ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ע״ב · אות ט׳

וְזֶה פֵּרוּשׁ: בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה (במדבר כ״א:י״ח). בְּאֵר זֶה בְּחִינַת בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה, שֶׁזּוֹכִין הַשָּׂרִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בָּהֶם בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְקַבֵּל כָּל אֶחָד אֶת גְּדֻלָּתוֹ כָּרָאוּי לוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הֵם זוֹכִין לְבֵאוּרֵי הַתּוֹרָה, בְּחִינַת חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה זוֹכִין לְבוּשָׁה וּתְשׁוּבָה כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ: בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים. חֲפָרוּהָ – זֶה בְּחִינַת בּוּשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו כ״ד:כ״ג): וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי עַל־יְדֵי בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, בְּחִינוֹת בְּאֵר, זוֹכִין לְבוּשָׁה כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ: חֲפָרוּהָ שָׂרִים, הַיְנוּ שָׂרִים הַנַּ"ל, בְּחִינַת שָׂרֵי־אֲלָפִים שָׂרֵי־מֵאוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶה: כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם – נְדִיבֵי הָעָם זֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק (שופטים ה׳:ב׳): בְּהִתְנַדֵּב עָם – בְּהִתְנַדֵּב לִבָּם לִתְשׁוּבָה. וְזֶהוּ: בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם. מְחֹקֵק – דָּא מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב טו). גַּם מְחֹקֵק בְּגִימַטְרִיָּא רַמַ"ח, הַיְנוּ בְּחִינוֹת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּרַמַ"ח אֵיבָרָיו, בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר כַּנַּ"ל. בְּמִשְׁעֲנֹתָם – זֶה בְּחִינַת תְּחִיָּה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים סח) עַל פָּסוּק: וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ – עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁיְּחַיּוּ מֵתִים וְכוּ'. וְזֶהוּ: בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה נִחְיֶה הַשִּׁפְלוּת שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל הָרַמַ"ח אֵיבָרִים שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה – מִדְבָּר הַיְנוּ שִׁפְלוּת, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כַּמִּדְבָּר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נד) – עַל־יְדֵי־זֶה: מַתָּנָה, הַיְנוּ שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת י:): מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ. כִּי עִקָּר תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא, בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים, יִהְיֶה רַק לְהַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד כַּנַּ"ל: