שבת
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
אֲכִילַת שַׁבָּת אֵינָהּ בִּשְׁבִיל שְׂבִיעָה כְּלָל רַק בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּן כָּל שִׁתָּא יוֹמִין: (לק"א סי' רע"ו)
פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, ג׳ בכסלו ה׳תשצ״ג · 6 בנובמבר 2032
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ׳ · אות ה׳ – אות ח׳
כ־6 דק׳ · כ־610 מילים · 14% מהספר עד סוף היום
ה וּכְשֶׁמִּתְפַּלֵּל קֹדֶם הַדְּרוּשׁ, צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּתַחֲנוּנִים, וִיבַקֵּשׁ מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַתְּנַת חִנָּם וְלֹא יִתְלֶה בִּזְכוּת עַצְמוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁעַכְשָׁו נִתְעוֹרֵר מַטֵּה עֻזּוֹ שֶׁל עֲבוֹדָתוֹ, אֵין זֶה הַמַּטֶּה כְּדֵי לְהִתְגָּאוֹת, אֶלָּא כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הָרָע שֶׁבָּעֵדָה, כִּי בְּרַבִּים יֵשׁ בָּהֶם טוֹבִים וְרָעִים, וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ הָרָע שֶׁבָּרָעִים כַּנַּ"ל. אֲבָל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲמֹד כְּדַל וּכְרָשׁ וִידַבֵּר תַּחֲנוּנִים, וְלֹא יִתְלֶה בְּשׁוּם זְכוּת. וְזֶהוּ (דברים ג׳:כ״ג): וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר – שֶׁצָּרִיךְ לְדַבֵּר תַּחֲנוּנִים בְּשָׁעָה שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר, הַיְנוּ קֹדֶם הַדְּרוּשׁ: וְזֶהוּ טָעוּת שֶׁטָּעָה משֶׁה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אָמַר לְמשֶׁה: קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה וְדִבַּרְתָּ אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם – שֶׁיִּקַּח מֶמְשֶׁלֶת עֻזּוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִמִּצְווֹת וּמִמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלּוֹ; וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה – כִּי בִּשְׁעַת הַקְהֵל, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גַּם רָעִים, צָרִיךְ מַטֵּה־עֹז כְּדֵי לְהַכְנִיעַ רִשְׁעָתָם כַּנַּ"ל; וְאַחַר־כָּךְ: וְדִבַּרְתָּ אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם – אֵין דִּבּוּר אֶלָּא נַחַת (שבת סג. ומ"ר שה"ש סמוך לסופו. ועיין זוהר ויצא רעט: ודברתם אל הסלע וכו' בדבור ופיוס וכו'), שֶׁיִּשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ וּתְפִלָּתוֹ בְּתַחֲנוּנִים כְּדַל וּכְרָשׁ. אֶל הַסֶּלַע, הַיְנוּ לֵב הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, לְעֵינֵיהֶם – דַּיְקָא, שֶׁיִּהְיֶה הַקָּהָל בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, כְּדֵי שֶׁיְּקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם נִשְׁמָתָם כַּנַּ"ל. וְהוּא לֹא כֵן עָשָׂה, שֶׁזָּכַר טוּבוֹ וְצִדְקָתוֹ בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ, שֶׁלֹּא הִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּטֶּה בִּשְׁבִיל הַקָּהָל, אֶלָּא הִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּטֶּה בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת: וַיָּרֶם משֶׁה אֶת יָדוֹ. יָדוֹ זֶה תְּפִלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות י״ז:י״ב): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה; תַּרְגּוּמוֹ: פְּרִישָׂן בִּצְלוֹ – שֶׁהֵרִים אֶת תְּפִלָּתוֹ, וְלֹא קִשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם הַקָּהָל. וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם – כִּבְיָכוֹל, הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם (תהילים ע״ח:כ׳) – שֶׁהִכָּה לֵב הָעֶלְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁלּוֹקְחִין אֵיזֶה דָבָר בְּכֹחַ וּבְאֹנֶס, כִּי בָּא בְּכֹחַ מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. וְזֶהוּ הַכָּאַת הַסֶּלַע פַּעֲמַיִם: הַכָּאָה אַחַת – שֶׁלָּקַח בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה בְּכֹחַ וּבְאֹנֶס, וְלֹא בִּקֵּשׁ מַתְּנַת חִנָּם כַּנַּ"ל, וְהַכָּאָה אַחַת – כִּי מִי שֶׁדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, שָׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ (ברכות סד. ועירובין יג:), וְנִסְתַּלֵּק קֹדֶם זְמַנּוֹ. וְעַל הִסְתַּלְּקוּתוֹ – הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא הַלֵּב הַנַּ"ל, הִיא מְיַלֶּלֶת וּבוֹכָה עָלָיו. וְזֶה: פַּעֲמָיִם – כִּי מֵתוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן עַל־יְדֵי הַכָּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הֵמָּה מֵי מְרִיבָה וְכוּ'. וּבִשְׁבִיל זֶה אֵין לָאָדָם לִדְחֹק אֶת עַצְמוֹ עַל שׁוּם דָּבָר, אֶלָּא יְבַקֵּשׁ בְּתַחֲנוּנִים, אִם יִתֵּן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – יִתֵּן, וְאִם לָאו – לָאו. וְזֶהוּ: יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי, הַיְנוּ הַתְּפִלָּה כַּנַּ"ל, שֶׁהֵרִים תְּפִלָּתוֹ מִתְּפִלַּת הַקָּהָל, שֶׁלֹּא קָשַׁר אֶת עַצְמוֹ עִם הַקָּהָל. וְהַתְּפִלָּה הִיא אֱמוּנָה, כְּמוֹ: וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה. לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – לְהַקְדִּישֵׁנִי דַּיְקָא, כִּי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל רַבִּים נִתְקַדֵּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל. לָכֵן לֹא תָבִיאוּ וְכוּ' אֶל הָאָרֶץ – רָמַז עַל הִסְתַּלְּקוּתוֹ, כִּי הַקְּדֻשָּׁה גַּם כֵּן נִתּוֹסֵף לְמַעְלָה בִּשְׁעַת פְּטִירַת הַצַּדִּיק, כַּיָּדוּעַ. נִמְצָא, מַה שֶּׁנֶּחְסַר עַל יָדָם נִשְׁלַם עַל יָדָם:
ו וּבִזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין, זוֹכִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קה): וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וְכוּ'. אֲבָל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִים עַל־יְדֵי יִסּוּרִין (ברכות ה), וְעִקַּר הַיִּסּוּרִים הֵם הַמּוֹנְעִים הָרְשָׁעִים, מוֹצִיאֵי דִּבַּת הָאָרֶץ, וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ מִתְּחִלָּה אֵלּוּ הָרְשָׁעִים וְלַעֲנֹשׁ אוֹתָם בְּחַרְבָּא וּקְטָלָא, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין אַחַר־כָּךְ לֵילֵךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְכֹח הַזֶּה לַעֲנֹשׁ אֶת הָרְשָׁעִים אִי אֶפְשָׁר, אֶלָּא כְּשֶׁמְּקַבְּלִין אֶת הַכֹּחַ הַזֶּה מֵאֱדוֹם, כִּי זֶה הַכֹּחַ שֶׁלּוֹ, בִּבְחִינַת: וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה (בראשית כ״ז:ל״ט-מ׳), וְהוּא יוֹנֵק מִמַּזַּל מַאְדִּים:
ז וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי כֹּחוֹת הָרוּחָנִיּוֹת, הַנִּבְרָאִים מֵאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁחִדֵּשׁ, הַכֹּחוֹת הָאֵלּוּ הֵן הֵן מַלְאָכִים מַמָּשׁ, וְהֵן מְקַבְּלִין הַכֹּחַ מֵאֱדוֹם כְּדֵי לַעֲנֹשׁ הָרְשָׁעִים בְּחַרְבָּא וּקְטָלָא, וְהֵן נִבְרָאִים בִּבְחִינַת (תהילים ס״ח:י״ב): אֲדֹנָי יִתֶּן אֹמֶר הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב, וְהֵן מַעֲנִישִׁין אֶת הָרְשָׁעִים, בִּבְחִינַת (שם צא): כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ וְכוּ', עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ וְכוּ':
ח וְאֵלּוּ הַכֹּחוֹת הָרוּחָנִיּוֹת, הַיְנוּ הַמַּלְאָכִים, הֵן לְפִי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה; וְהִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה – לְפִי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנִּתּוֹסֵף לְמַעְלָה כַּנַּ"ל, לְפִי רְבוֹת הַקְּדֻשָּׁה, כֵּן נִמְשָׁךְ רִבּוּי הַתּוֹרָה, וּלְפִי רֹב הַתּוֹרָה, כֵּן רִבּוּי הַמַּלְאָכִים הַנַּ"ל. וְכֵן לְהֵפֶךְ, הַיְנוּ שֶׁלִּפְעָמִים הַקְּדֻשָּׁה כָּל כָּךְ מֻעֶטֶת, עַד שֶׁהַמַּלְאָכִים הַנִּבְרָאִים מֵחִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה הֵם מְעוּטֵי כֹּחַ, שֶׁאֵין כֹּחַ בְּיָדָם לַעֲנֹשׁ אֶת הָרְשָׁעִים בְּחַרְבָּא וּקְטָלָא, וְאֵין לָהֶם כֹּחַ אֶלָּא לְהַכְנִיעַ אֶת הָרְשָׁעִים בִּלְבַד וּלְהָבִיא מֹרֶךְ בִּלְבָבָם, אֲבָל לֹא לַעֲנֹשׁ אוֹתָם בְּחַרְבָּא לְהַעֲבִיר אוֹתָם:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות מ״ח
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 16% מהספר עד סוף היום
וזהו כלל גדול מאד בעבודת ה' - לבל יניח עצמו ליפול חס ושלום מחמת שנפל מאיזה עבודה או מתפילה בכונה או שנפל למקום שנפל חס ושלום, עם כל זה יחזק את עצמו בכל האפשר ויתחיל בכל פעם מחדש כאילו היום התחיל להתקרב להשם יתברך; ואף אם יהיה כן כמה פעמים, דהיינו: שיהיה לו חס ושלום כמה וכמה נפילות מעבודתו יתברך, עם כל זה יתחיל בכל פעם מחדש אפילו כמה וכמה פעמים, ובלא זה אי אפשר להיות איש כשר באמת ולהתקרב להשם יתברך באמת.
וכל זמן שאינו חזק בדעתו שתמיד ימשוך עצמו להשם יתברך בכל מה שיוכל - בין בעליה בין בירידה חס ושלום, אפילו אם תהיה הירידה חס ושלום איך שתהיה, אף על פי כן יהיה חזק ואמיץ בדעתו לימשך ולהשתוקק ולהתגעגע תמיד אליו יתברך, ולצעוק ולהתפלל ולהתחנן אליו יתברך תמיד, ולעשות מה שיוכל בעבודת ה' בשמחה אפילו אם יהיה איך שיהיה; כל זמן שאין לו התחזקות הזאת באמת, אי אפשר לו להתקרב להשם יתברך באמת. וכל כך הוא צריך להתחזק עד שהוא מוכרח להיות מרוצה לעבוד את ה' תמיד כל ימי חייו על מנת שלא לקבל פרס.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות ט״ז
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 13% מהספר עד סוף היום
ואמר שהבעל דבר רצה להניח לו הכל רק שהוא יותר לו דבר אחד. והוא אמר להפוך שהוא יניח הכל, רק אותו הדבר אינו רוצה להניח מלשברו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗דהינו שהבעל דבר היה מרצה להניח לו שישבר כל התאוות רק שהוא יותר לו דבר אחד מן הסתם הינו התאווה הכללית הנ"ל, שעיקר היצר הרע הוא בתאווה זו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ס״ב
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 11% מהספר עד סוף היום
(ג) הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה הִתְחִילָה אַחַר שֶׁסִּפֵּר עִם הַחַזָּן רַבִּי יוֹסֵף דְּפֹה וַאֲנַחְנוּ עָמַדְנוּ לְפָנָיו וְהַחַזָּן הַנַּ"ל הָיָה מַלְבּוּשׁוֹ קָרוּעַ. עָנָה וְאָמַר לְהַחַזָּן הֲלֹא אַתֶּם בַּעַל תְּפִלָּה שֶׁעַל יָדָהּ נִמְשָׁךְ הַכֹּל (הַיְנוּ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת) וּמַדּוּעַ לֹא יִהְיֶה לָכֶם מַלְבּוּשׁ (שֶׁקּוֹרִין קַאפְטִין). וּבְתוֹךְ כָּךְ הִתְחִיל לְסַפֵּר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן, כְּבָר הָיָה מַעֲשֶׂה כָּזֹאת שֶׁהָיָה בַּעַל תְּפִלָּה, וְסִפֵּר כָּל הַמַּעֲשֶׂה. וּבִתְחִלַּת סִפּוּרוֹ לֹא יָדַעְנוּ שֶׁמְּסַפֵּר מַעֲשֶׂה מִמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁלּוֹ, רַק סָבַרְנוּ שֶׁמְּסַפֵּר מַעֲשֶׂה סְתָם שֶׁאֵרַע כָּךְ. רַק אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּכְנַס בִּדְבָרִים הֵבַנְּנוּ נוֹרְאוֹת הָעִנְיָן שֶׁמְּסַפֵּר, שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה נוֹרָאָה מִמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁלּוֹ. שֶׁהֵם סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · בגדים · חלק ראשון · אות י״א – אות ג׳
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 16% מהספר עד סוף היום
יא. כָּל הַמְבַזֶּה בְּגָדִים, לְסוֹף אֵינוֹ נֶהֱנֶה מֵהֶם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יב. מִי שֶׁעוֹשֶׂה מַלְבּוּשׁ לְעָנִי, עַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִבִּזְיוֹנוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יג. מִי שֶׁהוּא נִזְהָר מִלְּבַיֵּשׁ שׁוּם אָדָם, זוֹכֶה לְמַלְבּוּשִׁים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי־מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים מַמְשִׁיכִין אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ בָּעוֹלָם, וְדוֹחֶה הַרְבֵּה חֹשֶׁךְ וְצָרוֹת מִן הָעוֹלָם גַּם זוֹכֶה לִבְגָדִים נָאִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. הָרָגִיל בִּקְלָלָה, עַל־יְדֵי זֶה לא יִהְיֶה לוֹ בְּגָדִים עַל שַׁבָּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. מִי שֶׁמְּיַפֶּה תָּמִיד אֶת רַגְלָיו בִּלְבוּשִׁין נָאִים, לְמָשָׁל בְּמִנְעָלִים יָפִים בְּיוֹתֵר אוֹ בְּמִכְנָסַיִם, עַל־יְדֵי זֶה בָּא לִגְנֵבַת הַדָּעַת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה ד׳ · אות ה׳ – אות ו׳
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 14% מהספר עד סוף היום
עָנָה הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לְהַשָּׂר הָאָנוּס הַנַּ"ל: אֵיזֶה כָּבוֹד אֶתֵּן לְךָ בִּשְׁבִיל זֶה שֶׁהִצַּלְתָּנִי וְאֶת זַרְעִי ? אִם אמַר לַעֲשׂוֹת אוֹתְךָ שַׂר, הֲרֵי אַתָּה בְּלא זֶה שַׂר וְאִם לִתֵּן לְךָ מָעוֹת, יֵשׁ לְךָ אֱמר אֵיזֶה כָּבוֹד אַתָּה רוֹצֶה, וְאֶעֱשֶׂה לְךָ עָנָה הָאָנוּס וְאָמַר: אֲבָל תַּעֲשֶׂה לִי מַה שֶּׁאמַר ? אָמַר הַמֶּלֶךְ: הֵן אָמַר: הִשָּׁבַע לִי בְּכִתְרְךָ וּמַלְכוּתְךָ וְנִשְׁבַּע לוֹ עָנָה וְאָמַר [הָאָנוּס הַנַּ"ל]: עִקַּר כְּבוֹדִי שֶׁאֶהְיֶה רַשַּׁאי לִהְיוֹת יְהוּדִי בְּפַרְהֶסְיָא, לְהַנִּיחַ טַלִּית וּתְפִלִּין בְּפַרְהֶסְיָא וְחָרָה לְהַמֶּלֶךְ מְאד, מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל מְדִינָתוֹ אֵינָם רַשָּׁאִים לִהְיוֹת יְהוּדִים אֲבָל לא הָיָה לוֹ בְּרֵרָה מֵחֲמַת הַשְּׁבוּעָה בַּבּקֶר הָלַךְ הָאָנוּס וְהִנִּיחַ טַלִּית וּתְפִלִּין בְּפַרְהֶסְיָא.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אַחַר כָּךְ מֵת הַמֶּלֶךְ וְנַעֲשָׂה בְּנוֹ מֶלֶךְ וְהוּא הִתְחִיל לְהַנְהִיג מְדִינָתוֹ בְּרַכּוּת מֵחֲמַת שֶׁרָאָה שֶׁרָצוּ לְהַכְרִית אֶת אָבִיו כַּנַּ"ל וְכָבַשׁ מְדִינוֹת רַבּוֹת וְהָיָה חָכָם גָּדוֹל מְאד וְצִוָּה לְקַבֵּץ וְלִקְרוֹת אֶת כָּל הַחוֹזֵי כּוֹכָבִים שֶׁיַּגִּידוּ מֵאֵיזֶה דָּבָר יוּכַל לִהְיוֹת נִכְרָת זַרְעוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמר מִזֶּה וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁזַּרְעוֹ לא יֻכְרַת, רַק שֶׁיִּשְׁמר מִשּׁוֹר וָשֶׂה וְכָתְבוּ זאת בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת וְצִוָּה לְבָנָיו שֶׁיִּנְהֲגוּ גַּם כֵּן כְּמוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ רַכָּה וּמֵת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · גנות הגאוה ומעלת הענוה · אות כ״ז – אות ל׳
כ־2 דק׳ · כ־190 מילים · 19% מהספר עד סוף היום
עִקַּר כְּבוֹד וּגְדֻלַּת הַמַּלְכוּת אוֹ מַנְהִיג וּמוֹשֵׁל, הוּא עַל־יְדֵי עֲנָוָה. וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לְהַמֶּלֶךְ וְהַמּוֹשֵׁל עֲנָוָה בְּיוֹתֵר, מִתְפַּשֵּׁט מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ בְּיוֹתֵר: (לק"ת סי' ט"ז)
בְּעִנְיַן הַהַכְנָעָה טוֹעִים הָעוֹלָם הַרְבֵּה, עַיֵּן בִּפְנִים. וּצְרִיכִים לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מְאֹד מֵעֲנָוָה פְּסוּלָה, וּלְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה הַרְבֵּה, שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּיּוֹת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ: (לק"ת סי' כ"ב)
עִקַּר הַתְּחִיָּה לֶעָתִיד שֶׁיִחְיוּ וְיָקוּמוּ בִּתְחִיָּה, יִהְיֶה רַק לְהַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד. הַיְנוּ שֶׁרַק הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִהְיֶה נִחְיֶה וְיָקוּם בִּתְחִיָּה לֶעָתִיד. כִּי הַתַּעֲנוּג הַנִּפְלָא שֶׁהֵם חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְקַבֵּל, כִּי אִם הַשִּׁפְלוּת וְהָעֲנָוָה שֶׁל כָּל אֶחָד, הוּא לְבַדּוֹ יִזְכֶּה לִחְיוֹת וּלְקַבֵּל הַתַּעֲנוּג וְהַחַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא: (לק"ת סי' ע"ב)
בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מֻשְׁרָשׁ הַשִּׁפְלוּת וְהָעֲנָוָה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר. אֲבָל זֹאת הָעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת נֶעְלָם אֵצֶל כָּל אֶחָד בִּבְחִינַת מִיתָה, וְעַל־כֵּן אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ זֹאת הַשִּׁפְלוּת, וְעַל־כֵּן הוּא רָחוֹק מֵעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת הַזֶּה. אֲבָל עַל יְדֵי שֶׁמִּתְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי וְרוֹאֶה אוֹתוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לִשְׁמֹעַ מִפִּיו תּוֹרָה, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְבוּשָׁה וּתְשׁוּבָה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה שֶׁיִּהְיֶה נִחְיֶה אֶצְלוֹ הַשִּׁפְלוּת וְהָעֲנָוָה הַזֹּאת, וְאָז זוֹכֶה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהִיא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ"ל: (שם)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ג · קטע ו׳
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 22% מהספר עד סוף היום
וְזַכֵּנוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, "יְהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת", וֶהְיֵה בְּעֶזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה חוּסָה עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְהַצֵּל אוֹתִי מִכָּל מִינֵי כְפִירוֹת וּמִכָּל מִינֵי פְּגַם אֱמוּנָה, שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְלִבִּי שׁוּם הִרְהוּר וְשׁוּם קֻשְׁיָא וְשׁוּם עַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב עָלֶיךָ יִתְבָּרַךְ, וְעַל הַנְהָגוֹתֶיךָ, וְעַל צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וְעַל כְּשֵׁרֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, וְעַל כָּל סִפְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים, וְעַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה רַק אֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּךָ וּבְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וּבִכְלָלִיּוּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ, בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת בְּלִי שׁוּם בִּלְבּוּל וּנְטִיָּה כְּלָל וְלֹא יַעֲלֶה עַל דַּעְתִּי שׁוּם הִרְהוּר עֲלֵיהֶם כְּלָל וְאֶזְכֶּה לַעֲבד אוֹתְךָ תָּמִיד בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לִי הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ וִידִיעַת רוֹמְמוּתְךָ יִתְבָּרַךְ וְאֶזְכֶּה לַחֲזוֹת בְּאוֹר פְּנֵי יְהוָה, "לַחֲזוֹת בְּנעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ" וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ", שֶׁאֶזְכֶּה לַחֲזוֹת אֱלֹהוּתְךָ וּלְהַשִּׂיג גְּדֻלָּתְךָ יִתְבָּרַךְ, וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 55
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 15% מהספר עד סוף היום
כִּי שָׁם בְּאֵלּוּ הַדְּרָכִים הָיָה רָגִיל לֵילֵךְ וּלְהִתְבּוֹדֵד וְהָיָה מֵצֵר וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד. וְאָמַר הֲלֹא כָּאן הָיָה טוֹב לְפָנַי מְאֹד וְלָמָּה לִי הַפִּרְסוּם שֶׁל עַכְשָׁו.
גַּם עוֹד פַּעַם אַחַת סִפֵּר בְּפָנַי שֶׁבִּהְיוֹתוֹ בִּימֵי נְעוּרָיו כְּשֶׁהָיָה מִתְבּוֹדֵד בְּאֵיזֶה מָקוֹם בַּיַּעַר אוֹ בַּשָּׂדֶה, כְּשֶׁחָזַר מִשָּׁם הָיָה כָּל הָעוֹלָם חָדָשׁ בְּעֵינָיו וְנִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הוּא עוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי. וְלֹא הָיָה הָעוֹלָם נִרְאֶה בְּעֵינָיו כְּלָל כַּאֲשֶׁר מִקֹּדֶם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות ז
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 17% מהספר עד סוף היום
כָּל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל רֹב הָעוֹלָם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא רַק מֵחֲמַת נְפִילוֹת וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת. כִּי רֻבָּם הִתְנַסּוּ כַּמָּה פְּעָמִים וְהִתְחִילוּ בַּעֲבוֹדַת ה' וְאַחַר־כָּךְ נָפְלוּ לְמַה שֶּׁנָּפְלוּ כָּל אֶחָד כְּפִי נְפִילָתוֹ רַחֲמָנָא לִצְלָן, וּקְצָתָם הִתְעוֹרְרוּ לְהַתְחִיל עוֹד הַפַּעַם אוֹ כַּמָּה פְעָמִים, אֲבָל אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁרָאוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן נָפְלוּ אַחַר־כָּךְ עַל כֵּן נִתְיָאֲשׁוּ בְּעַצְמָן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · ברית · אות ה
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 21% מהספר עד סוף היום
אִם רָאִיתָ גַּנָּב וַתִּרֶץ עִמּוֹ וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ, הַיְנוּ שֶׁהַפָּסוּק מוֹכִיחַ: אִם רָאִיתָ גַּנָּב, שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע, וַתִּרֶץ עִמּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה:
וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ, כִּי בֶּאֱמֶת הָיָה רָאוּי לְךָ לִזָּהֵר מְאֹד מֵהַגַּנָּב הַזֶּה, כִּי צְרִיכִין לִשְׁמֹר מַחֲשַׁבְתּוֹ מְאֹד, שֶׁלֹּא יִלָּכֵד בְּרֶשֶׁת הַגַּנָּב הַזֶּה, וְאַתָּה - לֹא דַּי, שֶׁלֹּא שָׁמַרְתָּ עַצְמְךָ מִמֶּנּוּ, אַף גַּם: וַתִּרֶץ עִמּוֹ, שֶׁנִּתְרַצֵּיתָ אַחֲרָיו, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְעַל־יְדֵי־זֶה:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ב · מכתב פב · פסקה 4 – פסקה 11
כ־9 דק׳ · כ־870 מילים · 18% מהספר עד סוף היום
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ד' בָּלָק תקצ"ב.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ וּלְבֵיתְךָ.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי הַיּוֹם, וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל. וְאֵין לְהַרְחִיב הַדִּבּוּר מֵאַחַר שֶׁבֵּין הַיּוֹם לְמָחָר תִּהְיֶה פֹּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתָּ, וּמִמּוֹסֵר כְּתָב זֶה תִּשְׁמַע נִפְלְאוֹת יְשׁוּעַת ה' אֲשֶׁר עֲזָרָנוּ עַד הֵנָּה שֶׁזָּכִינוּ לְהַגְבִּיהַּ בִּנְיַן הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַקָּדוֹשׁ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂה ה'. כֵּן יְהִי עִמָּנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְגָמְרוֹ בִּשְׁלֵמוּת מְהֵרָה וּלְהִתְפַּלֵּל שָׁם בְּכַוָּנָה. בִּפְרָט בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ וְלִפְעֹל שָׁם מַה שֶּׁצְּרִיכִין לִפְעֹל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּכְלָל וּבִפְרָט אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן, וְתָגִיל וְתִשְׂמַח בִּישׁוּעַת ה' אֲשֶׁר עֲזָרָנוּ עַד הֵנָּה. וְעַל לְהַבָּא נְבַקֵּשׁ בְּכָל יוֹם עַד יֵעָתֵר לָנוּ ה' מִמָּרוֹם בְּרַחֲמָיו וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעֲזֹב אוֹתָנוּ לְעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ וְכוּ'.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתְךָ מְהֵרָה וּמַעְתִּיר בַּעַדְכֶם.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' י"ז בְּתַמּוּז תקצ"ב.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי, מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ הֶעָבַר עַל יְדֵי רַבִּי נַחְמָן מֵהַיְיסִין עִם אֶחָד רוּבָּל־חָדָשׁ, גַּם מִכְתָּב מֵרַבִּי יַעֲקֹב. וְנִפְלֵאתִי עָלֶיךָ מַה שֶּׁלֹּא שָׁלַחְתָּ מִכְתָּבְךָ הַיּוֹם עַל יְדֵי מוֹלִיכֵי הַפָּאסְט בִּפְרָט לְהוֹדִיעֵנִי מֵרַבִּי נַחְמָן נֶכֶד רַבֵּנוּ זַ"ל כַּאֲשֶׁר הִזְהַרְתִּיךָ. וְהִנֵּה אוֹדוֹת הַמָּקוֹם בְּהַקְּלוֹיְז אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לִי גַּם כֵּן קְצָת צַעַר מִזֶּה, אַךְ לֹא הִגְדַּלְתִּי הַיִּסּוּרִים, כִּי כְּבָר יָדַעְתָּ שֶׁאָנוּ רְחוֹקִים מִכְּבוֹד עוֹלָם הַזֶּה כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ זַ"ל, וְכַאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ בְּכָל עֵת; וּכְבָר דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה מִזֶּה בְּשָׁבוּעוֹת הֶעָבַר כַּמָּה וְכַמָּה צְרִיכִים לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה וְכוּ'; וְכֵן עוֹד בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בִּדְבָרָיו זַ"ל מְבֹאָר שֶׁעַכְשָׁו הַכָּבוֹד בַּגָּלוּת וְכוּ' וְכָל הַכָּבוֹד אֵצֶל הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר וְכוּ'. וְאִם קָטָן אַתָּה בְּעֵינֶיךָ וְנִדְמֶה לְךָ שֶׁאַתָּה רָחוֹק מְאֹד מִמֶּנּוּ זַ"ל עַל יְדֵי מַעֲשֶׂיךָ, אַדְּרַבָּא מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁצְּרִיכִים לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים כְּשֶׁרוֹצִים לְהִקָּרֵא עַל שְׁמוֹ זַ"ל. נָא בְּנִי זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח בְּכָל עֵת עֹצֶם הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים שֶׁחָמַל עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִהְיוֹת נִקְרָא עַל שְׁמוֹ זַ"ל, אֲשֶׁר לֹא יַסְפִּיקוּ כָּל יָמֵינוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל עַל זֶה וְכוּ' וְכוּ', בִּפְרָט שֶׁאַף עַל פִּי כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ עוֹזֵב אוֹתָנוּ, וּבְוַדַּאי יַעְזֹר לְךָ שֶׁיִּהְיֶה לְךָ מָקוֹם לְהִתְפַּלֵּל שָׁם שֶׁלֹּא בְּבִזָּיוֹן בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. מֵעַתָּה חַזֵּק עַצְמְךָ לִבְלִי לְהַמְשִׁיךְ עָלֶיךָ מַחֲשָׁבוֹת יְתֵרוֹת, וּתְבַקֵּשׁ וּתְחַפֵּשׂ בְּכָל דָּבָר אֵיזֶה צַד לְטוֹבָה, וְאִם לֹא תּוּכַל לִמְצֹא, תַּאֲמִין בְּחַסְדֵי ה' שֶׁבְּוַדַּאי הַכֹּל לְטוֹבָה, כִּי חַיָּב אָדָם לוֹמַר כָּל דְּעָבֵד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵד.
וְהִנֵּה הוֹדַעְתִּיךָ עַל יְדֵי רַבִּי נַחְמָן מֵעִנְיַן הַמָּעוֹת שֶׁנָּתַן רַבִּי מֹשֶׁה נֵרוֹ יָאִיר בְּאוּמַאן עַל הַבִּנְיָן, וְשֶׁמֵּחֲמַת זֶה בְּדַעְתִּי לִנְסֹעַ בְּשָׁבוּעַ זֹאת לְאוּמַאן. עַל כֵּן אַל תַּעֲשֶׂה בְּאֹפֶן אַחֵר רַק לִשְׁלֹחַ לִי בְּשָׁבוּעַ זֹאת, דְּהַיְנוּ בְּיוֹם רְבִיעִי לֹא יְאֻחַר לְפָחוֹת אַרְבָּעָה אוֹ שְׁלשָׁה רוּבָּל־חָדָשׁ, בָּזֶה יִהְיֶה נִדְבָתְךָ; וְהַמּוֹתָר תִּתֵּן עַל רַבִּי שִׁמְשׁוֹן, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְקַבֵּץ אֵיזֶה מָעוֹת לְצָרֵף לַמָּעוֹת הַנַּ"ל וְלַעֲסֹק בְּהַבִּנְיָן. כִּי כְּבָר אֲנִי חַיָּב אַרְבָּעִים רוּבָּל־חָדָשׁ, עַל כֵּן אֵינִי יָכוֹל לַעֲסֹק בְּהַבִּנְיָן כִּי אִם כְּשֶׁאֲצָרֵף לַמָּעוֹת הַנַּ"ל עוֹד אֵיזֶה סַךְ, כַּאֲשָׁר תָּבִין בְּעַצְמְךָ, וְאַל תַּעֲשֶׂה בְּאֹפֶן אַחֵר. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה בְּעֶזְרִי וְיוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְיַעַזְרֵנוּ לִגְמֹר הַבִּנְיָן בִּשְׁלֵמוּת מְהֵרָה.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָתְךָ וּמַעְתִּיר בַּעַדְךָ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לִידִידִי הָאַבְרֵךְ הַמֻּפְלָג מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב נֵרוֹ יָאִיר.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי, וְשָׁמַעְתִּי זַעֲקָתְךָ, וְיָדַעְתִּי אֶת מַכְאוֹבֶיךָ, אַךְ אֵין לִי עַתָּה דִּבּוּרִים כָּרָאוּי לִכְתֹּב לְךָ. וּבְוַדַּאי הָיָה טוֹב לְפָנֶיךָ שֶׁתִּהְיֶה רָגִיל פֹּה, אַךְ רַבּוּ הַמְּנִיעוֹת, וּבְשָׁבוּעַ זֹאת אֶסַּע אִם יִרְצֶה לְאוּמַאן, וּכְפִי הַנִּרְאֶה לֹא תּוּכַל לִהְיוֹת פֹּה עַד שַׁבַּת נַחֲמוּ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וּמֵהַסְּתָם תִּהְיוּ אָז פֹּה אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, וְאֶת אֲשֶׁר יִשְׁלַח ה' בְּפִי אֲדַבֵּר עִמְּךָ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; לְעֵת עַתָּה חֲזַק וַחֲזַק בְּנִי, כִּי כְּבָר יָדַעְתָּ וְהֵבַנְתָּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עַל הָאָדָם, כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד (אִיּוֹב ה), וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סַנְהֶדְּרִין צט:) לַעֲמַל תּוֹרָה, אֲבָל בְּלֹא עָמָל כְּלָל אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה, כִּי מָצָאתִי וְלֹא יָגַעְתִּי אַל תַּאֲמִין (מְגִילָה ו:). אֲבָל אֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ עַל הָאָדָם עָמָל וִיגִיעָה שֶׁלֹּא יוּכַל לַעֲמֹד בּוֹ.
וּכְבָר יָדוּעַ לָנוּ שֶׁלְּהִתְפַּלֵּל קָשֶׁה מְאֹד מְאֹד מֵחֲמַת רִבּוּי הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, וְיֵשׁ בָּזֶה לְדַבֵּר הַרְבֵּה שֶׁלֹּא תַּסְפִּיק הַיְרִיעָה, אַךְ הַכְּלָל שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ שֶׁמְּיַגְּעִין עַצְמוֹ וּמַכְרִיחִין אֶת עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, זֶה בְּעַצְמוֹ יָקָר מְאֹד מְאֹד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנֶחֱשָׁב כְּקָרְבָּנוֹת, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים מד) "כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם" וְכוּ' כַּמְבֹאָר בִּדְבָרָיו זַ"ל (שִׂיחוֹת הָרַ"ן יב). גַּם זְכֹר הֵיטֵב שֶׁשְּׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת בְּיַחַד בְּשׁוּם אֹפֶן, וְגַם זְכֹר הֵיטֵב הֵיטֵב הַתּוֹרָה שֶׁל "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי", וּתְעַיֵּן שָׁם יָפֶה יָפֶה, וְלֹא תִּהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כִּישָׁנָה, וְתֵלֵךְ עִמָּהּ בְּכָל יוֹם, וְגַם זְכֹר הַתּוֹרָה עַל פָּסוּק צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְגַם שָׁם תְּעַיֵּן יָפֶה וְתֵלֵךְ בָּזֶה גַּם כֵּן, וּבְחַסְדֵי ה' תּוּכַל לְהַחֲיוֹת נַפְשְׁךָ בָּהֶם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. וְהַיִּסּוּרִים וְהַפְּחָדִים שֶׁיֵּשׁ לְךָ מֵאָבִיךָ הַמַּגְזִים עָלֶיךָ, בְּטַח בַּה' שֶׁיַּצִּילְךָ מִמֶּנּוּ, כַּאֲשֶׁר כְּבָר הִצִּיל הַרְבֵּה מִמְּנִיעוֹת וּפְחָדִים כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה הַרְבֵּה יוֹתֵר. וּבְוַדַּאי אִם תִּהְיֶה נִשְׁאָר עַל עָמְדְּךָ לְהִתְקָרֵב לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת בְּכָל עֵת, תַּעֲשֶׂה נַחַת רוּחַ הַרְבֵּה לְאָבִיךָ בָּזֶה וּבַבָּא הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאִם תְּצַיֵּת אוֹתוֹ חַס וְשָׁלוֹם. וְדַעַת לְנָבוֹן נָקָל לְהָבִין כָּל זֶה. קַוֵּה לַה' וְיוֹשַׁע לְךָ, וּמִגֹּדֶל טִרְדָּתִי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ וּלְהַרְחִיב הַדִּבּוּר כָּרָאוּי וְדַי בָּזֶה כָּעֵת.
דִּבְרֵי אוֹהַבְךָ בֶּאֱמֶת לָנֶצַח הֶחָפֵץ וּמִתְגַּעְגֵּעַ לְטוֹבַתְכֶם בֶּאֱמֶת לְמַעֲנוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, לֹא בִּשְׁבִיל שׁוּם פְּנִיָּה וְכָבוֹד שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה חַס וְשָׁלוֹם, רַק לְמַעַן הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ לְבַד.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעִנְיַן הַלִּמּוּד, בְּוַדַּאי טוֹב לְפָנֶיךָ בְּכָל הָאֳפָנִים שֶׁתַּתְחִיל כְּסֵדֶר הָאֹרַח חַיִּים עִם הַמָּגִנֵּי אֶרֶץ, וְתִקְבַּע לְךָ חֹק קָבוּעַ כַּמָּה דַּפִּין בְּכָל יוֹם עַד שֶׁתִּגְמֹר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל הָאַרְבָּעָה חֶלְקֵי שֻׁלְחָן עָרוּךְ, וְתַחֲזֹר וְתַתְחִיל וְכוּ'. וְכֵן תִּנְהֹג כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וּבָזֶה יֵיטִיב לְךָ לָעַד.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות הצדיקים · פסקה 37
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 16% מהספר עד סוף היום
אַבִיָּה הח'. יֵשׁוּעַ הַט'. שְׁכַנְיָהוּ הי'. אֶלְיָשִׁיב י"א. יָקִים י"ב. חֻפָּה י"ג. יֶשֶׁבְאָב י"ד. בִלְגָּה ט"ו. אִמֵּר ט"ז. חֵזִיר י"ז.
הַפִּצֵּץ י"ח. פְתַחְיָה י"ט. יְחֶזְקֵאל כ'. יָכִין כ"א. גָמוּל כ"ב. דְלָיָהוּ כ"ג. מַעַזְיָהוּ כ"ד.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן כ״ט · סעיף ט׳ – סעיף י״ג
כ־4 דק׳ · כ־410 מילים · 13% מהספר עד סוף היום
וְכֵן אֵין לְהִתְקוֹטֵט בִּשְׁבִיל אֵיזֶה מִצְוָה כְּגוֹן, לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַתֵּבָה, אוֹ לַעֲלֹת לַתּוֹרָה וְכַדּוֹמֶה, כִּדְמָצִינוּ בְּלֶחֶם הַפָּנִים, אַף שֶׁהוּא מִצְוָה לְאָכְלוֹ, שָׁנִינוּ הַצְּנוּעִים מוֹשְׁכִים יְדֵיהֶם וְהַגַּרְגְּרִין חוֹטְפִין וְאוֹכְלִין. (אוֹרַח חַיִּים סִימָן נ"ג)
טֶבַע הָאָדָם הוּא, לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ בְּמַעֲשָׂיו, אַחַר רֵעָיו וַחֲבֵרָיו וְאַנְשֵׁי מְקוֹמוֹ, לְפִיכָךְ צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְחַבֵּר לַצַּדִּיקִים, וְלֵישֵׁב אֵצֶל הַחֲכָמִים תָּמִיד, כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם. וְיִתְרַחֵק מִן הָרְשָׁעִים הַהוֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם. אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים יֶחְכַּם, וְרוֹעֶה כְּסִילִים יֵרוֹעַ. וְאוֹמֵר אַשְׁרֵי הָאִישׁ וְגוֹ'. וְאִם הוּא דָּר בְּעִיר שֶׁמַּנְהִיגֶיהָ רָעִים, וְאֵין אֲנָשֶׁיהָ, הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, יֵלֵךְ מִשָּׁם לָדוּר בְּעִיר שֶׁאֲנָשֶׁיהָ צַדִּיקִים וְנוֹהֲגִים בְּדֶרֶךְ טוֹבִים.
מִצְוַת עֲשֵׂה לְהִדַּבֵּק בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים כְּדֵי לִלְמֹד מִמַּעֲשֵׂיהֶם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר וּבוֹ תדְבָּק. וְכִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְהִדָּבֵק בַּשְּׁכִינָה, אֶלָּא כָּךְ פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הִדַּבֵּק בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים. לְפִיכָךְ צָרִיךְ הָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּשָּׂא בַּת תַּלְמִיד חָכָם וְיַשִּׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם. וְלֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת עִם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וְלַעֲשׂוֹת פְּרַקְמַטְיָא לְתַלְמִיד חָכָם, וּלְהִתְחַבֵּר אֲלֵיהֶם בְּכָל מִינֵי חִבּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר וּלְדָבְקָה בּוֹ. וְכֵן צִוּוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְאָמְרוּ, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם וְשׁוֹתֶה בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם.
מִצְוָה עַל כָּל אָדָם, לֶאֱהֹב אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִשְֹרָאֵל כְּגוּפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ (ועַיֵּן לקמן סִימָּן ל' סָעִיף ד), וְלָחוּס עַל מָמוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁהוּא חָס עַל מָמוֹן שֶׁלּוֹ, וְרוֹצֶה בִּכְבוֹד עַצְמוֹ. וְהַמִּתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ, [אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חֲבֵרוֹ עוֹמֵד שָׁם, וְלֹא הִגִּיעַ לוֹ בֹּשֶׁת, וְלֹא בִּיְשׁוֹ אֶלָּא עָרַךְ מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וְחָכְמָתוֹ, לְמוּל מַעֲשֵׂה חֲבֵרוֹ, אוֹ חָכְמָתוֹ, כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה מִכְּלָלוֹ, שֶׁהוּא מְכֻבָּד וַחֲבֵרוֹ בָּזוּי], אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא [עַד שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה] (רמב"ם הל' תשובה פ"ד ה"ד).
כָּל הַשּׂוֹנֵא אֶחָד מִיִשְֹרָאֵל בְּלִבּוֹ, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תִּשְׂנָא אֵת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ (עַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קפ"ט סָעִיף ה'). וְאִם חָטָא אִישׁ כְּנֶגְדּוֹ, לֹא יִשְׂטְמֶנוּ וְיִשְׁתֹּק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּרְשָׁעִים וְלֹא דִבֵּר אַבְשָׁלוֹם עִם אַמְנוֹן לְמֵרַע וְעַד טוֹב, כִּי שָׂנֵא אַבְשָׁלוֹם אֵת אַמְנוֹן, אֶלָּא מִצְוָה עָלָיו לְהוֹדִיעוֹ וְלוֹמַר: לָמָּה עָשִׂיתָ לִי כָּךְ וְכָךְ, וְלָמָּה חָטָאתָ לִי בְּדָבָר זֶה? שֶׁנֶּאֱמַר הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֵת עֲמִיתֶךָ. וְאִם חָזַר וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִמְחֹל לוֹ, צָרִיךְ לִמְחֹל לוֹ, וְלֹא יְהֵא אַכְזָרִי, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים (שירפא את אבימלך) (רמב"ם פ"ו), בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (סוֹף פֶּרֶק ט"ז) וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת כֵּיצַד. מְלַמֵּד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן אָדָם לוֹמַר: אֱהֹב אֵת הַחֲכָמִים, וּשְׂנָא אֵת הַתַּלְמִידִים, אֱהֹב אֵת הַתַּלְמִידִים, וּשְׂנָא אֵת עַמֵּי הָאָרֶץ, אֶלָא אֱהַב אֵת כֻּלָּם וּשְׂנָא אֶת הַאֶפִּיקוֹרְסִים, וְהַמְּסִיתִים וְהַמַּדִּיחִים וְכֵן הַמָּסוֹרוֹת. וְכֵן דָּוִד אָמַר מְשַׂנְאֶיךָ ה', אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטַט, תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים, לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי, הֲלֹא הוּא אוֹמֵר, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה', מַה טַּעַם, כִּי אֲנִי בְּרָאתִיו. וְאִם עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה עַמְּךָ, אַתָּה אוֹהֲבוֹ. וְאִם לָאו אִי אַתָּה אוֹהֲבוֹ.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ג
וְזַכֵּנוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, "יְהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת", וֶהְיֵה בְּעֶזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה חוּסָה עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְהַצֵּל אוֹתִי מִכָּל מִינֵי כְפִירוֹת וּמִכָּל מִינֵי פְּגַם אֱמוּנָה, שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְלִבִּי שׁוּם הִרְהוּר וְשׁוּם קֻשְׁיָא וְשׁוּם עַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב עָלֶיךָ יִתְבָּרַךְ, וְעַל הַנְהָגוֹתֶיךָ, וְעַל צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וְעַל כְּשֵׁרֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, וְעַל כָּל סִפְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים, וְעַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה רַק אֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּךָ וּבְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וּבִכְלָלִיּוּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ, בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת בְּלִי שׁוּם בִּלְבּוּל וּנְטִיָּה כְּלָל וְלֹא יַעֲלֶה עַל דַּעְתִּי שׁוּם הִרְהוּר עֲלֵיהֶם כְּלָל וְאֶזְכֶּה לַעֲבד אוֹתְךָ תָּמִיד בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לִי הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ וִידִיעַת רוֹמְמוּתְךָ יִתְבָּרַךְ וְאֶזְכֶּה לַחֲזוֹת בְּאוֹר פְּנֵי יְהוָה, "לַחֲזוֹת בְּנעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ" וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ", שֶׁאֶזְכֶּה לַחֲזוֹת אֱלֹהוּתְךָ וּלְהַשִּׂיג גְּדֻלָּתְךָ יִתְבָּרַךְ, וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 62 מתוך 383 במחזור של שנת ה׳תשצ״ג
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־30 דק׳
פרשת השבוע: תולדות
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־6 בנובמבר 2032, בשעה 16:46 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
אֲכִילַת שַׁבָּת אֵינָהּ בִּשְׁבִיל שְׂבִיעָה כְּלָל רַק בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּן כָּל שִׁתָּא יוֹמִין: (לק"א סי' רע"ו)
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־383 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.