קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ה · אות ג׳

כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה עַל יְדֵי הַבַּעַל שָׂדֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית אָז אֵין לוֹ שׁוּם צַעַר וְשׁוּם יִסּוּרִים מִכָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם רַק כֻּלּוֹ טוֹב. וְעִקַּר הַצַּעַר שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה יִסּוּרִים חַס וְשָׁלוֹם הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁלּוֹקְחִין מִמֶּנּוּ הַדַּעַת עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב. כִּי אִם הָיָה זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית לא הָיָה לוֹ שׁוּם צַעַר כְּלָל מֵהַיִּסּוּרִים הַלָּלוּ. כִּי כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי לְטוֹבָה, אִם לְהַזְכִּירוֹ שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, אִם לְמָרֵק עֲווֹנוֹתָיו כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם. וְאִם כֵּן הַיִּסּוּרִים הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָיָה רָאוּי לוֹ לִהְיוֹת מָלֵא שִׂמְחָה מִגּדֶל הַטּוֹבָה שֶׁעוֹשֶׂה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאֵלּוּ הַיִּסּוּרִים אִם הָיָה זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הַטּוֹב