ליקוטי עצות · ארץ ישראל · אות י״ח

עִקַּר הַמֹּחַ וְהַחָכְמָה הוּא רַק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ הֵם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל מֹחָם וְחָכְמָתָם מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּכְפִי חֶלְקוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כֵּן יוֹנֵק וּמְקַבֵּל חָכְמָתוֹ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּכְבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חַ"ו, עַל־יְדֵי זֶה נוֹפְלִין מִמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְמֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, וְעַל־יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה מַחְלֹקֶת וּמְרִיבוֹת. כִּי מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת: (לק"ת סי' ע"א)