ליקוטי מוהר״ן· רבי נחמן מברסלב
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ע״ב · אות י׳
וְזֶה שֶׁכָּתוּב: סֶלַע יִשְׁכֹּן וְיִתְלֹנָן (איוב ל״ט:כ״ח). סֶלַע זֶה הַבְּאֵר, בְּחִינַת בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה, בְּחִינַת: בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: מִשָּׁם חָפַר אֹכֶל – בְּחִינַת בּוּשָׁה כַּנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְבוּשָׁה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: מִשָּׁם חָפַר אֹכֶל, כִּי הוּא מִתְבַּיֵּשׁ לְהוֹשִׁיט הָאֹכֶל לְפִיו עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה שֶׁבָּאָה אֵלָיו כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: לְמֵרָחוֹק עֵינָיו יַבִּיטוּ – הַיְנוּ שֶׁרוֹאֶה וּמַבִּיט אֵיךְ הוּא רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל: