קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ו · אות י״א

וְדַע שֶׁכָּל מַה שֶּׁהַנֶּחְשָׁק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר מַזְמִינִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּבֵּר הַחֵשֶׁק בְּיוֹתֵר, כִּי הַחֵשֶׁק הוּא כְּפִי הַמְּנִיעָה. וְעַל כֵּן רָאוּי לָאָדָם לְהָבִין כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת מְאד מְאד לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק וְעוֹמְדִים וּמִשְׁתַּטְּחִים לְפָנָיו מְאד מִכָּל הַצְּדָדִים לְמָנְעוֹ, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ יֵדַע וְיָבִין עצֶם מַעֲלַת הַנֶּחְשָׁק שֶׁמֵּחֲמַת זֶה הַמְּנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת כָּל כָּךְ, כִּי עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה יֵשׁ מְנִיעוֹת רַבּוֹת וּבִפְרָט כְּשֶׁרוֹצֶה לִנְסֹעַ לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבָּזֶה תָּלוּי הַכּל אָז בְּוַדַּאי מִתְגַּבְּרִים הַמְּנִיעוֹת בְּיוֹתֵר, אֲבָל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת בֵּין הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּשֶׁרוֹצִים לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם שֶׁבָּזֶה תָּלוּי הַכּל אָז מִתְפַּשְּׁטִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת מְאד מְאד מִכָּל הַצְּדָדִים, וּמִזֶּה בְּעַצְמוֹ יוּכַל לְהָבִין מַעֲלַת הַנֶּחְשָׁק כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רָצוֹן וְחֵשֶׁק חָזָק מְאד כְּפִי מַעֲלַת הַנֶּחְשָׁק הַזֶּה. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִשְׁבּר הַמְּנִיעוֹת וּלְהַגִּיעַ אֵלָיו. כִּי זֶה כְּלָל שֶׁאֵין שׁוּם מְנִיעָה בָּעוֹלָם שֶׁלּא יוּכַל הָאָדָם לְשַׁבְּרָהּ, רַק צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַחֵשֶׁק וְהָרָצוֹן חָזָק מְאד כְּפִי מַעֲלַת הַנֶּחֱשָׁק כַּנַּ"ל