ליקוטי עצות · כבוד וגדולה ומנהיגות · אות ט׳

גַּם צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד בִּבְנֵי עַם הָאָרֶץ לְכַבְּדָם. כִּי יֵשׁ בְּנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נְפָשׁוֹת יְקָרוֹת מְאֹד מְאֹד. וְזֶה אָנוּ רוֹאִין עַל־יְדֵי תּוֹרָתָם, כְּשֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁהֵם בְּנֵי תּוֹרָה, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נֶפֶשׁ יְקָרָה. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר לְכַבְּדָם, כִּי עַל יְדֵי הַכָּבוֹד יִתְגַּלֶּה בְּיוֹתֵר הַתּוֹרָה שֶׁבָּהֶם מֵהִתְעַלְּמוּתָהּ, וְיִהְיֶה נִדְחֶה תַּאֲווֹת הַגּוּף וְהַחֹמֶר וְהַחֹשֶׁךְ וְהַסִּכְלוּת וְכוּ', וְתִתְעַלֶּה הַנֶּפֶשׁ וְהַצּוּרָה וְהָאוֹר וְהַחָכְמָה וְהַחַיִּים וְהַחֶסֶד וְהַזִּכָּרוֹן וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל הַדִּינִים: (שם אות ז')