קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ח · אות ב׳
דַּע שֶׁרָאוּי שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה לָהֶם מָמוֹן, אַךְ יֵשׁ מִדָּה אַחַת שֶׁמַּפְסֶדֶת וּמְאַבֶּדֶת מֵהֶם הַמָּמוֹן, וְהַמִּדָּה הָרָעָה הַזּאת הִיא מִדַּת הַכַּעַס שֶׁעַל יָדָהּ מַפְסִיד וּמְאַבֵּד הַמָּמוֹן שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ, וְתֵדַע שֶׁכְּשֶׁהַיֵּצֶר הָרָע מֵסִית אוֹתְךָ לִכְעס תֵּדַע שֶׁבְּזאת הַשָּׁעָה מַשְׁפִּיעִין לְךָ מִלְּמַעְלָה אֵיזֶה סַךְ מָמוֹן וְהַיֵּצֶר הָרָע רוֹצֶה לְקַלְקֵל הַהַשְׁפָּעָה הַזּאת עַל יְדֵי הַכַּעַס שֶׁהִזְמִין לְךָ שֶׁהוּא מַזִּיק אֶת הַשֶּׁפַע וְהָעֲשִׁירוּת