ליקוטי עצות · גנות הגאוה ומעלת הענוה · אות ל׳

בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מֻשְׁרָשׁ הַשִּׁפְלוּת וְהָעֲנָוָה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר. אֲבָל זֹאת הָעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת נֶעְלָם אֵצֶל כָּל אֶחָד בִּבְחִינַת מִיתָה, וְעַל־כֵּן אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ זֹאת הַשִּׁפְלוּת, וְעַל־כֵּן הוּא רָחוֹק מֵעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת הַזֶּה. אֲבָל עַל יְדֵי שֶׁמִּתְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי וְרוֹאֶה אוֹתוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לִשְׁמֹעַ מִפִּיו תּוֹרָה, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְבוּשָׁה וּתְשׁוּבָה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה שֶׁיִּהְיֶה נִחְיֶה אֶצְלוֹ הַשִּׁפְלוּת וְהָעֲנָוָה הַזֹּאת, וְאָז זוֹכֶה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהִיא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ"ל: (שם)