ליקוטי עצות · חתון · אות ג׳

מַה שֶּׁהַכַּלָּה שׁוֹלַחַת טַלִּית לְהֶחָתָן, יֵשׁ עַל זֶה טַעַם גָּדוֹל עַל פִּי תּוֹרַת אֱמֶת. וְכֵן מַה שֶּׁצּוֹעֲקִין "שַׁבָּת" וְאוֹמְרִים מִלֵּי דִּבְדִיחוּתָא (שֶׁקּוֹרִין "עֶלָה"), הַכֹּל שַׁיָּךְ לְהַחֲתֻנָּה עַל פִּי הָאֱמֶת. עַיֵּן בְּסִימָן מ"ט (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן) בְּסוֹפוֹ. וְעַיֵּן עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר (שיחות הר"ן סי' פ"ו) מֵעִנְיַן כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעוֹשִׂין עַל הַחֲתֻנָּה, מַה שֶּׁמְּכַסִּין הַכַּלָּה, וּמַה שֶּׁזּוֹרְקִין עַל הֶחָתָן אָפִין, וּמַה שֶּׁהֶחָתָן דּוֹרֵשׁ וּפוֹסְקִין לוֹ הַדְּרָשָׁה וְנוֹתְנִין לוֹ מַתָּנוֹת לַדְּרָשָׁה, וְכֵן מַה שֶּׁהַבַּדְחָנִים מְהַפְּכִין עַצְמָן וְכוּ', הַכֹּל מֵאֵת ה'. וּמְבֹאָרִים שָׁם עַל זֶה טְעָמִים נִפְלָאִים וְאֵין כָּאן מָקוֹם לְבָאֲרָם: (לק"א סי' מ"ט אות ז')