קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״א · אות י״ז

וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַנַּ"ל אֲזַי זוֹכֶה לְאַהֲבָה וְכִסּוּפִים טוֹבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב בִּבְחִינַת חַיִּים. וַאֲזַי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בְּעַצְמָן מְבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ שֶׁיְּדַבְּרֵם בְּפִיו כְּדֵי שֶׁיְּצַיְּרֵם לְטוֹבָה. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה שֶׁיִּהְיוּ כָּל אֲכִילוֹתָיו וּסְעֻדּוֹתָיו בִּבְחִינַת "לֶחֶם הַפָּנִים" וַאֲזַי 'שֻׁלְחָנוֹ מְכַפֵּר כַּמִּזְבֵּחַ'. וַאֲזַי כָּל הַכּוֹכָבִים וְכָל הַמַּזָּלוֹת וְכָל הָעַכּוּ"ם כֻּלָּם הֵם טוֹרְחִים בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ