קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ד · אות ח׳

וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בְּרעַ עַיִן, יֵשׁ שֶׁעֵינוֹ צָרָה בְּהִתְנַשְׂאוּת שֶׁל חֲבֵרוֹ וְכֵן יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בָּזֶה. וְצָרִיךְ לִשְׁמר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה מְאד שֶׁלּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם עַיִן רָעָה עַל חֲבֵרוֹ כְּלָל וְכֵן צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּנָּצֵל מֵרעַ עַיִן שֶׁל חֲבֵרוֹ. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁיּוּכַל לַעֲמד כְּנֶגֶד הָרעַ עַיִן לְהַכְנִיעוֹ צָרִיךְ לִבְרחַ מִמֶּנּוּ אֲבָל מִי שֶׁיָּכוֹל לְתַקְּנוֹ צָרִיךְ לְתַקְּנוֹ עַל דֶּרֶךְ שֶׁעָשָׂה יַעֲקב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְהַכְנִיעַ עֵינוֹ הָרָעָה שֶׁל עֵשָׂו בִּדְבָרִים, שֶׁאָמַר לוֹ אֵינְךָ כְּדַאי לִשְׂנא אוֹתִי עַל הַבְּרָכוֹת וְכוּ', וּבַמִּנְחָה שֶׁנָּתַן לוֹ לְהַשְׂבִּיעַ עֵינוֹ הָרָעָה