קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ב · אות ד׳

וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֵלּוּ הָרוֹעִים וּלְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת דַּיְקָא כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'הֱוֵי עָז כַּנָּמֵר', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב "נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ" . כִּי יֵשׁ רוֹעִים שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהֵם גַּם כֵּן מְפֻרְסְמֵי הַדּוֹר וְכוֹפִין אֲנָשִׁים לִתְחוֹת שִׁעְבּוּדַיְהוּ וְעִקַּר כּחָם הוּא עַל יְדֵי עַזּוּת כִּי 'עַזּוּת מַלְכוּתָא בְּלָא תָגָא' . וְהֵם כִּכְלָבִים בְּעַזּוּתָם וְהֵן 'פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב' בִּבְחִינַת "וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ הֵמָּה רעִים" . וְעַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהֶם מִתַּחַת מֶמְשַׁלְתָּם רַק כְּשֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת גָּדוֹל מְאד לַעֲמד כְּנֶגֶד עַזּוּתָם הָרָע וְיִהְיֶה מִצְחוֹ חָזָק לְעֻמַּת מִצְחָם. וְכֵן אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מִכָּל הַמּוֹנְעִים וְהַחוֹלְקִים וְהַמִּתְנַגְּדִים וּלְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה