קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״א · אות ט״ז

וְזֶהוּ מַעֲלַת הַשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ שֶׁצְּרִיכִין לָשִׂיחַ וּלְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ לְהוֹצִיא בַּפֶּה כִּסּוּפָיו הַטּוֹבִים שֶׁמִּתְגַּעְגֵּעַ לָצֵאת מֵהָרַע שֶׁלּוֹ וְלִזְכּוֹת לְטוֹב אֲמִתִּי. וּלְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה שֶׁיְּרַחֵם עָלָיו לְמַלּאת רְצוֹנוֹת שֶׁלּוֹ הַטּוֹבִים. וּלְדַבֵּר בְּפֶה מָלֵא מִזֶּה דְּהַיְנוּ מִכָּל מַה שֶּׁחָסֵר לוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא רוֹצֶה וּמִשְׁתּוֹקֵק שֶׁיְּמַלֵּא לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִפְעל בַּקָּשָׁתוֹ כַּנַּ"ל וְיִזְכֶּה לִפְעל מַה שֶּׁצָּרִיךְ וּמֵבִיא טוֹב לָעוֹלָם וּמַמְשִׁיךְ טוֹבָה וּבְרָכָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וּמְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה כַּמָּה נְפָשׁוֹת. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לַעֲסֹק בָּזֶה הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ. כִּי עִנְיָן זֶה יָקָר מְאד וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם לְמוּטָב