ספירה ושבועות
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום רביעי, י׳ באייר ה׳תשצ״ב · 21 באפריל 2032
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קל״ד · אות א׳ – אות ה׳
כ־11 דק׳ · כ־1130 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה לוֹמַר תּוֹרָה אֲפִלּוּ לְיָחִיד, כָּל־שֶׁכֵּן לְרַבִּים. כִּי צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא יֹאמַר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְשֵׂכֶל הַמְקַבֵּל. כִּי הוּא בְּחִינַת נִאוּף, שֶׁמַּשְׁלִיךְ טִפֵּי הַשֵּׂכֶל בַּאֲתָר דְּלָא אִצְטְרִיךְ, וְנִקְרָא לְבַטָּלָה, כִּי אֵינוֹ מוֹלִיד אֶצְלוֹ כְּלוּם. וְלִפְעָמִים נִקְרָא נִאוּף מַמָּשׁ, שֶׁמּוֹלִיד וּמוֹצִיא פָּסוּל וּפָגוּם, הַיְנוּ שֶׁהַמְּקַבֵּל עוֹשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה, יוּכַל, חַס וְשָׁלוֹם, לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר בְּתַאֲוַת נִאוּף. וְעַל כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד כְּשֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה בָּרַבִּים, שֶׁדִּבּוּרָיו יִתְחַלְּקוּ שֶׁלֹּא יִשְׁמַע כָּל אֶחָד כִּי אִם מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ, לֹא יוֹתֵר. וְאַף שֶׁאוֹמֵר בִּפְנֵי רַבִּים לְכֻלָּם בְּשָׁוֶה, עִם כָּל זֶה לֹא יִכְנֹס בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד כִּי אִם הַנּוֹגֵעַ לוֹ, וְצָרִיךְ לוֹ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (יתרו דף סח): וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ – וַהֲלֹא כֻּלָּא עָלְמָא שָׁמְעוּ, אֶלָּא יִתְרוֹ שָׁמַע וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ: זַכָּאָה מָאן דְּמָלֵל עַל אֻדְנָא דְּשָׁמַע (זוהר תצוה דף קפו:). וְזֶה שֶׁאָמְרוּ (סוכה נב): כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ – הַיְנוּ שֶׁהוּא גָּדוֹל, וְעַל־יְדֵי־זֶה אוֹמֵר תּוֹרָה, אֲזַי יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ כַּנַּ"ל – כִּי יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע בְּתַאֲוַת נִאוּף כַּנַּ"ל, וְצָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר וּלְפַלֵּס דִּבּוּרָיו כַּנַּ"ל:
כִּי אֶקַּח מוֹעֵד אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט (תהילים ע״ה:ג׳): סְגֻלָּה לְהִנָּצֵל מִגַּדְלוּת – לְכַבֵּד אֶת הַיָּמִים טוֹבִים, וּלְקַבֵּל יוֹם טוֹב בְּשִׂמְחָה וּבְהַרְחָבַת הַלֵּב כְּפִי יְכָלְתּוֹ. כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁזָּכָה לְאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה שַׁעֲרֵי בִּינָה, זָכָה לִהְיוֹת עָנָו מְאֹד מִכָּל הָאָדָם (במדבר י״ב:ג׳). וְיוֹם־טוֹב מֹחִין דְּאִמָּא, שֶׁהִיא בִּינָה. וְעַל כֵּן כְּשֶׁמְּקַבֵּל אֶת הַיּוֹם־טוֹב, שֶׁהִיא בִּינָה, זוֹכֶה לַעֲנָוָה. כִּי יוֹם טוֹב בְּגִימַטְרִיָּא סג עִם הַי' אוֹתִיּוֹת, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁהוּא הֶפֶךְ גַּס רוּחַ (עיין תיקונים מן זו"ח). כִּי יוֹם־טוֹב מְבַטֵּל הַגַּדְלוּת, כִּי טֶבַע הַקַּטְנוּת – שֶׁיִּתְבַּטֵּל לְגַבֵּי הַגַּדְלוּת. וְעַל כֵּן כְּשֶׁמְּקֹרָב לְהַצַּדִּיק נִתְבַּטֵּל הַגַּדְלוּת, כִּי עַל־יְדֵי אוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל הַצַּדִּיק נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי. וְהוּא בְּחִינַת (איוב כ״ט:ח׳): רָאוּנִי נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִים פְּנֵי הַצַּדִּיק נֶחְבָּאִים הַקְּטַנִּים, כִּי הַקַּטְנוּת נִתְבַּטֵּל לִפְנֵי גַּדְלוּת. וְעִקַּר כֹּחַ קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב הוּא תָּלוּי בַּצַּדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כ״ג:ל״ז): אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אוֹתָם בְּמוֹעֲדָם, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה כד): אַל תִּקְרֵי אֹתָם אֶלָּא אַתֶּם. נִמְצָא שֶׁהַיָּמִים טוֹבִים תְּלוּיִים בַּצַּדִּיקִים, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמְּקַבֵּל וּמְכַבֵּד אֶת הַיָּמִים טוֹבִים, וּמְקַבֵּל אוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל יוֹם־טוֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק כַּנַּ"ל, נִתְבַּטֵּל הַגַּדְלוּת שֶׁלּוֹ, כִּי הַקַּטְנוּת בָּטֵל לְגַבֵּי גַּדְלוּת. וְעַל־כֵּן חַיָּב אָדָם לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל, כִּי עִקַּר כֹּחַ יוֹם־טוֹב תָּלוּי בַּצַּדִּיקִים:
וּבָזֶה מְיֻשָּׁב שַׁפִּיר מַה שֶּׁהִקְשׁוּ בַּגְּמָרָא (סוכה דף כז:): עַל רַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁאָמַר: מְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הָעַצְלָנִים בָּרֶגֶל שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן חַיָּב אָדָם לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: מַדּוּעַ אַתְּ הוֹלֶכֶת וְכוּ' עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. כִּי אַף שֶׁהוּא בְּרִחוּק מֵאָה פַּרְסָה מֵרַבּוֹ בְּיוֹם־טוֹב, וְלָא אָזֵל וְאָתֵי בְּיוֹמֵהּ, עַל כָּל זֶה הוּא מְחֻיָּב לְהַקְּבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל, הַיְנוּ שֶׁיַּכִּיר פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל, הַיְנוּ שֶׁיְּכַבֵּד אֶת הַיּוֹם־טוֹב, וִיקַבֵּל אוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל יוֹם־טוֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנֵי רַבּוֹ וְכוּ', כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת הַיּוֹם־טוֹב תָּלוּי בַּצַּדִּיקִים כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁמְּקַבֵּל אֶת הַיּוֹם־טוֹב הוּא מְקַבֵּל פְּנֵי רַבּוֹ מַמָּשׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל הַגַּדְלוּת, כִּי טֶבַע הַקַּטְנוּת – שֶׁיִּתְבַּטֵּל לְגַבֵּי גַּדְלוּת כַּנַּ"ל:
וְזֶה פֵּרוּשׁ: כִּי אֶקַּח מוֹעֵד – כְּשֶׁאֲקַבֵּל אֶת הַיָּמִים טוֹבִים. אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט – הַיְנוּ שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲנָוָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת: מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין פט): מַאי דִּכְתִיב: הַאֻמְנָם אֵלֶם וְכוּ', מַה יַּעֲשֶׂה וְכוּ', יָכוֹל אַף בְּדִבְרֵי תוֹרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן, יָכוֹל אֲפִלּוּ אִם הֵגִיס דַּעְתּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם. וְזֶה: כִּי אֶקַּח מוֹעֵד אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט – עַל־יְדֵי שֶׁאֲקַבֵּל אֶת הַמּוֹעֲדִים, עַל־יְדֵי־זֶה אֶזְכֶּה לַעֲנָוָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט כַּנַּ"ל: וְזֶהוּ גַּם־כֵּן עִנְיָן הַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר עַל פָּסוּק: אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ (לעיל בסימן קכט) כִּי הַקַּטְנוּת בָּטֵל לְגַבֵּי גַּדְלוּת, וְנֶאֱכָל וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הַצַּדִּיק:
עוֹד שָׁמַעְנוּ בְּעִנְיָן זֶה: אִם הוּא מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק יוּכַל לְהַרְגִּישׁ קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב, כִּי הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב כַּנַּ"ל. וְהַסִּימָן עַל־זֶה אִם הוּא מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק, הוּא אִם יֵשׁ לוֹ שִׁפְלוּת, כִּי טֶבַע הַקַּטְנוּת – שֶׁיִּתְבַּטֵּל לִפְנֵי גַּדְלוּת כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת הוּא אַהֲבָה, שֶׁיֹּאהַב אֶת הַצַּדִּיק אַהֲבָה שְׁלֵמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מ״ד:ל׳): וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּנַפְשׁוֹ, וְתַרְגּוּמוֹ: חֲבִיבָא לֵהּ כְּנַפְשֵׁהּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל־א יח): וְנֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד. וְאַהֲבָתוֹ אֶת הַצַּדִּיק יִהְיֶה יוֹתֵר מֵאַהֲבַת נָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל־ב א): נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים. אֲזַי עַל־יְדֵי הַהִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיק, יָכוֹל לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר יוֹם־טוֹב תָּלוּי בַּצַּדִּיקִים. כִּי עִקַּר בְּחִינַת יוֹם־טוֹב הוּא, לְהַעֲלוֹת בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, לְבַטֵּל מַלְכוּת אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא. כִּי מַלְכוּת נִקְרֵאת דָּ"לֶת, בְּגִין דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם, כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם, וְנִמְצָא דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם. וְהַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת דָּלֶ"ת, נָפְלָה וְנַעֲשָׂה מִמֶּנָּה אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דִּקְלִפָּה. וּבְיוֹם־טוֹב צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵהָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְּרָא אָחֳרָא, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם יא): וַיְּהִי לְעֵת תְּשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמְּלָכִים, פֵּרוּשׁ: יוֹם טוֹב נִקְרָא תְּשׁוּבַת הַשָּׁנָה, כִּי כָּל הַיָּמִים טוֹבִים הֵם יְמֵי דִּין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ראש השנה טז): בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים הָעוֹלָם נִדּוֹן: בְּפֶסַח וְכוּ', וְצָרִיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. וְעַל־יְדֵי־זֶה יוֹצֵא הַמַּלְכוּת מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, וְנִתְבַּטֵּל מֶמְשַׁלְתָּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו:): גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הַגְּאֻלָּה, שֶׁנִּגְאָלִין עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה מֵהַמַּלְכוּת דִּקְלִפּוֹת. וְזֶהוּ: לְעֵת תְּשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמְּלָכִים; שֶׁאָז יוֹצֵא מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינַת דָּלֶ"ת, מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, וְנִתְבַּטֵּל כֹּחַ הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא. וְעִקָּר – לְבַטֵּל כֹּחַ מַלְכוּת עֲמָלֵק, כִּי הִיא כּוֹלֶלֶת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כ״ד:כ׳): רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהָרַג שְׁמוּאֵל אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק, נֶאֱמַר (שמואל־א טו): וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת אֲגָג, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: חֲתָכוֹ לְאַרְבַּע. שֶׁחָתַךְ הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, לְבַל יִהְיֶה לָהֶם כֹּחַ וּמֶמְשָׁלָה מֵהַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת דָּלֶ"ת, כִּי הֶעֱלָה הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵהֶם. וְזֶה נַעֲשֶׂה בְּיוֹם־טוֹב כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וַיְשַׁסֵּף, וָי"ו יוּ"ד הוּא פְּעֻלָּה, וְשֹׁרֶשׁ הַתֵּבָה הוּא שס"ף. וְהוּא רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: שָׁבוּעוֹת סֻכּוֹת פֶּסַח, שֶׁהֵם הַיָּמִים טוֹבִים, שֶׁאָז יוֹצֵא הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, כִּי הַיָּמִים טוֹבִים הֵם יְמֵי דִּין, שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אבות פ"ג): אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת, וְעַל כֵּן נֶאֱמַר בַּעֲמָלֵק (דברים כ״ה:י״ח):
וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים וְכוּ' וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים, כִּי עִקַּר כֹּחוֹ הָיָה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הֶעֱלוּ אֶת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם יִרְאַת אֱלֹקִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּכָל יוֹם־טוֹב יֵשׁ אַרְבַּע מִצְווֹת: בְּפֶסַח – אַרְבַּע כּוֹסוֹת, בְּסֻכּוֹת – אַרְבָּעָה מִינִים, בְּשָׁבוּעוֹת – לִמּוּד הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּאַרְבַּע בְּחִינוֹת: אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ, הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ (איוב כ״ח:כ״ז, ועיין ב"ר פ' כד, תשא פ' מ), כְּנֶגֶד הַמַּלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת דָּלֶ"ת, שֶׁיּוֹצֵאת בְּיוֹם־טוֹב מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת כַּנַּ"ל. וְהַתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים הֵם בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין סב): מָאן מַלְכֵי – רַבָּנָן, כִּי הֵם מַעֲלִים אֶת הַמַּלְכוּת, עַל־כֵּן עִקַּר קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב נַעֲשֶׂה עַל יָדָם. וּכְשֶׁמְּקַבְּלִים קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב, יֵשׁ לוֹ עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ (משלי כ״ב:ד׳): עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה'; כִּי יִרְאָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ"ל: וְאַבְרָהָם אָבִינוּ טָרַח גַּם כֵּן עַל־זֶה, וְרָדַף אַרְבַּעַת הַמְּלָכִים, לְהַעֲלוֹת מֵהֶם הַמַּלְכוּת, וְיָצָא מִמֶּנּוּ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל, יַעֲקֹב וְעֵשָׂו – כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים: אֶחָד חָכָם וְכוּ': (מִן "עוֹד שָׁמַעְנוּ" עַד כָּאן, כָּל זֶה מְבֹאָר הֵיטֵב לְעֵיל בְּהַתּוֹרָה "מֵישָׁרָא דְּסַכִּינָא" בְּסִימָן ל, עַיֵּן שָׁם)
וְעַל־יְדֵי־זֶה נִפְתָּח רַחְמָהּ שֶׁל הַמְקַשָּׁה לֵילֵד, כַּמּוּבָא בְּעֵץ־חַיִּים (שער ל"ה פ"ג): כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ צִירִים וּדְלָתוֹת לַבַּיִת, כָּךְ יֵשׁ צִירִים וּדְלָתוֹת לָאִשָּׁה (בכורות מה), וּמֵהַשְּׁתֵּי דַּלְתִין נַעֲשֶׂה צוּרַת ם סְתוּמָה, שֶׁשָּׁם נוֹצָר הַוָּלָד וְכוּ'. עַיֵּן שָׁם. וְצָרִיךְ לַחֲתֹךְ הַם לִשְׁנֵי דַּלְתִין, כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא הַוָּלָד, וְזֶהוּ: וַיְשַׁסֵּף – חֲתָכוֹ לְאַרְבַּע, שֶׁחָתַךְ הַמֵּ"ם לִשְׁנֵי דַּלְתִין, וְהָבֵן: (בֵּאוּר עִנְיָן זֶה שֶׁל הַמְקַשָּׁה לֵילֵד, יִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר)
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קנ״ה
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
וְהֶאֱרִיךְ הַרְבֵּה בַּשִּׂיחָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, וְהוֹכִיחַ אוֹתָנוּ -וְאוֹתִי בְּיוֹתֵר - לְהִתְגַּבֵּר לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בְּשַׁבָּת, וּלְהַרְבּוֹת בְּתַעֲנוּגֵי שַׁבָּת וְכוּ’ (כַּנִּדְפַּס שָׁם). וְאָמַר: ״הֲלֹא כָּל הוֹצָאוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִין חוּץ מֵהוֹצָאוֹת שַׁבָּתוֹת וְיוֹם טוֹב״ וְכוּ’ (א״ה: ראה ביצה טז.). וְאָמַר: ״הֲלֹא גַּם בַּעַל הַבַּיִת פָּשׁוּט הוּא שָׂמֵחַ בְּשַׁבָּת בְּהַדָּגִים וְהַזּ’וּפִּיצֶא שֶׁלּוֹ״. וְאַחַר כָּךְ אָמַר לִי: “עַתָּה יְהֵא לְךָ מִמַּה לִּהְיוֹת בְּמָרָה שְׁחוֹרָה”. כַּוָּנָתוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוֹכִיחַ אוֹתִי הַרְבֵּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה בְּשַׁבָּת, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֶהְיֶה ח”ו בְּמָרָה שְׁחוֹרָה בְּיוֹתֵר מִזֶּה בְּעַצְמוֹ, מֵחֲמַת שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה בְּשַׁבָּת וְאֵינִי זוֹכֶה לָזֶה. (וּבֶאֱמֶת כִּוֵּן מְאֹד לְמַחֲשַׁבְתִּי בָּזֶה, כִּי תֵּכֶף בְּעֵת אֲמִירָתוֹ כָּל הנ”ל הִתְחִיל לַעֲלוֹת עַל מַחֲשַׁבְתִּי דְּאָגוֹת אֵיךְ זוֹכִין לְשִׂמְחָה בְּשַׁבָּת).
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ט
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
ולא היה שם נחש כלל. ומאז והלאה התחילו כולם לילך באותה המערה. ואחר כך הלכו על שאר מערות עד שחזרו לטבריה. ואז ציוה רבנו להאיש שהיה עמו שיסע לחיפה לשכר ספינה לחוץ לארץ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ובבואו לשם לשכר, בתוך כך בא ספינה עם הרב הגאון החסיד המפורסם דקהלת שפיטובקע וגם שלוחי דרבנן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רפ״ז – אות ר״צ
כ־3 דק׳ · כ־280 מילים · 49% מהספר עד סוף היום
(מז) שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ בְּחֹרֶף תקס"ג בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת שֶׁאָמַר שֶׁיּוֹדֵעַ שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה מִמָּקוֹם שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בָּאָה. כִּי יֵשׁ שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא לְמַעְלָה מֵהַתּוֹרָה שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַתּוֹרָה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְלַבֵּשׁ כְּלָל בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה, וְיֵשׁ שֶׁהִיא בִּבְחִינַת אַסְמַכְתָּא שֶׁהִיא רַק בְּדֶרֶךְ אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא נִסְמָךְ עַל הַמִּקְרָא, מֵחֲמַת שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ וּמְרוֹמָם מְאֹד. גַּם שָׁמַעְתִּי שֶׁאַסְּמַכְתָּא פֵּרוּשׁוֹ סְמִיכָה שֶׁהָעִנְיָן נִסְמַךְ עַל הַמִּקְרָא כְּמוֹ שֶׁסּוֹמְכִין עַל אֵיזֶה דָּבָר וּכְשֶׁסּוֹמְכִין עַל אֵיזֶה דָּבָר בְּוַדַּאי הַסּוֹמֵךְ גָּבוֹהַ מִן הַנִּסְמַךְ וְהוּא כַּנַּ"ל וְהָבֵן:
(מח) אָמַר בּוֹאוּ וְנַחֲזִיק טוֹבָה לָרַמָּאִים שֶׁעַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחוֹלְקִים עָלֵינוּ בָּאנוּ לִדְבָרִים גְּדוֹלִים, וְהֵם עוֹשִׂים לָנוּ טוֹבָה גְּדוֹלָה. כִּי כֵן הַדָּבָר שֶׁעַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת בָּאִים וּמַשִּׂיגִים דְּבָרִים גְּדוֹלִים. כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תְּמוּרָה טז.): שֶׁבִּימֵי אֶבְלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה נִשְׁתַּכְּחוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הֲלָכוֹת וְכוּ', וְשָׁאַל יְהוֹשֻׁעַ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמַר לוֹ, לְאָמְרָן לְךָ אִי אֶפְשָׁר צֵא וְטָרְדֵן בְּמִלְחָמָה. וְעָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז הֶחֱזִירָן בְּפִלְפּוּלוֹ, וְעָתְנִיאֵל הָיָה אִישׁ מִלְחָמָה כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר כָּלֵב (יְהוֹשֻׁעַ טו): אֲשֶׁר יִלְכֹּד אֶת חֶבְרוֹן וְנָתַתִּי לוֹ אֶת עַכְסָה בִתִּי, וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז. נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הַמִּלְחָמָה זָכָה לְהַחֲזִיר הַהֲלָכוֹת שֶׁנִּשְׁתַּכְּחוּ:
(מט) שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר אֲנִי קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן. גַּם נִמְצָא בִּכְתַב־יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה אֲנִי זָקֵן שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה וְכוּ' שֶׁמְּגַלֶּה דְּבָרִים שֶׁכִּסָּה עַתִּיק יוֹמִין וְכוּ':
(נ) שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר אֲנִי יָכוֹל עַכְשָׁו לוֹמַר כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל דּוֹמִין עָלַי כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם (בְּרָכוֹת נח). רַק שֶׁאֵין לִי הַחוּץ, וַחֲצִי דָּבָר אֵינִי רוֹצֶה לוֹמַר. פֵּרוּשׁ כִּי בֶּן עַזַּאי אָמַר כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל דּוֹמִין עָלַי כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם חוּץ מִן הַקֵּרֵחַ הַזֶּה, וְאָמַר הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לוֹמַר זֹאת שֶׁהֵם דּוֹמִין לְפָנָיו כַּנַּ"ל, רַק שֶׁאֵין לוֹ הַחוּץ לוֹמַר עָלָיו חוּץ מִזֶּה וְהָבֵן. גַּם נִרְאֶה מִכַּוָּנָתוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּזֶה עִנְיָן. רַק שֶׁאֵין יָכוֹל לִגְמֹר הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת עַל כֵּן אֵינוֹ רוֹצֶה לְאָמְרוֹ: מַעֲלַת הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ניאוף · חלק ראשון · אות מ״ט – אות א׳
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
מט. עַל־יְדֵי נִאוּף מְאַבֵּד אֶת הַזִּכָּרוֹן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נ. עַל־יְדֵי נִאוּף הַבּוּשָׁה נִסְתַּלֵּק.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נא. עַל־יְדֵי אֲכִילָה גַסָּה בָּא לְנִאוּף.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נב. כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה, אַחַר־כָּךְ הוּא מְצַעֵר מֵחֲמַת הַנִּיצוֹץ שֶׁבּוֹ, אֲבָל כְּשֶׁפָּגַם בַּבְּרִית אֵין מְצַעֵר אַחַר־כָּךְ, כִּי כְּבָר הָלַךְ מִמֶּנּוּ הַנִּיצוֹץ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נג. מִי שֶׁאֵינוֹ מֵפֵר בְּרִית, עַל־יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ זְכִירָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נד. הִרְהוּרֵי נִאוּף בָּאִים עַל־יְדֵי שְׁבוּעַת שָׁקֶר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נה. מִי שֶׁהוּא עָרֵב בְּעַד רָשָׁע, נַעֲשֲֶׂה נוֹאֵף.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נו. מִי שֶׁמַּשְׁחִית דַּרְכּוֹ, עַל־יְדֵי זֶה נִכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נז. עַל־יְדֵי גִּלּוּי עֲרָיוֹת בָּא הֲרִיגָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. עַל־יְדֵי נִאוּף נוֹפֵל לִתְפִיסָה אוֹ לָחֳלִי כְּאֵב רַגְלַיִם, גַּם תַּלְמִיד שֶׁלּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וּמוֹרֶה נוֹפֵל לָזֶה, גַּם מַזִּיקִין שׁוֹלְטִין עָלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות י״ג
כ־3 דק׳ · כ־260 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
וְהֵם הָיוּ יוֹשְׁבִים שָׁם, עַל הֶהָרִים, וְהָיוּ מִתְנַהֲגִים בַּמִּנְהָג הַנַּ"ל וְהָיוּ לָהֶם אֱלהוּת רַבִּים דְּהַיְנוּ לְפִי הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל וּמֵאַחַר שֶׁהָיָה הָעִקָּר אֶצְלָם הַמָּמוֹן עַד שֶׁעַל יְדֵי מָמוֹן הַרְבֵּה הָיוּ נַעֲשִׂים אֱלוֹקַ עַל כֵּן הָיָה לָהֶם חֲשָׁשׁ מֵרְצִיחָה וּגְזֵלָה כִּי כָל אֶחָד יִהְיֶה רוֹצֵחַ וְגַזְלָן כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה אֱלוֹקַ עַל יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁיִּגְזל אַךְ אָמְרוּ שֶׁמֵּאַחַר שֶׁהוּא אֱלוֹקַ [דְּהַיְנוּ הֶעָשִׁיר בַּעַל הַמָּמוֹן הוּא אֱלוֹקַ], הוּא יִשְׁמר מִגְּזֵלוֹת וּרְצִיחוֹת וְתִקְּנוּ עֲבוֹדוֹת וְקָרְבָּנוֹת, שֶׁיִּהְיוּ מַקְרִיבִים וּמִתְפַּלְּלִים אֶל הָאֱלקוּת הַנַּ"ל גַּם הָיוּ מַקְרִיבִים בְּנֵי אָדָם וְהָיוּ מַקְרִיבִין אֶת עַצְמָן אֶל הָאֱלקוּת הַנַּ"ל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בּוֹ וְאַחַר כָּךְ יִתְגַּלְגֵּל וְיִהְיֶה עָשִׁיר כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הָיָה אֶצְלָם הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל וְהָיָה לָהֶם עֲבוֹדוֹת וְקָרְבָּנוֹת וּקְטרֶת שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים בָּהֶם אֶת הָאֱלקוּת הַנַּ"ל [דְּהַיְנוּ בַּעֲלֵי הַמָּמוֹן הַרְבֵּה כַּנַּ"ל] וּבְוַדַּאי אַף עַל פִּי כֵן הָיְתָה הַמְּדִינָה מְלֵאָה מֵרְצִיחָה וּגְזֵלָה כִּי מִי שֶׁלּא הָיָה מַאֲמִין בָּעֲבוֹדוֹת הַנַּ"ל הָיָה רוֹצֵחַ וְגַזְלָן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן כִּי עִקָּר הָיָה אֶצְלָם הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל כִּי עַל יְדֵי הַמָּמוֹן יְכוֹלִים לִקְנוֹת כָּל דָּבָר אֲכִילָה וּמַלְבּוּשִׁים, וְעִקַּר חִיּוּת הָאָדָם עַל יְדֵי הַמָּמוֹן [כֵּן הָיְתָה סְבָרָתָם לְפִי דַּעְתָּם הַמְשֻׁבֶּשֶׁת וְהַנְּבוֹכָה] עַל כֵּן הָיָה הַמָּמוֹן הָאֱמוּנָה שֶׁלָּהֶם וְהָיוּ מִשְׁתַּדְּלִים, שֶׁלּא יִהְיֶה נֶחְסָר אֶצְלָם מָמוֹן כְּלָל כִּי הַמָּמוֹן הוּא עִקַּר הָאֱמוּנָה וְהָאֱלקוּת שֶׁלָּהֶם כַּנַּ"ל אַדְּרַבָּא, צְרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל לְהוֹסִיף וּלְהַכְנִיס מָמוֹן מִמְּקוֹמוֹת אֲחֵרִים לְתוֹךְ הַמְּדִינָה וְהָיוּ יוֹצְאִים מֵהֶם סוֹחֲרִים לִסְחוֹר בִּמְדִינוֹת אֲחֵרִים כְּדֵי לְהִשְׂתַּכֵּר מָמוֹן, לְהַכְנִיס מָמוֹן יוֹתֵר לְתוֹךְ הַמְּדִינָה וּצְדָקָה, בְּוַדַּאי הוּא אִסּוּר גָּדוֹל לְפִי דַעְתָּם כִּי הוּא מַחְסִיר שֶׁפַע מָמוֹנוֹ אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלקִים אֲשֶׁר זֶה הוּא הָעִקָּר, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן וְהוּא פּוֹגֵם וּמַחְסִיר מָמוֹנוֹ עַל כֵּן בְּוַדַּאי הָיָה אָסוּר אֶצְלָם לִתֵּן צְדָקָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · עינים · אות ח׳ – אות י״א
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
עַל־יְדֵי לִמּוּד זְכוּת שֶׁהָאָדָם מְלַמֵּד עַל הָרָשָׁע, עַל־יְדֵי זֶה הָאָדָם נִצּוֹל מֵרַע עַיִן שֶׁל הָרָשָׁע. גַּם מַה שֶּׁהָרְשָׁעִים זוֹכִין בַּדִּין, וּמָרוֹם וּמְסֻלָּק מִשְׁפָּטָיו יִתְבָּרַךְ מֵהֶם, הַכֹּל הוּא לְטוֹבַת הַצַּדִּיק, כִּי גַּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְלַמֵּד זְכוּת עַל הָרָשָׁע בִּשְׁבִיל לְהַצִּיל אֶת הַצַּדִּיק מֵרַע עַיִן שֶׁל הָרָשָׁע: (לק"א סי' נ"ה אות ג')
עַל־יְדֵי רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל בְּעַצְמוֹ עַל כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵד' יְסוֹדוֹת אֵיךְ הוּא אוֹחֵז בָּהֶם, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל כָּל הַפְּגָמִים שֶׁבָּהֶם: (לק"ת סי' ס"ז)
לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא גַּם כֵּן דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, בְּוַדַּאי כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׁמֹעַ מִפִּיו תּוֹרָה הוּא מַעֲלָה יְתֵרָה. אֲבָל גַּם כְּשֶׁאֵין שׁוֹמְעִין תּוֹרָה, הָרְאִיָּה לְבַד הוּא גַּם כֵּן טוֹב מְאֹד. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִין אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי זֶה מֵאִיר וּמִתְנוֹצֵץ מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְקַבֵּל גְּדֻלָּה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה כָּל אֶחָד לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, כָּרָאוּי לוֹ לְפִי מֹחוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְבוּשָׁהּ וּתְשׁוּבָה וְלַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא: (לק"ת סי' ע"ב)
עַל־יְדֵי הַהִסְתַּכְּלוּת לְבַד שֶׁרוֹאִין פְּנֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לַחֲזֹר לַמּוּטָב וּמוֹעִיל לִקְדֻשָּׁה מְאֹד: (לק"ת סי' ע"ה)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קכ״ב · קטע ג׳ – קטע ה׳
כ־8 דק׳ · כ־780 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
רַחֵם עָלַי וְעַל כָּל הַתְּלוּיִם בִּי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וּבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל מִינֵי צָרוֹת וְדִינִים שֶׁבָּעוֹלָם, בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת (וּבִפְרָט כָּל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וּמָרוֹת הַנִּשְׁמָעִין שֶׁרוֹצִים לִגְזר עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, בִּמְדִינוֹת וּבִפְרָט הַגְּזֵרָה קָשָׁה וּמָרָה שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה אֶצְלָם וְנֶחְתְּמָה בְחוֹתַם הַמֶּלֶךְ, שֶׁבְּנֵי יִשְרָאֵל יִהְיוּ מְצֻיָּנִים וּמְזֻיָּנִים בִכְלֵי זַיִן לְמַעַן יִתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וְיִלְמְדוּ מַעֲשֵיהֶם, תַכְסִיסֵי מִלְחָמָה בְּתוֹךְ אַנְשֵׁי חָיִל אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי ! אוֹי לַעֵינַיִם שֶׁכָכָה רוֹאוֹת, הֲלֹא לְמִשְׁמַע אזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ מָארֵיהּ דְעָלְמָא כּלָא, הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה אֵיזֶה מִיִּשְרָאֵל רָאוּי לָזֶה לָשֵאת כְּלֵי זַיִן לִלְחוֹם אֶת מִלְחֲמוֹתֵיהֶם, וּלְחַלֵּל שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, שֶׁבְּגדֶל הֵכְרֵחִי מֻכְרָח לְבַטֵּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה אוֹי אוֹי אוֹי ! מִי יוּכַל לְשַׁעֵר מְרִירַת הַצָּרָה הַקָּשָׁה הַזּאת שֶׁמְּבַטֶלֶת מִבְּנֵי יִשְרָאֵל אֱמוּנַת יִשְרָאֵל), אוֹי לָנוּ שֶׁרָאִינוּ זאת אוֹי וַאֲבוֹי עֵינֵינוּ דָאֲבָה מִנִּי ענִי הַצָּרָה הַזּאת מָרָא דְּעַלְמָא כּלָּא, מִי יָכל לִסְבּל צָרָה כָּזאת אוֹי אוֹי אוֹי מִי יָכל לְשַׁעֵר מְרִירוּת הַצָּרָה הַקָּשָׁה הַזּאת אוֹי מִי יַעֲמד בָּזֶה אִי שָׁמַיִם הָקִיצוּ לְצַעֲרֵנוּ אִי שָׁמַיִם הַפְגִיעוּ בַּעֲדֵנוּ מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן, חַלּוּ נָא פְּנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן, אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן אוּלַי יְרַחֵם אוּלַי יָחוֹס, אוּלַי יְרַחֵם, אוּלַי יְרַחֵם, אוּלַי יְרַחֵם, אוּלַי יְרַחֵם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗צַדִּיקֵי יְסוֹדֵי עוֹלָם קוּמוּ כָּל שׁוֹכְנֵי עָפָר לְהַעְתִּיר בַּעֲדֵנוּ בְּעֵת צָרָה הַמָּרָה הַזּאת אֲבוֹת הָעוֹלָם, שִׁבְעָה רוֹעִים, אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקב, משֶׁה אַהֲרן יוֹסֵף דָּוִד, וְכָל הָאִמָּהוֹת שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וּשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ וְכָל הַזְּקֵנִים וְהַנְּבִיאִים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, וְכָל הַתַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים וְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְהַקְּדוֹשִׁים וְהַיְרֵאִים וְהַתְּמִימִים שֶׁהָיוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עִמְדוּ נָא עוֹרְרוּ נָא כֻּלְּכֶם מִקָּטן וְעַד גָּדוֹל אַל תַּחֲרִישׁוּ וְאַל תִּשְׁקטוּ הִתְיַצְּבוּ נָא בְּעֶזְרָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה הַזּאת הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, יִזְכּר אַהֲבַתְכֶם וִיחַיֶּה זַרְעֲכֶם, וִיבַטֵּל מֵאִתָּנוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת (וּבִפְרָט גְּזֵירָה רָעָה וּמָרָה הַזּאת אֲשֶׁר כְּבָר יָצְאָה מִלִּפְנֵיהֶם, לֹא תְהֵא כָזאת בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא תֹאבַד שֶׁאֵרִית יַעֲקב), וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל כּחֲכֶם הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ אַל תַּבִּיטוּ עַל מַעֲשֵׂינוּ אֲשֶׁר לֹא טוֹבִים, וְעַל חֲטָאֵינוּ וַעֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ הַמְרֻבִּים וְהָעֲצוּמִים כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ, כִּי כְּבָר סְבַלְתֶּם יִסּוּרִים וְצָרוֹת הַרְבֵּה בִּשְׁבִילֵנוּ בְּחַיֵּיכֶם הַבִּיטוּ אֶל מְעַט דִּמְעַט טוֹב שֶׁנִּמְצָא בָּנוּ עֲדַיִן, כִּי אֲפִלּוּ בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל הַגְּרוּעִים נִמְצָאִים כַּמָּה וְכַמָּה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁגַּם עַתָּה נִמְצָאִים קְצָת כְּשֵׁרִים וִירֵאִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֵין דּוֹר יָתוֹם, וּתְהִלָּה לְאֵל לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל, "הֱקִיצוֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ" תתרצא חוּס וַחֲמל וְרַחֵם וּשְׁמַע קוֹל צַעֲקַת וְשַׁוְעַת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צָעֲקוּ לְפָנֶיךָ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף מִיּוֹם שֶׁנִּשְׁמַע הַגְּזֵרָה הַמָּרָה הַזּאת עַד אֲשֶׁר כַּמָּה נְפָשׁוֹת מֵתוּ וְנֶחְלְשׁוּ עַל יְדֵי זֶה וְאַף כִּי עַתָּה אָנוּ מִתְרַפִּים מִלִּצְעק וְלָשׁוּב כָּרָאוּי, הֲלֹא אַתָּה יָדַעְתָּ חֲלִישׁוּת כּחֵנוּ, כִּי בָשָׂר וָדָם אֲנַחְנוּ וּמֵחֹמֶר קרַצְנוּ וְאַתָּה יוֹדֵעַ יִצְרֵנוּ כִּי מַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַחֲלוּשִׁים הָאֵלֶּה בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת רַחֵם רַחֵם בַּעַל הָרַחֲמִים, הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת כִּי אֵין מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד לָנוּ בְּעֵת צָרָה הַבֶּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס בַּגּוֹיִם, נֶחְשַׁבְנוּ כַּצּאן לָטֶּבַח יוּבָל, לַהֲרג וּלְאַבֵּד לְמַכָּה וּלְחֶרְפָּה, וּבְכָל זאת שִׁמְךָ לֹא שָׁכָחְנוּ נָא אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ רְאֵה אֶת עַמְּךָ מְרוּדִים מְאד, רְאֵה כִּי כָל עִקַּר צַעַר יִשְׂרָאֵל הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁרוֹצִים לְהַעֲבִיר אוֹתָם עַל דַּת יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, (מֵחֲמַת שֶׁגְּזֵירָה רָעָה זאת מְבִיאָה רַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹבְרִים עַל דָּת, וְרַבִּים מִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מְרוּצִים לְהָמִית אֶת עַצְמָם בְּיָדַיִם חַס וְשָׁלוֹם מִלַּעֲבוֹר עַל דָתְךָ הַקָּדוֹשׁ, אַךְ הֵם מִתְיָרְאִים אוּלַי אֵין זֶה רְצוֹנְךָ עַל פִּי ד"ת הַקְּדוֹשָׁה), עַל כֵּן הֵם הוֹלְכִים חֲשֵׁכִים עֲיֵפִים וְנִרְדָּפִים, נֶאֱנָחִים וְנִדְכָּאִים מְחַכִּים לָמוּת עָלֶיךָ וְאֵינֶנּוּ, וְעֵינֵיהֶם כָּלוֹת כָּל הַיּוֹם לִשְׁמעַ אֵיזֶה יְשׁוּעָה אֲמִתִּיִּית וְעֵינֵיהֶם תְּלוּיוֹת אֵלֶיךָ לְבַד "כְּעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ חָנֵּנוּ יְהוָה חָנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז", יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ וְיִכְמְרוּ רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, חוּסָה עָלֵינוּ כְּרב חֶמְלָתְךָ וְאַל תִּשְׁפּךְ חֲרוֹנְךָ עָלֵינוּ בִּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַמַּעְתִּירִים אוֹתְךָ בַּעֲדֵנוּ תָמִיד "שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ" גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס וְעוֹנֶה וּמְרַחֵם בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, שָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ וּפְדֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם (וּבִפְרָט מֵהַצָּרוֹת וְהַגְּזֵרוֹת אֲשֶׁר בָּעֵת הַזּאת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן רַחֲמָנָא לִשְׁזְבָן)
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗חוּסָה יְהוָה עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל רָע, וּמִכָּל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּתְסַלֵּק וְתָסִיר וּתְבַטֵּל כָּל הַמִּשְׁפָּטִים וְהַדִּינִים מִיִּשְׂרָאֵל עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי בִטּוּל הַדִּינִים לְשִׂמְחָה גְדוֹלָה שֶׁתַּגְדִּיל הַשִּׂמְחָה עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְתוֹךְ הָרַגְלִין שֶׁנִּזְכֶּה לִרְקד הַרְבֵּה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה "נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ", בְּשִׂמְחָה וְגִלָּה רִנָּה דִּיצָה וְחֶדְוָה וּבִפְרָט בִּימֵי שִׂמְחָה וְיוֹם טוֹב יְמֵי חַג הַקְּדוֹשִׁים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, רַחֵם עָלֵינוּ וְחַזְּקֵנוּ לִשְׂמחַ בָּהֶם בְּכָל עז, כִּי הֵם זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ רַב לְהוֹשִׁיעַ רַחֵם עָלֵינוּ וְהַשְׁמִיעֵנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת אֲמִתִּיּוֹת מְהֵרָה שֶׁנִּתְבַּטְּלוּ כָּל הַגְּזֵרוֹת הַקָּשׁוֹת לְמַעַן נִזְכֶּה לִשְׂמחַ בְּשִׂמְחַת הַחַג הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְלֹא יִתְעַרְבֵּב שִׂמְחָתֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּחַג הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה בְּשִׂמְחָה אֲמִתִּיִּית, בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם, וּבְצִדְקָתְךָ יָרוּמוּ" עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הַשִּׂמְחָה מֵהַחַג הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא הַזֶּה עַל כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ)
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות סד – אות סה
כ־1 דק׳ · כ־150 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
הַדִּבּוּרִים שֶׁאָדָם מֵשִׂיחַ וּמְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְנָס לָזֶה וּמַכְרִיחַ עַצְמוֹ וּמֵכִין עַצְמוֹ לְדַבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. שׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דִּבּוּרִים בְּפִיו שֶׁהֵם בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
וְצָרִיךְ לִרְאוֹת וּלְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְבַקֵּשׁ בְּכָל עֵת בְּדִבְרֵי רִצּוּיִים וְתַחֲנוּנִים חֲדָשִׁים וְזֶה זוֹכִין עַל יְדֵי טָהֳרַת הַלֵּב שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי תְּנוּעוֹת הַשֵּׂכֶל בִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה - "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים אָז וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי", שֶׁיִּזְכֶּה לְחַדֵּשׁ בְּכָל פַּעַם דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ"ל (שָׁם, סִימָן קנ"ו).
אָסוּר לְאָדָם לַעֲמֹד עַצְמוֹ עַל שׁוּם דָּבָר, הַיְנוּ שֶׁאָסוּר לְהִתְעַקֵּשׁ בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה לוֹ דַּוְקָא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ הֵן פַּרְנָסָה אוֹ בָּנִים אוֹ שְׁאָר צְרָכָיו, רַק צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים. אִם יִתֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן וְאִם לָאו לָאו.
וְזֶה אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע לְשׁוֹן גְּזֵלָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ" הַיְנוּ לִקַּח הַדָּבָר בְּחָזְקָה בִּגְזֵלָה אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים כַּנַּ"ל (שָׁם, סִימָן קצ"ו).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות סה
כ־1 דק׳ · כ־150 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְאַמֵּץ, לְיַחֵל וּלְקַוּוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִבְלִי לִרְפּוֹת וּלְרַשֵּׁל אֶת הָרָצוֹן הַטּוֹב לְעוֹלָם, וּבְוַדַּאי יִזְכֶּה לִפְעֹל עַל־יְדֵי־זֶה הַרְבֵּה טוֹבוֹת אֲמִתִּיּוֹת וְנִצְחִיּוֹת כַּאֲשֶׁר כְּבָר פָּעֲלוּ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים הַרְבֵּה עַל־יְדֵי הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְחִזּוּק הָרָצוֹן שֶׁלָּהֶם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם וְזָכִינוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה יְשׁוּעוֹת אֲמִתִּיּוֹת, שֶׁזָּכוּ יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר עַל־יְדֵי תֹּקֶף הָרָצוֹן שֶׁלָּהֶם אֶל הַקְּדֻשָּׁה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ.
וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ זוֹכְרִין אֶת כָּל זֹאת בְּכָל פַּעַם עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ גַּם עַתָּה לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בַּתּוֹחֶלֶת וְהַתִּקְוָה וְהָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לִשְׁבֹּר אֶת כָּל הַמְּנִיעוֹת וְלָבוֹא לְתַכְלִית הַטּוֹב. וְזֶה: "חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים" - "הַמְיַחֲלִים" דַּיְקָא שֶׁהוּא בְּחִינַת חִזּוּק הָרָצוֹן שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁזֶּה יָמִים רַבִּים שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה אֶל הַטּוֹב אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מְיַחֵל וּמְקַוֶּה וּמְצַפֶּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמַיִם וְזֶה כָּל הַמְיַחֲלִים, כָּל דַּיְקָא יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה כַּנַּ"ל (שָׁם אוֹת כ"ו כ"ז כ"ח כ"ט):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות יט
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 67% מהספר עד סוף היום
אַל תְּהִי בָּז לְכָל אָדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אִסּוּר שְׁפִיכַת־דָּמִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי הָאָדָם מֻזְהָר עַל אִסּוּר שְׁפִיכַת־דָּמִים גַּם בְּנֶפֶשׁ עַצְמוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם וְכוּ', וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:
זֶה הַשּׁוֹפֵךְ דַּם עַצְמוֹ, כִּי גַּם לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁיּוּכַל לִפֹּל בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא בְּוַדַּאי אִסּוּר חָמוּר, כִּי צְרִיכִין לָדוּן גַּם אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת, כִּי מִי יוֹדֵעַ אֶת מְקוֹמוֹ.
וְהָעִקָּר - שֶׁלֹּא תְּיָאֵשׁ אֶת עַצְמְךָ מִן הַצְּעָקָה לְעוֹלָם, וְלִצְעֹק וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד מֵעֹמֶק הַלֵּב בְּחִינַת: שִׁפְכִי כַּמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי הַשֵּׁם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה כֻּלָּנוּ לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שכ · פסקה 4 – פסקה 10
כ־6 דק׳ · כ־570 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
אַשְׁרֵי הַמִּתְחַזֵּק בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, וּבִפְרָט בֶּאֱלוּל בְּעַצְמוֹ לֵילֵךְ בָּזֶה, לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַבְּקִיאוּת מֵהַבָּקִי בַּהֲלָכָה בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְּשׁוֹב וְכוּ' וְכוּ', תִּשְׁרֵי: רָאשֵׁי תבוֹת אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְּעָזְּךָ יָ'ם שִׁ'בַּרְתָּ רָ'אשֵׁי תַ'נִּינִים עַל הַמָּיִם וְאַתָּה יָדַעְתָּ אֶת' נֶפֶשׁ' הַגֵּר' כִּי' גֵרִים סוֹפֵי תֵּבוֹת תִּשְׁרֵי; תָּ'בוֹאִי' תָּ'שׁ'וּרִ'י' מֵרֹ'אשׁ' אֲמָנָה; תִּשְׁרֵי שְׁנֵי פְּעָמִים חוֹתָם. מִי שָׁמַע כָּזֹאת מִי רָאָה כָּאֵלֶּה, בִּפְרָט מִי שֶׁזָּכָה לִטְעֹם אֲפִלּוּ כִּנְקֻדָּה מִן הַיָּם צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם, הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁנֶּאֱמְרוּ עַל כָּל הַנַּ"ל. גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ וְרַב כֹּחַ אֲשֶׁר הִפְלִיא עֵצָה לְהַעְלִים וּלְהַסְתִּיר אוֹר כָּזֶה בִּשְׁבִיל קִיּוּם הַבְּחִירָה, אֲבָל מַה נָּשִׁיב לַה' וְכוּ' אֲשֶׁר פָּקַח עֵינֵינוּ לִרְאוֹת עַיִן בְּעַיִן אֲמִתַּת נְקֻדַּת הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר עוֹד לְהַסְתִּירוֹ חַס וְשָׁלוֹם מִדַּעְתֵּנוּ בְּשׁוּם אֹפֶן. אַף אִם מַעֲשֵׂינוּ הֵם חַס וְשָׁלוֹם כְּמוֹ שֶׁהֵם, הָאֱמֶת הוּא אֱמֶת, וּדְבַר אֱלֹקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם.
דִּבְרֵי הַכּוֹתֵב בְּדִמְעָה מֵעֹצֶם תְּשׁוּקַת הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְכוּ'.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה וַעֲצוּמָה וּבִפְרָט לִידִידִי כְּנַפְשִׁי הַוָּתִיק הַמֻּפְלָג מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב נֵרוֹ יָאִיר, הִזָּהֵר וְהִזָּהֵר בְּנִי וְתַלְמִידִי חֲבִיבִי לְבַל יַעֲלֶה עָלֶיךָ רַעְיוֹן חַס וְשָׁלוֹם שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הָאֱמֶת, רַק בּוֹא תָּבוֹא בְּרִנָּה עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לְפֹה עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וְכֵן כָּל יָמֶיךָ עַד יָבוֹא מוֹרֵה צֶדֶק לְמַעַן יֵיטִיב לְךָ לָנֶצַח, וּבְחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ תַּחֲזִיק לִי טוֹבָה לָנֶצַח נְצָחִים.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ג' תֵּצֵא ת"ר. אוּמַאן.
רַב שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו הַיְקָרִים שֶׁיִּחְיוּ.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּיוֹם א'. לְהַרְחִיב בְּדִבְרֵי אֱמֶת אֵין בִּלְשׁוֹנִי מִלָּה עַתָּה, וּבְקָרוֹב תָּבוֹא בְּעַצְמְךָ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלֵינוּ וִיזַכֵּנוּ לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ שְׁנֵי הַבְּקִיאוּת שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ, שֶׁהֵם בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְּשׁוֹב, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ. כִּי בְּוַדַּאי הוּא בְּקִיאוּת גָּדוֹל וְעָצוּם מְאֹד כַּאֲשֶׁר כְּבָר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה כַּמָּה פְּעָמִים, וְיוֹתֵר יֵשׁ לְדַבֵּר מִזֶּה כִּמְעַט בְּכָל יוֹם, כִּי עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנוּשׁ הוּא וְחוֹלֶה מְאֹד. וְכַמָּה וְכַמָּה חוֹתְרִים עָלֵינוּ מְאֹד בְּכָל יוֹם לְהַפִּילוֹ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם, וּצְרִיכִין בְּכָל פַּעַם לִזְכֹּר הֵיטֵב בְּעִנְיַן הַבְּקִיאוּת הַנַּ"ל, וְעוֹד כַּמָּה שִׂיחוֹת קְדוֹשׁוֹת וְתוֹרוֹת נוֹרָאוֹת הַשַּׁיָּכִים לָזֶה, לְמַעַן יִשָּׁאֵר קַיָּם עַל עָמְדוֹ תָּמִיד. וּבִפְרָט בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל שֶׁאָז נִמְשָׁךְ הַשְּׁנֵי בְּקִיאוּת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל וְכוּ' וְכוּ'. בֶּאֱמֶת אֵינִי יָכוֹל לְהָבִין כְּלָל בַּמֶּה זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ כָּזֹאת. וְאִם נַעֲשֶׂה עִמָּנוּ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת וּמַחֲלֹקֶת וּבִזְיוֹנוֹת, אַף עַל פִּי כֵן אַשְׁרֵינוּ אַשְׁרֵינוּ וַדַּאי, וַעֲדַיִן יֵשׁ תִּקְוָה לְחַכּוֹת לְכָל טוּב בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח.
דִּבְרֵי אָבִיךָ
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לִבְנִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה.
לְמַעַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תִּתְגַּבֵּר בְּכָל עֹז לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד, וּבְטַח בַּה' כִּי לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ, וְהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה. וּתְחַיֶּה עַצְמְךָ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל יוֹם, וּבִתְפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים וַאֲמִירַת תְּהִלִּים בְּכַוָּנָה, וּתְדַבֵּר עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּכָל יוֹם, וּתְשַׂמַּח נַפְשֶׁךָ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר. וַאֲנִי עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹד לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּרְךָ וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁיֵּיטִיב לְךָ בְּחַסְדּוֹ. לֹא כַחֲטָאֵינוּ יַעֲשֶׂה לָנוּ וְכוּ', כִּי חַסְדּוֹ גָּדוֹל עָלֵינוּ, חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ וְכוּ'. וְאֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ עַתָּה. וְשָׁלוֹם וְחַיִּים כְּנַפְשְׁךָ בְּנִי חֲבִיבִי וָנֶפֶשׁ אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְךָ וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָתְךָ.
וְשָׁלוֹם לַחֲתָנִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב בָּרוּךְ נֵרוֹ יָאִיר עִם שְׁלוֹם זוּגָתוֹ הִיא בִּתִּי מָרַת חַנָּה צִירְיל תִּחְיֶה, וְלִבְנִי נַחְמָן, וְלִבְנִי יוֹסֵף יוֹנָה שֶׁיִּחְיוּ.
לְמַעַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּאגֶערְט צוּא לֶערְנֶין, אוּן דַאוֶוענְט עֶרִינְסְט. אוּן הִיט בֶּענְשִׁין אוּן קְרִיאַת שְׁמַע לֵיְענֶען, אוּן כָּל הַבְּרָכוֹת. אוּן הִיט אַייךְ פוּן שְׁלֶעכְטְס אוּן טְרַאכְט אוֹף דֶּעם תַּכְלִית. וָוארִין דֶּער תַּכְלִית אִיז נָאר תּוֹרָה אוּן תְּפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים [הִשְׁתּוֹקְקוּ לִלְמֹד, וְהִתְפַּלְלוּ בִרְצִינוּת, וְהִזָּהֲרוּ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן וּבַאֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע וְכֹל הַבְּרָכוֹת. וְהִזָּהֲרוּ מֵרַע וְחִשְׁבוּ עַל הַתַּכְלִית, כִּי הַתַּכְלִית הִיא רַק תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים].
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ל' · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
לוּדָא. ר' לֵוָטִי. לֵוִי הַסְּרַד. לֵוִי סְתָּם הוּא לֵוִי בֶּן סִיסִי. בַּר לִיוָאִי. ר' לֵוִי סָבָא. ר' לֵוִי סוּכִיָה.
לֵוִי בַּר שְׁמוּאֵל. ר' לֵוִי בַּר שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמֵנִי. לֵוִי בַּר בּוּדִי אוֹ בֶּן בִירְיָי. לֵוִי בַּר בּוּטָא.
רַב לֵוִי בַר לַחְמָא אוֹ בַר חַמָא. לֵוִי בַּר הוּנָא בְּר' חִיָיא. ר' לֵוִי בֶּן פַּרְטָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קט״ז · סעיף א׳ – סעיף ח׳
כ־4 דק׳ · כ־440 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
כָּל כְּלִי חֶרֶס שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ חָמֵץ, לָא מַהֲנֵי לֵה, לֹא הַגְעָלָה וְלֹא לִבּוּן. אֲבָל הַתַּנּוּרִים וְהַכִּירוֹת הַבְּנוּיִים מֵאֲבָנִים וּלְבֵנִים, מַהֲנִי לְהוּ לִבּוּן (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קי סָעִיף א וסָעִיף ב). בְּתַנּוּרִים שֶׁהֵם בְּבֵית הַחֹרֶף, נוֹהֲגִין דְּלָא מַהֲנֵי לְהוּ הֶכְשֵׁר. וּכְשֶׁרוֹצִים לְהַעֲמִיד עַל הַתַּנּוּר אֵיזֶה קְדֵרָה בְּפֶּסַח, צְרִיכִין לְהַנִּיחַ תְּחִלָּה טַס שֶׁל בַּרְזֶל וְעָלֶיהָ מַעֲמִידִין הַקְּדֵרָה, וְזֶה מַהֲנֵי גַּם בְּתַנּוּר הֶעָשׂוּי מֵחֲרָסִים (קאכלען).
כְּלֵי עֵץ וּכְלֵי מַתָּכוֹת וּכְלֵי אֶבֶן וּכְלֵי עֶצֶם מַהֲנֵי לְהוּ הַגְעָלָה. אַךְ אִם הוּא דָּבָר שֶׁמִּתְקַלְקֵל בְּרוֹתְחִין, כְּגוֹן כֵּלִים הַמְדֻבָּקִים בְּדֶבֶק (ליים), וַאֲפִלּוּ אִם רַק הַקַתָּא מְדֻבֶּקֶת בְּאֵיזֶה דֶּבֶק, לֹא מַהֲנֵי לֵיה הַגְעָלָה, מִשּׁוּם דְּחַיְשִׁינָן שֶׁמָּא לֹא יַגְעִילוּ יָפֶה.
קֹדֶם שֶׁמַּגְעִיל אֶת הַכְּלִי, צָרִיךְ לְנַקּוֹתוֹ הֵיטֵב מִן הַחֲלוּדָּה (ראסט) וְכַדּוֹמֶה, שֶׁיְהֵא נָקִי לְגַמְרֵי. אֲבָל מַרְאוֹת [כְּתָמִים] (פלעקן) אֵין בָּהֶם קְפִידָא. וְאִם יֵשׁ גּוּמּוֹת בַּכְּלִי, צָרִיךְ לְנַקְּרָן הֵיטֵב. וְאִם הוּא כְּלִי מַתֶּכֶת, יָשִׂים עַל הַגֻּמּוֹת גֶּחָלִים לְלַבֵּן שָׁם, וְאַחַר כָּךְ יַגְעִילוֹ. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְנַקּוֹת הֵיטֵב הַגֻּמּוֹת וְהַסְּדָקִים, וְגַם אִי אֶפְשָׁר לְלַבֵּן שָׁם, אֵין לוֹ תַקָּנָה. וְלָכֵן בְּסַכִּינִים עִם קַתּוֹת, צְרִיכִין לְדַקְדֵק הֵיטֵב אִם מוֹעִילָה לָהֶן הַגְעָלָה. וּמִצְוָה מִן הַמַּבְחָר לְמִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ, שֶׁיִּקְנֶה לוֹ סַכִּינִים חֲדָשִׁים לַפֶּסַח.
כֵּלִים שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁין בָּהֶם עַל יְדֵי הָאוּר בְּלִי מַיִם, צְרִיכִין לִבּוּן. וְלָכֵן הָאַגָּנוֹת וְהַמַּחֲבוֹת שֶׁאוֹפִין בָּהֶן חָמֵץ, צְרִיכִין לִבּוּן. וְהַלִּבּוּן צָרִיךְ לִהְיֹת לְכַתְּחִלָּה לִבּוּן חָזָק, עַד שֶׁיִּהְיוּ נִיצוֹצוֹת נִתָּזִין מִמֶּנּוּ. וְהַמַּרְדֶּה (שויפעל) שֶׁל עֵץ אֵין לָה תַּקָּנָה.
כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טְלַאי, אִם הוּא בְּעִנְיַן שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יֵשׁ תַּחַת הַטְּלַאי מַשֶּׁהוּ חָמֵץ בְּעַיִן, אֲזַי צָרִיךְ מִקֹּדֶם לְלַבֵּן אוֹתוֹ מָקוֹם, עַד שֶׁיֵּדַע בְּבֵרוּר, שֶׁאִם הָיָה שָׁם מַשֶּׁהוּ חָמֵץ הָיָה נִשְׂרָף, וְאַחַר כָּךְ יַגְעִילוֹ. וְאִם אֵין חֲשָׁשׁ שֶׁיְהֵא שָׁם חָמֵץ בְּעַיִן, אֲזַי אִם הָיָה הַטְּלַאי נַעֲשֶׂה קֹדֶם שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ חָמֵץ, יָכוֹל לְהַגְעִילוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, דִּכְמוֹ שֶׁבָּלַע אֶת הֶחָמֵץ, כָּךְ יִפְלְטֶנוּ בְּהַגְעָלָה. אֲבָל אִם נִשְׁתַּמֵּשׁ תְּחִלָּה בְּכְּלִי חָמֵץ, וְאַחַר כָּךְ שָֹמוּ אֶת הַטְּלַאי, אֲזַי לֹא מַהֲנֵי לֵה הַהַגְעָלָה לַמָּקוֹם שֶׁתַּחַת הַטְּלַאי, אֶלָּא צָרִיךְ לִתֵּן גַּם כֵּן קֹדֶם הַהַגְעָלָה גֶּחָלִים עַל הַטְּלַאי לְלַבֵּן אֶת הַמָּקוֹם הַהוּא. וְאִם הַטְּלַאי נִתְחַבֵּר בְּהַתָּכַת בְּדִיל אוֹ כֶּסֶף וְכַדּוֹמֶה, יָכוֹל לְהַגְעִילוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כִּי בְּלִיעַת הֶחָמֵץ נִשְׂרְפָה אָז בַּהַתָּכָה.
מְדוֹכָה בְּמָקוֹם שֶׁדַּרְכּוֹ לָדוּךְ בּוֹ דְבָרִים חֲרִיפִים עִם חָמֵץ בְּיַחַד, צָרִיכָה לִבּוּן קַל, דְּהַיְנוּ שֶׁמְמַלְּאִין אוֹתָה גֶּחָלִים בּוֹעֲרוֹת שֶׁתִּרְתַּח כָּל כָּךְ עַד שֶׁהַקַּשׁ נִשְׂרַף עָלָיו מִבַּחוּץ. וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לָדוּךְ בָּהּ רַק פִּלְפְּלִין וְכַדּוֹמֶה, סַגֵי בְּהַגְעָלָה.
כֵּלִים שֶׁהֶחְזִיק בָּהֶם יַיִן שָׂרָף לְקִיּוּם, אֵין טַעַם וְרֵיחַ יֵין הַשָׂרָף נִפְלָט עַל יְדֵי הַגְעָלָה, רַק אִם בִּשֵּׁל אוֹתָן הֵיטֵב בְּמַיִם עִם אֵפֶר עַד שֶׁנִּסְתַּלֵּק מֵהֶם הָרֵיחַ לְגַמְרֵי, מוֹעִילָה לָהֶם אַחַר כָּךְ הַגְעָלָה.
הַגְעָלַת הֶחָבִית יַעֲשֶׂה בְּדֶרֶךְ זֶה, יְלַבֵּן אֲבָנִים וִישִׂימֵן בָּהּ, וִיעָרֶה עֲלֵיהֶן מַיִם רוֹתְחִין מִכְּלִי רִאשׁוֹן, וִיגַלְגֵּל אֶת הֶחָבִית כְּדֵי שֶׁתַּגִּיעַ הַהַגְעָלָה לְכָל מָקוֹם. וְחָבִיּוֹת שֶׁלָּנוּ שֶׁהֵן עֲשׂוּיוֹת מִכַּמָּה דַּפִּים מְחֻבָּרִים בְּחֲשּׁוּקִים, אִם עָמַד בָּהֶם חָמֵץ, כְּגוֹן יֵין שָׂרָף אוֹ שֶׁהֶחְזִיק בָּהֶן קֶמַח, לֹא מַהֲנֵי לְהוּ הַגְעָלָה.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קכ״ב
רַחֵם עָלַי וְעַל כָּל הַתְּלוּיִם בִּי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וּבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל מִינֵי צָרוֹת וְדִינִים שֶׁבָּעוֹלָם, בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת (וּבִפְרָט כָּל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וּמָרוֹת הַנִּשְׁמָעִין שֶׁרוֹצִים לִגְזר עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, בִּמְדִינוֹת וּבִפְרָט הַגְּזֵרָה קָשָׁה וּמָרָה שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה אֶצְלָם וְנֶחְתְּמָה בְחוֹתַם הַמֶּלֶךְ, שֶׁבְּנֵי יִשְרָאֵל יִהְיוּ מְצֻיָּנִים וּמְזֻיָּנִים בִכְלֵי זַיִן לְמַעַן יִתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וְיִלְמְדוּ מַעֲשֵיהֶם, תַכְסִיסֵי מִלְחָמָה בְּתוֹךְ אַנְשֵׁי חָיִל אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי ! אוֹי לַעֵינַיִם שֶׁכָכָה רוֹאוֹת, הֲלֹא לְמִשְׁמַע אזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ מָארֵיהּ דְעָלְמָא כּלָא, הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה אֵיזֶה מִיִּשְרָאֵל רָאוּי לָזֶה לָשֵאת כְּלֵי זַיִן לִלְחוֹם אֶת מִלְחֲמוֹתֵיהֶם, וּלְחַלֵּל שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, שֶׁבְּגדֶל הֵכְרֵחִי מֻכְרָח לְבַטֵּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה אוֹי אוֹי אוֹי ! מִי יוּכַל לְשַׁעֵר מְרִירַת הַצָּרָה הַקָּשָׁה הַזּאת שֶׁמְּבַטֶלֶת מִבְּנֵי יִשְרָאֵל אֱמוּנַת יִשְרָאֵל), אוֹי לָנוּ שֶׁרָאִינוּ זאת אוֹי וַאֲבוֹי עֵינֵינוּ דָאֲבָה מִנִּי ענִי הַצָּרָה הַזּאת מָרָא דְּעַלְמָא כּלָּא, מִי יָכל לִסְבּל צָרָה כָּזאת אוֹי אוֹי אוֹי מִי יָכל לְשַׁעֵר מְרִירוּת הַצָּרָה הַקָּשָׁה הַזּאת אוֹי מִי יַעֲמד בָּזֶה אִי שָׁמַיִם הָקִיצוּ לְצַעֲרֵנוּ אִי שָׁמַיִם הַפְגִיעוּ בַּעֲדֵנוּ מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן, חַלּוּ נָא פְּנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן, אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן אוּלַי יְרַחֵם אוּלַי יָחוֹס, אוּלַי יְרַחֵם, אוּלַי יְרַחֵם, אוּלַי יְרַחֵם, אוּלַי יְרַחֵם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗צַדִּיקֵי יְסוֹדֵי עוֹלָם קוּמוּ כָּל שׁוֹכְנֵי עָפָר לְהַעְתִּיר בַּעֲדֵנוּ בְּעֵת צָרָה הַמָּרָה הַזּאת אֲבוֹת הָעוֹלָם, שִׁבְעָה רוֹעִים, אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקב, משֶׁה אַהֲרן יוֹסֵף דָּוִד, וְכָל הָאִמָּהוֹת שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וּשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ וְכָל הַזְּקֵנִים וְהַנְּבִיאִים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, וְכָל הַתַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים וְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְהַקְּדוֹשִׁים וְהַיְרֵאִים וְהַתְּמִימִים שֶׁהָיוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עִמְדוּ נָא עוֹרְרוּ נָא כֻּלְּכֶם מִקָּטן וְעַד גָּדוֹל אַל תַּחֲרִישׁוּ וְאַל תִּשְׁקטוּ הִתְיַצְּבוּ נָא בְּעֶזְרָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה הַזּאת הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, יִזְכּר אַהֲבַתְכֶם וִיחַיֶּה זַרְעֲכֶם, וִיבַטֵּל מֵאִתָּנוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת (וּבִפְרָט גְּזֵירָה רָעָה וּמָרָה הַזּאת אֲשֶׁר כְּבָר יָצְאָה מִלִּפְנֵיהֶם, לֹא תְהֵא כָזאת בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא תֹאבַד שֶׁאֵרִית יַעֲקב), וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל כּחֲכֶם הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ אַל תַּבִּיטוּ עַל מַעֲשֵׂינוּ אֲשֶׁר לֹא טוֹבִים, וְעַל חֲטָאֵינוּ וַעֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ הַמְרֻבִּים וְהָעֲצוּמִים כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ, כִּי כְּבָר סְבַלְתֶּם יִסּוּרִים וְצָרוֹת הַרְבֵּה בִּשְׁבִילֵנוּ בְּחַיֵּיכֶם הַבִּיטוּ אֶל מְעַט דִּמְעַט טוֹב שֶׁנִּמְצָא בָּנוּ עֲדַיִן, כִּי אֲפִלּוּ בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל הַגְּרוּעִים נִמְצָאִים כַּמָּה וְכַמָּה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁגַּם עַתָּה נִמְצָאִים קְצָת כְּשֵׁרִים וִירֵאִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֵין דּוֹר יָתוֹם, וּתְהִלָּה לְאֵל לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל, "הֱקִיצוֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ" תתרצא חוּס וַחֲמל וְרַחֵם וּשְׁמַע קוֹל צַעֲקַת וְשַׁוְעַת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צָעֲקוּ לְפָנֶיךָ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף מִיּוֹם שֶׁנִּשְׁמַע הַגְּזֵרָה הַמָּרָה הַזּאת עַד אֲשֶׁר כַּמָּה נְפָשׁוֹת מֵתוּ וְנֶחְלְשׁוּ עַל יְדֵי זֶה וְאַף כִּי עַתָּה אָנוּ מִתְרַפִּים מִלִּצְעק וְלָשׁוּב כָּרָאוּי, הֲלֹא אַתָּה יָדַעְתָּ חֲלִישׁוּת כּחֵנוּ, כִּי בָשָׂר וָדָם אֲנַחְנוּ וּמֵחֹמֶר קרַצְנוּ וְאַתָּה יוֹדֵעַ יִצְרֵנוּ כִּי מַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַחֲלוּשִׁים הָאֵלֶּה בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת רַחֵם רַחֵם בַּעַל הָרַחֲמִים, הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת כִּי אֵין מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד לָנוּ בְּעֵת צָרָה הַבֶּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס בַּגּוֹיִם, נֶחְשַׁבְנוּ כַּצּאן לָטֶּבַח יוּבָל, לַהֲרג וּלְאַבֵּד לְמַכָּה וּלְחֶרְפָּה, וּבְכָל זאת שִׁמְךָ לֹא שָׁכָחְנוּ נָא אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ רְאֵה אֶת עַמְּךָ מְרוּדִים מְאד, רְאֵה כִּי כָל עִקַּר צַעַר יִשְׂרָאֵל הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁרוֹצִים לְהַעֲבִיר אוֹתָם עַל דַּת יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, (מֵחֲמַת שֶׁגְּזֵירָה רָעָה זאת מְבִיאָה רַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹבְרִים עַל דָּת, וְרַבִּים מִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מְרוּצִים לְהָמִית אֶת עַצְמָם בְּיָדַיִם חַס וְשָׁלוֹם מִלַּעֲבוֹר עַל דָתְךָ הַקָּדוֹשׁ, אַךְ הֵם מִתְיָרְאִים אוּלַי אֵין זֶה רְצוֹנְךָ עַל פִּי ד"ת הַקְּדוֹשָׁה), עַל כֵּן הֵם הוֹלְכִים חֲשֵׁכִים עֲיֵפִים וְנִרְדָּפִים, נֶאֱנָחִים וְנִדְכָּאִים מְחַכִּים לָמוּת עָלֶיךָ וְאֵינֶנּוּ, וְעֵינֵיהֶם כָּלוֹת כָּל הַיּוֹם לִשְׁמעַ אֵיזֶה יְשׁוּעָה אֲמִתִּיִּית וְעֵינֵיהֶם תְּלוּיוֹת אֵלֶיךָ לְבַד "כְּעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ חָנֵּנוּ יְהוָה חָנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז", יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ וְיִכְמְרוּ רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, חוּסָה עָלֵינוּ כְּרב חֶמְלָתְךָ וְאַל תִּשְׁפּךְ חֲרוֹנְךָ עָלֵינוּ בִּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַמַּעְתִּירִים אוֹתְךָ בַּעֲדֵנוּ תָמִיד "שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ" גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס וְעוֹנֶה וּמְרַחֵם בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, שָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ וּפְדֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם (וּבִפְרָט מֵהַצָּרוֹת וְהַגְּזֵרוֹת אֲשֶׁר בָּעֵת הַזּאת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן רַחֲמָנָא לִשְׁזְבָן)
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗חוּסָה יְהוָה עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל רָע, וּמִכָּל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּתְסַלֵּק וְתָסִיר וּתְבַטֵּל כָּל הַמִּשְׁפָּטִים וְהַדִּינִים מִיִּשְׂרָאֵל עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי בִטּוּל הַדִּינִים לְשִׂמְחָה גְדוֹלָה שֶׁתַּגְדִּיל הַשִּׂמְחָה עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְתוֹךְ הָרַגְלִין שֶׁנִּזְכֶּה לִרְקד הַרְבֵּה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה "נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ", בְּשִׂמְחָה וְגִלָּה רִנָּה דִּיצָה וְחֶדְוָה וּבִפְרָט בִּימֵי שִׂמְחָה וְיוֹם טוֹב יְמֵי חַג הַקְּדוֹשִׁים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, רַחֵם עָלֵינוּ וְחַזְּקֵנוּ לִשְׂמחַ בָּהֶם בְּכָל עז, כִּי הֵם זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ רַב לְהוֹשִׁיעַ רַחֵם עָלֵינוּ וְהַשְׁמִיעֵנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת אֲמִתִּיּוֹת מְהֵרָה שֶׁנִּתְבַּטְּלוּ כָּל הַגְּזֵרוֹת הַקָּשׁוֹת לְמַעַן נִזְכֶּה לִשְׂמחַ בְּשִׂמְחַת הַחַג הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְלֹא יִתְעַרְבֵּב שִׂמְחָתֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּחַג הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה בְּשִׂמְחָה אֲמִתִּיִּית, בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם, וּבְצִדְקָתְךָ יָרוּמוּ" עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הַשִּׂמְחָה מֵהַחַג הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא הַזֶּה עַל כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ)
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 217 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשצ״ב
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־43 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת י״ג באייר): אמור
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־21 באפריל 2032, בשעה 19:11 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.