ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ו · אות ז׳

ז וְזֶה בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת, כִּי שָׁבוּעוֹת הוּא בְּחִינַת שֵׂכֶל גָּדוֹל וְגָּבוֹהַּ מְאֹד, שֶׁהוּא חֶסֶד עֶלְיוֹן וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים. כִּי גֹּדֶל הָרַחֲמִים תָּלוּי בְּגֹדֶל הַדַּעַת כַּנַּ"ל, כִּי בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה נִרְאָה לָהֶם כְּזָקֵן מָלֵא רַחֲמִים (מכילתא פ' בשלח ופ' יתרו, והובא בפירש"י פ' יתרו), וְזָקֵן הוּא בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת, וּבָזֶה תָּלוּי גֹּדֶל הָרַחֲמִים כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן שָׁבוּעוֹת הוּא חֶסֶד עֶלְיוֹן וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים. וְזֶה בְּחִינוֹת הַמִּקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת מִקְוֶה שֶׁל שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, שֶׁהוּא שַׁעַר הָעֶלְיוֹן מֵחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִּינָה (כ"ש בכוונות שבועות), שֶׁהוּא בְּחִינוֹת שֵׂכֶל וְדַעַת עֶלְיוֹן, בְּחִינַת חֶסֶד עֶלְיוֹן וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן הַמִּקְוֶה מוֹשִׁיעַ בְּכָל הַצָּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיהו י״ד:ח׳): מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה; כִּי הוּא חֶסֶד עֶלְיוֹן, שֶׁמּוֹשִׁיעַ מִכָּל הַצָּרוֹת. וְעַל כֵּן הַמִּקְוֶה מְטַהֵר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל ל״ו:כ״ה): וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם וְכוּ'. כִּי אֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָווֹן וְכוּ' (שבת נה), וְעַל כֵּן הַמִּקְוֶה, שֶׁמּוֹשִׁיעַ מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַיִּסּוּרִים, הוּא מְטַהֵר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וּמִכָּל הַחֲטָאִים: וְזֶה בְּחִינַת מָן, בְּחִינַת מִקְוֶה שֶׁל שַׁעַר הַנּוּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת גָּדוֹל, כִּי הַמָּן – בְּחִינַת דַּעַת: וְזֶה בְּחִינַת (שבת קד): מַאֲמָר פָּתוּחַ, נֶאֱמָן פָּשׁוּט. מַאֲמָר פָּתוּחַ זֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, כִּי הַדִּבּוּר הוּא הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ב׳:ו׳): מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה. וּבְמִצְרַיִם, שֶׁהָיָה הַדַּעַת בְּגָלוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ו׳:ג׳-ד׳): וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם, הָיָה גַּם הַדִּבּוּר בְּגָלוּת (זוהר וארא דף כה:), בִּבְחִינַת: כְּבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן (שם ד). וּכְשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁיָּצָא הַדַּעַת מֵהַגָּלוּת, יָצָא וְנִפְתַּח הַדִּבּוּר, וְזֶה בְּחִינַת מַאֲמָר פָּתוּחַ, שֶׁנִּפְתַּח הַדִּבּוּר וְנִתְגַּלֶּה הַדַּעַת. וְעַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, נִתְפַּשֵּׁט נֶאֱמָנוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנִכַּר שֶׁהוּא נֶאֱמָן, מַבְטִיחַ וְעוֹשֶׂה, וְזֶה בְּחִינַת נֶאֱמָן פָּשׁוּט, שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט נֶאֱמָנוּתוֹ כַּנַּ"ל, אֲבָל בְּמִצְרַיִם, שֶׁהָיָה הַדַּעַת בְּגָלוּת, לֹא נִתְפַּשֵּׁט וְנִתְגַּלָּה נֶאֱמָנוּתוֹ. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם – לֹא נִכַּרְתִּי בְּמִדַּת אֲמִתִּית שֶׁלִּי. שֶׁעַל יְדֵי שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה הַדַּעַת בְּמִצְרַיִם, עַל־יְדֵי־זֶה לֹא נִכַּר נֶאֱמָנוּתוֹ כַּנַּ"ל, כִּי הַחֶסֶד תָּלוּי בְּדַעַת כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת אָנֹכִי – יְ'הִיבָא, כְּ'תִיבָא, נֶ'אֱמָנִים אֲ'מָרֶיהָ (שבת קה). שֶׁעַל יְדֵי נְתִינַת הַתּוֹרָה נִפְתַּח הַמַּאֲמָר וְנִתְגַּלֶּה הַדַּעַת כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְפַּשֵּׁט נֶאֱמָנוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת: נֶאֱמָנִים אֲמָרֶיהָ, בְּחִינַת נֶאֱמָן פָּשׁוּט מַאֲמָר פָּתוּחַ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מָן – רָאשֵׁי־תֵבוֹת מַ'אֲמַר נֶ'אֱמָן, בְּחִינַת מַאֲמָר פָּתוּחַ נֶאֱמָן פָּשׁוּט כַּנַּ"ל, כִּי הַמָּן הוּא בְּחִינַת דַּעַת גָּדוֹל כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן אָכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה (שמות ט״ז:ל״ה), כִּי בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה (אבות פ"ה):