ליקוטי עצות · ממון ופרנסה · אות י״ג

כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אוֹתָם בְּלֹא מָמוֹן, הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַפְסִיד מָמוֹן בִּשְׁבִיל הַמִּצְוָה, עֲדַיִן אֵין הַמִּצְוָה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי עֲדַיִן אֵינָהּ בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁתֵּחָשֵׁב כָּל כָּךְ הַמִּצְוָה אֶצְלוֹ עַד שֶׁאֵין מַרְגִּישׁ בְּהֶפְסֵד מָמוֹן, וּמוֹצִיא וּמְפַזֵּר מָמוֹן בִּשְׁבִיל הַמִּצְוָה, זֹאת הַבְּחִינָה נִקְרָא אֱמוּנָה. כִּי עִקַּר אֱמוּנָה הוּא בְּמָמוֹן, כְּשֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁשָּׁם פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל: (שם אות ה')