ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ד · קטע י״א

וּכְבָר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאֵין אַתָּה וַתְּרָן כְּלָל בָּעוֹלָם הַבָּא, וְאַתָּה פּוֹקֵד עַל כָּל אָדָם כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו, וְעִקָּר רַחֲמָנוּתֶיךָ וַחֲנִינוּתֶיךָ הוּא עַל הַשָּׁבִים אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם אַתָּה מָלֵא רַחֲמִים וּמוֹחֵל לַעֲווֹנוֹתֵיהֶם וְסוֹלֵחַ לְכָל פִּשְׁעֵיהֶם, אֲפִלּוּ אִם הִרְבּוּ מְאד לִפְשׁעַ נֶגְדְּךָ, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לְמשֶׁה עַבְדְּךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה", וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְנַקֵּה לַשָּׁבִים, לֹא יְנַקֶּה לִשְׁאֵינָן שָׁבִים