ליקוטי עצות · כבוד וגדולה ומנהיגות · אות י׳

יֵשׁ מַנְהִיגִים שֶׁנִּקְרָאִים בְּשֵׁם רַבִּי, שֶׁלִּמּוּדָם מִמּוֹתָרוֹת וּפְסֹלֶת. וּבְוַדַּאי אֵינָם יְכוֹלִין לְהַנְהִיג אֲפִלּוּ אֶת עַצְמָן, מִכָּל שֶׁכֵּן אֲחֵרִים. וְאַף עַל פִּי כֵן נוֹטְלִים גְּדֻלָּה לְעַצְמָן, וְרוֹדְפִים אַחַר הִתְנַשְּׂאוּת לְהַנְהִיג הָעוֹלָם. צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת שֶׁלֹּא לְהַסְמִיךְ אוֹתָם, שֶׁלֹּא לִתֵּן לָהֶם שׁוּם תֹּקֶף וָעֹז. כִּי הֵם עַצְמָן אֵינָם חַיָּבִים כָּל כָּךְ, כִּי יֵשׁ לָהֶם יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל לְהַנְהִיג הָעוֹלָם. אַךְ אֵלּוּ הַנּוֹתְנִים לָהֶם תֹּקֶף וָעֹז, וְנִסְמָכִים עַל יָדָם שֶׁיִּהְיוּ נִקְרָאִים בְּשֵׁם רַבִּי, הֵם עֲתִידִים לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן: (לק"א סי' ס"א אות ב')