קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ט״ז · אות ב׳

הַצַּדִּיק כְּשֶׁעוֹסֵק בְּחָכְמָה עֶלְיוֹנָה אָז מְאִירוֹת עֵינָיו כַּשֶּׁמֶשׁ וְזֶהוּ בְּחִינַת "וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ". לִפְעָמִים מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ כְּשֶׁאֲנַחְנוּ דְּבוּקִים בַּחָכְמָה וְלִפְעָמִים מְאִירוֹת כַּיָּרֵחַ כְּשֶׁמְּסַלְּקִין אֶת עַצְמֵנוּ מִלְּשׁוֹטֵט בַּחָכְמָה, כִּי הַיָּרֵחַ אֵין מֵאִיר כִּי אִם כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק הַשֶּׁמֶשׁ. וְלֶעָתִיד לָבוֹא עַל יְדֵי תְּרֵין מְשִׁיחִין יִגָּאֲלוּ מִכָּל הָאֻמּוֹת שֶׁנִּכְלָלִים בְּעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל שֶׁהֵם תְּרֵין עֲנָנִין דִּמְכַסְּיָן עַל הָעַיְנִין [זהַר ח"ג רנ"ב] וְאָז לא יִצְטָרֵךְ לְבַטֵּל מִדְּבֵקוּתוֹ וְיִתְקַיֵּם [יְשַׁעְיָה ל כו] וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן