ליקוטי עצות · תלמוד תורה · קטע מ״א

עַל־יְדֵי חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה נִבְרָאִים שָׁמַיִם וָאָרֶץ חֲדָשִׁים, וְעַל־יְדֵי זֶה בָּאִים כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת לָעוֹלָם. אַךְ יֵשׁ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁבָּאִים עַל־יְדֵי הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא שׁוֹרֶה בְּיוֹתֵר עַל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת, וְעַל־כֵּן הַחִדּוּשִׁים אֵלּוּ הֵם חִדּוּשִׁים נָאִים וּמִתְקַבְּלִים (בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז גְלַייךְ), כִּי הֵם בָּאִים מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁמְּדַמֶּה מִלְּתָא לְמִלְּתָא. וְאַף שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם טוֹב, שֶׁהֵם דִּבְרֵי תּוֹרָה, אַךְ הָרָע שֶׁבָּהֶם יוֹתֵר מֵהַטּוֹב. וְעַל־יְדֵי חִדּוּשִׁים כָּאֵלּוּ בָּא רָעָב לָעוֹלָם חַ"ו, עַל־כֵּן הֵם מַזִּיקִים לַפַּרְנָסָה, וּצְרִיכִים לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהִנָּצֵל מֵהֶם. וְהַתִּקּוּן לָזֶה, לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מְאֹד מִלָּשׁוֹן הָרָע, מִלְּאֹמְרוֹ וּמִלְּקַבְּלוֹ. וְגַם לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה בְּכָל עֵת. כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה הַנַּ"ל, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת, הִיא עַל־יְדֵי עַצְבוּת רוּחַ, וְהַכְנָעָתוֹ עַל־יְדֵי שִׂמְחָה (עַיֵּן שִׂמְחָה): (שם אות ו')