קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״ז · אות י״א

וּמֵאַיִן בָּא שֶׁאֵלּוּ דַּיְקָא יִמְצְאוּ כַּנַּ"ל וְיַחַזְרוּ וְיַכִּירוּ אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל וַאֲחֵרִים אֵינָם מוֹצְאִים כְּלָל. אַךְ דַּע שֶׁזֶּה מֵחֲמַת בְּחִינַת הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ תַּחַת יָדָם הַיְנוּ בְּחִינַת חֶלְקֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. כִּי עַל יְדֵי גְּזֵרוֹתֵיהֶם וְהַמִּסִּים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שֶׁמּוֹנְעִים טוֹבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל וְאֵינָם מַנִּיחִים אוֹתָם לַעֲשׂת מִצְווֹת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי כָּל זֶה נִכְבָּשׁ הַטּוֹב תַּחַת יָדָם. וּבַתְחִלָּה זֶה הַטּוֹב זוֹכֵר שֶׁבָּא מִמָּקוֹם קָדוֹשׁ וְעֶלְיוֹן מְאד אַךְ אַחַר כָּךְ הֵם מִתְגַּבְּרִין עַל זֶה הַטּוֹב וְכוֹבְשִׁין אוֹתוֹ תַּחַת יָדָם. עַד שֶׁנִּתְפָּס וְנִקְשָׁר אֶצְלָם וְשׁוֹכֵחַ מַעֲלָתוֹ. וְעַל יְדֵי הַדִּבּוּר הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁיּוֹצֵא וְנִכְתָּב בְּסִפְרֵיהֶם אֲזַי זֶה הַטּוֹב מוֹצֵא אוֹתוֹ שָׁם. שֶׁמּוֹצֵא שָׁם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם וַאֲזַי נִזְכָּר זֶה הַטּוֹב אֶת מַעֲלָתוֹ אֵיךְ שֶׁבָּא מִמָּקוֹם קָדוֹשׁ וְעֶלְיוֹן מְאד דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא חֶלְקֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת נִבְרְאוּ בִּשְׁבִילָם וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְלָךְ בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לִבְרא אֶת הָעוֹלָם וְהֵם לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וְעַתָּה הוּא כָּבוּשׁ בְּגָלוּת כָּזֶה וְיָכוֹל לֵילֵךְ לְכִלָּיוֹן וְהֶפְסֵד חַס וְשָׁלוֹם. וּמַתְחִיל לְהִצְטַעֵר וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ וּלְרַחֵם עַל עַצְמוֹ עַל שֶׁנָּפַל מִמָּקוֹם גָּבהַּ כָּזֶה לְמָקוֹם עָמק כָּזֶה וְעַל יְדֵי זֶה שָׁב וְחוֹזֵר אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי צְדָקָה הַנַּ"ל