קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רפ״ב · אות ב׳

וְצָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר מְאֹד לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ זֶה, כִּי הוּא כְּלָל וִיסוֹד גָּדוֹל לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַל יאבד עוֹלָמוֹ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הָעִקָּר הוּא לְהַרְחִיק עַצְמוֹ מֵעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר. כִּי רֹב בְּנֵי אָדָם שֶׁרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִקַּר רִחוּקָם הוּא מֵחֲמַת מָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת, עַל-יְדֵי שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתָּם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים בְּעַצְמָם עֹצֶם קִלְקוּלָם שֶׁרֹב מַעֲשֵׂיהֶם מְקֻלְקָלִים, כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו, וּמֵחֲמַת זֶה נוֹפְלִים בְּדַעְתָּם וּמְיָאֲשִׁים עַצְמָם לְגַמְרֵי רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְאֵינָם מִתְפַּלְּלִים בְּכַוָּנָה כְּלָל, וְאֵינָם עוֹשִׂים בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת עֲדַיִן, עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהַשְׂכִּיל מְאֹד עַל דָּבָר זֶה כִּי הַרְבֵּה נְפָשׁוֹת שָׁקְעוּ עַל-יְדֵי-זֶה, כִּי הַיֵּאוּשׁ חַס וְשָׁלוֹם קָשֶׁה מִן הַכּל. עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מְאֹד לֵילֵךְ עִם דֶּרֶךְ זֶה הַנַּ"ל לְחַפֵּשׂ בְּעַצְמוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּכָל פַּעַם כְּדֵי לְהַחֲיוֹת עַצְמוֹ וּלְחַזֵּק עַצְמוֹ תָּמִיד, וְעַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל בְּחֵשֶׁק וּבְחִיּוּת וּבְשִׂמְחָה תָּמִיד וְלָשׁוּב אֶל ה' בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל: