ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ו · קטע ה׳

מָלֵא רַחֲמִים הִקְשֵׁיתִי לִשְׁאל, אֲבָל מִמְּךָ לֹא יִקְשֶׁה וְלֹא יִפָּלֵא כָּל דָּבָר וַאֲנִי מַאֲמִין בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ הָעֲצוּמִים וּבְטוֹבוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאִים וּבַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים וְרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ גַּם לִי תִּקְוָה לִזְכּוֹת לְכָל זֶה בְּכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֲמִתִּיִּים הַנּוֹרָאִים וְהַנִּשְׂגָּבִים אֲשֶׁר בָּהֶם אָנוּ נִשְׁעָנִים תָּמִיד, וּבִלְעָדָם אֵין לָנוּ שׁוּם פִּתְחוֹן פֶּה לְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ אֲפִלּוּ עַל דָּבָר קָטָן שֶׁבִּקְטַנִּים אֲבָל בְּכחָם הַגָּדוֹל אָנוּ נִשְׁעָנִים לְחַלּוֹת וּלְבַקֵּשׁ פָּנֶיךָ עַל כָּל הַגְּדוֹלוֹת וְהַטּוֹבוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, כִּי כחָם וּזְכוּתָם מַסְפִּיק גַּם עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְזַכּוֹת אוֹתָנוּ לְכָל טוּב אֲמִתִּי וְנִצְחִי עָזְרֵנִי לְמַעַן שְׁמֶךָ, הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן חַסְדֶּךָ "פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה"