ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ד · קטע י״ב

עַל כֵּן בָּאתִי לְהִתְנַפֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ מוּל הַדְרַת קָדְשֶׁךָ מָלֵא רַחֲמִים, טוֹב וּמֵטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, הַצּוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ, חוּס וְחָנֵּנִי, וְרַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וְעָזְרֵנִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלֶיךָ וְאֶזְכֶּה לְתַקֵּן כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי קדֶם שֶׁאֶסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם וְעָזְרֵנִי מֵעַתָּה לַעֲזב דַּרְכִּי הָרָע וּמַחְשְׁבוֹתַי הָרָעוֹת וְהַמְבֻלְבָּלוֹת הַמְבַלְבְּלִים אוֹתִי וּמוֹנְעִים אוֹתִי מִדֶּרֶךְ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר עָזְרֵנִי לָשׁוּב מֵאֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת הָרָעוֹת וְתֵן לִי כּחַ לְגָרֵשׁ וּלְסַלֵּק וּלְבַטֵּל מֵעָלַי כָּל אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת הַמַּטְרִידִים אֶת דַּעְתִּי אֲשֶׁר הֵם הָיוּ בְּעוֹכְרַי, וְגָרְמוּ לְהַרְחִיק אוֹתִי מִמְּךָ קוּמָה בְּעֶזְרָתִי וּתְטַהֵר וּתְקַדֵּשׁ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי וּתְזַכֵּנִי מֵעַתָּה לְדַבֵּק אֶת מַחֲשַׁבְתִּי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.