ליקוטי עצות · ארץ ישראל · אות י״ט

מֹחִין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת נְעִימוּת הַתּוֹרָה, בְּחִינַת שָׁלוֹם. וְעַל־יְדֵי צְדָקָה, בִּפְרָט צְדָקָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הַזֶּה, וְאָז יְכוֹלִים לְתַקֵּן גַּם הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַ"ו, הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ פְּגוּמִים הַרְבֵּה עַל־יְדֵי שֶׁפָּגְמוּ הַרְבֵּה בִּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי אֵין יְכוֹלִין לְהִתְתַּקֵּן, אַדְּרַבָּא, אֵלּוּ הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ הֵם פּוֹגְמִים גַּם הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלוֹם, וַאֲזַי נַעֲשָׂה מַחְלֹקֶת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן. וְזֶהוּ עִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ עַכְשָׁו בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְחוּץ לָאָרֶץ: (שם)