ליקוטי עצות · תפלה · קטע צ״ו

הַכְּלָל, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַכֹּחוֹת וּבְכָל מִינֵי עֵצוֹת לְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה, בִּפְרָט לִתְפִלָּה שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ מְאֹד מְאֹד, וְאִם אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ זוֹכֶה, אָסוּר לוֹ לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ כְּלָל. וְיִשְׁתַּדֵּל לוֹמַר אַחַר כָּךְ אֵיזֶה קַפִּיטְל תְּהִלִּים אוֹ בַּקָּשָׁה וּתְחִנָּה אַחֶרֶת בְּכַוָּנָה. וְאִם גַּם זֶה אֵינוֹ זוֹכֶה – מַה לַּעֲשׂוֹת, וִיצַפֶּה לִישׁוּעָה עֲדַיִן, אוּלַי יִזְכֶּה בִּרְבוֹת הַיָּמִים לִתְפִלָּה בְּכַוָּנָה. וְעַל־יְדֵי זֶה תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכְּךָ וְתִזְכֶּה לְכָל טוּב: (שם)