קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״ט · אות ח׳

מַה שֶּׁעַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נָפַל חָכְמַת מְלִיצַת לְשׁוֹן הַקּדֶשׁ מְאד עַד שֶׁכִּמְעַט רב חָכְמַת הַמְּלִיצָה הִיא אֵצֶל הַקַּלֵּי עוֹלָם הַשְּׁקוּעִים מְאד בְּתַאֲוַות הַמִּשְׁגָּל, שֶׁהוּא הָרַע הַכּוֹלֵל וְהַהֶפֶךְ מַמָּשׁ מִקְּדֻשַּׁת לְשׁוֹן הַקּדֶשׁ וְהֵם בְּחִינַת "וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִי" רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְעַל יְדֵי צַחוּת הַמְּלִיצָה שֶׁלָּהֶם הֵם מוֹשְׁכִים אֶת לֵב כַּמָּה וְכַמָּה מִנַּעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁמְּבִיאִים אוֹתָם לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גְּמוּרָה חַס וְשָׁלוֹם. זֶה בְּחִינַת נפֶת תִּטּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה וְכֵן "מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה". וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַנָּחָשׁ שֶׁפִּתָּה אֶת חַוָּה (שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר שֶׁל לְשׁוֹן הַקּדֶשׁ) וְהִטִּיל בָּהּ זֻהֲמָא רַחֲמָנָא לִצְלָן