קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רפ״ב · אות א׳

כְּשֶׁמַּתְחִיל הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ וְרוֹאֶה שֶׁרָחוֹק מִטּוֹב וְהוּא מָלֵא עֲווֹנוֹת אָז יָכוֹל לִפֹּל עַל-יְדֵי-זֶה, וְלֹא יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל, עַל כֵּן הוּא מְחֻיָּב לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה מְעַט טוֹב, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא עָשָׂה מִיָּמָיו אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָּבָר טוֹב. וְאַף כְּשֶׁמַּתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתוֹ טוֹב שֶׁעָשָׂה הוּא רוֹאֶה שֶׁהַטּוֹב בְּעַצְמוֹ הוּא מָלֵא פְּצָעִים וְאֵין בּוֹ מְתֹם, כִּי הַטּוֹב מְעֹרָב בִּפְנִיּוֹת וּבִפְסֹלֶת הַרְבֵּה, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּהַמְּעַט טוֹב אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה, וְכֵן צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ עַד שֶׁיִּמְצָא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה דָּבָר טוֹב, וְאַף שֶׁגַּם זֶה הַטּוֹב מְעֹרָב גַּם כֵּן בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה. עִם כָּל זֶה עַל כָּל פָּנִים יֵשׁ בּוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה, וְכֵן יְחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ עוֹד עַד שֶׁיִּמְצָא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וְעַל-יְדֵי-זֶה שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה זְכוּת וְטוֹב עַל-יְדֵי-זֶה יוֹצֵא בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת וְיוּכַל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ ולשמוח אֶת עַצְמוֹ אֵיךְ שֶׁהוּא. וְאָז יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וּלְזַמֵּר וּלְהוֹדוֹת לַה'. כִּי עַל-פִּי רֹב כְּשֶׁהָאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָז עוֹלֶה עַל דַּעְתּוֹ מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר לֹא טוֹבִים, וְעַל-יְדֵי-זֶה נוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּחֵשֶׁק וְחִיּוּת כָּרָאוּי, עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ קֹדֶם הַתְּפִלָּה עַל-יְדֵי שֶׁיְּחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ וְיִמְצָא בְּעַצְמוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת כַּנַּ"ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי כַּנַּ"ל: