ליקוטי עצות · מניעות · קטע ה׳

עַל־יְדֵי הַיְגִיעוֹת וְהַטִּרְחוֹת וּשְׁבִירַת מְנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעוֹת מֵאָבִיו וְחוֹתְנוֹ וְאִשְׁתּוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם שְׁאָרֵי מְנִיעוֹת, וְהוּא צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ לִטְרֹחַ וּלְהִתְחַזֵּק מְאֹד לְשַׁבְּרָם, עַל־יְדֵי זֶה הוּא עוֹשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל בְּתוֹכָהּ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה אַחַר כָּךְ. וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְגִיעוֹת וּטִרְחוֹת יוֹתֵר בִּתְחִלַּת הִתְקָרְבוּתוֹ, יֵשׁ לוֹ כְּלִי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר לְקַבֵּל בְּתוֹכָהּ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְיִרְאָה וּלְהַמְשִׁיךְ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת, וְזוֹכֶה לְהַשְׁלִים שְׁמָא קַדִּישָׁא, כִּי עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה: (לק"א סי' קפ"ה)