ליקוטי עצות · תפלה · קטע ס״ז

כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יָכוֹל לִמְשֹׁל בִּתְפִלָּתוֹ לִפְעֹל מַה שֶּׁרוֹצֶה, אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הִיא מֵחֲמַת גַּדְלוּת וּפְנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת. כִּי יֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְיֻחָס גָּדוֹל אוֹ מֵחֲמַת שֶׁיָּגַע וְעָמַל בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְאָז בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֶמְשָׁלָה לִתְפִלָּתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר לְשַׁבֵּר כָּל זֶה, וְלִשְׁכֹּחַ יִחוּסוֹ וַעֲמָלוֹ שֶׁעָמַל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְיִהְיֶה נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הַיּוֹם נִבְרָא וּכְאִלּוּ הוּא יָחִיד בָּעוֹלָם וְאֵין לוֹ שׁוּם יִחוּס. וּכְמוֹ כֵן צָרִיךְ לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל שְׁאָרֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה, וְאָז יוּכַל לִמְשֹׁל בִּתְפִלָּתוֹ, וְאָז נִתְמַלֵּא רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְיֵשׁ לוֹ יִתְבָּרַךְ תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִתְּפִלָּתוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיךְ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת בָּעוֹלָם: (לק"א סי' צ"ז)