ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ו · קטע ד׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, מָלֵא רַחֲמִים יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי וְכָל מַה שֶּׁעָבַרְתִּי וּפָגַמְתִּי נֶגְדְּךָ עַד הֵנָּה, אֲבָל חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלַי, וַעֲדַיִן אַתָּה מְחַיֶּה אוֹתִי, וְאַתָּה מְחַזְּקֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ עֲדַיִן לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ פְּלֵטָה, לְפַלֵּט וּלְמַלֵּט נַפְשִׁי מִמַּה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִנָּצֵל וּלְהִמָּלֵט אֲדוֹן יָחִיד מָלֵא רַחֲמִים פּוֹדֶה וּמַצִּיל גּוֹאֵל חָזָק גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל, רַחֵם עָלַי וּמַהֵר לְגָאֳלֵנִי גְאֻלָּה שְׁלֵמָה מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ מִכָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים וּמִכָּל הַחֲטָאִים וְהַפְּגָמִים שֶׁהֻרְגַּלְתִּי בָּהֶם אוֹי לִי וַי לִי, אוֹי לִי וַי לִי, אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי, אוֹי אוֹי אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה לְדַבֵּר, וְאֵיךְ לְבַקֵּשׁ עֵצָה וְתַחְבּוּלָה בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֲמָד כָּזֶה, בְּבִלְבּוּל כָּזֶה, בִּרְגִילוּת לֹא טוֹבִים כָּאֵלֶּה בְּרִפְיוֹן יָדַיִם כָּזֶה, בְּקַשְׁיוּת ערֶף כָּזֶה אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי רוֹאֶה עֲדַיִן חֲסָדֶיךָ הָרַבִּים וְרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים עָלַי בְּלִי שִׁעוּר, חֲסָדִים אֲמִתִּיִּים וְנִצְחִיִּים בְּכָל יוֹם וָיוֹם "כִּי חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלַי, וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה" חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלַי מְאד מְאד עַד אֵין חֵקֶר וְאֵין מִסְפָּר, "אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי חַסְדְּךָ יְהוָה יִסְעָדֵנִי בְּרב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי, תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי" עַל כֵּן עֲדַיִן עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמד, לִשְׁטחַ אֵלֶיךָ כַּפַּי עַד שֶׁתְּחָנֵּנִי וּתְרַחֵם עָלַי וְתוֹשִׁיעֵנִי יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וְתִשְׁלַח בְּלִבִּי עֵצוֹת שְׁלֵמוֹת אֲמִתִּיּוֹת בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, לָסוּר מֵרַע וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָּמִיד, עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לִהְיוֹת בִּכְלַל יְרֵאֶיךָ וּתְמִימֶיךָ הַזּוֹכִים לְרַב טוּב הַצָּפוּן וְגָנוּז אֲשֶׁר אַתָּה נוֹתֵן לָהֶם רְשׁוּת לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ בְּגִנְזַיָּא דְמַלְכָּא אַשְׁרֵי חֶלְקָם וְאֶזְכֶּה שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂין נֵרוֹת קְדוֹשׁוֹת מִכָּל הַמִּצְוֹת שֶׁאַתָּה מְזַכֵּנִי לַעֲשׂוֹת בְּחַיַּי, וְאֵצֶל אֵלּוּ הַנֵּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל הַמִּצְוֹת אֶזְכֶּה בְּעֵת מִיתָתִי לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ בְּגִנְזַיָּא דְמַלְכָּא, וְלֹא אֵיעוּל בְּכִסּוּפָא קַמָּךְ