ליקוטי מוהר״ן· רבי נחמן מברסלב
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ד · אות ג׳
וְצָרִיךְ כָּל אָדָם, לֵילֵךְ מִקַּטְנוּת לְגַדְלוּת. וּכְשֶׁבָּא לְגַדְלוּת, הוּא בְּחִינַת (בראשית ג׳:ז׳): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר. וְזֶה מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב (שם א): וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה (ברכות ח). וּשְׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ, הֵן בְּחִינוֹת הוֹשַׁעְנָא רַבָּא וְשִׂמְחַת־תּוֹרָה, שֶׁהֵן בְּחִינוֹת יִצְחָק וְיַעֲקֹב. כִּי הוֹשַׁעְנָא רַבָּא, הוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בְּלֹא דֵּעָה. וְהוּא בְּחִינַת עֲרָבָה, כִּי עֲרָבָה דּוֹמָה לִשְׂפָתַיִם (תנחומא פ' אמור, זוהר צו דף לב, פנחס רנו), כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (קדושים דף פה:): אִית מָאן דְּלָעֵי בְּאוֹרַיְתָא וּמְגַמְגֵּם בָּהּ בְּגִמְגּוּמָא דְּלָא יָדַע, כָּל מִלָּה וּמִלָּה סָלְקָא לְעֵילָא, וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָדֵי בְּהַאי מִלָּה, וְקַבִּיל לַהּ וְנָטַע לַהּ סָחֳרָנִין דְּהַאי נַחֲלָא, וְאִתְעֲבִדוּ מֵאִנּוּן מִלִּין אִילָנִין רַבְרְבִין, וְאִקְרוּן עַרְבֵי נַחַל. וְשִׂמְחַת תּוֹרָה, הוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בְּדֵעָה, וְהוּא הַחִיּוּת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (שם): זַכָּאִין אִנּוּן דְּיָדְעִי אוֹרְחוֹי דְּאוֹרַיְתָא וּמִשְׁתַּדְּלִי בָּהּ בְּאֹרַח מִישׁוֹר, דְּאִנּוּן נָטְעִין אִילָנָא דְּחַיִּין לְעֵלָּא, דְּכֹלָּא אַסְוָתָא וְכוּ'. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג׳:כ׳): שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ; כִּי שֶׁמֶשׁ הוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בְּדֵעָה, וְהוּא בְּחִינַת אִילָנָא דְּאַסְוָתָא. וְזֶה מַאֲמַר הַכָּתוּב (תהלים פד): שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱלֹקִים. כִּי בְּחִינוֹת יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הֵם בְּחִינוֹת דִּין וְרַחֲמִים. וְזֶה פֵּרוּשׁ (ישעיהו ל׳:כ״ו): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה; כִּי הַלְּבָנָה הוּא בְּחִינַת יִצְחָק. וְהַחַמָּה הוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב.