קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״ט · אות ז׳

תַאֲוַות נִיאוּף שֶׁהִיא רַע הַכּוֹלֵל הִיא בְּחִינַת נָחָשׁ שֶׁפִּתָּה לְחַוָּה וְהִטִּיל בָּהּ זֻהֲמָא שֶׁהִיא הָרוּחַ סְעָרָה הָרוּחַ שְׁטוּת אֵשֶׁת כְּסִילוּת. וְהוֹלֵךְ וּמְפַתֶּה אֶת הָרוּחַ הַקּדֶשׁ שֶׁהוּא לְשׁוֹן הַקּדֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית וּמַטִּיל בָּהּ זֻהֲמָא. וְזֶה בְּחִינַת "לַפֶּתַח חַטָּאת רבֵץ" . 'לַפֶּתַח' הַיְנוּ פִּתְחֵי פִּיךָ שֶׁל לְשׁוֹן הַקּדֶשׁ. שֶׁהַחַטָּאת הַזֶּה שֶׁהִיא הַנָּחָשׁ רוֹבֵץ לִינק מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע לְהַחֲטִיא אֶת הָאָדָם הִיא בַּתַּאֲוָה הַזּאת