ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ו · אות ח׳

ח וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לח): אֶת הַמָּן אָכְלוּ אַרְבָּעִים שָׁנָה, וַהֲלֹא אַרְבָּעִים שָׁנָה חָסֵר שְׁלֹשִׁים יוֹם, אֶלָּא עוּגָה שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, טָעֲמוּ בָּהּ טַעַם מָן. כִּי בֶּאֱמֶת הַמָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדַּעַת, הָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאכְלוּ אוֹתוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אַרְבָּעִים הוּא בְּחִינַת בִּינָה וָדַעַת כַּנַּ"ל, דְּהַיְנוּ תֵּכֶף שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם וְנִתְגַּלָּה הַדַּעַת, הָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאכְלוּ הַמָּן תֵּכֶף. וְעַל זֶה תֵּרְצוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עוּגָה שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, הַיְנוּ הַמַּצּוֹת, טָעֲמוּ בָּהּ טַעַם מָן. כִּי הַשָּׁלוֹם תָּלוּי בְּדַעַת וְכַנַּ"ל. וּמַחֲלֹקֶת הוּא הֶפֶךְ הַדַּעַת. אַךְ יֵשׁ מַחֲלֹקֶת שֶׁהוּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת דַּעַת גָּדוֹל מְאֹד, יוֹתֵר מֵהַדַּעַת שֶׁל שָׁלוֹם, כִּי בֶּאֱמֶת זֶה הַמַּחֲלֹקֶת הִיא אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין ל:): אֶת וָהֵב בְּסוּפָה – לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ אוֹהֲבִים זֶה לָזֶה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ"ה): מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם; הַיְנוּ שֶׁבֶּאֱמֶת הִיא אַהֲבָה כַּנַּ"ל. וְזֶה: סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם, בְּחִינַת אַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כ״א:י״ד): אֶת וָהֵב בְּסוּפָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מֹשֶׁה, כִּי מֹשֶׁה הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם. וְעַל כֵּן מֹשֶׁה הוּא רָאשֵׁי־תֵּבוֹת מַחֲלוֹקֶת שַׁמַאי הִלֵּל, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם. וְעַל כֵּן הָיָה גְּאֻלַּת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי מֹשֶׁה, כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה – עַל־יְדֵי הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ט״ז:ו׳) וִידַעְתֶּם כִּי ה' הוֹצִיא אֶתְכֶם וְכוּ' (ויקרא כ״ג:מ״ג) לְמַעַן יֵדְעוּ וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת עוּגָה, דְּהַיְנוּ מַצּוֹת, שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם. כִּי מַצָּה הִיא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״א:י״ב): אַנְשֵׁי מַצֻּתֶךָ יִהְיוּ כְאַיִן. וְזֶהוּ: שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם – שֶׁהוֹצִיאוּ דַּיְקָא, כִּי בְּמִצְרַיִם, שֶׁהָיָה הַדַּעַת בְּגָלוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, כִּי זֶה תָּלוּי בְּדַעַת כַּנַּ"ל. וְזֶה: עוּגָה שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, הַיְנוּ שֶׁהַמַּצָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁשָּׁם הָיָה הַדַּעַת בְּגָלוּת, טָעֲמוּ בָּהֶם טַעַם מָן, כִּי לְאַחַר שֶׁהוֹצִיאוּ בְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת מִן הַגָּלוּת מִצְרַיִם, הָיָה בָּהֶם טַעַם מָן, שֶׁהִיא בְּחִינַת דַּעַת גָּדוֹל, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת (שמות ט״ז:ד׳): לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם, הַנֶּאֱמָר בַּמָּן, לְשׁוֹן מִלְחָמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ה:א׳): לְחַם אֶת לֹחֲמָי, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת. הַיְנוּ שֶׁהַמָּן, שֶׁהוּא הַדַּעַת, הוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן דָּתָן וַאֲבִירָם שֶׁחָלְקוּ עַל מֹשֶׁה, שֶׁהוּא הַדַּעַת, פָּגְמוּ גַּם כֵּן בְּהַמָּן, וְהוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ (מ"ר שמות פ' א' ובפ' כה והובא בפירש"י בשלח), כִּי הַמָּן הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת, בְּחִינַת מֹשֶׁה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תצוה דף קפג:) כִּי מַצָּה הִיא אַסְוָתָא, כִּי מַצָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת שָׁלוֹם כַּנַּ"ל, הוּא רְפוּאָה. כִּי שָׁלוֹם הוּא רְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״ז:י״ט): שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה' וּרְפָאתִיו; כִּי עִקַּר הַחוֹלַאַת, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא מֵחֲמַת הֶעְדֵּר הַשָּׁלוֹם, הַיְנוּ מַחֲלֹקֶת הַיְסוֹדוֹת, שֶׁיְּסוֹד אֶחָד מִתְגַּבֵּר עַל חֲבֵרוֹ, וְשָׁלוֹם הוּא רְפוּאָה. וְזֶה שֶׁנִּקְרָא מַצָּה לֶחֶם עֹנִי (דברים ט״ז:ג׳), כִּי אֵין עָנִי אֶלָּא מִן הַדַּעַת (נדרים מא), וְזֶה בְּחִינַת חוֹלֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל־ב יג): מַדּוּעַ אַתָּה כָּכָה דַּל בֶּן הַמֶּלֶךְ, וּמַצָּה הִיא אַסְוָתָא כַּנַּ"ל, וְזֶה לֶחֶם עֹנִי, שֶׁהוּא רְפוּאָה לְהָעֹנִי כַּנַּ"ל: