ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ה · אות ח׳

גַּם זֹאת הַתּוֹרָה, הַלָּשׁוֹן אֵינוֹ מְתֻקָּן וּמְסֻדָּר כְּלָל, גַּם חָסֵר הַרְבֵּה. וְכָל אֲשֶׁר מָצְאָה יָדִי לְהָבִין מִדְּבָרִים אֵלּוּ בְּעֵזֶר ה' יִתְבָּרַךְ, הֻכְרַחְתִּי לַחֲזֹר וּלְכָתְבָם בְּמַהֲדוּרָא תִּנְיָנָא. וְזֶהוּ: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹקִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ (תהילים ס״ז:ז׳-ח׳): כִּי יֵשׁ מִדַּת נִצָּחוֹן וּמַחֲלֹקֶת וּמִלְחָמָה, וּמִדָּה זֹאת בָּאָה מִדָּמִים שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבַד בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי עִקַּר מִדַּת הַנִּצָּחוֹן הוּא מֵהַדָּמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ס״ג:ג׳): וְיֵז נִצְחָם, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: דָּמִים.