קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ו · אות ד׳

וְתִקּוּן שֶׁל הִרְהוּרֵי זְנוּת שֶׁבָּא לָאָדָם הוּא שֶׁיּאמַר שְׁמַע וְכוּ' אֶחָד, וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי תַאֲוַות נִיאוּף הִיא בָּאָה מֵעֲכִירַת הַדָּמִים הַיְנוּ מִטְּחוֹל שֶׁהִיא לִילִית שֶׁהִיא שִׁפְחָה בִּישָׁא אִמָּא דְעֵרֶב רַב שֶׁהִיא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה. וְהַהֶפֶךְ מִמֶּנָּה הוּא מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּחִינַת גְּבִירָה אִשָּׁה יִרְאַת ה' שֶׁהִיא בְּחִינַת יַם שֶׁל שְׁלמה הָעוֹמֶדֶת עַל שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר שֶׁהֵם שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָ"הּ . וּבְקַבָּלַת על מַלְכוּת שָׁמַיִם בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה תֵּבוֹת דִּשְׁנֵי פְּסוּקִים דִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהוּא נֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים וּבִשְׁנֵיהֶם אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע אוֹתִיּוֹת נֶגֶד אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע אוֹתִיּוֹת שֶׁבִּשְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים* וּמוּבָא בְּסֵפֶר "אוֹר הַגָּנוּז" כִּי לֶעָתִיד לָבוֹא נאמַר בָּרוּךְ הַשֵּׁם כְּבוֹד מַלְכוּת לְעוֹלָם וָעֶד, דְּהַיְנוּ נוּן אוֹתִיּוֹת בִּשְׁנֵיהֶם גִּימַטְרִיָּא י"ם. וְכֵן יֵשׁ מִנְיָן אַחֵר שֶׁל י"ם אוֹתִיּוֹת בִּשְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים הַקְּדוֹשִׁים כַּמּוּבָא וְזֶהוּ יָם שֶׁל שְׁלמה, אָז כּוֹלֵל נִשְׁמָתוֹ בִּשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָ"הּ. וּמַפְרִישׁ נִשְׁמָתוֹ מִנִּשְׁמַת עֵרֶב רַב הַבָּאִים מֵאִשָּׁה זוֹנָה שֶׁהִיא שִׁפְחָה בִּישָׁא הַנַּ"ל, שֶׁמִּמֶּנָּה בָּאָה הַתַּאֲוָה הַזּאת שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הַשִּׁבְעִים לָשׁוֹן. וְעַל כֵּן סוֹגְרִין הָעֵינַיִם בִּשְׁעַת קַבָּלַת על מַלְכוּת שָׁמַיִם לְהוֹרוֹת שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוּא בִּבְחִינַת עוּלֵימְתָּא שַׁפִּירְתָּא דְּלֵית לָהּ עֵינִין שֶׁאֵין לָהּ הַתַּאֲוָה שֶׁכּוֹלֶלֶת הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הַשִּׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת