קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ד · אות ט׳

גַּם צָרִיךְ לִשְׁמר אֶת הָעַיִן מִכּחַ הַמְדַמֶּה וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁהוּא טוֹב עַיִן צָרִיךְ לִשְׁמר עַצְמוֹ מִזֶּה. כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ שֶׁאֲפִילּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְאִיָּה יָפָה יָכוֹל לִטְעוֹת עַצְמוֹ עַל יְדֵי שֶׁרוֹאֶה מֵרָחוֹק וְנִדְמֶה לוֹ הֵפֶךְ מִן הָאֱמֶת וְכוּ'. כֵּן הוּא בְּעֵינֵי הַשֵׂכֶל בְּכַמָּה בְּחִינוֹת כְּגוֹן לִפְעָמִים נִדְמֶה לוֹ שֶׁחֲבֵרוֹ נוֹטֶה מִן הָאֱמֶת וּכְמַאֲמַר חֲזַ"ל וְקרַח שֶׁפִּקֵּחַ הָיָה, מָה רָאָה לִשְׁטוּת זֶה, עֵינוֹ הִטְעָתוֹ. וְכֵן טָעוּת שֶׁל נְבָט וְהַרְבֵּה גְּדוֹלִים אוֹ שֶׁעוֹשֶׂה כְּנֶגְדּוֹ שֶׁלּא כְּהגֶן וְכוּ' וּמֵחֲמַת זֶה יֵשׁ בְּלִבּוֹ עָלָיו וְיוּכַל לְהִתְעוֹרֵר עַל יְדֵי זֶה מַחֲלקֶת. וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁחוֹלֵק עַל חֲבֵרוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם וּבֶאֱמֶת הַכּל בָּא מִטָּעוּת שֶׁל כּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁנִּדְמֶה לוֹ עַל חֲבֵרוֹ דִּבְרֵי שְׁקָרִים וּבְדוּיִים. וְכֵן יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת מַה שֶּׁעֵינֵי הַשֵׂכֶל נוֹטִים מֵהָאֱמֶת עַל יְדֵי טָעוּת שֶׁל כּחַ הַמְדַמֶּה, כִּי כּחַ הַמְדַמֶּה יָכוֹל לְהַטְעוֹת אֲפִילּוּ לְמִי שֶׁהוּא טוֹב עַיִן. עַל כֵּן צְרִיכִין לָזֶה שְׁמִירָה יְתֵרָה לִשְׁמר עַצְמוֹ מְאד מִטָּעוּת שֶׁל הַמְדַמֶּה