קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״א · אות ט״ו

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לָקַח אוֹתָנוּ לְעַם קָדוֹשׁ גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי שֶׁקִּטְרֵג מִדַּת הַדִּין הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְהַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה בִּשְׁעַת קְרִיעַת יַם סוּף . נִמְצָא שֶׁזֶּה הַדָּבָר כְּמוֹ סְגֻלָּה שֶׁעוֹשִׂין לִרְפוּאָה שֶׁהִיא לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע לְמַעְלָה מִשֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי. וְזֶה בְּחִינַת מַקִּיפִין הַנַּ"ל שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ מְבִינִים הַשֵׂכֶל הַזֶּה שֶׁהַדָּבָר הַזֶּה מְסֻגָּל לִרְפוּאָה. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְמַקִּיפִים אֵלּוּ לְהוֹלִידָם וּלְהַכְנִיסָם בִּפְנִים נִמְצָא שֶׁמֵּבִין אֶת הַסְּגֻלָּה בְּוַדַּאי הַיּשֶׁר מְחַיֵּב שֶׁיְּגַלֶּה וְיַכְנִיס זאת הַהֲבָנָה שֶׁל הַסְּגֻלָּה לְעַם סְגֻלָּה וּלְהֵיטִיב מִטּוּבוֹ לַאֲחֵרִים. וְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ יֵשׁ לוֹ פְּנִימִי וּמַקִּיף וּמַה שֶּׁחֲנָנוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּכְנִיס הַמַּקִּיף לִפְנִים וּלְהָבִין וּלְחַדֵּשׁ אֵיזֶה דָּבָר יֵיטִיב מִטּוּבוֹ לַאֲחֵרִים