָד אֵין שַׁיָּךְ מַחֲלֹקֶת, וְתָשִׂים בְּלֵב הַחוֹלְקִים וּמִתְנַגְּדִים אֶל הָאֱמֶת שֶׁיָּשׁוּבוּ כֻלָּם מִשִּׂנְאָתָם וּמַחֲלֻקְתָּם, וְיִמְשְׁכוּ עַצְמָן תָּמִיד אֶל הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. "הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" וְכָל הַשּׂוֹנְאִים וְהַחוֹלְקִים שֶׁאֵינָם חֲפֵצִים בְּשָׁלוֹם, וּמִתְגַּבְּרִים לְהַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת, וְאֵינָם חֲפֵצִים לָשׁוּב אֶל הָאֱמֶת תַּכְנִיעֵם וְתַשְׁפִּילֵם עַד עָפָר, כֻּלָּם יִפְּלוּ וְלֹא יָקוּמוּ "תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שֶׁקֶר, הַדּוֹבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז יַכְרֵת יְהוָה כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת יֵבשׁוּ יִכְלוּ שׂוֹטְנֵי נַפְשִׁי, יַעֲטוּ חֶרְפָּה וּכְלִמָּה מְבַקְשֵׁי רָעָתִי יֵבשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאד כָּל איְבָי, יָשֻׁבוּ יֵבשׁוּ רָגַע"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְשִׂים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה וְכַמָּה מַזִּיק הַמַּחֲלֹקֶת לְיִשְׂרָאֵל רַחֵם רַחֵם, מָלֵא רַחֲמִים, וַעֲשֵׂה בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ וְנוֹרְאוֹתֶיךָ בְאפֶן שֶׁתַּמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם בֶּאֱמֶת וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהוָה וְרַב שָׁלוֹם בָּנָיִךְ שָׁלוֹם רָב לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ, לְמַעַן בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לְךָ יְהוָה עז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם" עשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗"בַּעֲצָתְךָ תַנְחֵנִי וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "מַלְכִּי וֵאלֹהָי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל אֵלֶיךָ יְהוָה אֶקְרָא וְאֶל יְהוָה אֶתְחַנָּן עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי, יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם, עַד אָנָה יָרוּם אוֹיְבִי עָלָי", רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ גּדֶל חֶסְרוֹן הָעֵצָה, וְעצֶם רִבּוּי הַסְּפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבִּי בְּכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עַל פִּי רב כָּל עֲצָתִי חֲלוּקָה לִשְׁתַּיִם, וְאֵינִי יָכוֹל לָתֵת עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי בְּשׁוּם דָּבָר לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן אֲשֶׁר זֶה הַדָּבָר הָיָה בְּעוֹכְרַי וּמוֹנֵעַ אוֹתִי הַרְבֵּה מֵעֲבוֹדַת יְהוָה וּמִתְּשׁוּבָה אֲמִתִּיִּית רַחֵם עָלַי בַּעַל הָרַחֲמִים גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילָה, וְזַכֵּנִי לְקַבֵּל תָּמִיד כָּל הָעֵצוֹת מִצַּדִּיקֵי וּכְשֵׁרֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר כָּל עֲצוֹתֵיהֶם נִמְשָׁכוֹת מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבְּלוּ מֵרַבּוֹתֵיהֶם הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֲמִתִּיִּים זַכֵּנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת וּלְקַבֵּל מֵהֶם כָּל הָעֵצוֹת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן בַּעֲבוֹדוֹת יְהוָה וְהֵן בַּעֲבוֹדוֹת מַשָּׂא וּמַתָּן וּפַרְנָסָה, וְהֵן בְּשַׁאֲרֵי עֲסָקִים, בְכֻלָּם אֶשְׁאַל אֶת פִּיהֶם וְאֶזְכֶּה לֵהָנוֹת מֵהֶם עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, וְיָאִירוּ בִּי חָכְמָתָם הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלַי חֶסֶד גָּדוֹל, וְיַמְתִּיקוּ וִיבַטְּלוּ מִמֶּנִּי כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם וְאֶזְכֶּה לִישׁוּעָה שְׁלֵמָה בְּכָל עֵת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וּתְשׁוּעָה בְרב יוֹעֵץ" וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי תָמִיד שֶׁלֹּא אֶכָּשֵׁל לְעוֹלָם בְּעֵצָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה חַס וְשָׁלוֹם וְלֹא אַמְשִׁיךְ עָלַי שׁוּם צַעַר וְיִסּוּרִים וְהֶזֵּק חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי עֵצוֹת נִבְעָרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, רַק אֶשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְקַבֵּל כָּל הָעֵצוֹת מִצַּדִּיקֵי וּכְשֵׁרֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, בְּאפֶן שֶׁיָּאִירוּ בִּי חָכְמָתָם הַקְּדוֹשָׁה וּתְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים עָלַי בְכָל עֵת, וְתוֹשִׁיעֵנִי תָמִיד בְּכָל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִוָּשֵׁעַ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלַי חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יְהוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים, רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֵב אִישׁ וַעֲצַת יְהוָה הִיא תָקוּם עֲצַת יְהוָה לְעוֹלָם תַּעֲמד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדוֹר וָדוֹר", וְנֶאֱמַר. "יְהוָה צְבָאוֹת יָעָץ וּמִי יְפִירֶנָּה", וְנֶאֱמַר. "יִתֵּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא, נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגּל, יְמַלֵּא יְהוָה כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ יְהוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי בָּרוּךְ יְהוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות ס – אות סא
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
בַּלַּיְלָה אָז עִקַּר הַזְּמַן שֶׁל הִתְבּוֹדְדוּת לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִשְׁפֹּךְ לִבּוֹ כַּמַּיִם נֹכַח פְּנֵי ה'. וּלְחַפֵּשׂ הָרוּחַ טוֹב הַיְנוּ הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן וּלְבָרְרָם מִתּוֹךְ הָרוּחַ רָעָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְשִׂמְחָה וּלְהַכְנִיעַ הַמְדַמֶּה שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְזִכָּרוֹן לִזְכֹּר תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי וְלַחֲשֹׁב בְּכָל עֵת עַל תַּכְלִיתוֹ וְסוֹפוֹ אַחֲרוֹן לָעוֹלָם הַבָּא עַד שֶׁיִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת (שָׁם, סִימָן נ"ד).
עַל־יְדֵי לִמּוּד הַפּוֹסְקִים זוֹכִין לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי בְּכָל לְבָבוֹ.
כִּי בֶּאֱמֶת אִם הָיָה הָאָדָם יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין בְּלֵב שָׁלֵם שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְהוּא יִתְבָּרַךְ עוֹמֵד עָלָיו בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וְשׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה, בְּוַדַּאי הָיָה מְדַקְדֵּק מְאֹד לְכַוֵּן אֶת דְּבָרָיו וְהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות סא
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים" וְכוּ', "בְּרֵאשִׁית" דַּיְקָא בִּשְׁבִיל בְּחִינַת רֵאשִׁית הַנַּ"ל. וְכֵן עַד עַתָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. וְהַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל זֶה בִּשְׁבִיל הַהִתְחַדְּשׁוּת הַנַּ"ל, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ יַתְחִיל בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ לִכְנֹס בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת עִנְיַן מִצְוַת בִּכּוּרִים וּוִדּוּי בִּכּוּרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שָׁם אוֹת י"א):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות יח
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 66% מהספר עד סוף היום
בִּמְקוֹם מְנוּחַת הַצַּדִּיקִים בְּקִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, שָׁם נִמְשָׁךְ קְדֻשַּׁת הַכִּסֵּא־כָּבוֹד, שֶׁהוּא נַחֲלָתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם, וְעַל כֵּן שָׁם כְּלוּלִים כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְיָכוֹל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִמְצֹא שָׁם אֶת מְקוֹמוֹ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם מֵאִיר קְדֻשַּׁת בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַמְּקוֹמוֹת כֻּלָּם, וְשָׁם יָכוֹל כָּל אֶחָד לִמְצֹא הַהַתְחָלָה וְהָרֵאשִׁית, שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַתְחִיל מִשָּׁם לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִשְׁבִיל זֶה נוֹסְעִין עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים בְּעֶרֶב־רֹאשׁ־הַשָּׁנָה (הִלְכוֹת עָרְלָה, הֲלָכָה ד', אוֹת ח):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שיד · פסקה 1 – פסקה 11
כ־7 דק׳ · כ־710 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ג' דְּבָרִים ת"ר
שָׁלוֹם לִכְבוֹד אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי חֶמְדַּת לְבָבִי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
בְּיוֹם ג' בְּפָרָשַׁת מַסְעֵי הֶעָבַר שָׁלַחְתִּי לְךָ מִכְתָּבִי שֶׁנָּסַעְתִּי לָעִיר הַסְּמוּכָה לְפֹה. וְתֵכֶף בְּיוֹם ד' בָּעֶרֶב חָזַרְתִּי לְפֹה קְהִלַּת לְבוֹב, וְלֹא פָּעַלְתִּי שָׁם כְּלָל בְּעִנְיַן עֲסָקֵינוּ. וּבְוַדַּאי מֵאֵת ה' הָיְתָה שֶׁהָיִיתִי שָׁם מְקוֹם מְקוֹר חֻצַּבְנוּ. כִּי אֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ נִתְגַּדְּלוּ שָׁם. גַּם דִּבַּרְנוּ שָׁם עִם כַּמָּה אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר בְּוַדַּאי גַּם בִּשְׁבִיל זֶה כְּדַאי וּכְדַאי הַנְּסִיעָה וְהַטִּלְטוּל וְהַהוֹצָאוֹת. וְאִם כִּי יָדַעְתִּי מְעַט בָּזֶה, וְיוֹתֵר מִזֶּה אֲנִי מַאֲמִין. וְכַמָּה חֲסָדִים וְנִפְלָאוֹת פִּלְאֵי פְּלָאוֹת רָאִיתִי בַּנְּסִיעוֹת הָאֵלּוּ הַנּוֹגֵעַ לְעִנְיָנֵנוּ, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל עֵסֶק אֶחָד מִכָּל זֶה, וּלְדַבֵּר דְּבַר תּוֹרָה אֶחָד עִם אִישׁ אֶחָד שֶׁדִּבַּרְתִּי בְּכָל הַנְּסִיעוֹת הָאֵלּוּ, בְּוַדַּאי כְּדַאי כָּל טִלְטוּלִי הַקָּשֶׁה עָלַי מְאֹד מְאֹד אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר, וְכָל רִבּוּי הַהוֹצָאוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְכוּ', אַף עַל פִּי כֵן לֹא נָחָה שָׁקְטָה דַּעְתִּי בָּזֶה, כִּי הָיִיתִי סָבוּר עַד הֵנָּה שֶׁחַס וְשָׁלוֹם אָשׁוּב רֵיקָם לְבֵיתִי וְלֹא אֶפְעֹל חַס וְשָׁלוֹם לְעִנְיַן עֲסָקֵינוּ. וּכְבָר חִזַּקְתִּי עַצְמִי שֶׁאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה כָּךְ לֹא אֶפֹּל בְּדַעְתִּי כְּלָל, כִּי אֲנִי חָזָק בָּרוּךְ הַשֵּׁם בֶּאֱמוּנָה וּמְעַט אֲנִי יוֹדֵעַ בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁבְּוַדַּאי הָיִיתִי צָרִיךְ לִהְיוֹת פֹּה וְכַנַּ"ל. אַךְ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֵׂי ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וּמַה נִּפְלְאוּ חֲסָדָיו, אֲשֶׁר פָּקַח עֵינֵי לְבָבִי לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּנִפְלָאוֹת נוֹרְאוֹת גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת עַד שֶׁלֹּא הָיִיתִי מְיָאֵשׁ עַצְמִי מִן הָרַחֲמִים, וְהֶאֱמַנְתִּי אִם כִּי הַשְּׁעָרִים סְגוּרִים וּמְסֻגָּרִים מִכָּל צַד וּמִכָּל פִּנָּה עַד שֶׁהַטּוֹעֶה יָכוֹל לִטְעוֹת שֶׁאֶפֶס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ תִּקְוָה יֵשׁ וָיֵשׁ, כִּי הַרְבֵּה רֶוַח וְהַצָּלָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וְהוּא רַב לְהוֹשִׁיעַ.
וְהִנֵּה בְּיוֹם ו' הֶעָבַר בָּא אִישׁ לְבֵיתוֹ, וְהוּא מִפֹּה אַךְ הָיָה בַּדֶּרֶךְ, וְהַיּוֹם עָשָׂה ה' בְּנִפְלְאוֹתָיו שֶׁעָשִׂיתִי עִמּוֹ מַעֲמָד וּמַצָּב וְהִתְקַשְּׁרוּת בִּכְתָב לַעֲסֹק בַּעֲסָקֵינוּ. וַעֲדַיִן לֹא נָתַתִּי לוֹ אֲפִלּוּ פְּרוּטָה אַחַת, רַק כַּאֲשֶׁר יַתְחִיל בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּקָרוֹב לַעֲסֹק בָּזֶה יִתֵּן לוֹ רַבִּי חַיִּים נֵרוֹ יָאִיר אֵיזֶה סַךְ מֻעָט. וְאֹפֶן הָעִנְיָן אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כְּלָל עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. וְגַם זֶה הַמְּעַט שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב לְךָ יִהְיֶה בְּסוֹד וְלֹא תְּגַלֶּה אוֹתוֹ רַק לִמְתֵי מְעַט בְּסוֹד, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם כַּאֲשֶׁר נִתְוַעֵד יַחַד בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תִּשְׁמַע נִפְלְאוֹת ה' וַחֲסָדָיו הָעֲצוּמִים. וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁיֻּגְמַר הַדָּבָר בְּיֶתֶר שְׂאֵת. יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ. וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל לְחַסְדּוֹ עַד אֲשֶׁר יַרְאֵנוּ ה' חַסְדּוֹ וְיִשְׁעוֹ בְּקָרוֹב. וְהִנֵּה אֲנִי מֵכִין עַצְמִי עַתָּה לִנְסֹעַ לִבְרָאד לָשׁוּב לְבֵיתִי וַאֲנִי טָרוּד מְאֹד, וְשָׁם אֶכְתֹּב לְךָ עוֹד בְּבֵאוּר יוֹתֵר קְצָת. וַה' יוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם: [עַד כָּאן כָּתַבְתִּי בִּלְבוֹב].
וּבְיוֹם ד' סָמוּךְ לְמִנְחָה בָּאתִי לְפֹה קְהִלַּת בְּרָאד בְּשָׁלוֹם. וְהַיּוֹם יוֹם ה' דְּבָרִים, קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ מִיּוֹם ג' סָמוּךְ לְמִנְחָה. וּבִתְחִלַּת קְרִיאָתִי אֶת מִכְתָּבְךָ הָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל, אַךְ תֵּכֶף נִתְעַרְבֵּב דַּעְתִּי, צָרָה וּמַכְאוֹב הֻכְפְּלוּ בִּרְאוֹתִי בְּמִכְתָּבְךָ מְרִירוּת הַצָּרָה שֶׁל הַנֶּעקְרַטִין [לְהִתְגַיֵּס]. אוֹי אוֹי לָנוּ עַל צָרוֹתֵינוּ, אֲהָהּ בְּנִי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתָּנִי, לִבִּי נִשְׁבָּר בְּקִרְבִּי מִכַּמָּה צְדָדִים. כִּי הַיָּמִים סְמוּכִים לְתִשְׁעָה בְּאָב. וְאַף עַל פִּי כֵן הִתְגַּבַּרְתִּי לְקַבֵּל שַׁבַּת קֹדֶשׁ בְּשִׂמְחָה, כִּי כָּךְ הוּא הַמִּדָּה. וּבְתוֹךְ כָּךְ נִשְׁמַע לְאָזְנַי שְׁמוּעָה לֹא טוֹבָה כָּזֹאת, צָרַת הַכְּלָל וְהַפְּרָט רַחֲמָנָא לִצְלַן. מַה נֹּאמַר מַה נְּדַבֵּר ה' הַצַּדִּיק וַאֲנַחְנוּ הִרְשַׁעְנוּ. הִרְשַׁעְנוּ וּפָשַׁעְנוּ בְּוַדַּאי, וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו הַמְרֻבִּים שֶׁמַּמְשִׁיכִים הַצַּדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר, וּבָזֶה אֲנִי מְחַיֶּה אֶת עַצְמִי גַּם עַתָּה. מָה אָשִׁיב לַה' וְכוּ', שֶׁזָּכִיתִי וְזִכִּיתִי אֶת אֲחֵרִים לִבְלִי לְהִתְנַגֵּד עַל הַמַּמְשִׁיךְ רַחֲמִים וַחֲסָדִים בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ בִּמְעוֹף צָרוֹת וְצוּקוֹת כָּאֵלֶּה אֲשֶׁר אִלְמָלֵא מִלְחָא וְכוּ', וּבְכֹחוֹ וּבְכֹחַ כָּל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת אָנוּ נִשְׁעָנִים שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֵנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם, וּמִכָּל הַצָּרוֹת יוֹצִיאֵנוּ וְיוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהִנֵּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ לְיָדְךָ הָאִגְּרוֹת לִבְרֶסְלֶב. וְשָׁם הוֹדַעְתִּי לָכֶם מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְהוֹדִיעַ בַּאֵר הֵיטֵב. יָתֵר מִזֶּה אֵין פְּנַאי כְּלָל לְהַאֲרִיךְ וְשָׁלוֹם וְחַיִּים וְכָל טוּב.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לִידִידִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב נֵרוֹ יָאִיר.
מְאֹד גָּדוֹל צַעֲרִי בְּשָׁמְעִי צָרַתְכֶם, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹשִׁיעַ מְהֵרָה. וְקִוִּיתִי לַה' שֶׁתִּנָּצֵל בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל זֶה, וְשֶׁתִּתְקָרֵב יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי כָּל זֶה. כִּי כְּבָר יָדַעְתָּ הֵיטֵב שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו, הַכֹּל לְטוֹבָתוֹ כְּדֵי לְהַזְכִּירוֹ עַל יְדֵי זֶה שֶׁיָּשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיַתְחִיל מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים כָּל מַה שֶׁיּוּכַל.
דִּבְרֵי אוֹהַבְךָ בֶּאֱמֶת לָנֶצַח הַמְחַכֶּה לִישׁוּעַתְכֶם וּלִישׁוּעַת כָּל יִשְׂרָאֵל
אֲהוּבִי בְּנִי כָּל מַה שֶּׁתּוּכַל לְהוֹדִיעֵנִי אֵיזֶה יְשׁוּעָה תִּרְאֶה לְהוֹדִיעֵנִי, גַּם תִּשְׁלַח לִי פְּרִישַׂת שָׁלוֹם בְּיִחוּד מִבָּנַי הַקְּטַנִּים שֶׁיִּחְיוּ, כִּי לֹא נִזְכְּרוּ בְּפֵרוּשׁ בַּמִּכְתָּבִים הַקּוֹדְמִים. גַּם תּוֹדִיעֵנִי מֵהַקְּלוֹיְז שֶׁלָּנוּ בְּאוּמַאן אִם נִפְתְּחָה כְּבָר וּמָתַי נִפְתְּחָה. כִּי בְּנָסְעִי מִשָּׁם הָיְתָה חֲתוּמָה, וּבֶעֶזְרַת הַשֵּׁם בָּטַחְתִּי שֶׁבְּוַדַּאי כְּבָר נִפְתְּחָה, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי חָפֵץ שֶׁתּוֹדִיעֵנִי בְּפֵרוּשׁ כְּדֵי לְנַחַת.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 19
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
ר' יִשָׂשְׂכָר דִכְּפַר מַנְדִי. יִרְמְיָה בַּר אַחָא. רַב יִרְמְיָה בִּירָאָה. ר' יִרְמְיָה מִגּוּפְתָּא. רַב יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי. ר' יִרְמְיָה בְּר' חֲנִינָא.
ר' יִרְמְיָה דְּרוֹמִיָא. ר' יִרְמְיָה סַפְרָא. ר' יִרְמְיָה רַבָּה. ר' יְשֵׁבָב הַסוֹפֵר, הוּא ר' יְשֵׁבָב מֵעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת. בַּר יַשִׁיטָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קי״א · סעיף י״ג – סעיף ו׳
כ־5 דק׳ · כ־550 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
וְאִם עוֹשֶׂה אֶת הָאוֹצָר עַל דַּעַת שֶׁלֹּא לְפַנּוֹתוֹ עַד לְאַחַר הַפֶּסַח, אֲזַי יֵשׁ חִלּוּק בַּזְּמָן. אִם הוּא קֹדֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁלִּפְנֵי הַפֶּסַח, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָדְקוֹ (אֶלָּא שֶׁאִם יֵשׁ שָׁם חָמֵץ יָדוּעַ, יְבַעֲרֶנּוּ תְּחִלָּה) וְיוֹעִיל לוֹ הַבִּטּוּל, שֶׁיְבַטֵּל כָּל חָמֵץ בִּזְמַנּוֹ. אֲבָל אִם הוּא תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁלִּפְנֵי הַפֶּסַח, חַל עָלָיו חִיּוּב בְּדִיקָה, (כֵּיוָן שֶׁשּׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין בְּהִלְכוֹת פֶּסַח קֹדֶם לַפֶּסַח שְׁלֹשִׁים יוֹם) וְצָרִיךְ לְבָדְקוֹ. וַאֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד אִם שָׁכַח וְלֹא בְדָקוֹ, צָרִיךְ לְפַנּוֹת אֶת הָאוֹצָר וּלְבָדְקוֹ בַלַּיְלָה תֵּכֶף לְאַחַר שֶׁנִּזְכָּר.
וְאִם עוֹשֶֹה אוֹצָר בַּבּוֹר מֵחִטִּים שֶׁאֵינָן מְחֻמָּצוֹת, וְאַחַר כָּךְ מֵחֲמַת לַחוּת הַבּוֹר נִתְחַמְּצוּ הַחִטִּים שֶׁבְּקַרְקָעִית הַבּוֹר וְשֶׁבְּקִירוֹתָיו, אַף עַל פִי שֶׁאֲצָרָן בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, אֵין צָרִיךְ לְפַנּוֹת אֶת הַבּוֹר בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר וּלְבָדְקוֹ, אֶלָּא דַּי לוֹ בַּבִּטּוּל, כֵּיוָן שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָצַר, אָצַר בְּהֶתֵּר. וְאִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם חִטִּים מְחֻמָּצוֹת, יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה חִלוּקֵי דִּינִים, וְיַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם (תל"ו).
לֹא יַשְׁלִיךְ גַּרְעִינֵי תְּבוּאָה לַתַּרְנְגוֹלִים בִּמְקוֹם לַח תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח מִלְבַעֲרָם.
הַיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, קֹדֶם לֶכְתּוֹ יְמַנֶּה שְּׁלִיחַ שֶׁיִּבְדֹּק וִיבַטֵּל חֲמֵצוֹ, וְיֹאמַר לוֹ בְּפֵרוּשׁ, שֶׁהוּא מְמַנֶּה אוֹתוֹ לְשְּׁלִיחַ עַל הַבְּדִיקָה וְגַם עַל הַבִּטּוּל. וְהַשְּׁלִיחַ יֹאמַר בַּבִּטּוּל: חֲמֵצוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי וְכוּ'. וּמִכָּל מָקוֹם גַם הוּא בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, בְּעֶרֶב פֶּסַח בַּבֹּקֶר יְבַטֵּל חֲמֵצוֹ שֶבִּרְשוּתוֹ (תל"ב תל"ד תל"ו).
מָצָא חָמֵץ בְּבֵיתוֹ בְּחֹל הַמּוֹעֵד יוֹצִיאוֹ וְיִשְׂרְפֶנּוֹ. וְאִם יֵשׁ בּוֹ כַּזַּיִת, יְבָרֵךְ מִתְּחִלָּה עַל בִּעוּר חָמֵץ. אֲבָל עַל פָּחוֹת מִכַּזַּיִת לֹא יְבָרֵךְ. וְאִם מְצָאוֹ בְּיוֹם טוֹב אוֹ בְּשַׁבָּת חֹל הַמּוֹעֵד, וְכֵן בַּשַׁבָּת שֶׁחָל בְּעֶרֶב פֶּסַח דְּאָסוּר לְטַלְטְלוֹ מִשּׁוּם דַּהֲוֵי מֻקְצֶה, יִכְפֶּה עָלָיו כְּלִי עַד מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב אוֹ מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְאָז יִשְׂרְפֶנּוּ. וְאִם מְצָאוֹ בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁאָז בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב כְּבָר עָבַר הַפֶּסַח, אֵינוֹ מְבָרֵךְ עָלָיו, אֶלָּא שׂוֹרְפוֹ בְּלֹא בְּרָכָה, אֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ כַּזַּיִת (תל"ה תמ"ו).
כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תַּעֲרֹבֶת חָמֵץ, וַאֲפִלּוּ אֵין בּוֹ חָמֵץ בָּעַיִן, רַק הַטַּעַם מֵחָמֵץ, כְּגוֹן שֶׁהֵסִירוּ אֶת הֶחָמֵץ, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר לְהַשְׁהוֹתוֹ בַּפֶּסַח. אֲבָל דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ חָמֵץ כְּלָל, אֶלָּא שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בִּכְלֵי חָמֵץ, אֲפִלוּ הָיָה הַכְּלִי בֶּן יוֹמוֹ, אוֹ שֶׁנִּכְבַּשׁ בִּכְלִי חָמֵץ, מֻתָּר לְהַשְׁהוֹתוֹ בַּפֶּסַח. וְדַוְקָא שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל אוֹ נִכְבַּשׁ קֹדֶם הַפֶּסַח, אֲבָל אִם נִתְבַּשֵּׁל אוֹ נִכְבַּשׁ בַּפֶסַח בִּכְלִי חָמֵץ, חַיָּבִין לְבַעֲרוֹ.
תְּבוּאָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גַּרְעִינִים צְמוּחִים אוֹ מְבֻקָּעִים, וַאֲפִלּוּ הֵם מְעֹרָבִים מְעַט בְּהַרְבֵּה. וְכֵן תְּבוּאָה שֶׁנָּפְלוּ עָלֶיהָ מַיִם אוֹ שֶׁרְחָצָהּ בְּמַיִם, אָסוּר לְהַשְׁהוֹתָהּ. וְכֵן כָּל הַדְּבָרִים שֶׁנַעֲשׂוּ מִתְּבוּאָה זוֹ, אָסוּר לְהַשְׁהוֹתָן. וּמִי שֶׁמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ תְּבוּאָה שֶׁנִּתְלַחְלְחָה, צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁלֹּא יַשְׁהֶה אוֹתָהּ בַּפֶסַח. וּלְנָכְרִי אָסוּר לְמָכְרָהּ בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁיִּמְכְּרֶנָּהּ הַנָּכְרִי לְיִשְֹרָאֵל וְיַשְׁהֶה אוֹתָהּ בַּפֶסַח.
בְּגָדִים שֶׁנִּתְכַּבְּסוּ וְנִתְקְנוּ בַּחֲלֵב חִטָּה (שטערק), מֻתָּר לְלָבְשָׁן בְּפֶסַח. אֲבָל אֵין לְהַצִּיעָן עַל הַשֻּׁלְחָן אִם יֵשׁ עֲלֵיהֶם אֵיזֶה מַמָּשׁוּת, שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁיִּתְפָּרֵר מֵהֶם אֵיזֶה פֵּרוּר, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאָסוּר לָתֵת לְתוֹכָן קֶמַח שֶׁל פֶּסַח.
מֻתָּר לְדַבֵּק נְיָרוֹת בַּחַלּוֹן, אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם לַפֶּסַח, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא הֶחָמֵץ נִרְאֶה, דְּכֵיוָן שֶׁהַדֶּבֶק אֵינוֹ חָמֵץ גָּמוּר, וְגַם הוּא מְכֻסֶּה, לֹא הֶחְמִירו בּוֹ. אֲבָל אִם נִרְאֶה בַּחוּץ, אָסוּר. וְקֹדֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם, בְּכָל עִנְיָן מֻתָּר.
דְּיוֹ שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה בְּשֵׁכָר קֹדֶם פֶּסַח, מֻתָּר לִכְתֹּב בָּהּ בְּחֹל הַמּוֹעֵד פֶּסַח, כֵּיוָן שֶׁנִּפְסְלָה מֵאֲכִילַת הַכֶּלֶב קֹדֶם הַפֶּסַח. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, שֶׁנִּפְסַל וְנִפְסַד הֶחָמֵץ לְגַמְרֵי קֹדֶם הַפֶּסַח, מֻתָּר בַּפֶסַח בַּהֲנָאָה וּבִשְׁהִיָּה. אֲבָל אֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁבִּשֵּׁל בַּפֶּסַח דְּיוֹ בְּשֵׁכָר, אָסוּר לְיִשְֹרָאֵל בַּהֲנָאָה, מִשּׁוּם דְּחָמֵץ שֶׁל אֵינוֹ יְהוּדִי גַּם כֵּן אָסוּר לְיִשְֹרָאֵל בַּהֲנָאָה בַּפֶסַח (סִימָן תמ"ב ובחיי"א).
כָּל הַכֵּלִים שֶׁאֵינוֹ מַכְשִׁירָן לַפּסַח, צָרִיךְ לְשַׁפְשְׁפָן הֵיטֵב בְּעֶרֶב פֶּסַח קֹדֶם שָׁעָה שִׁשִּׁית וְלַהֲדִיחָן בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יְהֵא חָמֵץ נִכָּר, וְיַצְנִיעֵם בְּמָקוֹם צָנוּעַ שֶׁאֵינוֹ רָגִיל לֵילֵךְ לְשָׁם בַּפֶּסַח. וְטוֹב לְסָגְרָם בְּחֶדֶר מְיֻחָד וּלְהַצְנִיעַ אֶת הַמַּפְתֵּחַ עַד לְאַחַר הַפֶּסַח (תנ"א).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קט״ז
אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לָדוּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת, אֲפִלּוּ הַחוֹלְקִים עָלַי וְעַל צַדִּיקֵי אֱמֶת, וְהַמְבַזִּין אוֹתָם, בְּכֻלָּם אֶזְכֶּה לִמְצא זְכוּת וְטוֹב וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ בְּאפֶן שֶׁיִּתְבַּטֵּל כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל וְאַחְדוּת בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, אֲדוֹן הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אַתָּה יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם, בִּפְרָט הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁנִּתְהַוָּה בְּדוֹרוֹתֵינוּ בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְאַנְשֵׁיהֶם, אֲשֶׁר כַּמָּה נְפָשׁוֹת שָׁקְעוּ עַל יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת הַזּאת רַחֵם עָלֵינוּ וַעֲלֵיהֶם, וְגַלֵּה הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בָּעוֹלָם, וַעֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ, בְּאפֶן שֶׁיִּהְיֶה אַחְדוּת וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּינֵינוּ, יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר בָּנוּ בָּחַרְתָּ וְאִם הַמַּחֲלֹקֶת חַס וְשָׁלוֹם מִצִדִּי מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי רָחוֹק מִקְּדֻשָּׁתָם שֶׁל הַחוֹלְקִים עָלַי, וּבִשְׁבִיל זֶה חָלַק לִבָּם מֵאִתִּי, רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לָשׁוּב מְהֵרָה בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאַגִּיעַ לִקְדֻשָּׁתָם וּמַעֲלָתָם שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל הַגְּבוֹהִים מִמֶּנִּי בְּמַעֲלַת קְדֻשָּׁתָם וְטָהֳרָתָם, שֶׁאַגִּיעַ לִמְקוֹמָם בֶּאֱמֶת וְאֶתְאַחֵד עִמָּהֶם בֶּאֱמֶת וְשָׁלוֹם גָּדוֹל וְאִם הַדָּבָר בְּהֵפֶךְ שֶׁמַּחֲלְקוֹתָם עָלֵינוּ הוּא מֵחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִים וּנְמוּכִים מֵאִתָּנוּ, וְעַל כֵּן הֵם מִתְקַנְּאִים וּמִתְגָּרִים בָּנוּ וְחוֹלְקִים עָלֵינוּ, רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ לָדוּן אֶת כָּל הַחוֹלְקִים תָּמִיד לְכַף זְכוּת וּתְלַמְּדֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֵיךְ לִמְצא בָּהֶם זְכוּת וְטוֹב אֲפִלּוּ בְּמַה שֶּׁחוֹלְקִים עָלֵינוּ בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהַעֲלוֹתָם וּלְהַכְנִיסָם בְּכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיִּתְאַחֲדוּ [אִתָּנוּ] בֶּאֱמֶת בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת בִּשְׁלֵמוּת, בְּאפֶן שֶׁיִּתְבַּטֵל הַמַּחֲלֹקֶת מֵעָלֵינוּ וּמִכָּל יִשְׂרָאֵל, כִּי בְאֶחָד אֵין שַׁיָּךְ מַחֲלֹקֶת, וְתָשִׂים בְּלֵב הַחוֹלְקִים וּמִתְנַגְּדִים אֶל הָאֱמֶת שֶׁיָּשׁוּבוּ כֻלָּם מִשִּׂנְאָתָם וּמַחֲלֻקְתָּם, וְיִמְשְׁכוּ עַצְמָן תָּמִיד אֶל הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. "הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" וְכָל הַשּׂוֹנְאִים וְהַחוֹלְקִים שֶׁאֵינָם חֲפֵצִים בְּשָׁלוֹם, וּמִתְגַּבְּרִים לְהַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת, וְאֵינָם חֲפֵצִים לָשׁוּב אֶל הָאֱמֶת תַּכְנִיעֵם וְתַשְׁפִּילֵם עַד עָפָר, כֻּלָּם יִפְּלוּ וְלֹא יָקוּמוּ "תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שֶׁקֶר, הַדּוֹבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז יַכְרֵת יְהוָה כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת יֵבשׁוּ יִכְלוּ שׂוֹטְנֵי נַפְשִׁי, יַעֲטוּ חֶרְפָּה וּכְלִמָּה מְבַקְשֵׁי רָעָתִי יֵבשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאד כָּל איְבָי, יָשֻׁבוּ יֵבשׁוּ רָגַע"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְשִׂים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה וְכַמָּה מַזִּיק הַמַּחֲלֹקֶת לְיִשְׂרָאֵל רַחֵם רַחֵם, מָלֵא רַחֲמִים, וַעֲשֵׂה בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ וְנוֹרְאוֹתֶיךָ בְאפֶן שֶׁתַּמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם בֶּאֱמֶת וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהוָה וְרַב שָׁלוֹם בָּנָיִךְ שָׁלוֹם רָב לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ, לְמַעַן בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לְךָ יְהוָה עז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם" עשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קי״ז
"בַּעֲצָתְךָ תַנְחֵנִי וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "מַלְכִּי וֵאלֹהָי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל אֵלֶיךָ יְהוָה אֶקְרָא וְאֶל יְהוָה אֶתְחַנָּן עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי, יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם, עַד אָנָה יָרוּם אוֹיְבִי עָלָי", רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ גּדֶל חֶסְרוֹן הָעֵצָה, וְעצֶם רִבּוּי הַסְּפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבִּי בְּכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עַל פִּי רב כָּל עֲצָתִי חֲלוּקָה לִשְׁתַּיִם, וְאֵינִי יָכוֹל לָתֵת עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי בְּשׁוּם דָּבָר לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן אֲשֶׁר זֶה הַדָּבָר הָיָה בְּעוֹכְרַי וּמוֹנֵעַ אוֹתִי הַרְבֵּה מֵעֲבוֹדַת יְהוָה וּמִתְּשׁוּבָה אֲמִתִּיִּית רַחֵם עָלַי בַּעַל הָרַחֲמִים גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילָה, וְזַכֵּנִי לְקַבֵּל תָּמִיד כָּל הָעֵצוֹת מִצַּדִּיקֵי וּכְשֵׁרֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר כָּל עֲצוֹתֵיהֶם נִמְשָׁכוֹת מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבְּלוּ מֵרַבּוֹתֵיהֶם הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֲמִתִּיִּים זַכֵּנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת וּלְקַבֵּל מֵהֶם כָּל הָעֵצוֹת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן בַּעֲבוֹדוֹת יְהוָה וְהֵן בַּעֲבוֹדוֹת מַשָּׂא וּמַתָּן וּפַרְנָסָה, וְהֵן בְּשַׁאֲרֵי עֲסָקִים, בְכֻלָּם אֶשְׁאַל אֶת פִּיהֶם וְאֶזְכֶּה לֵהָנוֹת מֵהֶם עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, וְיָאִירוּ בִּי חָכְמָתָם הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלַי חֶסֶד גָּדוֹל, וְיַמְתִּיקוּ וִיבַטְּלוּ מִמֶּנִּי כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם וְאֶזְכֶּה לִישׁוּעָה שְׁלֵמָה בְּכָל עֵת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וּתְשׁוּעָה בְרב יוֹעֵץ" וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי תָמִיד שֶׁלֹּא אֶכָּשֵׁל לְעוֹלָם בְּעֵצָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה חַס וְשָׁלוֹם וְלֹא אַמְשִׁיךְ עָלַי שׁוּם צַעַר וְיִסּוּרִים וְהֶזֵּק חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי עֵצוֹת נִבְעָרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, רַק אֶשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְקַבֵּל כָּל הָעֵצוֹת מִצַּדִּיקֵי וּכְשֵׁרֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, בְּאפֶן שֶׁיָּאִירוּ בִּי חָכְמָתָם הַקְּדוֹשָׁה וּתְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים עָלַי בְכָל עֵת, וְתוֹשִׁיעֵנִי תָמִיד בְּכָל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִוָּשֵׁעַ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלַי חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יְהוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים, רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֵב אִישׁ וַעֲצַת יְהוָה הִיא תָקוּם עֲצַת יְהוָה לְעוֹלָם תַּעֲמד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדוֹר וָדוֹר", וְנֶאֱמַר. "יְהוָה צְבָאוֹת יָעָץ וּמִי יְפִירֶנָּה", וְנֶאֱמַר. "יִתֵּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא, נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגּל, יְמַלֵּא יְהוָה כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ יְהוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי בָּרוּךְ יְהוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 212 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשצ״ב
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־43 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ו׳ באייר): אחרי מות־קדושים
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־16 באפריל 2032, בשעה 19:08 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.