ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ד · אות ב׳

דְּהִנֵּה יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי דִינִים. א' דִּינָא דִּמְסָאֳבָא, בְּחִינַת נָחָשׁ הִטִּיל זֻהֲמָא בְּחַוָּה (שבת קמו). וְיֵשׁ דִּינָא קַדִּישָׁא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג): אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ. וְהַתְחָלַת הִתְקָרְבוּת הוּא הִתְרַחֲקוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ח): כָּל הַמַּצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ מִלְּמַטָּה, מַצְדִּיקִים עָלָיו אֶת הַדִּין מִלְּמַעְלָה. וְהוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, וְהוּא בְּחִינַת (בראשית כ״ה:י״ט): אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. כִּי אַבְרָהָם הוּא חֶסֶד, וְיִצְחָק הוּא גְּבוּרָה, פַּחַד יִצְחָק (שם לא). וְחֶסֶד זֶה מְלֻבָּשׁ בִּגְבוּרָה, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב (תהילים כ׳:ז׳): בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ, וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר (שם קיז): כִּי גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ. וְזֶהוּ, כִּי יִצְחָק הוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כ״א:ו׳): צְחוֹק עָשָׂה לִי אֱלֹקִים. וְהוּא בָּא מִבְּחִינַת שָׂרָה, מִדַּת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (שם יז, והוא מגמרא ברכות יג): שֶׁשָּׂרָה עַל כָּל הָעוֹלָם, וְדִינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא (גיטין י:). וְהַמַּלְכוּת נִקְרָא צֶדֶק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תיקוני זוהר דף י"ז): צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם (בראשית י״ד:י״ז-י״ח). וְזֶהוּ בְּחִינַת קַטְנוּת. וְהוּא בְּחִינַת: וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת (שם כז), וְהוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ – וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה (שם א); וְהוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו כ״ו:ט׳): נַפְשִׁי אִוִּיתִךָ בַּלַּיְלָה.