ליקוטי עצות · ממון ופרנסה · אות ו׳

תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ. וְכָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה זֹאת שֶׁל מָמוֹן בָּעוֹלָם, חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם. וּכְפִי הַבִּטּוּל שֶׁל תַּאֲוָה זֹאת כֵּן נִתְבַּטֵּל הַחֲרוֹן אַף וְנִמְשָׁךְ חֶסֶד בָּעוֹלָם, וְנִמְשָׁךְ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מָשִׁיחַ, וְנִמְשָׁךְ הַדָּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְזוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה נִפְלָאִים שֶׁיִּתְגַּלּוּ לֶעָתִיד. גַּם נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי זֶה תִּקּוּנָא דְּמֶרְכַּבְתָּא עִלָּאָה וּמֶרְכַּבְתָּא תַּתָּאָה: (שם אות א' ב' ה')