ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ד · קטע כ״א

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יָדַעְתִּי כִּי עַכְשָׁו אֲנִי רָחוֹק מְאד מִשְּׁלֵמוּת, כִּי אֲנִי מָלֵא מוּמִים וּפְגָמִים הַרְבֵּה מְאד, מִכַּף רֶגֶל וְעַד ראשׁ אֵין בִּי מְתֹם "אֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי מִפְּנֵי זַעְמֶךָ, אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי" וְכָל אֵיבָרַי מְלֵאִים מוּמִים שֶׁהִטַּלְתִּי בְּנַפְשִׁי עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הַמְּרֻבִּים, מֵחֲמַת זֶה אֲנִי רָחוֹק מֵעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת וְאֵינִי יָכוֹל לַעֲבד עֲבוֹדָה תַּמָּה וְאֵינִי זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל שׁוּם תְפִילָּה בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי כִּי "כָּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב" וּמֵאַחַר שֶׁאֲנִי רָחוֹק מִתְפִילָּה, בַּמֶּה אֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ